מאשה טאוסק - מגדלור של נתינה, התנדבות והשפעה בחולון
במסגרת תוכניתנו " חַלּוֹן לְחוֹלוֹן "
אירחנו ביום שני, כ' באלול ה'תשפ"ד, 23 בספטמבר
2024 את מאשה טאוסק,
יקירת העיר חולון. מאשה טאוסק, היא סמל של נתינה, התנדבות ותרומה לחברה. בתוכנית
הרדיו, מאשה משתפת בסיפור חייה המרתק – מהילדות בתל אביב וחולון, דרך עשרות שנים
של חינוך ועשייה ציבורית, ועד לפועלה המרגש כיום למען הקהילה. זהו מסע של אהבה,
מסירות וחזון, שממשיך להשפיע על חייהם של רבים. הצטרפו אלינו להאזנה לסיפור מעורר
השראה, שלא תרצו לפספס!
בשיחה על: "כוחה של נתינה ואהבת הקהילה בחיים"
מאשה טאוסק, שנולדה בשנת 1945 בתל אביב, היא דמות מיוחדת ומעוררת השראה, ששמה נבחר לה על ידי המשורר והשכן המפורסם אלכסנדר פן. השם מאשה נבחר כשילוב בין שמו של סבה, משה, לבין זיקתו של פן לרוסיה. בילדותה לא התחברה לשם הייחודי שלה, מכיוון שכל חבריה קיבלו שמות עבריים נפוצים כמו נורית ורחל, אבל כיום היא אוהבת את שמה וגאה בו. הסיפור של מאשה מתחיל בתל אביב, אך בגיל שנתיים משפחתה עברה לעיר חולון, שם עברה את רוב ילדותה, ובעיר זו היא גם קיבעה את דרכה החברתית והמקצועית.
המעבר לחולון היה אירוע משמעותי עבור מאשה
ומשפחתה. אביה ניהל את "קיוסק טוביה" המוכר, שהפך למקום מפגש לא רק עבור
תושבי השכונה, אלא גם עבור שחקני כדורגל ואנשי ספורט מהאזור. הקיוסק היה מרכז
חברתי חשוב, ומאשה גדלה מוקפת בשחקנים, אוהדי ספורט ותושבים מהשכונה. היא מתארת את
הילדות שלה כחווייתית ועשירה, עם תחושת שייכות חזקה לקהילה ולמקום שבו חיה. עם
השנים, אנשים הכירו אותה לא כמאשה, אלא כ"בת של טוביה", והיא נשארה
מזוהה עם הקיוסק המיתולוגי עד היום.
העיסוק בחינוך היה חלום ילדות של מאשה. היא
למדה בבית הספר התיכון "קוגל", אך בגלל שהוריה היו בעלי הקיוסק והמורים
היו לקוחות קבועים שלו, היא הרגישה לא בנוח כאשר כל פרט על לימודיה התגלגל להוריה.
בגיל צעיר, ללא קבלת אישור מהוריה, היא עברה ללמוד בסמינר הקיבוצים, שם התמקדה
בהוראת ילדים עם בעיות משמעת וקשיים לימודיים. מאשה לימדה תחילה בבית הספר יפו ד'
ביפו, שם התמודדה עם תלמידים מאתגרים, ובעבודתה הצליחה לשנות את חייהם של ילדים
רבים. במהלך הקריירה שלה בחינוך, היא יזמה פרויקטים רבים, כמו "קייטנות הקיץ",
שנועדו להכין ילדים לקראת כניסתם לכיתה א', והמשיכה ללמד וללוות תלמידים גם
במסגרות פרטיות.
תחום ההוראה לא היה רק עבודה עבור מאשה, אלא
שליחות של ממש. היא ראתה בעבודה עם ילדים אתגר וסיפוק עצום. במהלך שנותיה כמורה
וכמדריכת חינוך מיוחד, היא הייתה נוכחת בכל שלב בהתפתחותם של הילדים, ותלמידים
רבים נשארו עימה בקשר גם לאחר סיום לימודיהם. העבודה עם תלמידים בעלי צרכים
מיוחדים הייתה עבורה חוויה שמילאה אותה וגיבשה את תחושת השליחות שלה.
לאחר שפרשה מהוראה בגיל 50, מאשה לא הפסיקה
לתרום לקהילה. היא הצטרפה למועצת הנשים בחולון, שם עסקה בקידום מעמד הנשים בעיר
והעצמת נערות צעירות. בין הפרויקטים שהובילה היה "קפה נשים", מקום מפגש
חברתי שבו נשים היו מגיעות לשוחח, להתחבר ולשתף. מאשה גם נבחרה לעמוד בראש עמותת
ותיקי העיר חולון, שם הקדישה את זמנה לפעילות עם ותיקי העיר, ובמהלך כהונתה יצרה
מפגשים חברתיים משמעותיים ששמרו על הקשר בין התושבים הוותיקים של העיר. בנוסף, היא
התנדבה בארגון ש.י.ל (שירות ייעוץ לאזרח), וסייעה לאנשים רבים בייעוץ ובמתן סיוע
בנושאים שונים.
מאשה זכתה להוקרה רבה על תרומתה לעיר חולון.
בשנת 2017 היא קיבלה את תואר יקירת העיר, והייתה האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה ואף
קיבלה את ההזדמנות לברך את התושבים. אחד הפרויקטים המרכזיים שהיו יקרים לליבה היה
פרויקט "שעה טובה עם ילד" של ארגון ויצ"ו, בו התנדבה ועבדה עם
ילדים בעלי קשיי למידה.
מאשה ממשיכה עד היום להיות מעורבת בפעילות
ציבורית בעיר חולון. היא מנהלת ועד הבית בבניין שבו היא גרה, תפקיד שהיא מתארת
כאחד מהקשים ביותר שהיו לה, אך היא מבצעת אותו במסירות רבה. היא מתנדבת בארגונים
שונים, כולל במוזיאון חולון ובש.י.ל, וממשיכה בעשייה החברתית והחינוכית שלה.
מאשה טאוסק היא דמות רבת עשייה ומופת של נתינה
ללא גבולות. סיפור חייה הוא סיפור של מחויבות לקהילה, אהבה לילדים, ולימוד מתמיד
של דרכים לשיפור החברה שבה היא חיה.
מה חשיבותה של התוכנית?
חשיבותה של התוכנית היום היא בחשיפת
סיפור חייה הייחודי של מאשה טאוסק, המשלב עשורים של עשייה חינוכית וקהילתית
משמעותית בעיר חולון. התוכנית תעמיק לתוך מסלול חייה, החל מילדותה ועד לפעילותה
החברתית הענפה כיום, ותספק השראה למאזינים על נתינה, ערכים ותרומה לקהילה.
למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד
ולבוא להקשיב למאשה?
כדאי לשים את כל הדברים בצד ולהקשיב
למאשה טאוסק כי מדובר באישה יוצאת דופן, שהקדישה את חייה לעשייה חינוכית, קהילתית
וחברתית עמוקה. הסיפור שלה מלא תובנות על ערכים, נתינה והתגברות על אתגרים, והוא
רלוונטי לכולנו. דרך חוויות חייה המרתקות, נוכל ללמוד כיצד להתנהל במצבים קשים,
למצוא משמעות בעשייה למען אחרים ולהתחבר לשורשים שלנו.
וזה מה שמאשה כתבה לי... אחרי שחוותה את התוכנית...
השירים
שהושמעו בתוכנית:
בני
אמדורסקי - אני גיטרה
מילים
ולחן: נעמי שמר
הדודאים
והפרברים - צל ומי באר
מילים:
יורם טהרלב לחן: לוי שער
רונית אופיר – שי
מילים:
רחל, לחן: לוי שער
שיר
שמח – העופרים
מילים:
יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא
החול
יזכור – הדסה סיגלוב
מילים:
נתן יונתן, לחן: נחום (נחצ'ה) היימן
שיר עשרת הספירות
מילים:
שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה