יום שני, 30 בספטמבר 2024

הרב אביחי קצין וד"ר עמוס בר דע - תקיעת שופר לשנה חדשה: שילוב ערכים תורניים ועשייה חברתית 30.09.2024

 בס"ד

הרב אביחי קצין וד"ר עמוס בר דע - תקיעת שופר לשנה חדשה: שילוב ערכים תורניים ועשייה חברתית



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, כ"ז באלול ה'תשפ"ד, 30 בספטמבר 2024 את הרב אביחי קצין, רב קהילות "משכן מיכאל" ו"עלומים" ברעננה, מרצה במסגרת ארגון "קהלים ומרצה בHIT המכון הטכנולוגי בחולון, ואת ד"ר עמוס בר דע, ראש תוכנית תואר ראשון בהנדסה ב HIT המכון הטכנולוגי בחולון, מדען ואיש רוח, בשידור חגיגי לקראת ראש השנה. בתוכנית נדון במשמעות התקיעה בשופר כקריאה לשינוי פנימי, חשיבות הצמיחה האישית והאחדות בחברה הישראלית, ונעסוק בשילוב חרדים בחברה. כמו כן, ננתח את השפעת מלחמת חרבות ברזל על ערכי האחדות והערבות ההדדית.

 בשיחה על: עוצמת התקיעה בשופר: כיצד מסורת התקיעה משמשת קריאה לשינוי פנימי ועשייה קהילתית

 תוכנית הרדיו בהשתתפות הרב אביחי קצין וד"ר עמוס בר דע מהווה זירה דינמית ומרתקת לדיאלוג על שילוב ערכים יהודיים וחשיבה עכשווית בנושאים החברתיים המאתגרים ביותר של ימינו. הרב קצין, בעל ידע תורני עמוק ומנהיג חינוכי, וד"ר בר דע, המנהל פרויקט ייחודי לשילוב חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, משתפים פעולה כדי לעורר שיח מעמיק בנוגע לשילוב חרדים בחברה הישראלית.

 

כחלק מדיון רחב יותר על שילובם של החרדים, התוכנית מעלה נקודות שעסקו בהן בגיליון 16 של מגזין "המקום". בגיליון זה, ד"ר בר דע מציין את הצורך ליצור מסגרות לימוד אקדמיות שיתאימו לציבור החרדי, כמו פרויקטים שמובלים במכון HIT בחולון, שמאפשרים לחרדים ללמוד תחומים טכנולוגיים תוך שמירה על אורח חייהם. בנוסף, נדונה סוגיית השתלבותם של החרדים בשוק העבודה, כאשר ד"ר בר דע מדגיש את החשיבות של התאמת השוק לאורח החיים החרדי והענקת הכשרות מקצועיות מותאמות. הרב קצין מוסיף על כך מנקודת מבט תורנית, ומדבר על האיזון הנדרש בין שמירה על ערכי הקודש לבין חיי המעשה, תוך הסתמכות על המקורות היהודיים שמדברים על עבודת כפיים כערך חשוב.

במיוחד בתקופת ראש השנה, המהווה זמן של חשבון נפש לאומי ואישי, התוכנית מתייחסת להזדמנות לפתוח דף חדש בכל הקשור לשילוב החרדים. כמו בראש השנה, שבו אנו מתבקשים לבחון את מעשינו ולבקש שנה טובה יותר, כך גם החברה הישראלית יכולה לנצל תקופה זו כדי ליצור שילוב אמיתי בין המגזרים השונים. הרב קצין מתמקד בערך הסליחה והפיוס בתקופה זו, ומזכיר שהחברה הישראלית כולה צריכה להתכנס ולהתאחד כדי ליצור עתיד טוב יותר עבור כל מגזריה.

 

שיתוף הפעולה בין הרב קצין לד"ר בר דע בתוכנית יוצר דיאלוג שמשלב תיאוריה ומעשה. בעוד שהרב קצין מביא את הצד הרוחני-תורני, ד"ר בר דע מספק זווית מעשית הנוגעת לצרכים בשטח. אחד הנושאים המרכזיים שעולים שוב ושוב הוא האופן שבו ניתן לשמר את הייחוד החרדי, תוך שילוב במערכות החינוך והכלכלה המודרניות. התוכנית לא רק מעלה שאלות חשובות אלא גם מציעה פתרונות מעשיים, ומספקת למאזינים נקודות מבט ייחודיות על נושאים שמעסיקים את החברה הישראלית.

 

בהקשר למלחמת חרבות ברזל, התוכנית מקבלת ממד נוסף ורלוונטי במיוחד. הרב קצין מדבר על תפילות ראש השנה כאמצעי לבקש אחדות בעם, בזמן שד"ר בר דע מדבר על דרכים מעשיות בהן הציבור החרדי יכול לתרום במאמץ הלאומי והאזרחי. כמו תקיעת השופר, שקוראת לנו להתעורר ולפעול, גם התוכנית מדגישה את הצורך בקבלת החלטות נכונות לשנה החדשה – החלטות שיאפשרו לחרדים לתרום לחברה תוך שמירה על ייחודם.

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

המיוחדות של התוכנית טמונה בשילוב בין עולמות שונים – העולם הרוחני שמייצג הרב אביחי קצין והעולם המודרני והמעשי שמביא ד"ר עמוס בר דע. השניים יוצרים דיאלוג שמגשר בין שמירה על ערכים תורניים להשתלבות בחברה הישראלית בתחומים כמו תעסוקה והשכלה. הרב קצין מציג פרספקטיבה תורנית על עבודה ושילוב בקהילה, בעוד ד"ר בר דע מתמקד בפתרונות מעשיים לשילוב החרדים תוך שמירה על זהותם הדתית. התוכנית ייחודית בכך שהיא מצליחה להציע פתרונות שנוגעים גם בלב וגם בפרקטיקה היומיומית, ובכך מאפשרת גשר בין מסורת להתקדמות.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאביחי ועמוס?*

התוכנית בהשתתפות הרב אביחי קצין וד"ר עמוס בר דע מציעה שיח עמוק ומשמעותי סביב סוגיות מרכזיות בחברה הישראלית, במיוחד בהקשר לשילוב הציבור החרדי בתחומים כמו עבודה, אקדמיה, וזהות חברתית. הרב קצין מביא עמו חוכמה תורנית עשירה, בעוד שד"ר בר דע מציע מבט פרקטי ומעשי על האתגרים וההזדמנויות שבפניהם עומדים חרדים המעוניינים להשתלב בתחומים אלה. השילוב בין השניים יוצר דיאלוג פורה המעניק למאזינים נקודות מבט מגוונות – תורניות, חברתיות ואקדמיות – ומציע פתרונות מעשיים להתמודדות עם האתגרים המורכבים הללו.

בנוסף, התוכנית אינה מתמקדת רק בהעלאת בעיות, אלא גם מציעה דרכי פעולה פרקטיות להשתלבות, תוך שמירה על ערכים תורניים. היא מדגימה כיצד ניתן לשמר את הזהות הדתית והתרבותית של החרדים, ועדיין להיות חלק פעיל ומועיל בחברה הכללית. עבור כל מי שמתעניין בחינוך, תעסוקה, או השתלבות החברה החרדית במערכות המודרניות, התוכנית מציעה תובנות חדשות ורלוונטיות.

 


 

להאזנה  לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה  לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

"ונתנה תוקף" - החזן הראשי לצה"ל סא"ל שי אברמסון

מלים: מן התפילה, לחן: יאיר רוזנבלום

דוד ד'אור וששי קשת - אדון הסליחות

מילים: מן התפילה, לחן: עממי ספרדי יהודי

ישי ריבו - סיבת הסיבות

מילים: ישי ריבו לחן: ישי ריבו ומאור שושן

Who By Fire -  Leonard Cohen

מלים ולחן – ליאונרד אליעזר כהן

דוד ד'אור וששי קשת - שיר המעלות

מילים: מתוך תהילים, לחן: יוסל'ה רוזנבלט ויוסף קרדונר

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

             

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי




 

 

 

יום שני, 23 בספטמבר 2024

מאשה טאוסק - מגדלור של נתינה, התנדבות והשפעה בחולון 23/09/2024

 בס"ד

מאשה טאוסק -  מגדלור של נתינה, התנדבות והשפעה בחולון 


במסגרת תוכניתנו " חַלּוֹן לְחוֹלוֹן " אירחנו ביום שני, כ' באלול ה'תשפ"ד, 23 בספטמבר 2024 את מאשה טאוסק, יקירת העיר חולון. מאשה טאוסק, היא סמל של נתינה, התנדבות ותרומה לחברה. בתוכנית הרדיו, מאשה משתפת בסיפור חייה המרתק – מהילדות בתל אביב וחולון, דרך עשרות שנים של חינוך ועשייה ציבורית, ועד לפועלה המרגש כיום למען הקהילה. זהו מסע של אהבה, מסירות וחזון, שממשיך להשפיע על חייהם של רבים. הצטרפו אלינו להאזנה לסיפור מעורר השראה, שלא תרצו לפספס!

בשיחה על: "כוחה של נתינה ואהבת הקהילה בחיים"

מאשה טאוסק, שנולדה בשנת 1945 בתל אביב, היא דמות מיוחדת ומעוררת השראה, ששמה נבחר לה על ידי המשורר והשכן המפורסם אלכסנדר פן. השם מאשה נבחר כשילוב בין שמו של סבה, משה, לבין זיקתו של פן לרוסיה. בילדותה לא התחברה לשם הייחודי שלה, מכיוון שכל חבריה קיבלו שמות עבריים נפוצים כמו נורית ורחל, אבל כיום היא אוהבת את שמה וגאה בו. הסיפור של מאשה מתחיל בתל אביב, אך בגיל שנתיים משפחתה עברה לעיר חולון, שם עברה את רוב ילדותה, ובעיר זו היא גם קיבעה את דרכה החברתית והמקצועית.

 

המעבר לחולון היה אירוע משמעותי עבור מאשה ומשפחתה. אביה ניהל את "קיוסק טוביה" המוכר, שהפך למקום מפגש לא רק עבור תושבי השכונה, אלא גם עבור שחקני כדורגל ואנשי ספורט מהאזור. הקיוסק היה מרכז חברתי חשוב, ומאשה גדלה מוקפת בשחקנים, אוהדי ספורט ותושבים מהשכונה. היא מתארת את הילדות שלה כחווייתית ועשירה, עם תחושת שייכות חזקה לקהילה ולמקום שבו חיה. עם השנים, אנשים הכירו אותה לא כמאשה, אלא כ"בת של טוביה", והיא נשארה מזוהה עם הקיוסק המיתולוגי עד היום.

 

העיסוק בחינוך היה חלום ילדות של מאשה. היא למדה בבית הספר התיכון "קוגל", אך בגלל שהוריה היו בעלי הקיוסק והמורים היו לקוחות קבועים שלו, היא הרגישה לא בנוח כאשר כל פרט על לימודיה התגלגל להוריה. בגיל צעיר, ללא קבלת אישור מהוריה, היא עברה ללמוד בסמינר הקיבוצים, שם התמקדה בהוראת ילדים עם בעיות משמעת וקשיים לימודיים. מאשה לימדה תחילה בבית הספר יפו ד' ביפו, שם התמודדה עם תלמידים מאתגרים, ובעבודתה הצליחה לשנות את חייהם של ילדים רבים. במהלך הקריירה שלה בחינוך, היא יזמה פרויקטים רבים, כמו "קייטנות הקיץ", שנועדו להכין ילדים לקראת כניסתם לכיתה א', והמשיכה ללמד וללוות תלמידים גם במסגרות פרטיות.

 

תחום ההוראה לא היה רק עבודה עבור מאשה, אלא שליחות של ממש. היא ראתה בעבודה עם ילדים אתגר וסיפוק עצום. במהלך שנותיה כמורה וכמדריכת חינוך מיוחד, היא הייתה נוכחת בכל שלב בהתפתחותם של הילדים, ותלמידים רבים נשארו עימה בקשר גם לאחר סיום לימודיהם. העבודה עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הייתה עבורה חוויה שמילאה אותה וגיבשה את תחושת השליחות שלה.

 

לאחר שפרשה מהוראה בגיל 50, מאשה לא הפסיקה לתרום לקהילה. היא הצטרפה למועצת הנשים בחולון, שם עסקה בקידום מעמד הנשים בעיר והעצמת נערות צעירות. בין הפרויקטים שהובילה היה "קפה נשים", מקום מפגש חברתי שבו נשים היו מגיעות לשוחח, להתחבר ולשתף. מאשה גם נבחרה לעמוד בראש עמותת ותיקי העיר חולון, שם הקדישה את זמנה לפעילות עם ותיקי העיר, ובמהלך כהונתה יצרה מפגשים חברתיים משמעותיים ששמרו על הקשר בין התושבים הוותיקים של העיר. בנוסף, היא התנדבה בארגון ש.י.ל (שירות ייעוץ לאזרח), וסייעה לאנשים רבים בייעוץ ובמתן סיוע בנושאים שונים.

 

מאשה זכתה להוקרה רבה על תרומתה לעיר חולון. בשנת 2017 היא קיבלה את תואר יקירת העיר, והייתה האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה ואף קיבלה את ההזדמנות לברך את התושבים. אחד הפרויקטים המרכזיים שהיו יקרים לליבה היה פרויקט "שעה טובה עם ילד" של ארגון ויצ"ו, בו התנדבה ועבדה עם ילדים בעלי קשיי למידה.

 

מאשה ממשיכה עד היום להיות מעורבת בפעילות ציבורית בעיר חולון. היא מנהלת ועד הבית בבניין שבו היא גרה, תפקיד שהיא מתארת כאחד מהקשים ביותר שהיו לה, אך היא מבצעת אותו במסירות רבה. היא מתנדבת בארגונים שונים, כולל במוזיאון חולון ובש.י.ל, וממשיכה בעשייה החברתית והחינוכית שלה.

 

מאשה טאוסק היא דמות רבת עשייה ומופת של נתינה ללא גבולות. סיפור חייה הוא סיפור של מחויבות לקהילה, אהבה לילדים, ולימוד מתמיד של דרכים לשיפור החברה שבה היא חיה.

 

מה חשיבותה של התוכנית?

חשיבותה של התוכנית היום היא בחשיפת סיפור חייה הייחודי של מאשה טאוסק, המשלב עשורים של עשייה חינוכית וקהילתית משמעותית בעיר חולון. התוכנית תעמיק לתוך מסלול חייה, החל מילדותה ועד לפעילותה החברתית הענפה כיום, ותספק השראה למאזינים על נתינה, ערכים ותרומה לקהילה.

 

למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב למאשה?

כדאי לשים את כל הדברים בצד ולהקשיב למאשה טאוסק כי מדובר באישה יוצאת דופן, שהקדישה את חייה לעשייה חינוכית, קהילתית וחברתית עמוקה. הסיפור שלה מלא תובנות על ערכים, נתינה והתגברות על אתגרים, והוא רלוונטי לכולנו. דרך חוויות חייה המרתקות, נוכל ללמוד כיצד להתנהל במצבים קשים, למצוא משמעות בעשייה למען אחרים ולהתחבר לשורשים שלנו.


וזה מה שמאשה כתבה לי... אחרי שחוותה את התוכנית...




להאזנה  לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה  לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

בני אמדורסקי - אני גיטרה

מילים ולחן: נעמי שמר

הדודאים והפרברים - צל ומי באר

מילים: יורם טהרלב לחן: לוי שער

רונית אופיר – שי

מילים: רחל, לחן: לוי שער

שיר שמח – העופרים

מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא

החול יזכור – הדסה סיגלוב

מילים: נתן יונתן, לחן: נחום (נחצ'ה) היימן

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי