יום שני, 29 ביולי 2024

מנדי יעקובוביץ - 'הַצְעָקָה'- מצעקת אבא 5763-A עד צעקת הַ-7 באוקטובר 29/07/2024

 בס"ד

מנדי יעקובוביץ -   'הַצְעָקָה'- מצעקת אבא 5763-A עד צעקת הַ-7 באוקטובר

 


במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני,
כ"ג בתמוז ה'תשפ"ד, 29 ביולי 2024 את מנדי יעקובוביץ, המספר את סיפור הישרדותו של אביו במחנות ההשמדה. בוא ולהאזין לסיפור המסע המרתק שהוביל ליצירת הסרט "הצעקה". 'הַצְעָקָה'- מצעקת אבא 5763-A ב 22 במאי 1944, כ"ט באייר ה'תש"ד עד צעקת הַ-7 באוקטובר  2023 כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד חוויה שלא תשכחו. בשיחה על: המסע המרתק שהוביל ליצירת הסרט "הצעקה".

 

מנדי יעקובוביץ' מפתח תקוה גדל בצל הזוועות שחווה אביו, שלום ז"ל, שורד השואה. מנדי זוכר את הילדות עם אבא ששותק ביום וזועק בלילה. לאחר עשרות שנים של שתיקה, החל האב לגולל את סיפורי הזוועות שחווה במחנות ההשמדה. את הסיפורים הללו הפך מנדי לסרט "צעקה", שהפך להיות משמעותי עוד יותר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

 

מנדי נולד לפני 63 שנים לשלום ושרה ז"ל בבני ברק, והיה הבכור בין שלושה אחים. אביו, שלום, נולד בסיגט שברומניה למשפחה אמידה שעסקה במסחר בעץ. בגיל 17, נלקח במשלוח הרביעי לאושוויץ יחד עם משפחתו ויהודים רבים נוספים, ביניהם חברו אלי ויזל. משם, המשיכו למחנה העבודה בונה-ורקה ולאחר מכן לצעדת המוות אל מחנה הריכוז בוכנוואלד. בבוכנוואלד הצליח שלום להשיג תרופות שהצילו את חייו של ויזל. בשנת 1945 עלה שלום לבדו לארץ, לאחר ששרד את הזוועות.

 

לאחר המלחמה, התגורר שלום בחדר קטן בתל אביב ועבד בבנייה. מנדי זוכר את אביו כאדם נוקשה אך נחמד. בבית הייתה נוכחת השואה באופן תמידי, עם שתיקות ביום וצעקות בלילה. האווירה בבית הייתה ספוגה בזיכרונות מהעבר הקשה, וההתמודדות עם הטראומה הייתה ניכרת.

 

אימו של מנדי, שרה, חוותה את השואה כילדה בת 6. אביה ואחיה נלקחו למחנות כפיה, והיא ואימה נדדו מהונגריה לאוסטריה ולאחר מכן עלו לארץ עם אוניית אקסודוס. בשנת 1957 התחתנו שלום ושרה, ושנים ספורות לאחר מכן נולד מנדי.

 

בשנת 1994 החליט שלום לשתף את סיפורו במסגרת עמותת "עמך". לאחר שראה את ההקלטה, הבחין מנדי באדם שונה ממה שהכיר. בעקבות זאת, החליט מנדי ליצור סרט המתעד את סיפורו של אביו. בשנת 2019, החל מנדי לעבוד על הסרט יחד עם הבמאי גבי ניומן. הסרט מבוסס על סיפוריהם של הוריו, עם דגש על המפגש ביניהם וההגעה לארץ.

 

הסרט "צעקה" הוקרן לראשונה בפני 150 אנשים בבית כנסת בפתח תקוה, ארבעה חודשים לפני מותו של שלום בגיל 96. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הוסיף מנדי אלמנטים לסרט, הקשורים לתקופה הנוכחית. הסרט ממשיך להיות מוקרן ומעורר רגשות רבים בקרב הצופים.

 

המשימה של מנדי היא להנציח את סיפורם של הוריו ולהעביר את הזיכרון לדורות הבאים. הוא מאמין כי יש להמשיך ולהפיץ את סיפור השואה, לא רק פעם בשנה אלא בכל הזדמנות, כדי לזכור ולא לשכוח את הזוועות שהתרחשו.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

בתוכנית "וּבָחַרְתְּ בַּחַיִּים", הצטרפו אל מנדי יעקובוביץ לסיפור עוצמתי על הישרדות ועל תקווה! בשיחה על המסע שהוביל ליצירת הסרט "הצעקה", תגלו רגעים מרגשים ומעוררי השראה. אל תפספסו הזדמנות לחוות את ההיסטוריה מנקודת מבט אישית ולשמוע סיפור שלא תשכחו!

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב למנדי?*

מאורעות החיים, במיוחד במדינתנו האהובה רצים ומתקדמים ואינם עוצרים לרגע. החיים רודפים אותנו, אבל עכשיו יש הזדמנות ייחודית להפסיק לשעתיים הקרובות ולהקשיב למנדי יעקובוביץ. בתוכנית, מנדי משתף בסיפורים עוצמתיים על הישרדות בשואה, יחד עם תובנות מהמלחמה ביום השביעי באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל. זה הזמן להתחבר לעוצמה ולתקווה, ולהבין איך עבר משפיע על ההווה. הצטרפו אלינו לחוויה שמעוררת השראה ומזכירה לנו את כוחות הנפש שלנו! אל תפספסו!

 

להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר – אפרת גוש

מלים: בָּרָק פֶלְדְּמָן, לחן אָסָף אַמְדּוּרְסְקִי

עידן עמדי - אני נושא עימי

מילים: יעקב אורלנד לחן: דוד זהבי

לו יהי – שולי נתן

מלים ולחן: נעמי שמר

כשתגדל - יהודה פוליקר

מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר

אדון עולם- יהורם גאון

מילים ולחן: מהמקורות, עיבוד: שמעון כהן.

צילה דגן - הליכה לקיסריה

מילים: חנה סנש, לחן: דוד זהבי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי




 

 

 

 

יום שני, 15 ביולי 2024

נחמק'ה מורן - גלו את מהפכות התנ"ך עם פרופ' אמנון שפירא ונחמק'ה מורן 15/07/2024

 בס"ד

נחמק'ה מורן -   גלו את מהפכות התנ"ך עם

פרופ' אמנון שפירא ונחמק'ה מורן

 
במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ט' בתמוז ה'תשפ"ד, 15 ביולי 2024 את נחמק'ה מורן בשיחה על אביה פרופ' אמנון שפירא.

 

מספרת נחמק'ה בתו: " אבא שלי היה פעמיים מזכ"ל בני עקיבא וחי בעוצמה רבה את ערכי תורה ועבודה. הוא היה אדם מתלהב ותמיד אמרו עליו שגם כשהיה בשנות ה-80 שלו הוא נשאר קצת ילד, שמתלהב מכל דבר ומלהיב את סביבתו".

בשיחה על: : התרומות הגדולות של היהדות לעולם דרך סיפורי התנ"ך.

 

פרופ' אמנון שפירא היה דמות מופת בקיבוץ טירת צבי, סמל לישראליות הצברית ולחיים בשיתוף ובחיבור עמוק עם האדמה והקהילה. נולד בארץ ישראל בשנים המוקדמות שלה, וגדל בבית ששפתו העברית הייתה חלק מהותי מהווייתו. הסיפורים על ילדותה של נכדתו רונה, דרך סבתה נחמק'ה מורן, חושפים פיסה חיה מההיסטוריה הישראלית והציונית של המאה ה-20.

בבית משפחת שפירא, עברית לא הייתה רק שפה, אלא תרבות שלמה שנשמרה בקפידה ובאהבה. הדסה ואמנון שפירא, הוריה של נחמק'ה, היו אנשי מילים – שניהם מומחים לשפה העברית – ואמנון, במיוחד, התגלה כבעל כשרון סיפורי יוצא דופן. פעילותו ב'בני עקיבא', בה כיהן פעמיים כמזכ"ל התנועה, הייתה רק חלק מהשליחות הציבורית שלו. דמותו הייתה כזו שידעה לרתק ילדים ומבוגרים כאחד עם סיפוריו המרתקים על 'חושם החמור' ועוד דמויות רבות שידע להמציא ולחבר.

 

נחמק'ה מספרת כיצד ילדותה בקיבוץ הייתה מלאה בתעלולים ומשחקים עם חבריה בבית הילדים. הילדים ישנו בבתי הילדים, חוויה ייחודית שהייתה מלאה בתעלולים ובחוויות משותפות. למרות השינה הנפרדת, הקשר עם ההורים נשמר חם וקרוב, ואמנון היה נוכח באופן משמעותי בחיי ילדיו, מלמד ומדריך אותם בפעולות יומיומיות כמו החלפת חיתול ועד למשחקים משותפים.

 

עליית משפחתה של נחמק'ה לארץ מביאליסטוק שבפולין ומשפחת אביה מאוקראינה, מהעיר ויניצה, שזורה בסיפורים של הישרדות, בנייה וציונות. אמנון שפירא וילדיו נסעו לטיול שורשים באוקראינה, וחוו מחדש את ההיסטוריה המשפחתית, מקום שאין לטייל בו כיום בשל המלחמות.

 

בית הספר היה חלק משמעותי בחייה של נחמק'ה, שם למדה, ובמהלך השנים אף חזרה כמורה. היא נזכרת באהבה במשחקי הילדות ששיחקו, ובתחושת החופש וההרפתקה שהייתה חלק בלתי נפרד מהחיים בקיבוץ. גם חלומה להיות שחקנית נגע בכנפי המציאות, אף שלא התגשם במלואו, והיא הפכה לגננת ולמורה.

 

תפילת הגשם בקיבוץ, סיפורה של תמונה שבה רואים את אמנון מספר סיפורים לנכדים, מסמלים את הכוח העצום של המילים, את הכישרון המיוחד של אמנון לרתק ולחבר בין אנשים. גם במלחמות שהיו, כמו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, המשיכה משפחת שפירא לשמור על הקשר החם והמשפחתי, למרות המרחק והקושי.

 

בנוסף להיותו מספר סיפורים מופלא, אמנון שפירא היה גם מחבר פורה. אחד הספרים המרתקים ביותר שכתב הוא "מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות". הספר מציג את המהפכות הגדולות שהביאה היהדות לעולם דרך סיפוריו ונקודות המבט הייחודיות של התנ"ך. הספר לא רק משמר את ההיסטוריה והמסורת היהודית, אלא גם מדגיש את התרומה האדירה של היהדות לתרבות ולמוסר העולמיים. אמנון מנתח בבהירות ובתשוקה את השפעתה של היהדות על העולם המודרני, ומצליח להביא את הסיפורים הקדומים לחיים בעיני הקוראים.

 

אמנון שפירא, האיש שלימד, סיפר את סיפוריו, והנחיל ערכים של עברית וצבריות, היה דמות מרכזית בקהילה ובמשפחה. גם לאחר עשרות שנים, הסיפורים שלו ממשיכים לחיות בלב הנכדים והנינים, עדות לכוחם של המילים והזיכרונות. הספרים שכתב, ובמיוחד "מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות", ממשיכים להשפיע ולהעביר את המסרים החשובים של היהדות וההיסטוריה שלה לדורות הבאים.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

התוכנית עם נחמק'ה מורן על אביה פרופ' אמנון שפירא היא הזדמנות נדירה לצלול אל תוך עולמם של אחד מאבות המורשת הישראלית. באמצעות סיפורים אישיים מרתקים, נחשף הקהל לכוחו של התנ"ך ולהשפעתו על העולם. התוכנית מבטיחה חוויה מעוררת השראה ומלאה בתובנות עמוקות.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לנחמק'ה?*

הניחו את כל העיסוקים בצד ובואו להאזין לנחמק'ה מורן, המספרת סיפור מרגש וייחודי על אביה, פרופ' אמנון שפירא. דרך זיכרונות וסיפורים אישיים נחשף עולמו העשיר של אמנון, איש שסיפוריו ומורשתו הותירו חותם עמוק על התרבות והזהות הישראלית. זהו מסע אל העבר שיפקח את עיניכם וימלא את ליבכם בהשראה.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

ישי ריבו - אור החיים

מילים ולחן: ישי ריבו

חניכי  המכינה העולמית של בנ"ע העולמית  יחד עם חניכי בנ"ע בישראל

יד אחים - המנון בני עקיבא

מלים: הרב משה צבי נריה, לחן: מיכאל פרלמן

הגבעטרון - בת שישים

מילים: דידי מנוסי, לחן: קובי אשרת

אברהם פריד וישי לפידות - עלה קטן שלי

מלים ולחן: ישי לפידות

עפרה חזה - מישהו הולך תמיד איתי

מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר

חבורת שירי תנועות הנוער - שיר החרות

מילים: יצחק שנהר, לחן: דניאל סמבורסקי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי



 

 

 

 

יום שני, 8 ביולי 2024

אפרים קורן - איש חזון ועשיה - מְשַׁלֵּב הגיל השלישי והקהילה 08/07/2024

 בס"ד

אפרים קורן -   איש חזון ועשיה - מְשַׁלֵּב הגיל השלישי והקהילה



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ב' בתמוז ה'תשפ"ד, 08 ביולי 2024, את אפרים קורן, יקיר העיר חולון, סגן ראש עיריית חולון ל-4 ראשי ערים אשר פרסם ספר על קשרי הגומלין בין האדם לקהילתו בעיר חולון, תוך השמת דגש על שיקום שכונות ועולם הגמלאות. אפרים טוען כי אזור המגורים הוא המקרוקוסמוס של  האוכלוסיה המבוגרת.

בשיחה על: המיקרוקוסמוס של האוכלוסיה המבוגרת

אפרים קורן, יליד 1948 בפולין, הוא דמות משמעותית בזירה הציבורית והחברתית של מדינת ישראל. אפרים נולד להוריו צבי וציפורה קרמר, והגיע לארץ ישראל בשנת 1957 יחד עם משפחתו, אשר הצטרפה לקיבוץ כפר מסריק. כבר מגיל צעיר, התגלה כרוח מנהיגותית אשר ליוותה אותו בכל תחנות חייו.

לאחר שירותו הצבאי בנח"ל פיקוד, בשנת 1970, פנה ללימודים אקדמאיים באוניברסיטת תל אביב, שם למד חינוך וסוציולוגיה. בתקופה זו, החל את דרכו הציבורית כמדריך נוער במועדון צפרירים בשכונת תל גיבורים בחולון. במועדון זה פגש את דינה, שהפכה בהמשך לאשתו ואם שלושת ילדיו: מיטל, אלעד ומעיין.

מעורבותו הציבורית של אפרים לא הסתיימה שם. הוא כיהן כרכז תא הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, דובר מפ"ם וסיעתה בכנסת, רכז ארצי של הדור הצעיר וסגן מנהל המכון לחינוך רעיוני בוועד הפועל של ההסתדרות. בשנת 1978 נבחר למועצת העיר חולון ושימש כחבר מועצה במשך 25 שנים, מתוכן 16 שנים כסגן ראש העיר חולון. היה סגנם של ארבעה ראשי עיר בחולון: פנחס אילון ז"ל, חיים שרון ז"ל, עו"ד משה רום ז"ל ומוטי ששון יבדל"א. במסגרת תפקידו זה, היה אחראי על פרויקט שיקום שכונות בג'סי כהן ותל גיבורים, פרויקט שכלל שיקום חברתי ופיזי של השכונות הללו.

אפרים היה סגנם של ארבעה ראשי עיר בחולון והצליח להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים בשכונות הפחות מפותחות של העיר. המשימה העיקרית שנטל על שכמו הייתה ניהול פרויקט שיקום שכונות בג'סי כהן ותל גיבורים, פרויקט שכלל שיקום חברתי ופיזי. במסגרת תפקידו יצא מספר פעמים לגיוס כספים בארצות הברית למען שכונות אלו.

 

לאחר שסיים את תפקידו כסגן ראש עיר, למד והתמחה בנושא האוכלוסייה המבוגרת ושימש כיועץ ארגוני לפיתוח שירותים לאוכלוסייה זו. אפרים נבחר כמנהל תחום קהילות תומכות בחברת "מוקד אנוש" והקים קהילות תומכות רבות ברחבי הארץ. בהמשך התמנה כסמנכ"ל בחברה זו.

 

בשנת 2011 מונה אפרים למנכ"ל הסתדרות הגמלאים בישראל, תפקיד שבו הוא פועל לקידום רווחתם של הגמלאים בישראל. במקביל, הוא משמש כיו"ר הסתדרות הגמלאים במרחב חולון-בת ים. ספרו "הזכות לשתף, להשפיע ולהוביל" מסכם 50 שנות פעילות ציבורית, ומדגיש את חשיבות השיתוף, קבלת האחר ויצירת שוויון הזדמנויות.

הספר מספר את סיפורו האישי והמקצועי של אפרים, איש שהקדיש את חייו למען החברה הישראלית, עם דגש על אוכלוסיות מוחלשות והאוכלוסייה המבוגרת. אפרים מאמין כי יצירת שיתוף אמיתי מקדמת שוויון חברתי וקהילתי וכי יש צורך לשלב בין דורי כדי ליצור חברה חזקה ומאוחדת.

אפרים קורן, באישיותו ובפועלו, מדגים איך אדם אחד יכול לחולל שינוי משמעותי בחברה, ולעודד אחרים לפעול למען קהילה חזקה וצודקת יותר. "הזכות לשתף, להשפיע ולהוביל" הוא לא רק שם ספרו, אלא גם עיקרון שמנחה את חייו ואת כל פעולותיו הציבוריות.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

התוכנית חשובה כי היא מדגישה את תרומתו של אפרים קורן לשיפור החברה הישראלית, מקדמת ערכים של שוויון, שיתוף וקהילתיות, ומעניקה השראה לפעילות ציבורית וחברתית משמעותית.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאפרים?*

כדאי להאזין לתוכנית עם אפרים קורן בשל ניסיונו העשיר והסיפורים המרתקים מעשייתו החברתית והציבורית, המעניקים השראה ופרספקטיבה על ערכים ושוויון בחברה.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

שושנה דמארי - שיר הרעות

מילים: חיים חפר, לחן: אלכסנדר ארגוב

הדסה סיגלוב - שיר העבודה והמלאכה

מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: נחום נרדי

טיפקס - מה איתי

מילים: אריק איינשטיין, ג'וזי כץ, יענקל'ה רוטבליט ושלום חנוך, לחן: ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ושלום חנוך

חוה אלברשטיין - נשים רוקדות

מילים : יורם טהרלב, לחן : משה וילנסקי

זוהר ארגוב - הפרח בגני

מילים: אביהו מדינה, לחן: אביהו מדינה ומשה בן מוש

עוד שדי פורח - עוזי מאירי

מילים: פניה ברגשטיין,  לחן: דוד זהבי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי