מחירות לעצמאות- אין חדש תחת השמש
3,400 שנה חלפו
מאז יציאת מצרים, אותה אנו מציינים מאז באמצעות חג החירות, לבין הקמת הבית השלישי,
אותו אנו מציינים באמצעות חג העצמאות. כמדי שנה חודש ימים מפריד בין שני המועדים.
אלא שמתברר שאותה הסמיכות שבין 2 החגים איננה מקרית כלל וכלל.
לפי חז"ל,
ישנם שני עקרונות מנחים בכל הקשור לעיון ולימוד הכתובים. ראשון הנו כי אין מוקדם
או מאוחר בתנ"ך. העיקרון השני גורס כי אין דבר כזה הנקרא "מקרה",
שהרי אותיות המילה "מקרה" בסידור אחר שלהן הם "רק מ-ה' " או
"רקם ה'". כלומר, הכול צפוי והרשות נתונה. והרי, הן לבני ישראל בעת
יציאת מצרים והן לעם היהודי בעת החדשה, עמדה הבחירה. בין להישאר בסיר הבשר של
העבדות לבין היציאה לחירות. בין להישאר בגלות לבין לתקוע יתד ולהקים מדינה יש מאין
פה בארץ. היה זה שלמה המלך, בספר קהלת המיוחס לו שפסק כי "וְאֵין חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" וכי
"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת
הַשָּׁמָיִם". בחינה מדוקדקת של הסודות שבין האותיות תחשוף בפנינו
את הקשר "הצפוי" והנתון שבין חג החירות לחג העצמאות.
כאמור, שבעים
פנים לתורה, והחכמה זה לדעת להביט בה בפנים הנכונות. במקרה שלפנינו, נשתמש בצופן המוכנה
" אתב"ש". זהו צופן שמושתת על עקרון פשוט למדי. את האות
הראשונה באלף-בית, א' מחליפה האות האחרונה ת'. את האות השנייה ב' מחליפה האות השנייה
מהסוף, כלומר ש'. במקום האות השלישית ג'
תבוא האות ר', במקום ד' תבוא ק' ובמקום ה' תבוא צ'. וכן הלאה.
אם נשוב לבחינת
הקשר שבין חגי החירות והעצמאות ונתבונן בהם מבעד לצופן ה- "אתבש", תתגלה לפנינו
התמונה הבאה:
ימי השבוע בהם חל חג הפסח מתאימים לימי השבוע בהם חלים מועדים וימים
חשובים ומשמעותיים באותה שנה.
א'-ת' =תשעה באב. באותו היום בשבוע שבו חל היום הראשון של פסח, יחול
גם תשעה באב של אותה שנה. כלומר אם א' של פסח יוצא ביום ג', כך גם תשעה באב באותה
השנה יחול ביום ג'.
ב'-ש'=שבועות. באותו היום
בשבוע שבו חל היום השני של פסח, יחול תמיד חג השבועות שלאחריו.
ג'-ר'=ראש השנה. באותו היום
בשבוע שבו חל היום השלישי של פסח יחול תמיד ראש השנה שלאחריו.
ד'-ק'=קריאת תורה. באותו היום בשבוע שבו חל היום הרביעי של פסח יחול
תמיד יום קריאת תורה, היום השני של שמחת תורה.
ה'-צ'=צום יום כיפור. באותו יום בשבוע שבו חל היום החמישי של פסח יחול
תמיד צום יום כיפור.
ו'=פ'=פורים. באותו יום בשבוע שבו חל היום השישי של פסח יחול חג
הפורים.
היום השביעי של חג הפסח נשאר מיותם לאורך שנים רבות, למרות שהיה יום
מאד חגיגי.
מדוע זה כך? אף אחד לא ידע. שנים על גבי שנים ניסו החכמים לנסות
ולפענח את התעלומה ללא הצלחה.
והנה, בחלוף 3,400 שנה, קמה לה
מדינת ישראל.
הכרזת המדינה הייתה בה' באייר. מתברר, כי ה' באייר יחול תמיד באותו יום בשבוע שבו חל היום השביעי של פסח. כלומר, יומו השביעי של חג החירות יחול תמיד באותו היום שבו יחול יום הכרזת המדינה, המוכרז כחג העצמאות. וראו זה פלא, על פי קוד ה"אתבש" ז'=ע' והמעגל נסגר.
הכרזת המדינה הייתה בה' באייר. מתברר, כי ה' באייר יחול תמיד באותו יום בשבוע שבו חל היום השביעי של פסח. כלומר, יומו השביעי של חג החירות יחול תמיד באותו היום שבו יחול יום הכרזת המדינה, המוכרז כחג העצמאות. וראו זה פלא, על פי קוד ה"אתבש" ז'=ע' והמעגל נסגר.
אלא שבמקרה הנ"ל, הסוד הנגלה איננו מסתכם רק בהקבלת המילים של
ה"אתבש". אם נתבונן מבעד לצופן אחר, הנומרולוגיה, נגלה קשר נוסף
בין 2 המועדים. כך שאם ניקח את אותיות המילים "חג הפסח" ונסכמם,
נקבל לאחר צמצום את המספר 11.
כאשר ניקח את אותיות המילים "יום העצמאות" ונסכמם,
גם כאן לאחר צמצום נקבל את המספר 11. כלומר שני המועדים, אף על פי שהתרחשו בפער של
מעל ל-3,400 שנה, חולקים באורח פלא את אותו קוד נומרולוגי.
המספר 11 מייצג את ההובלה וההשגחה העליונה להתוויית דרך. את אנרגית המורה הרוחני הגדול , האנרגיה של
רדיפת שלום וצדק. את היכולת לגשר על פני פערים חברתיים. את האנרגיה של הדאגה
לרווחת הכלל, של ההתפתחות רוחנית והייחודיות.
והנה, אם נתבונן בצד אחד בעשרת הדיברות שהוענקו לנו באירוע השיא של
יציאת מצרים, הלא הוא מעמד הר סיני, ובצד השני במעמד השיא של הקמת המדינה, הלא היא
הכרזת העצמאות והחתימה על מגילת העצמאות, נגלה את אותם העקרונות.
הן יציאת מצרים והן הקמת המדינה נתפסים כניסים שהתרחשו בניגוד לכל
היגיון ורציונל. בשני המסמכים, בעשרת הדיברות מחד ובמגילת העצמאות מנגד, דובר על
עקרונות של צדק חברתי, שוויון וכמובן מסגרת מגוננת לעם היהודי. אז לפני 3,400 שנה,
זכינו להגנה בעת המנוסה והנדודים, בעת החדשה זכינו להגנה בעת השיבה למולדת והקמת
בית של קבע בארץ ישראל.
