חד אבחנה

יום שני, 25 באוגוסט 2025

במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" הקדשנו שידור מיוחד ביום שני 25/08/2025, בשעה 11:00, הקדשנו שידור מיוחד לזכרו סרן איתן ישראל שכנזי הי״ד – לוחם אמיץ ומפקד צנוע שנפל בקרב בעזה. סיפור חייו הוא השראה של ענווה, מסירות ואהבת הארץ.

נעסוק בדרכו, בזוגיות המרגשת שלו עם הלל, ובמורשת הערכית שהותיר. נבחן יחד כיצד ניתן לשלב בין אמונה למנהיגות, בין ענווה לאומץ, ונגלה מה מלמדת אותנו דמותו על עוצמה אנושית אמיתית. תוכנית נוגעת ללב שתשאיר בכולנו מחשבה עמוקה ותחושה של חיבור. אל תחמיצו את ההזדמנות להכיר מקרוב את המורשת המיוחדת הזו.

סרן איתן ישראל שכנזי ז״ל נפל גיבור במחויבותו למדינתו, באהבתו העזה לעם ולתורה, ובאישיותו המופלאה – שקטה אך עזה. מורשתו תמשיך להאיר את סביבתו דרך הקרבה שלו, רוחו הטהורה ופעולתו בנחישות. יהי זכרו לברכה.

איתן ישראל שכנזי ז״ל היה דמות שמסמלת את המהות של לוחם ומפקד בצה״ל – לא רק באומץ לבו בשדה הקרב אלא בעיקר בענווה, במסירות ובאמונה. איתן נולד וגדל בחצור הגלילית, בן למשפחה שורשית, והתחנך על ברכי אהבת הארץ, קיום תורה ומצוות, ואחריות עמוקה כלפי עמו. מי שהכיר אותו מקרוב מספר על צעיר שידע לחייך גם ברגעים קשים, שהענווה שלו הקדימה תמיד את מעמדו, ושבשקט פנימי ידע לסחוף אחריו אנשים.

את דרכו הצבאית החל כלוחם בחטיבת הנח״ל, שם התבלט במהירות בנחישותו וביכולת ההובלה הטבעית שלו. חבריו לפלוגה זוכרים מפקד שהציב רף גבוה לעצמו אך ידע גם להיות אוזן קשבת ללוחמים הצעירים ביותר. הוא האמין כי דוגמה אישית היא הכלי המרכזי למנהיגות, והקפיד להיות הראשון להיכנס לכל משימה. ענווה אמיתית ניכרה בו – לא ביקש לעצמו כבוד, אלא ראה בכבוד החיילים והעם את תכלית השירות.

במהלך שירותו התחתן עם אהבת חייו, הלל. הוא היה בן זוג אוהב ותומך, כזה שהצליח לשלב בין המחויבות הצבאית התובענית לבין יצירת בית מלא חום. במילותיה של הלל בהספד: "היה ברור לך למה אתה נלחם – אמרת לי, ‘עוד קצת ונשחרר את החטופים’. תמיד אמרת ששוכחים את החטופים, ואתה נלחמת בעזה כדי להחזיר אותם". היא הוסיפה בקול חנוק מדמעות: "תשלחו לי כוחות להיות חזקה — כי אין לי מושג מה אני עושה בלעדיך".

ב־6 בינואר 2025, בקרב בבית חאנון בצפון רצועת עזה, נפל איתן בגיל 24 בלבד. הקרב היה קשה, ירי נ״ט כבד פגע בכוחו, והוא מצא את מותו כלוחם בשדה, בדרכו להגן על חבריו ועל מדינתו. לווייתו בחצור הגלילית הפכה לאירוע של קהילה שלמה. אלפים הגיעו לחלוק כבוד אחרון לבחור שכולו ענווה, לוחם שלא ביקש דבר לעצמו. אביו, יוסף, ספד לו במילים מצמררות: "בחתונה שלי אני רוצה להיכנס עם מדים — זו החליפה הכי מכובדת שיש בעולם". הוא תיאר את בנו כמתנה יקרה: "הוא כל הזמן היה מחבק ומנשק. תודה שאני זכיתי בו".

הספדים נוספים חשפו את עוצמת דמותו. תת־אלוף אילן הררי אמר: "היית מפקד מאוד מוערך. הובלת בצניעות ובענווה את חייליך, והמקצועיות שלך בלטה בעשייה. צה״ל וחטיבת הנח״ל ימשיכו לשאת את ערכיך ולחנך את הדור הבא לאורם".

המורשת של איתן שכנזי איננה רק סיפור אישי של נופל. היא קריאה לדור שלם להבין מהי ענווה אמיתית. בתקופה בה הערצה נמדדת פעמים רבות בהישגים חיצוניים, איתן מזכיר כי כבוד אמיתי נבנה מתוך מסירות, אמונה וחיבור לערכים נצחיים. דמותו משמשת מגדלור לצעירים שמחפשים משמעות ולחיילים שמבקשים לדעת כיצד להוביל.

כך ייזכר איתן ישראל שכנזי – לא רק כלוחם שנפל בקרב, אלא כאדם שבחייו היה מופת למסירות, ענווה ואהבה. זכרו ימשיך ללוות את משפחתו, חבריו ועם ישראל כולו, ויהווה השראה לדורות הבאים.

להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

השירים שהושמעו בתוכנית:

שיר לאיתן - אורית טנצמן

מלים ולחן: אורית טנצמן

לנצח תישאר – משה פרץ

מילים ולחן: משה פרץ ובן אביב

יש בי אהבה - אריק איינשטיין

מילים ולחן: ארקדי דוכין

עופרה חזה - מישהו תמיד הולך איתי

מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר

מי שחלם - להקת גייסות שיריון

מילים: דידי מנוסי, לחן: לחן: יוחנן זראי

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

קטלוג העשייה שלי

יום שני, 18 באוגוסט 2025

עו"ד בני דון-יחייא על סניגורם של ישראל – רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב 18/08/2025

בס"ד

עו"ד בני דון-יחייא על סניגורם של ישראל – רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב

ברוכים הבאים ל- "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – יַהֲדוּת וְהִיסְטוֹרְיָה נִפְגָּשׁוֹת"

שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – מַסָּע אֶל עָבָר שֶׁעוֹד חַי בְּתוֹכֵנוּ, תָּכְנִית רַדְיוֹ שֶׁחוֹקֶרֶת אֶת הַקְּשָׁרִים הַמְּרַתְּקִים בֵּין הַיַּהֲדוּת לַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת

פותח את התנ"ך ויודע: זה לא רק סיפור היסטורי. זה הקוד הגנטי הרוחני שלי.

זו הזהות שלי. עם ישראל יוצא ממצרים, נותן לעולם את עשרת הדברות ואת ספר הספרים – וממשיך להדהד ערכים, מצפון ומוסר. בכל דור. גם עכשיו.

במסגרת תוכניתנו "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן" אירחנו ביום, ביום שני, כ"ד באב ה'תשפ"ה, 18 באוגוסט 2025 את הרב עו"ד בני דון-יחייא בשיחה על מי היה רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב ומדוע נודע כסניגורם של ישראל? בתוכנית הקרובה נגלה את סיפור חייו ומשנתו: חסידות של שמחה, תפילה כניגון, והלכה עם לב פתוח. נשמע מפי עו"ד בני דון-יחייא, אשר כתב 16 ספרים מבוססי יהדות, סיפורים מעוררי השראה, נקרא קטעים מקדושת לוי ונבחן איך מורשתו יכולה לרפא שיח מקוטב ולבנות חברה מלוכדת. נשאל כיצד אפשר ליישם את עקרונותיו ביום יום שלנו, ונצא עם כלים מעשיים לאהבת אדם ולחיזוק הקהילה.

רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב, מן הדמויות האהובות והמרגשות בתולדות החסידות, היה רב, מנהיג קהילה ומורה דרך רוחני שראה בכל אדם את נקודת הטוב הפנימית. הוא נולד בגליציה במאה השמונה־עשרה, גדל בבית חדור באמונה, חום אנושי ותחושת שליחות. חוויות ילדותו והחינוך שקיבל עיצבו בו תודעה עמוקה של אהבת האדם, ראיית הזולת בעין טובה והבנה שהחסד הוא יסוד החיים. בביתו למד לשלב בין לימוד התורה לרגישות למצוקות הזולת, תכונה שהפכה עם השנים לאבן היסוד בהנהגתו. כבר בגיל צעיר פגש דמויות מופת רוחניות, תלמידי חכמים ומנהיגים חסידיים, שהטביעו בו חותם עמוק וחידדו בו את ההכרה שהתורה אינה מנותקת מן העולם אלא צריכה לגעת בחיי היום־יום.

חדשנותו בלטה ביכולתו לחבר בין עומק תורני, השראה חסידית ושפה רגשית ישירה. הוא ייסד דרך לימוד והנהגה המדגישה סנגוריה על ישראל – חיפוש נקודת הזכות בכל אדם, גם במי שנראה רחוק מהדרך. גישה זו ממשיכה להשפיע עד ימינו, במיוחד בעידן שבו קל לשפוט ולבקר, והיא מציעה תבנית חינוכית המקדמת אמון וחיזוק. במשנתו ניכרים עקרונות שיכולים לסייע לאדם בן זמננו להתמודד עם אתגרי היומיום: לראות בכל קושי הזדמנות לצמיחה, לשמור על שמחה פנימית, ולחפש בכל מצב את נקודת האור.

לוי יצחק ראה בתורה דרך חיים שממשיכה אל עולם המעשה. בעיניו, אין די בלימוד עיוני; התורה צריכה להתבטא במעשים – ביושר במסחר, בעזרה לזולת, בשמירה על כבוד האדם. תפיסה זו מקבלת חיזוק בימינו דרך מיזמים קהילתיים ושיתופי פעולה חברתיים המבקשים לממש את הערכים שלמדנו בבית המדרש גם ברחוב ובחיי היום־יום. לצד זאת, הדגיש מסורות חסידיות וקבליות של עבודת ה׳ בשמחה, בתפילה מעומק הלב ובניגון המרים את הנפש, מתוך אמונה שדרך זו מקרבת את האדם לבוראו ומרוממת את חיי הרוח.

כמנהיג כריזמטי לא נחסכו ממנו התנגדויות וביקורות. היו שראו בסנגוריה שלו חולשה, או חששו מגישה רכה מדי. אך דווקא העימותים הללו חידדו את משנתו והובילו אותו להדגיש את הצורך באיזון – הקפדה על ההלכה בצד אהבת הזולת. סיפור מובהק המייצג את אהבת האדם שלו מספר על תפילה שבה פנה לקב״ה וביקש שלא ישפוט את עמו על פי מעשיהם בלבד, אלא יראה את כוונותיהם הטובות. סיפור זה מלמד שמנהיגות רוחנית אמיתית אינה נמדדת רק בידע תורני אלא ביכולת לשמש כמתווך של חסד בין העם לבין שמיים.

בפרשנותו למושגים כמו גאולה, תשובה ושליחות, ראה את התהליך כתנועה פנימית מתמדת. הגאולה, בעיניו, מתחילה בתיקון הלב ובחיבור בין אנשים; התשובה היא שיבה לאור הפנימי; והשליחות היא האחריות להשפיע טוב בעולם. יישום רעיונות אלו במציאות העכשווית פירושו בניית קהילות תומכות, טיפוח שיח מכבד והפיכת ערכי החסד למעשים מוחשיים.

מורשתו של לוי יצחק ממשיכה לחיות בחינוך, בקהילה ובזהות היהודית של המאה ה־21. היא ניכרת בספרי מוסר וחסידות, בפרויקטים חברתיים ובניגונים שנשמעים בבתי הכנסת. היא מלמדת אותנו שגם בעידן של שינוי מהיר ואי־ודאות, ניתן לשלב בין עמידה על עקרונות לבין פתיחת הלב, ולהוביל מתוך אהבת אדם, תקווה ושמחה. כך, דמותו של לוי יצחק מברדיצ׳ב הופכת לגשר בין עולם של ערכים עתיקים לבין הצרכים המוסריים והרוחניים של ההווה.

חשיבות התוכנית
התוכנית מציעה מבט מעשי על שילוב בין ערכים עתיקים למציאות מורכבת. היא מעניקה כלים לריפוי שיח מקוטב, לחיזוק קהילות, ולהטמעת ערכי חסד בחיי היומיום.

למה כדאי להאזין
כי זו הזדמנות נדירה לשמוע על מנהיג שחיבר הלכה עם לב, והראה שאהבת האדם היא מפתח לתיקון אישי וחברתי. שעה של השראה שיכולה לשנות מבפנים.

מה מיוחד בתוכנית
היא משלבת סיפור חיים מרתק עם עקרונות מעשיים לחיים שלנו. זו לא רק היסטוריה – זה מודל חי להנהגה רכה אך נחושה, שמסוגלת להצית שינוי אמיתי.

להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

השירים שהושמעו בתוכנית:

למען אחי - רבי שלמה קרליבך

מלים: פרק קכ"ב, פסוק ח׳, לחן ר' שלמה קרליבך

אנחנו פותחים עם שיר שהוא בעצם תפילה – "למען אחי ורעי". הפסוק הזה מתהילים היה חי ונושם בכל נשימה של רבי לוי יצחק. הוא היה ניגש לכל אדם, קרוב או רחוק, ורואה בו אח אמיתי, חבר לדרך. השלום והאחדות היו בשבילו לא סיסמה, אלא דרך חיים. קרליבך, עם לחן מלא חום ואמונה, מביא את הפסוק הזה לחיים ומחבר אותנו לאותה תחושה של אחדות שהייתה בליבו של רבי לוי יצחק.

יהורם גאון - אדרבה

מלים: ר' אלימלך מליז'ענסק, לחן: לחן: עובדיה חממה

ועכשיו – תפילה עתיקה שכתב רבי אלימלך מליז’ענסק, חברו ובן דורו של רבי לוי יצחק. המילים מבקשות מאיתנו לראות תמיד את המעלות של הזולת ולא את חסרונותיו. זו הייתה דרך חייו של רבי לוי יצחק – בכל מפגש, בכל תפילה, בכל שיחה. הוא חיפש את הנקודה המוארת שבכל אדם, גם במצבים שנראו חשוכים לגמרי. יהורם גאון, בלחן המיוחד של עובדיה חממה, לוקח את התפילה הזו ומעניק לה נוכחות חיה, כזו שנכנסת ללב ונשארת שם.

עוזי חיטמן - בארץ הזאת

מילים ולחן: עוזי חיטמן

יש שירים שנשמעים כמו מכתב אהבה. "בארץ הזאת" של עוזי חיטמן הוא בדיוק כזה – מכתב לארץ, לעם ולשורשים שלנו. רבי לוי יצחק, שחי בגולה, נשא בליבו געגוע עמוק לארץ ישראל, וחיבר את אהבתו לעם ולאדמה עם אהבתו לתורה. השיר הזה מחבר אותנו לאותה תחושת שייכות, לאותו חלום שבלעדיו העם לא שלם.

שולי נתן ונחמה הנדל - מי האיש

מילים: תהילים, ל"ד פסוק י"ג, לחן: ברוך חייט

מתהילים פרק ל"ד מגיע שיר שהוא מצפן לחיים: "מי האיש החפץ חיים… בקש שלום ורדפהו". זה היה עמוד האש של רבי לוי יצחק – לחפש את הטוב, לרדוף אחר השלום ולא לוותר עליו גם כשקשה. הביצוע של שולי נתן ונחמה הנדל, עם הניקיון והפשטות שבו, מעביר בדיוק את הרוח הזו – אמת פשוטה שמזמינה אותנו להקשיב פנימה.

נתנאלה - היה לי חבר היה לי אח

מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום

יש שירים שמזכירים לנו את הערך של אחווה. "היה לי חבר היה לי אח" הוא אחד מהם. רבי לוי יצחק ראה בכל יהודי אח, גם אם היה רחוק פיזית או רוחנית. הוא פתח את הלב, חיבק והשיב אנשים אל חום הקהילה והאמונה. השיר הזה מחבר אותנו לרגעים של קרבה ושל זיכרון מתוק מריר, ומזכיר לנו לשמור על הקשרים היקרים באמת.

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

"ועכשיו, משהו באמת מיוחד. 'שיר עשרת הספירות' – את המילים כתבתי אני, והן נוגעות בלב ליבה של חכמת הקבלה ומביאות את עץ החיים לשפה פשוטה ומוזיקלית. הלחן והביצוע נוצרו בעזרת בינה מלאכותית – שילוב נדיר בין השראה אנושית עמוקה לבין טכנולוגיה חדשנית. כמו שרבי לוי יצחק ידע לחבר בין עולמות – בין ההלכה לרגש, בין סוד לנגלה – כך גם כאן, המילים והמסר העתיק מקבלים חיים חדשים בכלי של המאה ה־21, ומזמינים אותנו להרגיש את העומק גם דרך צליל מודרני."

יום שני, 11 באוגוסט 2025

מה בין עזה ובודהה? – סיפורו של נדב רז 11/08/2025

בס"ד

מה בין עזה ובודהה? – סיפורו של נדב רז

במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני י"ז באב ה'תשפ"ה, 11 באוגוסט 2025 את נדב רז, הלוחם שחצה את הגבול בין עזה לבודהה – ומביא איתו תובנות נדירות על כאב, החלמה ובחירה. בשיחה על: האם אפשר לרפא פצעי נפש בעזרת מזרח, מדים ומשמעות?

נדב רז, בן 43, הוא הרבה יותר ממטפל ברפואה סינית או לוחם לשעבר – הוא עדות חיה ליכולת האנושית לשרוד, להחלים, ולבחור שוב ושוב בחיים. סיפורו האישי מטלטל, מעורר השראה ומציג תמונה מורכבת של נפש ישראלית, שחוותה את הקצה – והחליטה בכל פעם מחדש שלא להישבר.

המסע של נדב מתחיל בקורס מ"כים של צה"ל, בעזה של תחילת שנות האלפיים. המצב הביטחוני התפוצץ מול עיניו, והוא נקלע ללחימה בלתי אפשרית במוצב שממנו לא ניתן היה להשיב אש. תחת אש צולבת, פציעות נס, והוראות סותרות – החלה לצמוח בו חרדה פנימית שלימים תהפוך לפוסט טראומה. אחרי שהאירועים החמורים נרגעו כלפי חוץ, נדב המשיך להצטיין בצבא – אבל בתוכו, משהו התרסק. החרדות התגברו, השינה נעלמה, וכל רעש הפך לאיום. רגע השיא הגיע כשבהה בקנה אקדח וחשב לסיים את חייו.

אבל שם, דווקא שם – הוא בחר בחיים. זו לא הייתה בחירה חד פעמית, אלא כזו שנמשכת עד היום.
הוא יצא למסע רוחני, שהחל בשיחה אמיצה עם אמו ונמשך עד מנזרים בהודו ונפאל, שם למד מדיטציה, יוגה ובודהיזם. המזרח אפשר לו להסתכל מחדש על הכאב, להבין שהוא לא לבד, ושהסבל – אם מנקים ממנו את הפחד – יכול להפוך לשער.

הוא חזר ארצה מחוזק, סיים לימודי רפואה סינית, הקים משפחה, והמשיך לשרת את המדינה גם במילואים. שנים אחר כך, בעת מבצע צוק איתן ולאחר מכן באירועי 7 באוקטובר, הוא מצא את עצמו שוב בעין הסערה. הפעם, כאביו לשניים, כמפקד מילואים, וכאדם שמכיר היטב את מחיר הקרב.

הזעזוע מהאירועים, אובדן חברים ליחידה, רגשות אשם כבדים על כך שלא היה בארץ ביום הפיגוע – כל אלו העלו מחדש את צלקות העבר. אבל נדב, גם ברגע הזה, לא בחר לברוח. הוא הפך את הכאב למסר – בהרצאות, בטיפולים, ובשיחות עמוקות עם אחרים.

המסר שלו פשוט: פוסט טראומה היא לא כישלון – היא תמרור. היא לא גזר דין – היא התחלה של חיפוש אחר משמעות.
היום הוא מטפל, יועץ, ואדם שמחבר בין עולמות – בין מערב למזרח, בין ביטחון לרוח, בין אומץ לפגיעות.

בתוכנית הרדיו שלנו, נעמיק בסיפורו של נדב רז – נשמע איך הוא נפל וקם, איך הפך את הכאב לדגל, ואיך כל אחד מאיתנו יכול ללמוד לבחור בחיים – גם כשהם הכי כואבים.

מה חשיבותה של התוכנית היום?
בימים של פוסט טראומה לאומית, כשהלבבות פצועים והחיים ממשיכים לרוץ, סיפורו של נדב רז הוא תזכורת לכך שאפשר לבחור באור גם מתוך אפלה. התוכנית הזו מהדהדת את קולו של כל אדם שחזר מהקרב ונשאר עם שברי נפש – ונותנת תקווה ואומץ לשאר.

למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לנדב רז?
כי נדב מדבר מהבטן, מהלב ומהשוחות – ומחבר עולמות מנוגדים של מלחמה וריפוי, רוח וקרקע. הוא נוגע בכל אחד מאיתנו, במקום הכי אנושי והכי עמוק.

מה מיוחד בתוכנית עם נדב רז?
היא לא רק תוכנית – היא מסע. זהו סיפור של אדם שהביט לתוך התהום, ובחר לחיות. השילוב הנדיר בין ניסיון קרבי, פוסט טראומה, טיפול והשראה – הופכים את התוכנית למפגש נדיר עם אומץ אנושי אמיתי.

להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

השירים שהושמעו בתוכנית:

הדג נחש - שירת הסטיקר

מילים: דוד גרוסמן, לחן: שאנן סטריט, גיא מר, אמיר בן עמי, משה אסרף, דודוש קלמס, יאיא ושלומי אלון

עידן רייכל – ממעמקים

מילים ולחן: עידן רייכל

ריטה – מחכה

מילים: ריטה, לחן: עידן רייכל

אתה פה חסר לי שרית חדד

מילים ולחן: אביב גפן

אילנית שיר של יום חולין

מילים: רחל שפירא, לחן: יאיר רוזנבלום

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

יום שני, 4 באוגוסט 2025

אלון שמלי ז"ל – אהבה אחת, ירייה אחת, שתיקה אחת גדולה 04/08/2025

בס"ד

אלון שמלי ז"ל – אהבה אחת, ירייה אחת, שתיקה אחת גדולה

במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" הקדשנו שידור מיוחד ביום שני 04/082025, בשעה 11:00, לסיפורו ולזכרו של אלון שמלי אשר היה מורה, מאמן, בעל, חבר – אדם שכל כולו לב. באוקטובר האחרון, נרצח אלון שמלי ז"ל באלכסנדריה, מצרים, רק מפני שהיה ישראלי. מאז, רעייתו מור שמלי נלחמת על צדק, על הכרה, ועל זיכרון. בתוכנית כואבת ומרגשת נשמע את סיפורה, נזכיר את דמותו יוצאת הדופן, נחשוף את המחדל – ונתעקש לומר: אלון לא יישכח. בואו להאזין לסיפור שלא עבר מסך, אבל נחרט בלב של כל מי שיש בו מצפון. הודענו למשרד החוץ על קיומה של התוכנית ואנו מאפשרים להם להגיב על טענותיה של מור שיושמעו בהמשך.

ב-8 באוקטובר 2023. כמה שעות אחרי אחת התקופות הקשות שידעה מדינת ישראל, אלון שמלי ז"ל, מורה לחינוך גופני ואב למשפחה צעירה, נרצח בפיגוע ירי באלכסנדריה שבמצרים. המאבטח המקומי, שתפקידו היה לשמור על ביטחונם של התיירים הישראלים, שלף את נשקו – וירה למוות. לא מתוך הגנה, לא מתוך צורך – אלא מתוך שנאה.

אבל זהו לא סיפור על מוות. זהו סיפור על חיים.

אלון, בן 34, היה איש חינוך אמיתי. מורה בבית הספר "ראשונים" בבת ים, מאמן נוער בהפועל תל אביב, ומדריך נערים במסגרות חינוכיות בעירו. היה לו כישרון נדיר: לראות כל ילד. לא רק את מי שמהיר או חזק, אלא את הילד הביישן, זה שצריך עידוד, מבט, חיוך קטן שאומר – אני רואה אותך.

החיוך של אלון היה סימן ההיכר שלו. הוא לא הרים את הקול, הוא הרים את הנפש. הוא לא חיפש במה, הוא נתן מקום לאחרים. אדם צנוע, חכם, לבבי, שידע לשלב משמעת עם חמלה, הקשבה עם דוגמה אישית, ספורטיביות עם ערכים.

מותו הפתאומי הותיר הלם, כאב שלא ניתן להכיל. משפחתו, ובראשה רעייתו מור, נאלצה להתמודד לא רק עם השבר – אלא גם עם חומת שתיקה. הרוצח נעלם, מצרים שתקה, והלבבות בישראל נחנקו מדמעות. גם היום, חודשים אחרי, הצדק טרם נעשה.

אבל הסיפור לא נגמר שם. הוא רק התחיל.

מור שמלי, רעייתו, שיתפה בכאב חסר מעצורים:

"החיים שלי נעצרו ב־8.10. אני לא מסוגלת לעשות דבר חוץ מלהנציח את בעלי ולנסות להשיג עבורו מעט צדק... בטיול מאורגן למצרים, המאבטח המקומי שלף את נשקו וירה. אלון נפל. שכבתי לידו שעה שלמה, זועקת. המאבטחים לא התערבו. בבית החולים הפרידו אותי ממנו בכוח, שיקרו לי במשך 12 שעות שהוא מטופל. בדיעבד נודע לי שניתחוהו ללא אישורי. לא ראיתי אותו. לא נפרדתי ממנו. לא קיבלתי את בגדיו."

רק מסוק של 669 החזיר אותה לארץ.

"מאותו יום אני מתחננת לצדק. לבגדיו. לדו"ח הנתיחה. רק שארית אחת ממנו. והכל שותק."

אבל דווקא מתוך השתיקה – קם קול.

קהילת הספורט, התלמידים, העיר בת ים והפועל תל אביב, כולם נרתמו להנציח את האיש שהפך לסמל. אולם הספורט בבית הספר נקרא על שמו, מתקיימים טורנירים לזכרו, קבוצות נוער נושאות את שמו, ובאפריל 2024 נערך משחק מיוחד במתחם האימונים של הפועל תל אביב, בו השתתפו בני משפחתו, ילדיו הקטנים, שחקני עבר, חברים ומאמנים.

מור, רעייתו, אמרה בטקס דברי זיכרון:

"לא סתם בחרנו לזכור אותך דרך ספורט. אתה היית ספורט. כל מה שאתה – שיתוף פעולה, פירגון, אכפתיות, הצבת מטרות, חברות, חיזוקים. כל ערך קטן שראיתי בך – הוא ספורט."

ואכן, אלון הוא הרבה יותר מזיכרון – הוא דרך חיים. דמותו ממשיכה ללכת איתנו, מלווה כל משחק, כל שיעור, כל ילד עם עיניים גדולות שמבקש הכוונה. זוהי שליחות של חיים שהופסקה באחת – אך גם תזכורת שבלב האנושי, יש מקום גם לאחר לכתו.

"אלון היה המלאך שלי," אומרת מור, "ועכשיו הוא המלאך של כולנו."