יום שני, 18 במרץ 2024

רקפת פרא ושרוליק קופר קלבו - האבל של הילדים המאומצים 18/03/2024

 בס"ד

רקפת פרא ושרוליק קופר קלבו -  האבל של הילדים המאומצים

במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ביום שני, ח' אדר ב' ה'תשפ"ד 18 במרץ 2024 את רקפת פרא ושרוליק קופר קלבו.  רקפת, מאומצת למשפחת שלו ושרוליק מאומץ למשפחת קופר מקיבוץ ניר עוז כואבים על החטופים השבויים ואבלים על הנרצחים ומספרים על המשפחות המאמצות שלהם.


ילדים מאומצים חווים טלטלה עמוקה כאשר ההורה המאמץ נרצח, נופל בקרב או נחטף. תחושות של אובדן, חרדה, אשמה ודיכאון מציפים אותם, ומעוררים שוב את חרדת הנטישה המוכרת להם כל כך.

 

הרצח, הנפילה או החטיפה מעוררים זיכרונות קשים מהעבר, מהפרידה מההורים הביולוגיים, ומעלים תהיות בנוגע לזהותם ולמקומם בעולם. ילדים אלה חשים כאילו גורלם נגזר עליהם, וחווים שוב את תחושת חוסר האונים וההפקרות.

הקושי מתעצם כאשר הסביבה מתמקדת בבני המשפחה הביולוגיים שחוו אובדן. ילדים מאומצים חשים כאילו שוכחים אותם ואת כאבם, וחווים תחושות של קנאה וטינה. הם זקוקים לתמיכה מיוחדת, שתקיף ותכיל את רגשותיהם ותאפשר להם להתמודד עם האובדן בצורה בריאה.

 

לא הרבה אנשים יודעים, רקפת הייתה חיילת בודדה בתקופת הצבא. המשפחה הביולוגית שלה התפרקה עקב גירושין של הוריה והיא לא הסכימה לקחת צד ובחרה לא לגור באף אחד מהבתים. למזלה הגדול היא אומצה על-ידי משפחת שלו בקיבוץ ניר עוז בעוטף עזה.

 

שרוליק קלבו אומץ על ידי משפחת קופר בניר עוז כשהיה בגיל 8. בגיל 25 עזב את הקיבוץ אך הקשר עם בני משפחת קופר נמשך עד היום. שרוליק חרד לאביו המאמץ עמירם קופר בן ה-85 אשר נחטף לעזה בידי החמאס האיסלמו-נאצי.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לרקפת ושרוליק?*

 

קולותיהם של הילדים המאומצים חייבים להישמע. תוכניתנו המפנה זרקור רדיופוני אל נושא זה, תוך שיתוף סיפוריהם אישיים יכולה להוות כלי חשוב להעלאת המודעות לחוויה הייחודית שלהם. תוכנית כזו מאפשרת לילדים אלו לחלוק את רגשותיהם, זיכרונותיהם, ותהליך ההתמודדות שלהם עם האובדן.

 

זוהי פלטפורמה חשובה להבנה טובה יותר של צרכיהם הייחודיים של ילדים אלו, ותסייע בחיזוק הקשר בינם לבין קהילת המאומצים. כמו כן תוכניתנו יכולה לתרום רבות להפחתת הסטיגמה סביב נושא האימוץ, ולעודד משפחות מאמצות נוספות לדבר על אובדן באופן פתוח וגלוי.

 

זוהי הזדמנות ייחודית להעניק קול לילדים אלו, ולסייע להם להרגיש פחות בודדים וחסרי אונים. חשוב לאפשר להם לספר את סיפורם, ולעזור להם למצוא נחמה ותמיכה בקהילה.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

להקת איילון – נחל עוז

מילים: אלמגור דן, מלחין: אלכסנדר חיים

הגבעתרון וחמישיית גלבוע – שיבולי פז

מילים: עמירם קופר, לחן: יעקב שגיא

הדסה סיגלוב - אחרי המלחמה 

מילים: לאה נאור,לחן: יואל רקם

העצב אין לו סוף - מתי כספי ומשתתפי ארץ טרופית יפה

מילים: ויניסאוס דה מוראס, לחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים, תרגום: אהוד מנור

בקיבוץ קטן בנגב – יאסו נחל עוז גרסת עוטף עזה

לא נמצאו כותב המלים והלחן

שושנה דמארי - הורה ממטרה 

מילים: יחיאל מוהר, לחן: משה וילנסקי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 11 במרץ 2024

דור שחר - סיפורו המדהים של העזתי שברח לישראל 11.03.2024

 בס"ד

דור שחר -  סיפורו המדהים של העזתי שברח לישראל.

 

במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, א' אדר ב' ה'תשפ"ד 11 במרץ 2024 את -  דור שחר, עזתי שברח לישראל, אשר נולד בחאן יונס בשם איימן אבו סובוח. דור התגייר וחי כיום בישראל, חוזר אל סיפורי ילדותו ברצועת עזה, על החינוך לשנאת יהודים שקיבל, לבריחה לישראל ולמפגש עם אביו המאמץ שבעקבותיו החליט להתגייר. דור קובע, על סמן ידיעותיו: "הם רוצים להשתלט על העולם". בשיחה על: האיסלם, תנועת החמאס ומלחמת דת.

"אין בעזה אזרחים שיצאו נגד חמאס. אם צריך הם ירצחו יהודים, נוצרים וגם מוסלמים", מספר דור. "בעזה הם משתייכים לארגונים כמו חמאס, ג’יהאד אסלאמי, פת"ח, אש"ף, תנזים וכדומה. כל הארגונים הללו תומכים ברצח יהודים. לעוטף עזה נכנסו כמה מהארגונים האלה. זו מלחמת דת, הם רוצים להשתלט על כל העולם".

כילד למד איימן שהיהודים הם רוצחים שלקחו את האדמה של אבותיו ושצריך להילחם בהם.

"בגיל "7, כך מספר שחר בספרו "מחאן יונס להר סיני"  , הגיע מורה חדש לכיתה בבית הספר. "הוא אמר שהיום יש שיעור מיוחד והייתי מאושר כי חשבתי שהוא ילמד אותנו להיות רופאים. הוא התחיל לדבר ואמר שיהודים הם רוצחים של ילדים, גברים, נשים וזקנים. הוא אמר, היהודים לקחו את האדמה של הסבא שלכם ואתם תילחמו עליה ומי שימות יהיה שאהיד ויעבור לגן עדן. הוא גם אמר שהיהודים היו מוסלמים והפכו לכופרים. הדבר שתפס אותי במיוחד היה כשאמר שליהודים יש שלוש רגליים".

 

זה קצת מבהיל לקבל בגיל כל כך צעיר מנה כזו של הפחדה, ועוד מדמות סמכותית. בגיל 11 נחשף שחר לישראלים, כשעלה על אוטובוס לישראל ללא ידיעת הוריו. "סקרן אותי לראות את אותם יהודים עם שלוש הרגליים. הגעתי בשעה 06:30 בבוקר וראיתי בעיר ראשון לציון זוג שעשה הליכת בוקר. הם עברו לידי ואני הסתכלתי טוב, חיפשתי את הרגל השלישית שלהם", הוא מספר. כשהיה שחר בן 12 אביו הביא אותו לעבוד איתו בבניין וכשהיה בן 13 ברח מהבית ולא חזר לרצועת עזה עד גיל 19 וחצי.

לפני כשלושים שנה. לתוך משרדי הרבנות ברמת גן פסע דור, נער צעיר בעל שיער שחור ועיניים בוערות ואמר: "אני רוצה להתגייר". "מהיכן אתה?" שאלו הרבנים המופתעים. "נולדתי בחאן יונס", הדהים הנער בתשובתו והמשיך: "אין לי כוונה לחזור לרצועת עזה. אני רוצה להפוך ליהודי לכל דבר, לגור בראשון לציון ולהתגייס בעתיד לצה"ל".

"זה כמו הסיפור של אברהם אבינו. בדיעבד זה כמו 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' אומר דור. אני ממש מרגיש שאני שליח של העם היהודי, התפקיד שלי הוא להזהיר את היהודים מסכנות. כולנו בעולם הזה שליחים".

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

בספר "מחאן יונס להר סיני" אנו פוגשים את סיפור חייו של דור שחר, ויותר מכך: זהו סיפורו של צעיר פלסטיני, שהעז למרוד בדת ובמסורת, חצה את הקווים ועבר לישראל, הושלך לכלא. הועבר לשב"כ הפלסטיני - שם עבר עינויים קשים - ואחר כך מצא את העוז לחזור לישראל ולסיים את תהליך הגיור שהחל בו. "מחאן יונס להר סיני" מתאר מאבק עיקש. ששזורים בו אומץ לב ואהבת אנוש. בגילוי לב מספר בו דור על ילדות קשה ברצועה, על מפגשים ראשונים עם חיילי צה"ל ועל התערותו, כנער ערבי. בחברה הישראלית.

 
* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדור?*

דור לא הופתע מרמת האכזריות שאליה הגיעו מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר. "כשהייתי ילד" הוא מספר "והלכתי עם אמא שלי לשוק ראיתי שחתכו למשתפי פעולה ראשים וידיים, ותלו אותם על עמודי חשמל, גררו אותם על הכביש כשהם מחוברים למכוניות. לכן בכלל לא הופתעתי", הוא מספר ומוסיף כי אין בעזה הרבה אנשים שוחרי שלום. "רובם כבר לא גרים שם אלא היגרו למדינות אחרות. אני זוכר שסבא שלי היה אומר לי, כשהייתי ילד, שכשאגדל אצטרך לרצוח יהודים בשביל להחזיר את יפו כי היא הירושה שלי. זה עניין של דורות שמתחנכים ככה".

היו ביניהם רוצחים עוד לפני הקמת המדינה. תחילה הם היו זורקים אבנים, אחרי זה היה את הסכם אוסלו, כי רצינו שיהיה שלום עם הפלסטינים. הנשק שהם קיבלו הופנה נגד ישראלים. עשינו התנתקות מעזה וקיבלנו טילים".

לשאלה "האם אתה אופטימי לגבי יחסי ישראלים ופלסטינים בעתיד?" הוא משיב "חד משמעית לא. בילדות שלי ראיתי הרבה אלימות, מראות קשים מלתאר. אם ככה הם עשו לבני עמם אז תבין לבד".

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אריק איינשטיין – יש בי אהבה

מילים ולחן: ארקדי דוכין

ביכורי אהבה - המנון העיר ראשון לציון

מילים: ריקה ברקוביץ, לחן: נחום היימן

יהורם גאון והלהקות הצבאיות - לא תנצחו אותי

מילים ולחן: נעמי שמר

דור שחר – לא מוותר

מלים ולחן: אודי דמארי

אל תירא ישראל - משה הלל

מילים ולחן: אביהוא מדינה

אודי דמארי & עמי מימון - עם הנצח לא מוותר

מילים ולחן: אודי דמארי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי


 

  

יום שני, 4 במרץ 2024

אפרת אלמוסנינו - אשתו/אלמנתו של לירן אלמוסנינו ז"ל 04.03.2024

 בס"ד

אפרת אלמוסנינו -  אשתו/אלמנתו של לירן אלמוסנינו ז"ל 


במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, כ"ד אדר א' ה'תשפ"ד 04 במרץ 2024 את אפרת אלמוסנינו -  אשתו/אלמנתו של לירן אלמוסנינו ז"ל, מספרת על דרכו וחיי פועלו של בעלה, לירן. על 'מדבראיש', שחיבר חקלאות ותיירות באזור פיתחת ניצנה. על ה"שבת השחורה" וכיצד ממשיכים הלאה. בשיחה על: לירן איש המדבר.

 

לירן אלמוסנינו – 'מדבראיש', חיבר חקלאות ותיירות באזור פיתחת ניצנה שכל כך אהב. ביום שבת, ה-7.10, הוא מיהר לקפוץ מביתו כדי להגן על יישובי העוטף ולא שב משדה הקרב. אשתו, מכריו והקולגות שלו מנסים כעת להתמודד עם הפרידה מהאיש האהוב, שאהב לעזור לכל מי שבסביבתו, ומתארים אותו במילה אחת שחוזרת על עצמה - "קסם"

לירן אלמוסנינו ז"ל, בן 42 בנופלו (7 באוקטובר 2023) נלחם במחבלים הארורים והציל את חברי הצוות לוט"ר. לירן חבר במושב כמהין יחד עם אשתו אפרת וחמשת ילדיהם , חי את האדמה, השטח ואת המדבר. לירן הפעיל דיר כבשים לתפארת, ובו עסק גם בתיירות מדברית ובכך הדביק אורחים מכל הארץ והעולם באהבתו האדירה למדבר, לשטח ולחוויות משפחתיות בגלישת חולות ובטיולים וארוחות בעומק השטח. לצד כל זה התנדב למשימות בטחון שוטף והגנה מפני פעילות חבלנית וגניבות בפתחת ניצנה.

לפני שלוש שנים יזם הקמת מצפה של "השומר החדש" באיזור, ואירח את מתנדבי שנת השירות במשק שלו. לירן התנדב גם בצוות הלחימה בטרור הייעודי של הפתחה, "צוות פלד", והיה בין הראשונים מביניהם שיצאו ללחימה בעוטף עזה, על מנת להגן על אנשי היישובים בעוטף, לאור מתקפת המחבלים הרצחנית מעזה.

כמו בנופלו, כך גם בחייו תמיד היה הראשון לעזור, להתנדב ולהקריב מעצמו. היה איש עשייה אמיתית ומכל הלב. לירן נלחם בגבורה ובנופלו הניח אחריו את אשתו אפרת וחמשת ילדיהם גיא, גבע, פלג, טנא ומטר (רק בת חצי שנה) שיגדלו ללא אבא.

אפרת נבעטה לתוך מציאות חדשה, בנוסף אליהם לירן השאיר גם תהום עמוקה בדיר הכבשים שלו ובעסק התיירותי. עד עכשיו לירן היה המפרנס העיקרי הוא ניהל, הדריך, האכיל, רעה וריכז, היה הלב הפועם, הריאות הנושמות הזרועות והידיים העובדות, כח העבודה והניהול העסקים ביד רמה ובהצלחה גדולה. כעת יש צורך לתת לאפרת חמצן כלכלי ולסייע לה להתמודד עם המציאות שנכפתה עליה שבה היא הופכת למפרנסת והמטפלת של הבית, תוך כדי לומדת לנהל את העסקים וממשיכה את החלום שלה ושל לירן, החקלאות הציונית והאהבה למדבר, לאדמה.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

במלחמה הזו היו וישנם הרבה גיבורים שחובה לתעד את סיפורם. החיים ממשיכים, אירוע רודף אירוע. דורות מתחלפים. האם ידע עם ישראל בעוד 80 או 100 שנה אשר אירע בשמחת תורה בשנת ה'תשפ"ד ב-7 באוקטובר 2023? כותב יגאל אלון בספרו "מסך של חול" את משפט הנצח הבא: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל."

לכן, חובה לספר את סיפוריהם של: החיילים והאזרחים שקמו ולחמו, היישובים שחרבו, הנופלים והמשפחות שנרצחו,  האנשים שנחטפו, והתושבים שהפכו פליטים בארצם. נתעד, נספר, וננציח אותם כדי שזכרם יישאר חי וקולם יישמע.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאפרת?*

מספרת אפרת: " הסיפור של לירן הוא סיפור של אדם שחי ללא פחד להשיג מה שרצה בחיים . מדובר על אדם שהיה כולו אהבה לטבע , לאדמה עליה אנחנו חיים .

הוא האמין בזכות שלנו ליישב ולקיים חיים פה . הוא ידע שהוא רוצה להיות חלק מהסיפור של ההתיישבות , של עבודת אדמה ופשוט כיוון והגיע לזה . אנחנו הגענו לאזור פתחת ניצנה כי ידענו שפה אנחנו רוצים להקים ולגדל משפחה אבל גם כי ידענו שאנחנו מממשים את החלום של לירן לגדל ולעסוק בצאן. "

 

כותב ערן דורון בפייסבוק ב 12.10.2023 על לירן אלמוסנינו ז״ל

כשדיברו על התיישבות - הוא בא לכמהין והקים עם אפרת משפחה לתפארת -גיא, גבע, פלג, טנא ומטר.

כשדיברו על חשיבות החקלאות- הוא הפך לנוקד. גידל עדר כבשים, שלא פעם נגנב ואף על פי כן לא אמר נואש, אחז בקרקע, כי ידע, לא בראש אלא בכפות הרגליים היחפות של ילדיו את החשיבות של החיבור לאדמה ולשטח.

כשדיברו על הפוטנציאל התיירותי בפיתחת ניצנה– הוא יזם והקים עסק לתיירות שטח מדברית והביא רבים לטייל במדבר אותו כל כך אהב.

כשדיברו על משילות- הביא את מתנדבי השומר החדש להקים מצפה (כמו קומונה) והפך להם לאבא ואימא ויחד איתם סייע לחקלאים לשמור על רכושם.

כשהצד השני של הגבול הפך למאיים הוא התנדב לצוות פלד (לוט״ר ניצנה), להגן ולשמור על היישובים סמוכי הגדר.

ושקראו לו ביום שבת הוא הוא הלך ונהרג בקרב מול מרצחים תוך חירוף נפשו להציל את אלה שהיו בתופת.

יהיה זכרו של לירן אלמוסנינו ברוך.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

חנן בן ארי - אמן על הילדים

מילים ולחן: חנן בן ארי

מאיר אריאל - מים מתוקים

מילים ולחן: מאיר אריאל

רן ונמה - שיירת הרוכבים

מילים: נעמי שמר, לחן: שמעון ישראלי

הפרברים – טיול לילי

מילים: עמוס אטינגר, לחן: מאיר נוי

שלומי שבת ודוד ד'אור – אבא

מילים ולחן: דורון מדלי

דוד ד'אור – להאמין

מילים: דוד ד'אור, לחן: דוד ד'אור ועופר מאירי

                  

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי