כנסת הגדולה – לב הזהות היהודית עם
הרב משיח קמרי
ברוכים
הבאים ל- "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – יַהֲדוּת וְהִיסְטוֹרְיָה נִפְגָּשׁוֹת"
שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – מַסָּע אֶל
עָבָר שֶׁעוֹד חַי בְּתוֹכֵנוּ, תָּכְנִית רַדְיוֹ שֶׁחוֹקֶרֶת אֶת הַקְּשָׁרִים
הַמְּרַתְּקִים בֵּין הַיַּהֲדוּת לַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית לְאֹרֶךְ
הַדּוֹרוֹת
פותח את התנ"ך ויודע: זה לא רק סיפור היסטורי. זה הקוד הגנטי הרוחני שלי.
זו הזהות שלי. עם ישראל יוצא ממצרים, נותן לעולם את
עשרת הדברות ואת ספר הספרים – וממשיך להדהד ערכים, מצפון ומוסר. בכל דור. גם עכשיו.
במסגרת תוכניתנו "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן" אירחנו ביום, ג' באב ה'תשפ"ה, 28 ביולי 2025 את הרב משיח קמרי, רב בית הכנסת "אור החיים" בשיחה על כנסת גדולה ועל עזרא בן שריה הסופר.
כשעם יהודה חזר מבבל אל ירושלים
ההרוסה, התכנסה אספה חסרת תקדים: מאה ועשרים חכמים ונביאים שהקימו את כנסת הגדולה.
הם עמדו בין סיום עידן הנבואה לפתיחתו של עידן החכמה ותפקידם היה לשקם זהות לאומית
על בסיס תורה נגישה וחברה מתוקנת. המעמד המכריע אירע בראש השנה ליד שער המים. עזרא
הסופר קרא בתורה והקהל פרץ בבכי. אחר כך עודד עזרא את העם באמירה המקראית "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים",
והתרגשות הפכה לחגיגה של חסד הדדי. המודל החינוכי של כנסת הגדולה נולד שם: לימוד
ציבורי מצית רגש ומסתיים במעשה חברתי.
הישגם הראשון היה קביעת לוח טקסטים משותף: חתימת עשרים וארבעה ספרי התנ״ך. כך נוצרה שפה תרבותית אחידה שחיברה את יהודי בבל, מצרים והגליל. ההישג השני היה תיקון שלוש תפילות יומיות וניסוח שמונה עשרה ברכות. תפילת העמידה מאפשרת לכל אדם בית מקדש קטן בלב בלי תלות במקום. הישג שלישי היה תקנת קריאת התורה בשני וחמישי שהכניסה עברית וערכים מוסריים אל השוק.
כנסת הגדולה ביססה גם מוסדות צדקה. הם קבעו שמיטה, מחיקת חובות וקרנות גמילות חסדים. בכך הוכיחו שהלכה היא תוכנית הנדסה חברתית ולא רק עניין רוחני. שלושה עקרונות מסכמים את תפיסתם: הוי מתונים בדין, העמד תלמידים הרבה, עשה סייג לתורה. בעידן הדיגיטלי הפירוש ברור: שקול מילים לפני פרסום, שתף ידע, הגן על ערכים מפני הצפה.
מסורת העבודה שבלב שהדגישו החכמים מלמדת שתפילה וברכות הנהנים הופכות כל פעולה לפגישה עם האל. רעיון זה חלחל לקבלה ולחסידות והיום מתבטא בהכרת טובה על קפה או בנסיעה. מאבקם בנישואי תערובת מול השומרונים מלמד לנהל ויכוח זהות בלי לפרק קהילה: הסברה בהירה, כתיבה מסודרת והצבת גבולות.
הרב משיח קמרי, אורח התוכנית, מציג
את כנסת הגדולה כמודל עירוני עכשווי. לדבריו ניתן לתרגם את עקרון
"שִׁלְחוּ מָנוֹת" למיזם חלוקת מזון, ואת קריאת התורה בשוק לאירוע תרבות
משולב בקניות. בעיניו המספר מאה ועשרים מעודד קבוצות מנהיגות קטנות בבתי כנסת, בבתי
ספר ואפילו ברשתות.
כנסת הגדולה פירשה גאולה כתהליך
מתמשך של תיקון חברתי. תשובה הוגדרה כמאמץ לשיפור הכלל, ושליחות כהפיכת מקצוע לבמת
קדושה. גישה זו ניכרת ביזמות חברתית, בבנקים פתוחים ובפרויקטים ירוקים. נוסח
תפילתם מאחד קהילות, לוח חגיהם מגדיר את שנת הלימודים, ומבנה מאה ועשרים השפיע על
הכנסת.
שלושת העקרונות מוזנים ברשתות בדרכים
מעשיות. מתינות בדין משמעה להשהות תגובה, לבדוק מקור ולהימנע מפסקנות רגעית. ריבוי
תלמידים מתבטא בקורסים פתוחים ופודקאסטים חינמיים. סייג לתורה הוא קוד אתי: כללי
שיח נקי וחסימת תוכן פוגעני. כך מספקת כנסת הגדולה תרשים זרימה להתנהלות ברשת.
מוסדות הצדקה שתיקנו הפכו לאב טיפוס לבנקי זמן קהילתיים וליוזמות מזון מצילות עודפים. עקרון השמיטה מעורר השראה להקפאת חובות בזמני משבר ולבניית רשת ביטחון חברתית.
קריאת התורה הקבועה השיבה את העברית לחיים ויצרה מילון משותף. כיום נדרש מילון דיגיטלי של כבוד וגיוון; הרב קמרי מלמד להשתמש בלשון העתיקה כדי לרפא דיבור אלים.
למעמד השער נוסף רובד מנהיגותי: ההחלטה לשמח את העם אחרי בכיו מלמדת להפוך רגשות לחוסן. מנהל קהילה יכול להמיר האשמות בשיח תיקון.
הדגם של מאה ועשרים חכמים לצד כותבים
ונביאים חושף תמהיל ייעודי: מחוקקים, השראתיים ומבצעים. מודל זה מתאים למועדון
עירוני.
כנסת הגדולה מזכירה שהשראה אמיתית חייבת להפוך להרגל: קריאה, פגישה ומעשה. היום, כאשר בינה מלאכותית מנסחת מסרים, עקרון המתינות הוא חומת מגן מפני טעויות בזק. החיבור הזה בין הנצח לטכנולוגיה הוא הזדמנות להוליד מסורת מתעדכנת בלי לאבד עומק.
חשיבות התוכנית
בעידן של עודף מידע ושחיקה קהילתית, מורשת כנסת‑הגדולה מציעה מתכון
בדוק לאיזון בין מסורת לחידוש, בין תורה לחברה, ובין חוויה רגשית לאחריות ציבורית.
למה כדאי להאזין
כי שעה של עומק יכולה להפוך סדר יום שגרתי למעיין רעיונות: הנהגה
קהילתית, חסד מעשי וחיבור שורשי לעבר שמאיר את המחר.
מה מיוחד בתוכנית
שילוב נדיר של היסטוריה, פרשנות חברתית ונומרולוגיה קבלית בליווי
מוזיקה יהודית חיה – בקולו של הרב משיח קמרי, המחבר בין בית המדרש לרחובות חולון
ולחיי המאזין.
השירים
שהושמעו בתוכנית:
אלייצור - תמיד אוהב אותי
מילים ולחן : יאיר אליצור מילים
פזמון : יאיר אליצור והרב שלום ארוש לחן פזמון : יאיר אליצור והרב אורן לוי
השיר "אלוהים תמיד אוהב אותי" מדגיש חסד אלוהי מתמיד
ואחריות קהילתית, כפי שעזרא אומר: "וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד…" (עזרא ז,
כח), "וּבְעַבְדּוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ" (עזרא ט, ט) ו"חֶדְוַת
יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם" (נחמיה ח, י). מתוך ביטחון באהבת ה', השיר הופך גשר
מהרגש אל המחויבות: לתקן, ללמוד, לגמול חסד ולהשיב אהבה במעשה.
ששי קשת - שיר המעלות
מלים: תהילים קכ"ו, לחן: פנחס
מינקובסקי
"שיר למעלות" יוצר בראש
ובראשונה תנועה של עלייה – תודעתית, רגשית ורוחנית. הוא לא רק טקסט; הוא מנגנון
שינוי מצב נפשי.
יהורם גאון - עושה שלום במרומיו
מלים: איוב כ"ה ב', לחן: נורית
הירש
"עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" מזכיר שאם הבורא מקיים שלום
בעולמות העליונים – על אחת כמה וכמה שעלינו לפעול, לבקש ולהוריד שלום לעולמנו
ביומיום.
יואב יצחק – מודה אני לפניך
מילים: אביגדור קהלני, לחן: אפי נצר
"מודה אני לפניך" פותח כל
יום בהודאה מודעת, המחברת בין חסד וגבורה ומיישמת את עקרון כנסת הגדולה למגע
יומיומי עם הקודש עוד לפני העשייה.
שולי נתן – שירת העשבים
מילים: נעמי שמר ורבי נחמן מברסלב
לחן: נעמי שמר
"שירת העשבים" של שולי נתן
מחברת את רעיון רבי נחמן שכל עשב שר את ניגונו עם דרכו של עזרא וכנסת גדולה להפוך
קולות רבים ויומיום פשוט לליטורגיה מאוחדת של קדושה, לימוד וחסד.
שיר
עשרת הספירות
מילים:
שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI
כשם ש"שיר עשרת הספירות"
מציג כל ספירה ככלי פעיל שמארגן כוחות ומורידם למציאות, כך עזרא הסופר וכנסת
הגדולה רתמו עקרונות רוחניים לתקנות, לליטורגיה ולמסגרות קהילתיות המתרגמות חזון
לקיום יומיומי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה