פרופ' גדעון גרייף - 80 שנה לוועידת ואנזה שנערכה ב- 20.01.1942. מה מקומה
של ועידת ואנזה בביצועה המעשי של תוכנית ״הפתרון הסופי״?
פרופ' גדעון גרייף הוא מבכירי חוקרי אושוויץ בעולם, יועץ למוזיאון ההיסטורי במחנה ומחבר המחקר החשוב ביותר על הזונדרקומנדו – בכינו בלי דמעות. הוא משמש כהיסטוריון הראשי של מכון "שם עולם: מכון שואה ואמונה לחינוך תיעוד ומחקר" ומרצה במסגרות אקדמיות ברחבי העולם.
לאחרונה יצא לאקרנים סרט דוקומנטרי באורך מלא, שיציג את הגבורה היהודית בתקופת השואה ואת הגיבורים היהודים שחירפו נפשם והצילו מאות אלפי יהודים. כך יגיע הנושא לתודעה העולמית ויונחל לדורי דורות. דר' אברהם חולי נעזר במיזם זה בבמאית הסרטים שושי בן חמו ובפרופ' גדעון גרייף.
חשוב לגדעון לספר על חייו כהיסטוריון של תקופת השואה, כמי שחי אותה, נושם אותה כל יום, 365 יום בשנה, ושואף בכל מאודו להנחיל את זכר השואה להמוני אנשים, שעדיין לא נחשפו לקורותיה ולמשמעויותיה. הוא עוסק בכמה מההיבטים הרגישים והמורכבים ביותר של תקופת השואה וחידש הרבה בחקר השואה.
גדעון אומר: "מה שמניע אותי יותר מכל הוא הרצון להנחיל את זכר השואה, ובכך לקיים את צוואתם של הנרצחים: אל תשכחונו, דברו עלינו, הזכירו אותנו כל העת. אני משוכנע שצריך לדבר על השואה כל יום מימות השנה, ולא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. אני מנסה להגשים יעד חינוכי זה בספריי, בהרצאותיי, בסדנאות שאני מעביר בארץ ובעולם".
השנה אנחנו
מציינים ביום השואה הבינלאומי, שחל בשבוע שעבר, שני אירועים מכוננים בתולדות העם
היהודי, האחד הוא 80 שנה לוועידת ואנזה אשר נערכה בתאריך 20.01.1942 והשני הוא הרצח
מעורר הפלצות בשכונת פלורנטין שבתל אביב, ב-כ"ה בשבט ה'תש"ב, שבמהלכו
קצין ושני בלשים כפתו אדם לא חמוש וירו בו למוות ללא משפט. זה קרה בדיוק בשבוע שעבר
לפני 80 שנה, כשג'פרי מורטון הבריטי רצח את אברהם שטרן ז"ל,
"יאיר", מייסד מחתרת הלח"י, בדם קר. תורתו של יאיר היתה תורה בלתי
מתפשרת, "שלא תיכנע לרעיון הזה, שאי אפשר כי אי אפשר". חייבת לקום מדינה
לעם היהודי בארץ ישראל. אין פשרה על כך.
ודאי אתם
שואלים: מה הקשר בין שני האירועים הללו? היה זה מפקד ה-אצ"ל, המפקד של אבי
המנוח, מנחם בגין עליו השלום אשר הכתיר את הדור שלו ושל הורי כ"דור השואה
והתקומה". האנשים מ"שם", שארית הפליטה, הגיעו לארץ, התחברו, הקימו
משפחות ובנו יחד את העם המופלא הזה.
לגבי ועידת וואנזה, עד היום התקבעה בציבור התודעה ששם נפלו ההחלטות המשמעותיות,
כי המחקר תמיד חיפש את ההרשעה החותכת, כשנקודת
המוצא הייתה שניתנה הוראה חד-משמעית מהיטלר
לרצוח את יהודי אירופה. היום אנחנו יודעים שהיטלר
העמיד חזון. הוא מעולם לא התעסק בפרטים של איך
לעשות את זה והשאיר את הדיון בפרטים לכפופים
לו. לכן נוצרה התגייסות רחבה של יוזמות מכיוונים שונים למימוש החזון הזה.
לוועדה הזו לא מגיע אף שר, או גורם בכיר מאוד. הם ברובם ברמת מנכ"לים וסמנכ"לים של משרדים. אף אחד מהם לא מערער בשום אופן על הפתרון הסופי. וכולם הבינו שנושא הדיון הוא רצח עם. אנשים מבינים שהשמדת היהודים היא ציפור נפשו של היטלר, ומשום שמדובר במשטר כאוטי, בא להפגין שרירים.
מעבר למיתוס של ועידת וואנזה, החשיבות היא בהבנה שהשואה לא יכולה הייתה להתבצע ללא הפקידים האפורים האלה. היא אולי הייתה יכולה להתבצע בלי ואנזה, אבל לא בלי פקידים, שהם מחוללי השואה בדיוק כמו מפקדי המחנות והאנשים שהחדירו את הציקלון בה לתאי הגזים. אייכמן ביקר לדעתי פעם אחת באושוויץ, וגם בזה אני לא בטוח, אבל בלעדיו ובלי דומיו אין שואה.
היום יש הסכמה רחבה שפגישת העבודה הזו היא לצורך תיאום וגיוס שורה של משרדים ממשלתיים ואנשים שיש להם נגיעה לביצוע של הפתרון הסופי.
אנו נבדוק האם ועידת וואנזה היתה קו פרשת המים בה ההשמדה הפכה להיות שיטתית ולא אקראית.
* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לגדעון*
גדעון יספר לנו על משמעות מציאת
הפרוטוקול של ועידת ואנזה שהוא סיפור בפני עצמו. רוב משתתפי הוועידה שקיבלו עותק מאייכמן
שרפו אותו עם התקרבות בעלות הברית לגרמניה בסיום המלחמה.
אלא שנציג משרד החוץ, מרטין לותר, נשלח בשנת 1944 כאסיר למחנה הריכוז זקסנהאוזן, לאחר שהואשם בניסיון לחתור תחת הבוס שלו, שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ. אגב, עצם שהותו במאסר לא מנעה ממנו העלאה בדרגה והעלאה בשכר. בגרמניה, בירוקרטיה היא בירוקרטיה. בכל אופן, הפרוטוקול נשאר במגירה שלו במשרד, וכשהתביעה האמריקאית השתלטה בסיום המלחמה על הררי מסמכים והכינה את התיק נגד פקידי הממשלה,
נמצא בין היתר גם הפרוטוקול הזה
בלשכתו של לותר.
אלא שעם השנים והתקדמות המחקר התברר שהרציחות התחילו חצי שנה קודם לכן, שרוב משתתפי הוועידה לא היו בכירים במיוחד ושמשמעותה הייתה יותר פנים-נאצית. מה שמעלה את התהייה הבלתי נמנעת: האם ועידת ואנזה היא יותר מיתוס מאשר כינוס שהכריע את גורל יהודי אירופה.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של אדולף אוטו אייכמן?*
מספר ייעודו המופיע בספירת
תפארת 11, היה להוביל דרך עולמית בפן
החיובי, תקופה בעלת השראה חיובית. בעל כוח רצון חזק, נחישות ונחרצות להשגת מטרותיו.
תקופה שכלתנית, עם אופציה לפרצי גאונות, מקוריות וייחודיות. פיתוח אידיאלים וכוחות
בלתי רגילים. התפתחות והובלת דרך ברמה הגבוהה ביותר. בעל יכולת לרדת לפרטים הקטנים.
שואף להגיע לפסגה, להביא לידי ביטוי את יכולת המנהיגות שלו. פועל כאש היצירה ומתמודד
בהצלחה עם אתגרים. הוא ניצל יכולות
אילו להמציא בכל דרך אפשרית השמדה של כמה שיותר יהודים.
כידוע, תפקידו היה ראש מחלק היהודים בגסטפו, בדרגת אובר שטורמבאנפיהרר (מקביל לסגן-אלוף) באס אס בגרמניה הנאצית. כידוע, הוא היה מהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה.
החלק החזק במפתו היה שילובים המתארים השארת חותם שלילי. הם נבעו מחשיבה 7 המתאר אדם חכם ועם זאת בעל מחשבה ראשונה שלילית השואף לשלוט באחר ובצורה האכזרית ביותר. אפשר להגדירו "עבד כי ימלוך". שילוב המספרים במפתו מתאר שילוב של הרוצחים הטובים ביותר. השילובים במפתו תיארו אדם שילך תמיד נגד הזרם עם רעיונות מוצלחים ומבריקים ומפתו מתארת שילוב של גאון שיגעון.
היה
מעניין... מוזמנים להאזין.
השירים שהושמעו בתוכנית:
ווער דער ערשטער וועט לאכן - גדעון גרייף ותזמורת שבת אחים
מילים ולחן: מרדכי
גבירטיג
חיילים אלמונים
– שמעון ישראלי
מילים ולחן: יאיר
שטרן
ציפי זרנקין – סיגריות
– שיר מוכרי הסיגריות
מילים: הרמן יבלוקוב
לחן: עממי
חוה אלברשטיין אויפ'ן
וועג שטייט א בוים
מילים: איציק מאנגר,
לחן: פ.לסקובסקי
הוליעט הוליעט קינדערלעך
גדעון גרייף
מילים ולחן: מרדכי
גבירטיג
הארץ הזאת- שמעון
ישראלי
מילים: דן אלמגור, לחן: שמעון ישראלי
שולמית לבנת - הרי
את מקודשת לי מולדת
מילים: אברהם שטרן
("יאיר"), לחן: משה וילנסקי
צילה דגן - פונאר
(שקט, שקט, בני נחרישה)
מילים: שמערקע קצ'רגינסקי לחן: אלכסנדר תמיר
Enrico Macias - adiche Mama
מלים ולחן: ג'ק ילן
"האחרון שנשאר"
מירי מסיקה עמיר בניון ודוד דאור ביצוע מצמרר על בימת האו"ם
מילים: משה קלוגהפט
לחן: עמיר בניון
חוה אלברשטיין
- לכל איש יש שם
מילים: זלדה מישקובסקי לחן: חנן יובל
פעטער שלום - גדעון
גרייף
מילים: ל. מורגנטוי, לחן: דן בליטנטל
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
