במסגרת תוכניתנו "ובחרת בחיים" אירחנו
ביום שני, כ"ה סיוון ה'תשפ"ד, 01 ביולי 2024, את פסיה פרסי חוקרת השואה המתמקדת
בהתמודדות הרבנים האורתודוקסים עם סוגיית עגונות השואה. מרצה בכירה במכללה
בירושלים, מעבירה קורסים להוראת השואה ומבצעת מחקר מקיף בארכיונים היסטוריים, כולל
ארכיון הרב כהנא. בשיחה על: התמודדות רבנים עם סוגיית העגונות בתקופת השואה.
פסיה פרסי, בחרה לעסוק בנושא השואה
משחר נעוריה משום שהשואה הייתה נוכחת בשיח ובאמצעי התקשורת, מייצגת דמות מרכזית
במחקר ההיסטורי ובזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי והאנושות. מחקרה מתמקד בתופעת
העגונות שהיא ניסתה לחקור ולהבין עמוק יותר. במרכז מחקרה עומדים הסיפורים האישיים
של שורדי השואה, מהם ניתן להבין את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של הטראומה
הבלתי נתפסת שחוו.
פסיה מתארת את דרכה למחקר סוגיית
העגונות בשואה, המתחיל בהשראה מהרב איסר פרנקל בבית הכנסת בשכונת בבלי, ומתקדם
לחיפוש מקורות ראשוניים בבתי דין הרבניים. גילתה ספר של הרב פרנקל ומצאה תיאורים
על רבנים שהתרו בעגונות, ובספר מצאה אוצר של רבנים ועדויות. המחקר חושף את המאמץ
הרב בשחזור הרשת הרבנית הפעילה להתרת עגונות, מדגיש את המאבק ההלכתי והטכני שנדרש
ואת השפעתו המרחבית על ניצולי השואה בתקופה הקשה זו.
פסיה בוחרת להתמקד בנושא העגונות
במלחמות העולם בכלל ובתקופת השואה בפרט. המחקר ההיסטורי מצביע על התמודדות רבנים
במלחמות העולם עם סוגיית העגונות, ובמיוחד בעת השואה. אחד הדמויות המרכזיות בנושא
היה הרב שלמה דוד כהנא, אשר ייחודו הלכתי הובילו להתרת עגונות אלפי נשים שנשארו
ללא בעליהן. פעילותו כגון חתונה במחנה מעצר בקפריסין, 1947, השאירה גורם אפקטיבי
בקרב הנעדרות ובקהילה היהודית באופן כללי. הספר 'נחמת שלמה' מציג קונטרסים הלכתיים
של הרב כהנא עם פתרונות לתחום העגונות, מה שהביא לתיקוני הלכה ולהחלטות בעניינים
כמו גזירת השחיטה וסוגיית הנישואים בברית המועצות."
הרב כהנא חדש בדרכו הייחודית את
הגישה ההלכתית בנושא נישואין של ניצולי השואה שנותרו ללא בעליהן. על פי הפסק
הרא"ש, (רבי אשר בן יחיאל אשר חי בגרמניה במאה ה-13), אשר הובא על ידיו, ניתן
להחשיב כל אדם שנשלח למוות כ"חזקת מת". הוא הביא גם דיון בדין של
"יוצא ליהרג" לניצולים הנרצחים במחנות השמדה. המחקר שלו גלה את המאמץ
ההלכתי והטכני הנדרש להתיר נישואין לניצולי השואה, וחשף דברים נדירים על פעילות
בתי הדין הרבניים בתקופת השואה. הספר מציג מקרים רבים שהופנו לרב כהנא, ומספר על
הזדהותו והמחאה האינסופית שהרגיש לניצולים.
מחקרה של פסיה מספר על התרומה
המרכזית של הרב כהנא להלכה ולקהילה היהודית במהלך המלחמות העולמיות, ואת השפעתו
החשובה על פתרונות דיניים בעת קשיים של יהודיות העגונות.
החשיבות של מחקרה מורכבת ממגוון
גורמים: היא מסייעת בהעמקת הידע ההיסטורי והאישי על השואה, מספקת קול לניצולים
ומבודדים, ומעוררת דיון עמוק בחברה לגבי תהליכי ההתמודדות עם טראומה היסטורית.
מחקרה מסייע גם בהבנת התהליכים הפסיכולוגיים של הניצולים ובהפקת לקחים לעתיד
להימנע מחזרת טראומטית דומה.
בסופו של דבר, פסיה נותנת קול לאנשים
שניסו במשך שנים לשמור על המסכה של השקט, ומאפשרת להם לחלוק את סיפוריהם המרתקים.
בכך, היא מסייעת למאזינים ולקהל הרחב להבין, להרגיש ולהשתולל בתוך העולם הנפשי
וההיסטורי של אנשים שחוו את השואה, מספקת מקור אינטימי ואמיתי ללמידה ולהבנה עמוקה
יותר של האירועים של אותו תקופה קשה בהיסטוריה האנושית.
*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*
תוכנית הרדיו בה מארחים את פסיה פרסי
מהווה חלק חשוב במאמץ להנציח וללמד על תופעת העגונות השואה. פסיה פרסי היא אחת
מהקולות המרכזיים אשר משמיעה את קולם של שורדי השואה ובנושא העגינות בפרט. התוכנית
מאפשרת למאזינים להבין את החוויה האישית של העגונות, שמשקפת את המאבק האנושי
לשרוד, לספר את סיפורם ואת סיפור הקמת המשפחות החדשות שהוקמו לאחר היציאה מתופת
המחנות והכבשנים.
* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו
בצד ולבוא להקשיב לפסיה?*
המאזינים ייהנו
מהתוכנית עם פסיה בזכות ההזדמנות להקשיב לסיפורים אישיים אודות תופעת העגונות
השואה. סיפורים שיכולים להשפיע על השקפתם ולהעשיר את הידע שלהם בנושא. פסיה מספקת
תובנות עמוקות ומרגשות שמאירות אור על רקעים אישיים והקורות בהם התרחשה הקטסטרופה
ההיסטורית, ומספקת מבט ייחודי מנקודת מבטם של שורדי השואה.
השירים
שהושמעו בתוכנית:
הדודאים והפרברים - תלבשי לבן
מילים ולחן: נעמי שמר
אסתר עופרים - הוא לא ידע את שמה
מילים - חיים חפר לחן - אלכסנדר
(סשה) ארגוב
יהודית
רביץ – סליחות
מילים: לאה
גולדברג, לחן: עודד לרר
אלף נשיקות - יהורם גאון
מילים: מילים שם אור, לחן: צביקה פיק
אריק איינשטיין - עטור מצחך זהב שחור
מילים: אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר
דוד ד'אור ושלמה בר - שיר אהובת הספן
מילים: יאיר לפיד, לחן: רמי קלינשטיין
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה