אותות ומופתים
בין המילים
 |
| תמונת חנוכיה - לשימוש חופשי |
המוטיב של הדלקת
האור, שעומד במרכז חג האורים, חזר על עצמו שוב ושוב במקורות השונים. אנחנו נדרשים
להדליק אור במקומות החשוכים שבחיינו האישיים והקולקטיביים כאחד. באמצעות הדלקת
הנרות הסימבולית, ניתן להדליק את האור שנפש פנימה ובכך לשפר את הטעון שיפור.
הבורא יתברך,
ברצונו להנחיל לחברה האנושית חכמה ודרך ארץ, בחר לעשות זאת באמצעות התנ"ך.
במילים אחרות - תרתי משמע - הצופן שדרכו בחר האלוהים לתקשר עם בני האדם זה באמצעות
המילים. כשמדברים על התורה ששבעים פנים לה - הכוונה לכל אותם רבדים גלויים וסמויים
שנחבאים בין הפסוקים ובין האותיות. מכאן גם שלכל מילה, בין כתובה ובין מדוברת, יש
משמעויות להקשר הישיר והגלוי. פיענוח מלפני ומלפנים של כל אותן מילים, יסייעו
בעדנו להבין טוב יותר את ייעודנו בחיים.
ראשית דבר
כבר בתחילת דברי
הבורא, בספר בראשית פרק א פסוק 3, נאמר: " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר
וַיְהִי-אוֹר". מכאן אנו למדים, שההוצאה לפועל של רעיון הנה באמצעות המילים.
אומנם אנחנו כאין כאפס ביחס לבורא עולם, אבל ברגע שצץ לנו רעיון בראש ואנחנו
אומרים אותו לחבר או מכר שנמצא בקרבתנו או לחלופין מעלים אותו על נס מעל גביי נייר
או באמצעות סרטון שבו אנחנו מתועדים מבטאים את הרעיון במילים, הוא כבר לא בלעדי
לחלוטין. הוצאת הרעיון המתועד, אם על ידינו ואם על-ידי צד שלישי, אל הפועל יוצר
הלכה למעשה את המציאות סביבנו. לפנינו אם כן משולש הבריאה האנושית: מחשבה, ביטוי
מילולי שלה, מימושה בפועל.
איזו מן מילה?
המילה, כל מילה,
הנה סך האותות המרכיבות אותה. כל אות מהווה יחידה אנרגטית בפני עצמה, ומכילה 3
פנים. צורה כתובה, כפי שהיא באה לידי ביטוי מעל גבי הנייר. ערך מספרי שלה. הצליל
של הגייתה. ליודעי הסוד שבינינו נוסיף ונאמר שזוהי בדיוק כוונתו של אברהם אבינו,
בכותבו בספר היצירה, המיוחס לו, את הפסוק הפותח את הספר "בשלשים ושתים נתיבות
פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלושה ספרים בסֵפֶר סְפָר
וסיפוּר".
בעוד הפן הראשון
והשלישי, הכתוב והמושמע של האות, יחסית מוכרים, הערך המספרי מצריך קצת יותר תשומת
לב. הערך המספרי מתקבל מהגימטרייה, שהופכת כל אות למספר, ומחיבור המספרים שמחברים
את המילה השלמה בכדי להבין את המשמעות האנרגטית שלהם. חשוב לציין חזור וציין כי
לכל מילה, כתובה והגויה כאחד, יש משמעות נומרולוגית.
אור, חושך, ומה
שביניהם
אין כמו שירה
הנפלא של שרה לוי תנאי "באנו חושך לגרש" על-מנת להבין את העיקרון המנחה
של מלחמת האור בחושך ב-8 ימי חג החנוכה:
באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור
קטן,
וכולנו אור
איתן.
סורה חושך, הלאה
שחור!
סורה מפני האור!
ראשית האור
והחושך, כפי שכבר רמזתי בתחילת דבריי, כבר בראשית של ספור הבריאה בספר בראשית:
בְּרֵאשִׁית
בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי
טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים
לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד
(בראשית א' א-ה).
כלומר, העולם
נברא בחושך ובתוהו ובוהו. החושך, משורש ח-ש-ך, הוא מצב של העדר, לא ניתן להבחין
בשם דבר, ריק מוחלט. האור לעומת זאת, הוא מצב של בהירות. הכול גלוי, ללא היעלמויות
או הסתרה. העולם לעומת זאת, מקורו בלשון נעלם. תוהו ובוהו ביוונית זה כאוס, או
תהום בלשון התורה. התהום רוחשת כוחות רוע ואופל ובולעת לתוכה ללא הבחנה גם את
הטוב.
באמצעות האור
מובחנים כוחות הרוע שמקורם כאמור בחושך, וניתן להשתלט עליהם ולהשליט תחתם את הטוב
והראוי. על-פי המסופר בסיפור בראשית, העולם נברא במצב של "וחושך על פני
תהום". האלוהים מצווה "ויהי אור" בכדי שניתן יהיה להתחיל לעשות סדר
בתוהו ובוהו. המציאות, מלשון נמצא, מושתת על כך שבאמצעות האור אנו יכולים להבחין
במה שנמצא ולארגן אותו בצורה שתסייע לנו.
הבריאה בצל
החנוכה
בחג חנוכה אנחנו
מציינים וחוגגים את ניצחונם הצבאי הניסי של החשמונאים במאה השנייה לפני הספירה על
האימפריה הגדולה בעולם באותם ימים - ממלכת יוון. אולם חשוב הרבה יותר מכך - בחנוכה
מציינים את ניצחון התורה וערכי היהדות על פני הערכים הזרים שניסו לכפות עלינו
היוונים. גם בחלוף 2,000 שנה מאז אותם מאורעות, מלחמת האור בחושך נמשכת במלוא
עוזה. כל אחד נאבק בתוכו פנימה אל מול יצריו וכולנו "כנר אחד" אל מול
התרבות המיובאת והרדודה שאורבת מעבר לכל פינה.
המוטיב של הדלקת
האור, שעומד במרכז של חג האורים, חזר על עצמו שוב ושוב במקורות השונים.
אנחנו נדרשים
להדליק אור במקומות החשוכים שבחיינו האישיים והקולקטיביים כאחד.
אדם נבון יתייחס
לחג כאל הזדמנות נוספת לבחון את אורחות חייו. באמצעות הדלקת הנרות הסימבולית, הוא
יכול להדליק את האור שנפש פנימה ובכך לשפר את הטעון שיפור, להסיר את הרוע ולהרחיב
את להבת הטוב.
במישור החברתי,
משמעות הדלקת האור זה להחזיר את האחווה והרעות ההדדית שבזכותן העם היהודי החזיק
ועדיין מחזיק
עמד במשך 2,000 שנות גלות. כוחנו נמצא ב"ביחד", בערבות ההדדית שבין אדם
לחברו, בין אדם לעמיתו ומעסיקו, השכנים, הנהגים בכבישים וכמובן האישה והילדים.
האכפתיות פירושה לרצות ולשאוף שגם לזולת יהיה את הטוב ביותר, גם במחיר של ויתור על
האינטרס האישי הצר לטובת חברים והמכרים מסביב.
"כל אחד
הוא אור קטן וכולנו אור איתן" - אנוכיות וניכור יכולים להביא לסוג של הנאה
וסיפוק (אור), אבל לעולם הוא יישאר קטן וסופו להעלם מהר ולהשאיר ריח רע. רק באחדות
האור נהיה איתן!!
האותיות של חג
האורות
כעת נבדוק מספר
מילים משמעותיות הקשורות לחג החנוכה. פענוח המארג המופלא של אנרגיית המספרים האלה
יאפשר לנו לגלות פן נסתר וסודי המשלים בצורה כל כך יפה את המילה. זה למעשה
ה"אות" שמאחורי האות.
אז, כמה ימים
אנו חוגגים את חג החנוכה? שמונה ימים. כמה נרות אנחנו מדליקים במשך כל ימי החנוכה?
44 נרות. אם נחבר 4+4, קיבלנו שמונה.
כעת ניקח את
המילה חנוכה ונבדוק את הערך הנומרולוגי של המילה חנוכה, ח=8, נ=5, ו=6, כ=2, ה=5.
נחבר: 8+5+6+2+5 נקבל 26, 2+6 = 8.
בנומרולוגיה
המספר 8 מסמל לנו אנרגטיות, שאיפה להצלחה לכוח וסמכות, יכולת הסתגלות גבוהה. המספר
מייצג מלך בביצוע, תכליתי, מעשי, הישגי, רכושני,חזק ועוצמתי.
בנומרולוגיה
הקבלית-יהודית הספרה 8 מסמלת את האינסוף. היא מסמלת את הנשמה שמעבר לעולם הגשמי.
את האינסופיות של הנצח.
בשפה המתמטית,
צורת הספרה 8 כשהיא שכובה על צדה היא סימן האינסוף. במתמטיקה ידוע כי האינסוף לא
קיים בתוך העולם החומרי. האינסוף קיים רק בשכל שלנו. כי הלוא במציאות יש סוף גם
לטיפות שבים, גם לגרגרי החול שבחוף וגם לכוכבים שבשמים. במציאות הכול מדיד ושקיל
וניתן לספירה באופן פוטנציאלי.
לכן 8 מסמל את
האינסופיות שלא נמצאת בעולם הגשמי, אלא קיימת בעולם האמיתי, שהוא העולם הרוחני.
האינסוף קיים וניתן לתפיסה רק במימד של הרוח. בקבלה, אלוהים מיוצג על-ידי המונח
אינסוף. גם צורתו של ה-8 מרמזת על שני עולמות- שני עיגולים- עולם של מטה שנושק
בצורה מושלמת לעולם של מעלה.
זרקור על האור
המילה
"אור" נותנת לנו את הערך 9. כך גם המילה "מכבי" וגם הפסוק
שראשי תיבותיו נותנים לנו את המילה "מכבי" שמות ט"ו פסוק י"א,
" מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה" כנ"ל גם אותיות המילה
"אמת" בגימטרייה שוות 9. מכאן אנו לומדים שהספרה 9 מסמלת את האמת
(כהיפוכה של הספרה 6, המסמלת את השקר).
בנומרולוגיה
המספר 9 מייצג לנו מספר מאסטר, מלך המורה האוניברסאלי, נתינה ללא גבולות, רוחב לב
אין סופי, רחב אופקים, רוחנית ברמה גבוהה, חכם, מחונן, ממציא, "בורא
מציאות", הישרדותי, מנהיג העולם הגדול, רואה הכול בגדול, אחריו הולכים באש
ובמים.
בנומרולוגיה
הקבלית-יהודית 9 מייצג עולם שהוא לכאורה עולם של לא-כלום, כי אין בו דבר מוחשי או
נראה, בדיוק כפי שהאלוהים אינו מוחשי ואינו נראה. אפילו האינסוף (הספרה 8) איננו
קיים בעולם זה,
אלא רק האלוהות
ללא כל כינוי זה או אחר; כי גם "אינסוף" הוא כינוי מסוים לאל,
כשלמעשה אין לו
שום כינוי כלל וכלל.
גירוש החושך
המילה
"חושך" לעומת זאת, נותנת לנו את הערך המספרי 19, המסתכם לספרה 1. מספר
19 מספר לנו על שיעור קשה, שיעור הקורבנות, חוב הערך העצמי והזהות. קיימת תחושת
הקורבן השזורה לאורך החיים ותחושת אפסיות וקושי להצליח לבד תוך ניצול הזדמנויות
בלתי כשרות. מספר זה מאופיין כלפי חוץ ע"י עוצמות או חולשות אדירות, המלוות
בחוסר ביטחון עצמי ורגשי נחיתות עם קושי לביצוע.
באפשרות של כל
אחד מאתנו לגרש את החושך ולהרבות אור בחייו ובחיי הסובבים אותו. אין משימה נעלה
מזו. יש לזכור את משימתנו העיקרית בעולם - באנו חושך לגרש. הרי כבר דרשו חכמים שגם
מעט האור יגרש את הרבה החושך.
ויהי אור!!
