נחמק'ה מורן - גלו את מהפכות התנ"ך עם
פרופ' אמנון שפירא ונחמק'ה מורן
מספרת נחמק'ה בתו: " אבא שלי היה פעמיים
מזכ"ל בני עקיבא וחי בעוצמה רבה את ערכי תורה ועבודה. הוא היה אדם מתלהב
ותמיד אמרו עליו שגם כשהיה בשנות ה-80 שלו הוא נשאר קצת ילד, שמתלהב מכל דבר
ומלהיב את סביבתו".
בשיחה על: : התרומות הגדולות של היהדות לעולם דרך סיפורי
התנ"ך.
פרופ' אמנון שפירא היה דמות מופת בקיבוץ טירת צבי, סמל לישראליות
הצברית ולחיים בשיתוף ובחיבור עמוק עם האדמה והקהילה. נולד בארץ ישראל בשנים
המוקדמות שלה, וגדל בבית ששפתו העברית הייתה חלק מהותי מהווייתו. הסיפורים על
ילדותה של נכדתו רונה, דרך סבתה נחמק'ה מורן, חושפים פיסה חיה מההיסטוריה הישראלית
והציונית של המאה ה-20.
בבית משפחת שפירא, עברית לא הייתה רק שפה, אלא תרבות שלמה שנשמרה
בקפידה ובאהבה. הדסה ואמנון שפירא, הוריה של נחמק'ה, היו אנשי מילים – שניהם
מומחים לשפה העברית – ואמנון, במיוחד, התגלה כבעל כשרון סיפורי יוצא דופן. פעילותו
ב'בני עקיבא', בה כיהן פעמיים כמזכ"ל התנועה, הייתה רק חלק מהשליחות הציבורית
שלו. דמותו הייתה כזו שידעה לרתק ילדים ומבוגרים כאחד עם סיפוריו המרתקים על 'חושם
החמור' ועוד דמויות רבות שידע להמציא ולחבר.
נחמק'ה מספרת כיצד ילדותה בקיבוץ הייתה מלאה בתעלולים ומשחקים עם
חבריה בבית הילדים. הילדים ישנו בבתי הילדים, חוויה ייחודית שהייתה מלאה בתעלולים
ובחוויות משותפות. למרות השינה הנפרדת, הקשר עם ההורים נשמר חם וקרוב, ואמנון היה
נוכח באופן משמעותי בחיי ילדיו, מלמד ומדריך אותם בפעולות יומיומיות כמו החלפת
חיתול ועד למשחקים משותפים.
עליית משפחתה של נחמק'ה לארץ מביאליסטוק שבפולין ומשפחת אביה
מאוקראינה, מהעיר ויניצה, שזורה בסיפורים של הישרדות, בנייה וציונות. אמנון שפירא
וילדיו נסעו לטיול שורשים באוקראינה, וחוו מחדש את ההיסטוריה המשפחתית, מקום שאין
לטייל בו כיום בשל המלחמות.
בית הספר היה חלק משמעותי בחייה של נחמק'ה, שם למדה, ובמהלך השנים אף
חזרה כמורה. היא נזכרת באהבה במשחקי הילדות ששיחקו, ובתחושת החופש וההרפתקה שהייתה
חלק בלתי נפרד מהחיים בקיבוץ. גם חלומה להיות שחקנית נגע בכנפי המציאות, אף שלא
התגשם במלואו, והיא הפכה לגננת ולמורה.
תפילת הגשם בקיבוץ, סיפורה של תמונה שבה רואים את אמנון מספר סיפורים
לנכדים, מסמלים את הכוח העצום של המילים, את הכישרון המיוחד של אמנון לרתק ולחבר
בין אנשים. גם במלחמות שהיו, כמו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, המשיכה
משפחת שפירא לשמור על הקשר החם והמשפחתי, למרות המרחק והקושי.
בנוסף להיותו מספר סיפורים מופלא, אמנון שפירא היה גם מחבר פורה. אחד
הספרים המרתקים ביותר שכתב הוא "מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80
מהפכות". הספר מציג את המהפכות הגדולות שהביאה היהדות לעולם דרך סיפוריו
ונקודות המבט הייחודיות של התנ"ך. הספר לא רק משמר את ההיסטוריה והמסורת
היהודית, אלא גם מדגיש את התרומה האדירה של היהדות לתרבות ולמוסר העולמיים. אמנון
מנתח בבהירות ובתשוקה את השפעתה של היהדות על העולם המודרני, ומצליח להביא את
הסיפורים הקדומים לחיים בעיני הקוראים.
אמנון שפירא, האיש שלימד, סיפר את סיפוריו, והנחיל ערכים של עברית
וצבריות, היה דמות מרכזית בקהילה ובמשפחה. גם לאחר עשרות שנים, הסיפורים שלו
ממשיכים לחיות בלב הנכדים והנינים, עדות לכוחם של המילים והזיכרונות. הספרים שכתב,
ובמיוחד "מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות", ממשיכים
להשפיע ולהעביר את המסרים החשובים של היהדות וההיסטוריה שלה לדורות הבאים.
*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*
התוכנית עם נחמק'ה מורן על אביה פרופ'
אמנון שפירא היא הזדמנות נדירה לצלול אל תוך עולמם של אחד מאבות המורשת הישראלית.
באמצעות סיפורים אישיים מרתקים, נחשף הקהל לכוחו של התנ"ך ולהשפעתו על העולם.
התוכנית מבטיחה חוויה מעוררת השראה ומלאה בתובנות עמוקות.
* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו
בצד ולבוא להקשיב לנחמק'ה?*
הניחו את כל העיסוקים בצד ובואו
להאזין לנחמק'ה מורן, המספרת סיפור מרגש וייחודי על אביה, פרופ' אמנון שפירא. דרך
זיכרונות וסיפורים אישיים נחשף עולמו העשיר של אמנון, איש שסיפוריו ומורשתו הותירו
חותם עמוק על התרבות והזהות הישראלית. זהו מסע אל העבר שיפקח את עיניכם וימלא את
ליבכם בהשראה.
השירים
שהושמעו בתוכנית:
ישי ריבו - אור החיים
מילים ולחן: ישי ריבו
חניכי המכינה העולמית של בנ"ע העולמית יחד עם חניכי בנ"ע בישראל
יד אחים - המנון בני עקיבא
מלים:
הרב משה צבי
נריה, לחן: מיכאל פרלמן
הגבעטרון - בת שישים
מילים: דידי מנוסי, לחן: קובי אשרת
אברהם פריד וישי לפידות - עלה קטן
שלי
מלים ולחן: ישי לפידות
עפרה חזה - מישהו הולך תמיד איתי
מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר
חבורת שירי תנועות הנוער - שיר החרות
מילים: יצחק שנהר, לחן: דניאל סמבורסקי
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה