יום שני, 13 במאי 2024

הרב אביחי קצין-פצוע צה"ל במלחמת 'שלום הגליל - ה' באייר ה'תשפ"ד, 13 במאי 2024, יום הזיכרון ה'תשפ"ד

 בס"ד

הרב אביחי קצין-פצוע צה"ל במלחמת 'שלום הגליל


במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ה' באייר ה'תשפ"ד, 13 במאי 2024, יום הזיכרון ה'תשפ"ד, את הרב אביחי קצין , פצוע צה"ל במלחמת 'שלום הגליל. כפצוע במלחמת שלום הגליל, יום העצמאות מעורר בו גאווה על הקמת מדינה יהודית ריבונית אך גם צער עמוק על חללי מערכות ישראל. תמיד זוכר את גבורתם של החללים ומאחל רפואה שלמה לפצועים.

לשיחה על מלחמות ישראל בראי היהדות

הרב אביחי קצין נולד והתחנך ברעננה. למד במדרשית נעם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת כרם ביבנה. התגייס לשריון במסגרת ההסדר ונפצע במלחמת שלום הגליל בביירות בלבנון כאשר פגז נפל על רגלו, קטע את הרגל אך לא התפוצץ. פרט מעניין: אביחי צולם על ידי צלם העיתון מעריב 24 שעות לפני הפציעה כשישב על נגמ"ש, חומש בידו וכנסייה גדולה מאחוריו. הצילום הופיע על שער של אחד ממוספי מעריב כמה ימים אחרי פציעתו. אביחי אושפז למשך חצי שנה ולאחר מכן המשיך את מסלול חייו.

 

ראויה לציון העובדה כי מספר שנים קודם לכן משפחתו של אביחי איבדה את דודו רס"ן בנימין קצין אשר נפל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים.

 

לאחר תקופת שיקום, כאמור, אביחי המשיך בלימודיו התורניים למד בישיבת מרכז הרב והיה מהמחזור המייסד של מכון "ארץ חמדה" בירושלים. לאחר ארבע שנים בהן שימש כר"מ, ראש מתיבתא, כלומר ראש הישיבה,  בישיבת נתיב מאיר בירושלים, שמשמעו בין השאר להיות גם יועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, מונה לשמש כראש ישיבת בני עקיבא רעננה במשך שש שנים. ובמשך עשר שנים כראש בית המדרש במכלל "שערי משפט".

 

במשך שמונה שנים שידר תכנית יומית על פרשת השבוע ברדיו "קול חי"  ושיעורים רבים שלו מופיעים באינטרנט. בנוסף הוציא ספר על פרשיות השבוע לאור אגדות חז"ל בשם "הפרשה".

 

אביחי שימש כרב קהילת "לכו נרננה" במשך שבע שנים ובשנים האחרונות כרב קהילות "משכן מיכאל" ו"עלומים" בנוסף מלמד במכון טכנולוגי בחולון ועומד בראש בית המדרש "ראשית ברעננה".

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

במלחמות ישראל, ובמיוחד במלחמת חרבות ברזל, נראית בבהירות אמונת היהדות בשמירת קדושת החיים כמרכזית ומשמעותית. האמונה הזו משפיעה לעיתים רבות על התנהלות הקונפליקטים ועל התגובות הציבוריות אליהם. היהדות, דת המקדשת את החיים והשאיפה לשלום ולחיים טובים, מנסה לקדש את החיים ולשמור על קיומה של העם היהודי בארצנו הקדושה. השימור של קדושת החיים והצלת שבויים או חטופים מהווה לעיתים קרובות מניע ראשוני וחשוב לפעולות הצבאיות והמדיניות של מדינת ישראל.

 

עם זאת, הבדלים הדתיים בין היהדות לדתות אחרות נובעים לעיתים מהפסיכולוגיה והתפיסה של המוות והחיים. כמו כן, הפרשנות הדתית נוגעת גם לנושאים של מלחמה וקונפליקטים. באסלאם, למשל, ניתן דגש למוות כ"שהיד". השאיפה להיות "שהיד" באסלאם מציינת את הרצון להקריב את החיים ואת כל נושאי החיים על מנת לקרב את האדם לאללה ולבקש את רצונו בכל היבטי החיים. בנצרות יש דגש על המשפט והצלת העולם על ידי הסבל והמוות. במאבקים בין האסלאם והנצרות ליהדות, ניתן לראות כיצד התנהלות הקונפליקטים משקפת את התפיסות הדתיות השונות על החיים והמוות.

 

עם זאת, הרעיונות האוטופיים של שלום וצדק משמשים כמקור השראה להבנת הקונפליקטים ולמאבקים על השלום. חזון ישעיהו ל"אחרית הימים", שבו עמים רבים עולים להר הבית ללמוד את דרכי האמת והצדק, מייצג את הכוח המרתק של האמונה היהודית ביכולת האדם לשנות את המציאות ולבנות עולם משום שלום ואהבה.

 

בתקופת העתיקה, כפי שתואר בתנ"ך, האמונה היהודית בשמירת קדושת החיים השתקפה בפעולות הצבאיות והמדיניות. ה-תנ"ך מתאר את מלחמות ישראל כהזדמנויות להגן על החיים ולהבטיח את קיומו של העם היהודי בארצנו הקדושה. השמירה על קדושת החיים הייתה עיקרון מקודש בתוך הפעולות הצבאיות והמדיניות של העם היהודי באותה תקופה.

 

בכל שנה, לפני חג העצמאות, מתקיים בישראל יום הזיכרון המיוחד, המוקדש לזכרם של הנופלים במלחמות ישראל ובפעולות האיבה נגד המדינה. יום הזיכרון מהווה מוקד רגש ואהבת עם לכל תושבי ישראל, שבו נזכרים ומכבדים את החללים שנתנו את חייהם על מנת שישראל תוכל להישאר בטוחה וחופשית. ביום הזיכרון הזה, מתקיימות טקסים רשמיים ברחבי המדינה, ובתי ספר, קהילות ומוסדות ציבוריים מציינים את היום ברגעי שתיקה, תפילות וקריאת שמות הנפלים. היום מהווה גם הזדמנות להבנה עמוקה יותר של משמעות הקרב והתפקיד של חיילי צה"ל וכל המוסדות הביטחוניים, ולהוקרתם על המאמצים המתמידים לשמירה על ביטחון המדינה ותושביה. יום הזיכרון מאפשר גם לאזכור את חיילי המערכה ואת תרומתם למדינת ישראל, שהקדישו את חייהם למען הגנתה ולמען התפתחותה.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לרב אביחי?*

הרב אביחי קצין, חייל בצה"ל שנפגע במלחמת שלום הגליל, מגלה את חשיבות יום הזיכרון לנפגעי צה"ל ולמלחמות ישראל כולן. התמודדותו עם הפציעה גרמה לו לחשוב מחדש על כיוונו בחיים ועל דרכו הדתית. לקראת הזמן שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, הרב קצין מסמל את הקשר העמוק בין ההתרגשות לזיכרון לבין הערכים היהודיים ולימודי התורה. במעמד הזיכרון לנפגעי המלחמה, הרב קצין מציין את ערכם וניסיהם במעמדים מיוחדים, מעצימים את הקשר שבין צה"ל לעם ומעוררים את ההכרה בקרבת העם לאידיאולוגיה הדתית היהודית. מאבקו האידיאולוגי של הרב קצין מדגיש את הקשר הטהור בין האמונה הדתית לבין הקרבה לערכי הציונות והמדינה.

הוראת היהדות, כפי שנלמדת על ידי הרב אביחי קצין, מזמינה אותנו להתמקד בערכי האנושיות והמוסריות שמדריכים את חיינו. היא מזכירה לנו על הקשר העמוק בין השגחת האל לפעולותינו האנושיות וזיכרון העבר המכוון להדגשת האחריות המשותפת לעם ולמדינה. מאמר זה מתכונן להזכיר ולהדגיש את הקשר העמוק שבין אירועים היסטוריים, אמונה וחיים יומיומיים, המאיר לנו את הדרך לעתיד טוב יותר.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

יהורם גאון והלהקות הצבאיות - לא תנצחו אותי

מילים ולחן: נעמי שמר

אסתר עופרים - הרעות

מילים: חיים גורי, לחן: סשה ארגוב

אילנית – נחמה

מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: נורית הירש

אמני ישראל - שמור עלי

שלומי שבת - אין עוד מלבדו

מילים: יוסי גיספן, לחן: תומר הדדי

שושנה דמארי - שועלי שמשון

מילים: אורי אבנרי, לחן: מרדכי זעירא

              

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 6 במאי 2024

פרופ' גדעון גרייף - כאז כן עתה. בימים ההם, בזמן הזה. 06/05/2024

 בס"ד

פרופ' גדעון גרייף -  כאז כן עתה. בימים ההם, בזמן הזה



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אנו אירחנו, ביום שני, כ"ח ניסן ה'תשפ"ד, 06 במאי 2024 את פרופ' גדעון גרייף , העוסק בחקר השואה ובהוראתה. בתום 80 שנה לשואה, אין חדש תחת השמש. העם היהודי היה מצוי אז בסכנת חיים, וכך גם כיום במקרה של אלפי אזרחי מדינת ישראל בקיבוצים ובמושבים שבנגב המערבי וב"עוטף ישראל". הלב נשבר והדמעות זולגות.  

לשיחה על ההשוואה בין השואה, יום השואה ומלחמת חרבות ברזל

מה שקורע את הלב יותר מכל הוא העובדה, שניצולי השואה, ששרדו גיטאות, מחנות ריכוז ומחנות השמדה היו בין הנרצחים בפעולות הנפשעות והרצחניות של המחבלים הפלסטינים: במלון "פארק" בערב פסח , 27 במארס 2002, ובפעולות איבה וחבלה נוספות, נרצחו ניצולי שואה רבים וגם בחג שמחת תורה היו בין הנרצחים והנחטפים ניצולי השואה. אסון אחד לא הספיק, נגזר עליהם לעבור שואה שנייה.

מזה 51 שנה פרופ' גדעון גרייף  עוסק בחקר השואה ובהוראתה. במשך כל התקופה הארוכה הזאת הוא הביע את דעתו הנחרצת, שכל השוואה לתקופת השואה, לתכניה, למהלכה ולתוצאותיה היא פסולה ולא ראויה א-פריורי, ואינה במקומה בשום מקרה.

"השואה היא אירוע ייחודי שאין להשוותו" הוא אומר וכותב, "אך טבח עוטף עזה מעלה קווי דמיון בולטים ודומיננטיים מטרידים" ולכן פרופ' גרייף חוזר בו במקצת מאקסיומה זו.

במחקריו בתקופה האחרונה מצא פרופ' גרייף קווי דמיון בין האירועים בשואה לבין הטבח הנורא שפקד את יישובי עוטף עזה בשבת של חג שמחת תורה.

זו הפעם הרביעית בהיסטוריה שמתוכנן לנו רצח עם. הראשון היה פרעה מלך מצרים, קרוב לשנת 1392 לפנה"ס אשר ציווה את בני עמו ככתוב בשמות פרק א' פסוק י"ב, "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל־עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל־הַבַּת תְּחַיּוּן " (שמות פרק א' פסוק י"ב) .

השני שעשה זאת בשנת 355 לפני הספירה היה השר המן בן המדתא האגגי (כלומר צאצא של אגג מלך עמלק) אשר שכנע את המלך אחשוורוש להשמיד את היהודים בהשמדה מתוכננת אשר חיו בכל 127 המדינות עליהן שלט אחשוורוש.

השלישי היה המשטר הנאצי בראשותו של אדולף היטלר, אשר כתב ופירט את תוכניתו השטנית בספרו "מלחמתי" מיין קאמפף. המעבר החד לרצח המונים עם מתקפת האיינזצגרופן [עוצבות המבצע] על יהודי ברית-המועצות ב-1941.

והרביעי, ארגון מחבלי החמאס אשר פירט את תוכניותיו השטניות באמנתו והעתקים של מיין קאמפף מתורגמים לערבית נמצאו במשרדי החמאס ובמחילות התת קרקעיות של בית החולים שיפא בעזה.

אנשי חמאס, כמו הגרמנים, גרמו סבל קיצוני, השפלה וסדיזם לפני שרצחו את קורבנותיהם, מהווים הד לשיטות האכזריות של אנשי ה-SS במחנות ריכוז והשמדה. דפי ההוראות שלהם הדגישו הרג חסר רחמים, בדומה להנחיות של מנהיגים גרמנים-נאצים. מונעים משנאה עמוקה, שתי הקבוצות ביצעו זוועות עם אידיאולוגיה אנטי-יהודית כהצדקה, והפגינו הקבלה מטרידה במעשיהן ובאמונותיהן.

רוצחי חמאס, כמו אלה בשואה, תקפו באכזריות תינוקות, ילדים וקשישים ללא רחמים או חמלה, וביצעו מעשי אלימות ואכזריות מחרידים כפי שניתן לראות ברישומים ובתצלומים היסטוריים.

אמהות בפוגרום שמחת תורה פנו להסתיר ולהשתיק את ילדיהן כדי להתחמק ממחבלי חמאס, המזכירים ניצולים בשואה. עדויות כמו זו של דורין מקיבוץ ניר עוז מדגישים את החוויה הקשה של הרגעה של ילדים תוך שהם עומדים בפני סכנה קרובה, מקבילות מצמררות לזוועות היסטוריות ולצעדים הנואשים שננקטו כדי להגן על יקיריהם.

הוצאת עוברים מבטן אמם ההרה. בטבח שמחת תורה אירעו אירועים מזוויעים שכאלה. כמו בתקופת השואה נרשמו מקרים רבים של עקירת עוללים מבטן אמותיהם, לצהלות הגרמנים המתעללים. בשני האירועים תועדו מקרים מפלצתיים כאלה של רצח כפול: רצח האם ורצח עוברה שבבטנה.

ניצולי טבח שמחת תורה על ידי חמאס סבלו מחוסר שינה, מהדהד את ההתעללות שחוו קורבנות שואה כמו ד"ר קרל דנציגר, סבו של גדעון שנעצר בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938.

ניצולי שבי חמאס מדווחים על הרעבה שיטתית מכוונת, בדומה למדיניות הגרמנים בשואה להחליש ולהשפיל יהודים. קורבנות מורעבים בגטאות ובמחנות תועדו כדי להציג את סבלם ואת מותם האיטי והמייסר, טקטיקה אכזרית המשמשת להשפלה פיזית ונפשית כאחד.

בדיוק כפי שהגרמנים כוונו לחגים יהודיים במהלך השואה לזוועות, בחרו המצרים והסורים לפתוח את מלחמת יום הכיפורים ב 1973 ביום כיפור וחמאס בחר בשמחת תורה לפתוח בהתקפה. אז ועתה מהדהדים דפוסי אלימות היסטוריים במהלך מצוות יהודיות משמעותיות.

המעשה הנורא של שריפת יהודים בחיים, שנראה גם בפוגרום שמחת תורה וגם בשואה, משקף את הרדיפה האכזרית נגד קורבנות חפים מפשע שנלכדו בשריפות קטלניות שהציתו מדכאיהם. כמו ב 1942 בערים ביאליסטוק וידוואבנה.

בשני האירועים ניכר מהבעות פניהם של הרוצחים – שנהגו לתעד את עצמם בעת המעשה הנפשע שביצעו  - עד כמה הם הנהנים מפעולת ההתעללות, הסדיזם והרצח. זכור לדיראון עולם אותו מחבל חמאס שבמהלך הטבח התקשר להוריו ובישר להם בקול שמח ונלהב כי זה עתה השלים את רציחתם של לא פחות מעשרה יהודים. 

בשני האירועים: בשואה ובהתנפלות הנפשעת של הפלשתינאצים לא הסתפקו הרוצחים ברצח עוללים, תינוקות, נשים, גברים, קשישים - אלא גם דאגו להתעלל בגופותיהם.

הגרמנים לא היו רק רוצחי המונים, אלא גם ידועים לשמצה בשל ביזת רכוש יהודי, כשרק חלק קטן מהם הוחזר. באופן דומה, רוצחים ושודדים של חמאס בזזו ללא הבחנה, כפי שניתן לראות במקרה בו גנבו סוסים מקיבוץ לאחר שרצחו באכזריות את בעל האורווה, מה שמשקף דפוס של גניבה ואלימות.

ידוע לרווחה שמנהיגים נאצים, כולל היטלר, היו נרקומנים, מגמה שנראית גם בקרב חיילי הוורמאכט. גילויים אחרונים מצביעים על כך שחמושי חמאס רבים השתמשו בסמים ממריצים כדי להגביר את האכזריות, הסדיזם והאלימות שלהם, במטרה להתגבר על מעצורים מוסריים ולבצע את מעשיהם ברשעות מוגברת.

הן הגרמנים והן חמושים של חמאס קיבלו ברכות אנשי דת לפני מעשיהם הנתעבים, חיזוק אמונתם בצדקת מעשיהם ודיכוי כל נקיפות מצפון או היסוס, ואיפשרו להם לבצע זוועות ללא חרטה.

גם גרמנים וגם חמושים של חמאס עסקו בהתעללות מינית ובהשפלת קורבנות לפני רצח. ניצול סיפר על מחבלים שהכו ואנסו אישה, שהתחננה למוות לאחר שספגה את התקיפה.

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

ההשוואה בין השואה, יום השואה ומלחמת חרבות ברזל מעוררת הבנה עמוקה של ההיסטוריה היהודית. השואה מזכירה את הטרגדיה האינסופית, יום השואה מקיים את זיכרון ואחריות העם, ומלחמת חרבות ברזל מדגישה את חשיבותה של עצמאות ואבטחה לעם ישראל. הלקח המרכזי הוא שצריך לשמור על זיכרון ההיסטוריה ולהשתמש בלקחים ממנה על מנת להבטיח את עתידה וביטחונה של המדינה והעם.

 * למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לגדעון?*

גדעון אומר: "מה שמניע אותי יותר מכל הוא הרצון להנחיל את זכר השואה, ובכך לקיים את צוואתם של הנרצחים: אל תשכחונו, דברו עלינו, הזכירו אותנו כל העת. אני משוכנע שצריך לדבר על השואה כל יום מימות השנה, ולא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. אני מנסה להגשים יעד חינוכי זה בספריי, בהרצאותיי, בסדנאות שאני מעביר בארץ ובעולם".


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

השירים שהושמעו בתוכנית:

דוד ד׳אור - שמע ישראל

מילים: יוסי גיספן, לחן: שמואל אלבז

חנן בן ארי - שבורי לב

מילים: חנן בן ארי, לחן: חנן בן ארי ואוריאל ויינברגר

והביאנו לציון - גדעון גרייף

מקור: תפילת מוסף לשלש רגלים, לחן: ר' יוסל טאבאק

דור שמעון - עם ישראל חי

מילים ולחן: אבי אוחיון ואופיר כהן

הקרב האחרון - גדעון גרייף

מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי עיבוד וניצוח: אריה לבנון

יהורם גאון והלהקות הצבאיות - לא תנצחו אותי

מילים ולחן: נעמי שמר

                

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי






יום שני, 15 באפריל 2024

יעקב יקי כהן - מתקשר תקשור יהודי קבלי 15/04/2024

 בס"ד

יעקב יקי כהן -  מתקשר תקשור יהודי קבלי



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ז' ניסן ה'תשפ"ד, 15 באפריל 2024 את יעקב יקי כהן, מתקשר תקשור יהודי קבלי, העושה "סדר" למאזינים בכל המתרחש ועובר עלינו מהביטחוני ועד האישי במלחמת חרבות ברזל ובנוסף מחזק להם את האמונה והביטחון שהם כלי ומרפא לכל. לשיחה על כיצד תקשור יהודי קבלי עוזר להתמודד.

יעקב יקי כהן מתקשר תקשור יהודי קבלי, בן דור רביעי למתקשרים הראשונים בארץ. בעלים של חכמת הרוח-המרכז להתפתחות רוחנית לשחרור חרדות ופחדים.

 

תקשור היא יכולת מולדת שכולנו נתברכנו בה, אלא שהיא לעיתים קרובות הודחקה בשל החינוך הרציונלי שקיבלנו. החדשות הטובות הן שניתן לפתח מחדש את יכולת התקשור שלנו דרך לימוד ותרגול, ובקלות יחסית.

 

תקשור מאפשר לנו ליצור קשר עם מדריכים רוחניים וישויות אור, שמעניקים לנו הכוונה רוחנית וריפוי. נחשפים בפנינו שעורים רוחניים שאנו עוברים בחיים הנוכחיים שלנו, ובמיוחד היעוד הרוחני שלנו. דרך הליווי המתמשך, נוכל לחיות חיים מלאים במשמעות, חוזק ושמחה.

 

ראויה לציון העובדה שבמפת דרכים נומרולוגית קבלית, אותה אני מפיק יש הרחבה של הייעוד לתחומי חיים נוספים, כגון: זוגיות, תעסוקה, הורות ובריאות.

 

במהלך השנים וככל שיקי העמיק בלימודי היהדות והקבלה ועלה במדרגות הרוחניות וביכולות התקשור פיתח תוכניות לימוד ושיטות טיפול רוחניות נוספות ע"פ היהדות והקבלה ובעזרת תקשור ומסרים מהעליונים כאשר כל אלו מכוונים להעניק לנו הכוונות וכלים לשחרור חרדות ופחדים לצד החסימות והעיכובים המנהלים לכולנו את החיים.

 

תוכניות הלימוד ושיטות הטיפול שלו מבוססות על החיבור של כל אחד ואחת מאיתנו לבורא ועל פיתוח החב"ד – החכמה הבינה והדעת של כל אחד ואחת מאיתנו ודרכם אנחנו מתחברים לחכמה האלוקית שחלק איתנו הבורא שלנו ובזכותם אנו זוכים לגלות גם מה המשמעות של החוויות האירועים והטראומות שעברנו במסע החיים והנשמה שלנו.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

במקרה של מלחמת חרבות ברזל שנכפתה על עם ישראל ב־7 באוקטובר 2023, הקשר בין היהדות והקבלה לאירוע כזה עשוי להיות מרתק וחשוב לחקירה. בתקופות של סבל ולחץ מחוץ ומבפנים, היכולת לשחרר חרדות ולהתמודד עם קשיים היא מרכזית. המסרים הרוחניים שניתן לקבל מהעליונים ומתוך התורה ישראל העמוקה עשויים להציע לעם ישראל כלים וכוונות להתמודדות חכמה עם האתגרים שעומדים בפניו. בצורה זו, היהדות והקבלה עשויות להקנות לאנשים את האומץ והחיזוק הרוחני שנדרשים כאשר עומדים מול מבחנים כה קשים.

 

מקור העזרה והתמיכה הזו מן המסרים הרוחניים והחיבור לעומק הנפשי יכול להוכיח את עצמו כאמצעי הגנה רב עוצמה וברור נגד התקפות חיצוניות. במצבים של מלחמה וסכנה, המערכת הרוחנית של האדם נכנסת לפעולה, והבנה רוחנית עמוקה יכולה לספק לו תמיכה וחיזוק בשעת צרה. דרך הקבלה והתמקדות בתורה ובמסרים העמוקים שניתנים מן העליון עשויים לתרום ליציבות ולהתמודדות חכמה יותר עם האתגרים הרגשיים, הנפשיים והמוסריים שנגרמים על ידי מלחמת חרבות ברזל ואירועים דומים.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליקי?*

באמצעות המרכז של יקי אנו יכולים להכיר את הדרך ליכולות התקשור שלנו. יכולת זו נותנת לנו את האפשרות להיות בקשר עם מדריכים רוחניים בצורה יומיומית. דרך התקשור עם המדריכים, נוכל לקבל מסרים לגבי הפעולה הנכונה בסיטואציות חיים שונות, ובכך לשפר את איכות חיינו באופן ממשי.

 

ראוי להוסיף כי המדריכים הרוחניים פועלים במימד הרוחני, בו חוקי המימד הפיסי אינם חלים. בזכות זאת, הם יכולים לראות את העבר, ההווה והעתיד בקלות. תקשורת עם המדריכים מאפשרת לנו לקבל מידע שאינו זמין לנו במימד הפיסי, למשל על העתיד. באופן זה, אנו משפרים את חוויית החיים. שיפור זה נחוץ לנו בתקופות רגילות ועל אחת כמה וכמה בתקופות מבחן אישיות, כעת בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אברהם פריד - מישהו תמיד הולך איתי

מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר

אל תסתר פניך ממני -שולי נתן

מלים: על פי תהילים ק"ב, לחן: ראובן סירוטקין

עדנה לב – ידיד נפש

מילים: רבי אלעזר אזיכרי, לחן: אהוד צוויג ושרה צויג קרבאל

אברהם פריד - עלה קטן שלי

מילים ולחן: ישי לפידות

עובדיה חממה - אנא בכח

מילים: מן התפילה, לחן: עובדיה חממה

שולי נתן ונחמה הנדל - מי האיש

מילים: מתוך תהילים, לחן: ברוך חייט

                   

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי