יום שני, 27 ביוני 2022

שי רוזנגרטן - רכז פעילים וסטודנטים ארצי, תנועת "אם-תרצו" 27/06/2022

 בס"ד

שי רוזנגרטן -  רכז פעילים וסטודנטים ארצי,

תנועת "אם-תרצו"


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
כ"ח בסיוון ה'תשפ"ב 27 ביוני 2022 את שי רוזנגרטן -  רכז פעילים וסטודנטים ארצי, בתנועת "אם-תרצו", הנאבקים על אקדמיה ציונית, מול ההסתה והאלימות הערבית הלאומנית באקדמיה.

"אווירת ההסתה באקדמיה חוצה גבול מסוכן" כך פותח שי רוזנגרטן את מאמרו אשר התפרסם באתר מידה בתאריך 14/05/2022.

גל הטרדות, איומים ומפגני תמיכה בטרור שוטף את מוסדות ההשכלה הגבוהה; הרשויות חייבות להתעורר לפני שיהיה מאוחר".

בתנועת אם תרצו ממשיכים להגן על סטודנטים ציוניים מול ההסתה והאלימות הלאומנית באקדמיה.

ממשיך שי וכותב: "בתוך מספר חודשים הצליחה האקדמיה הישראלית להוכיח מעבר לכל ספק, שגל הטרור שתוקף את המדינה לא פסח עליה ואף הצליח להיטמע היטב באופי היחסים שבין מרבית הסטודנטים הערביים לבין הסטודנטים היהודים והמוסדות האקדמיים עצמם. הטרדות, איומים, תמיכה והסתה בטרור, כל אלו ועוד הם כעת נחלתם של הפקולטות והמכללות השונות. על מנת לפתור את הבעיה חייבים לספק לאקדמיה את הכלים המתאימים ולהכתיב מדיניות נכונה.

תהיה זו טעות חמורה לנסות ולהציג את תופעת ההסתה באקדמיה כעניין חדש - ההסתה והתמיכה בטרור, בגלוי או בסתר, היו נחלתם של חלקים מהסטודנטים מהמגזר הערבי מראשית דרכה של האקדמיה בישראל, זאת מעצם עובדת היותם חלק מן המגזר הערבי, אשר כידוע חלקים ממנו אכן תומכים בטרור ובהתנגדות אלימה למדינת ישראל. הופעתן של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות חשפה את עמדתם של סטודנטים ערביים רבים, אשר נמענו במשך שנים להציג את עמדתם בפומבי. פוסטים מסיתים ומכפישים כנגד המדינה והציבור היהודי, תמיכה בפיגועים ובפעילות עוינת, קריאה לחרם על מדינת ישראל ותפילות למען "שאהידים" שחוסלו החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם.

בשנה האחרונה, החל מגל הפרעות בשנת תשפ"א וממבצע 'שומר החומות', חלה החמרה ניכרת במספר התופעות הללו, במקביל להידרדרות מהירה ביחסי הסטודנטים הערביים עם עמיתיהם היהודים לספסל הלימודים ועם המוסדות האקדמיים. שילוב של ליבוי היצרים והעוינות כלפי המדינה על ידי נבחרי הציבור הערבי, תחושת עידוד מן הפרעות ומחולשתה הניכרת של המדינה בטיפול בתופעה וחולשתה הניכרת של הממשלה הנוכחית בהסתמכותה על התנועה האיסלמית, הציתו תגובת שרשרת שבאה לידי ביטוי בגל הפיגועים של שנת 2022 ובמקביל אליו, בגל הסתה חמור ביותר, תחילה ברשתות החברתיות ולאחר מכן בקמפוסים עצמם.

כתובות אנטי ישראליות נתלו, מפות ודגלי ישראל הושחתו, דגלי אש"ף הונפו שירי הלל לטרור וקריאות לנקמה "בדם ואש" החלו להישמע יותר ויותר".

ומה עושים המוסדות האקדמיים, הממומנים על ידי מדינת ישראל על מנת להילחם בתופעות האלה? כלום ושום דבר.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לשי?*

שי הינו רכז הפעילים הארצי של תנועת "אם תרצו". "אם תרצו" הינה תנועה שפועלת למען חיזוק הערכים הציוניים במדינת ישראל במגוון מישורים, ובין היתר באקדמיה הישראלית. תפקידו של שי כולל חיזוק הערכים הציוניים באקדמיה באמצעות הקמה וניהול של התאים הסטודנטיאלים של התנועה. בין הפעולות אותו הוא מארגן באקדמיה ניתן למנות סמינרים והרצאות, ערבי גיבוש, התנדבויות בקהילה ומחאות אקטיביות למען סביבה ציונית ובעד מדינת ישראל.

שי וחבריו לתנועת "אם תרצו" נאבקים יום יום בניסיונות להציג את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד כובשת ואכזרית אשר עלייה לוותר על חזון המדינה היהודית כדי להיות "נאורה". השקפת עולם זו תופסת מקום הולך וגובר בקרב הסגל האקדמי ומנגד מתדלקת את שאיפותיהם הלאומיות של סטודנטים ערבים לאומנים אשר מנסים לחתור תחת קיום המדינה בעודם לומדים במוסדותיה.

לשאלה: מדוע אתה עושה את כל הפעילות הזו? משיב שי:" פעילויותיי סובבת כולן סביב רצוני להשפיע ולהיות חלק מהמפעל הציוני האדיר שנקרא מדינת ישראל.  אפילו לאורך שנותיי הלא ארוכות ראיתי כיצד ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים מבפנים – מצד אחד טרור, אנטישמיות וניסיונות להחרים את מדינת ישראל (גם מבפנים) ומצד שני אוכלוסייה ישראלית צעירה שמרגישה שמדינת ישראל היא מפעל שהושלם וכי אנו יכולים לשבת לבטח תחת הגפן והתאנה מבלי להבין עד כמה המציאות הזאת של קיומנו העצמאי היא שברירית. לכן כל פעולותיי הן בצבא והן לאחר מכן היו מתוך אידאולוגיה צרופה, לתמוך ולסייע עד כמה שיכולתי משגת, למדינת ישראל להמשיך ולהיות מגדל של אור במזרח התיכון ולמלא את הייעוד של הקב"ה ייעד לעם ישראל.

מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יהושוע רוזנגרטן?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות מנהיג. אדם בעל יכולת טבעית להוביל דרך, להנהיג, להיות המורה האוניברסאלי, אדם שפיו הוא כלי עבודתו. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול, רוחני ברמה גבוהה, בעל מודעות גבוהה. בעל יכולת אינטואיטיבית. אדם רחב לב, המסוגל להרחיב אופקים לעצמו ולזולת. אדם בעל ידע רב, חכם, המתנדב למען הזולת, חברותי ורחמן. אדם בעל יכולת הישרדות. אדם בעל יכולת המצאה, יכולת לברוא מציאות. אדם אינטליגנטי, שכלתני, מלכותי ואיש העולם הגדול. אדם בעל יכולת ראיה בגדול, אדם בוגר, אמיץ, פיזי, אדיב, אתגרי, הרפתקן, לוקח סיכונים, דינמי, אנרגטי וסתגלן.

 

אדם בעל ביטחון עצמי, המאמין בעצמו, אופטימי, חזק נפשית ופיזית. אדם הישגי, מנטאלי, שקט כלפי חוץ, נשמתו כאש היצירה, פתוח, מעניק ללא תנאי. אדם חברותי, בעל יכולת להכיל את כולם. נלחם למען אחרים. אדם הנלחם למען זכויות חברתיות ונלחם למען צדק חברתי. מפתך מספרת על אדם בעל סגנון מחשבה שקול ומאוזן, לא נוטה לקיצוניות ולהתלהבות, מחשבה מתחשבת, רגשית, נטייה להבין את הצרכים של הזולת. מפתך מספרת על אדם הנותן הערכה לאנשים ישרים, שיודעים ליצור ולשמור על מערכת יחסים ומשקיעים בקשרים המשפחתיים שלהם. הערכה כלפי אנשים המוכנים לתת מעצמם לאחרים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אז אמר השטן - תמר אייזנמן

מילים: נתן אלתרמן לחן : תמר אייזנמן

רן אלירן - שירו של הרצל - אם תרצו אין זו אגדה

מילים ולחן: רן אלירן

להקת חיל הים - בוא לים

מילים: דן אלמגור, לחן: יאיר רוזנבלום

גלי עטרי - אין לי ארץ אחרת

מילים - אהוד מנור. לחן - קורין אלאל

הרצל-להקת גייסות השריון

מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום

המנון בית"ר - הבנימינים

מילים: זאב ז'בוטינסקי, לחן: דב פרנקל

אדי גרימברג,רוית נדב וליאל ספרדי - אם תרצו אין זו אגדה

מילים ולחן: אלי כדורי

ערב מול הגלעד - אריק סיני

מילים: לאה גולדברג, לחן: מיקי גבריאלוב

שמאל הירדן - שתי גדות לירדן שלמה ארצי

מילים: זאב ז'בוטינסקי, לחן: צבי גירש ליבשין

אילנית ארץ ארץ

מילים, לחן ועיבוד : שייקה פייקוב

חוה אלברשטיין - שיעור מולדת

מילים : עלי מוהר, לחן : אפרים שמיר

שלמה ארצי - אומרים ישנה ארץ

מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: שלמה ארצי



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 20 ביוני 2022

יוחאי קופנהגן - "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו 20.07.2022

 בס"ד

יוחאי קופנהגן - "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
כ"א בסיוון ה'תשפ"ב 20 ביוני 2022 את יוחאי קופנהגן -  "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו. מדריך למורשת קפריסין וחוקר שואה, בעל ספריית משפחת קופנהגן מספרת את סיפור המשפחה.

יוחאי  קופנהגן הינו מדריך רב לשוני ביד ושם, ומתרגם מקורות מהולנדית. הוא מרצה בפורומים שונים בנושאים רבים הקשורים לשואה, ולהיסטוריה יהודית בעת החדשה. הוא מדריך קבוצות  מטיילים  בחו"ל  לאתרים בעלי ענין היסטורי יהודי, בעיקר בסיציליה ובקפריסין.

מספר יוחאי: "הסיפור האישי שלי ניזון בראש ובראשונה מסיפורם של הורי: אבא יעקב יליד אמסטרדם למשפחה שורשית הולנדית, אשר הסתתר בעצמו בשואה, ואף הסתיר והשלים שוב אחרי השואה את הספרייה המשפחתית, אבל איבד את כל משפחתו. עלה בעליה בלתי לגאלית, הוגלה בין ראשוני המעפילים למחנות המעצר בקפריסין. אמא חנה,  ניצולת שואה גם כן עלתה אחרי קום המדינה ושימשה כאחות רחמנייה אצל הנשיא וויצמן וסעדה אותו עד יום מותו.

למשפחת אבי הייתה ספריה יהודית גדולה שאבי הצליח להסתיר  את רובה גם כן בעזרתו של חסיד אומות העולם. הספרייה צמחה אחרי השואה כספריה הפרטית הגדולה ביותר בתחום ההיסטוריה של יהדות הולנד . אחרי פטירתו המשפחה מצאה לספריה אכסניה אקדמית ברמה בינלאומית באוניברסיטת אוקספורד באנגליה."

יוחאי מרצה בתחומים מגוונים הקשורים להיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט על במות שונות. דוגמאות מהרצאותיו:

הֶרְשֶל גְרִינְשְׁפַּן, כיצד הפך להיות מאלמוני לאייקון?  הרשל גרינשפן היה פליט יהודי פולני שהתנקש בחיי דיפלומט של גרמניה הנאצית בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר שבני משפחתו גורשו במסגרת 'אקציית פולין' לעיירת הגבול הגרמני-פולני זבונשין; התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".

עמנואל רינגֶלבּלוּם היה היסטוריון, פוליטיקאי, ועובד סוציאלי יהודי-פולני, אשר נודע בשל ספריו "רשימות מגטו ורשה", "רשימות על פליטי זבאשין", ובעיקר בשל ארכיון רינגלבלום המחתרתי מגטו ורשה.

בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר כיבוש פולין בידי הצבא הגרמני, החל ההיסטוריון ד"ר עמנאול רינגלבלום לתעד את קורות יהודי ורשה והסביבה תחת המשטר הנאצי. עם כליאת היהודים בגטו ורשה, ייסד רינגלבלום את הארכיון המחתרתי "עונג שבת". הוא אסף קבוצה של פעילים מרקע חברתי-פוליטי מגוון, במטרה לתעד את המאורעות כפי שנחוו בפרספקטיבות שונות של החברה היהודית. במהלך הגירושים הוטמן הארכיון בקופסאות מתכת וכדי חלב בשלושה מקומות שונים בין חומות הגטו. בשנים 1946 ו-1950 התגלו שניים מאוספי הארכיון אולם חלקו השלישי לא נמצא מעולם. "עונג שבת" הוא האוסף הארכיוני היהודי הגדול ביותר מתקופת השואה שמתעד את גורל היהודים תחת המשטר הנאצי.

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליוחאי?*

זוכרים אנו את יגאל אלון שאמר: " "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." אכן, אנחנו עם עתיק יומין אשר מתעד את קורותיו.

יוחאי קופנהגן מביא את סיפורה של קהילה גוועת, כפי שתועד ביומן מיהדות אמסטרדם של סוף מלחמת העולם השנייה.

כותב יהודי אנונימי מתאר את החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה באמסטרדם. פעם הייתה זו עיר עם מרכז יהודי גדול ותוסס, שהפכה אל מול עיניו לעיר נטושה ובתוכה יהודים ספורים שמנסים בדרך לא דרך לשרוד.

יוחאי, מתעניין בהיסטוריה יהודית ברחבי העולם, מאתר אתרים יהודיים (שפחות מוכרים למטייל הרגיל) חוקר היסטרית המעפילים, והיסטוריה יהודית בכלל בקפריסין. ומלווה קבוצות נוער ומבוגרים ביד ושם. תיעוד ההיסטוריה היהודית בכלל ובתקופת השואה בפרט, חשוב לעין ערוך וראוי להביא את סיפוריהם של העוסקים במלאכה זו ואת הסיפורים אותם הם מתעדים.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יוחאי קופנהגן?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להתחבר לנפש. להחכים, לרכוש ולצבור ידע ללא גבול, לחקור ולהעמיק. להיות אנליטי, לפעול באופן שכלתני ולשאוף למושלמות. לשאוף לשלווה ושלמות פנימית. להעמיק, ללמוד וללמד, לחקור ולהתמחות. בעל יכולת טובה מאוד בתחומי החשיבה ובמיוחד חשיבה אנליטית היורדת לפרטים הקטנים. המפה מספרת על אדם בעל יכולת כתיבה. אדם היכול לעמוד על במה להרצות ולהעביר ידע.  אדם שקול, מאוזן, הרואה את שני הצדדים של המטבע,  אדם בעל מחשבה המסוגלת להכיל צרכים של אנשים אחרים ולקיחתם בשיקול באופן טבעי בהחלטותיו. השם הפרטי ויום הלידה מספרים לנו על אדם הישגי, תכליתי, מעשי, ענייני, שאפתן. אדם בעל כוח רצון, ביצועי, עוצמתי, בעל כוח פיזי, אנרגטי, משפחתי, חושב בגדול, יכולת לראות בגדול, לקלוט הסביבה, מסגרתי, פעלתן, עושה, חרוץ, עובד קשה, צנוע, לא רברבן, בעל בטחון עצמי, יודע לקבל ולשים גבולות.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

חוה אלברשטיין - ביקורת דרכונים

מילים ולחן: חוה אלברשטיין

מתי סרי  - בנמל באמסטרדם

מילים ולחן: ז'אק ברל

חוה אלברשטיין - את חירותי

מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי, תרגום: יורם טהרלב

חוה אלברשטיין – חיוכים

מילים: לאה נאור, לחן: אנחל קבראל

יהורם גאון – הביתה

מילים: אהרון אשמן, לחן: ידידיה אדמון

שמעון ישראלי - יום יבוא אחים נחזורה

מילים: חיים גורי,  לחן: פוקראס

חבורת בית רוטשילד  - רשות הדיבור לחבר פרבלום

מילים: חיים גורי | לחן רוסי עממי |

צילה דגן ובני אמדורסקי  - זמר נודד

מילים ולחן: נעמי שמר

דורית ראובני ואופירה גלוסקא - שיר הפרטיזנים

מילים: הירש גליק, תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי, לחן: דמיטרי פוקראס , דניאיל פוקראס

סליחות – הגבעטרון

מילים: לאה גולדברג, לחן: עודד לרר

עירית סנדנר – ניגונים

מילים: פניה ברגשטיין, לחן: דוד זהבי

חוה אלברשטיין - החול יזכור

מילים: נתן יונתן לחן: נחצ'ה היימן



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 13 ביוני 2022

אביבה אבידן - הזמרת בעלת הקול החם והערב המשלבת בין מזרח ומערב 13.06.2022

 בס"ד

אביבה אבידן -  הזמרת בעלת הקול החם והערב

המשלבת בין מזרח ומערב


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
י"ד  בסיוון ה'תשפ"ב 13 ביוני 2022 עם אביבה אבידן, הזמרת המשלבת בין מזרח ומערב מקפיצה את הקהל ונותנת את כל הנשמה באירועים בהם היא מופיעה.

בתקופת ילדותה בלט מאוד כשרונה המוסיקלי ואהבתה להופיע בפני קהל ולכן ניתבו אותה ההורים להשתתף במקהלת פינת הילד של צבי בן פורת, לימוד נגינה בחצוצרה, השתתפות בתחרויות זמר בירושלים, התיאטרון של דניה לוין ועוד......עם גיוסה לצה"ל התקבלה אביבה ללהקת פיקוד דרום והיתה לסולנית הלהקה עם השיר המוכר "אלעד ירד אל הירדן" של אברהם זיגמן.

אביבה מספרת: "גדלתי בבית שבו קיבלתי הרבה אהבה. זה היה בית שמח: אוכל נהדר, ארבעה אחים שובבים, בת יחידה. הייתי תמיד מלכת המשפחה. משפחתי טיפחה אותי ואני טיפחתי אותם. בבית תמיד שמעו מוזיקה. משפחתי הייתה מאוד מוזיקלית ותמיד המוזיקה הקיפה אותי וזה מה שהחדיר בי את האהבה הזו למוזיקה"

מעל 50 שנה שאביבה חורשת את הארץ לאורכה ולרוחבה ומשמחת אנשים. למעשה, סקירה קצרה של הקריירה שלה חושפת שני גלגולי קריירה: הראשון הוא של יוצאת להקה צבאית ששרה שירי ארץ ישראל היפה, והשני הוא של אחת מזמרות החפלות הראשונות בפופ הים תיכוני של שנות ה–80, ומי שזכורה לנצח כמבצעת הקלאסיקות "פרי גנך", "כותל המזרח" ו"יהיה בסדר".

עד היום הוציאה אביבה 8 אלבומים עם להיטים מוכרים ושירים שהפכו לנכס צאן ברזל כמו פרי גנך, יהיה בסדר, כותל המזרח, סירה טרופה, איש יקר שלי, אל תשאל אותי ועוד הרבה יפים ואהובים.

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאביבה?*

לפני כארבע שנים אביבה לא הססה ויצאה למלחמה בתאגיד, כאשר היא מספרת לעמיתי דודי פטימר במעריב (01.09.2017) "התאגיד הזה דפק לנו את הצורה". אחרי 50 שנה על הבמות הזמרת לא חוששת לפתוח את הפה על מה שמפריע לה ופגע בה: הרדיו, המעגל של דן שילון, היחס לאומנים ותיקים וגם הטעויות שעשתה בקריירה. "מפריע לי שלא משמיעים אותי ברדיו, שלא מפרגנים לי ולא מעריכים אותי בתקשורת. לא סופרים אותנו היום, האומנים הוותיקים. כשפרצתי בתחילת הדרך זלזלו בי, התנהגו בגועל נפש וגרמו לי להרגיש סוג ב', וגם היום היחס לאומנים הוותיקים הוא פשוט שואה".

"בלילה זמרת, ביום מבשלת" זה מה שמתנוסס בחשבון האינסטגרם של אביבה שהפך פעיל ושוקק בעקבות משבר הקורונה. ואכן היום אפשר למצוא את אביבה מאחורי הסירים, מפיקה תבשילים ביתיים מפנקים ומלאי טעם וצבע. בעקבות הקורונה אביבה מצאה את עצמה, כמו אמנים רבים, בבית ללא הופעות. מה שסלל את הדרך לאהבה השנייה שלה – בישול. היא העמידה סירים, השיקה עמוד אינסטגרם פוטוגני והחלה לבשל ולשלוח משלוחים.

אביבה מופיעה היום עם הרכב בעל 5 נגנים בהופעה סוחפת בה אביבה לוקחת את הקהל למסע מתחילת הקריירה שלה בה היא משלבת בין שיריה המקוריים לבין שירים מכל הזמנים, מתקופת הלהקה הצבאית כמו "אלעד ירד אל הירדן", "ארץ ישראל יפה", מחרוזות שירי עוזי חיטמן, ג'ו עמאר ועוד...

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של אביבה אבידן?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות יצירתי, לעמוד על במה, להעביר ידע ולשמח את הזולת.  להיעזר ביכולות הטבעיות בפן התקשורתי והוורבלי. אדם בעל צורך תמידי להיות מאושר, שמח, חופשי ואופטימי. אדם הזקוק לבטא רגשותיו ועצמו. אדם הזקוק לחברה ולאנשים (לא אוהב להיות לבד). אדם הזקוק לאווירה כיפית, זקוק להנאות החיים, לבילויים, לצחוק ולהתחדשויות רגשיות.

אדם בעל מחשבה רחבה, שרואה את רוחב התמונה. מחשבה היכולה להבין ולקבל כל סוג של אדם, כל סוג של צורת התנהגות. הבנת השונות בכל אדם. הבנה שלכל אדם יש מקום בכדור הארץ. חשיבה אוניברסאלית. חשיבה בלתי שגרתית. יכולת לחשוב "מחוץ לקופסה", יכולת למצוא פתרונות בלתי שגרתיים. חשיבה היודעת לפרוץ גבולות ולראות אפשרויות במקום שאחרים אינם רואים זאת. חשיבה היודעת להתעלות מעל למציאות ולראות "ראיית נשר". מעריכה אנשים בעלי עקרונות ובעלי אומץ לומר את דעותיהם.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

פרי גנך, עם אלי לוזון

מילים ולחן: יוני רועה

חזור אליה

מחבר: דורון דוידסקו, מלחין: אלי משה

יהיה בסדר -  עם תזמורת אלמוגרביה

מילים ולחן: אבי מוסקוביץ'

איש יקר שלי

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: יוני רועה

כותל המזרח, ביחד עם דקלון

מילים: דודו ברק, לחן: יוני רועה

מי ההולך

מילים: אטינגר עמוס, מלחין: גרציאני יצחק

ארץ ישראל יפה

מילים: דודו ברק, לחן: שייקה פייקוב

הבטחות בשקל

מילים: גל שריג, לחן: אלעד תובל

הפרח בגני

מילים: אביהו מדינה, לחן: אביהו מדינה ומשה בן משה

סירה טרופה

מילים: עוזי חיטמן, לחן: לא ידוע

צלצולי פעמונים -  עם תזמורת אלמוגרביה

מילים: אהובה עוזרי ויאיר מדינה, לחן: אהובה עוזרי

 

אחד ממאה

מילים:  רמי לב, לחן ועיבוד: אריק זנטי

לנצח בני

מחבר: נורית בת שחר צפריר, מלחין: עוזי חיטמן

אל תשאל אותי

מילים: אהוד מנור, לחן: יזהר כהן

אלעד ירד אל הירדן

מלים ולחן: אברהם זיגמן

רגש מעורב

מילים ולחן: גורן ברגוביץ', תרגום: חמוטל בן זאב



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי