יום שני, 15 ביולי 2024

נחמק'ה מורן - גלו את מהפכות התנ"ך עם פרופ' אמנון שפירא ונחמק'ה מורן 15/07/2024

 בס"ד

נחמק'ה מורן -   גלו את מהפכות התנ"ך עם

פרופ' אמנון שפירא ונחמק'ה מורן

 
במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ט' בתמוז ה'תשפ"ד, 15 ביולי 2024 את נחמק'ה מורן בשיחה על אביה פרופ' אמנון שפירא.

 

מספרת נחמק'ה בתו: " אבא שלי היה פעמיים מזכ"ל בני עקיבא וחי בעוצמה רבה את ערכי תורה ועבודה. הוא היה אדם מתלהב ותמיד אמרו עליו שגם כשהיה בשנות ה-80 שלו הוא נשאר קצת ילד, שמתלהב מכל דבר ומלהיב את סביבתו".

בשיחה על: : התרומות הגדולות של היהדות לעולם דרך סיפורי התנ"ך.

 

פרופ' אמנון שפירא היה דמות מופת בקיבוץ טירת צבי, סמל לישראליות הצברית ולחיים בשיתוף ובחיבור עמוק עם האדמה והקהילה. נולד בארץ ישראל בשנים המוקדמות שלה, וגדל בבית ששפתו העברית הייתה חלק מהותי מהווייתו. הסיפורים על ילדותה של נכדתו רונה, דרך סבתה נחמק'ה מורן, חושפים פיסה חיה מההיסטוריה הישראלית והציונית של המאה ה-20.

בבית משפחת שפירא, עברית לא הייתה רק שפה, אלא תרבות שלמה שנשמרה בקפידה ובאהבה. הדסה ואמנון שפירא, הוריה של נחמק'ה, היו אנשי מילים – שניהם מומחים לשפה העברית – ואמנון, במיוחד, התגלה כבעל כשרון סיפורי יוצא דופן. פעילותו ב'בני עקיבא', בה כיהן פעמיים כמזכ"ל התנועה, הייתה רק חלק מהשליחות הציבורית שלו. דמותו הייתה כזו שידעה לרתק ילדים ומבוגרים כאחד עם סיפוריו המרתקים על 'חושם החמור' ועוד דמויות רבות שידע להמציא ולחבר.

 

נחמק'ה מספרת כיצד ילדותה בקיבוץ הייתה מלאה בתעלולים ומשחקים עם חבריה בבית הילדים. הילדים ישנו בבתי הילדים, חוויה ייחודית שהייתה מלאה בתעלולים ובחוויות משותפות. למרות השינה הנפרדת, הקשר עם ההורים נשמר חם וקרוב, ואמנון היה נוכח באופן משמעותי בחיי ילדיו, מלמד ומדריך אותם בפעולות יומיומיות כמו החלפת חיתול ועד למשחקים משותפים.

 

עליית משפחתה של נחמק'ה לארץ מביאליסטוק שבפולין ומשפחת אביה מאוקראינה, מהעיר ויניצה, שזורה בסיפורים של הישרדות, בנייה וציונות. אמנון שפירא וילדיו נסעו לטיול שורשים באוקראינה, וחוו מחדש את ההיסטוריה המשפחתית, מקום שאין לטייל בו כיום בשל המלחמות.

 

בית הספר היה חלק משמעותי בחייה של נחמק'ה, שם למדה, ובמהלך השנים אף חזרה כמורה. היא נזכרת באהבה במשחקי הילדות ששיחקו, ובתחושת החופש וההרפתקה שהייתה חלק בלתי נפרד מהחיים בקיבוץ. גם חלומה להיות שחקנית נגע בכנפי המציאות, אף שלא התגשם במלואו, והיא הפכה לגננת ולמורה.

 

תפילת הגשם בקיבוץ, סיפורה של תמונה שבה רואים את אמנון מספר סיפורים לנכדים, מסמלים את הכוח העצום של המילים, את הכישרון המיוחד של אמנון לרתק ולחבר בין אנשים. גם במלחמות שהיו, כמו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, המשיכה משפחת שפירא לשמור על הקשר החם והמשפחתי, למרות המרחק והקושי.

 

בנוסף להיותו מספר סיפורים מופלא, אמנון שפירא היה גם מחבר פורה. אחד הספרים המרתקים ביותר שכתב הוא "מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות". הספר מציג את המהפכות הגדולות שהביאה היהדות לעולם דרך סיפוריו ונקודות המבט הייחודיות של התנ"ך. הספר לא רק משמר את ההיסטוריה והמסורת היהודית, אלא גם מדגיש את התרומה האדירה של היהדות לתרבות ולמוסר העולמיים. אמנון מנתח בבהירות ובתשוקה את השפעתה של היהדות על העולם המודרני, ומצליח להביא את הסיפורים הקדומים לחיים בעיני הקוראים.

 

אמנון שפירא, האיש שלימד, סיפר את סיפוריו, והנחיל ערכים של עברית וצבריות, היה דמות מרכזית בקהילה ובמשפחה. גם לאחר עשרות שנים, הסיפורים שלו ממשיכים לחיות בלב הנכדים והנינים, עדות לכוחם של המילים והזיכרונות. הספרים שכתב, ובמיוחד "מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות", ממשיכים להשפיע ולהעביר את המסרים החשובים של היהדות וההיסטוריה שלה לדורות הבאים.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

התוכנית עם נחמק'ה מורן על אביה פרופ' אמנון שפירא היא הזדמנות נדירה לצלול אל תוך עולמם של אחד מאבות המורשת הישראלית. באמצעות סיפורים אישיים מרתקים, נחשף הקהל לכוחו של התנ"ך ולהשפעתו על העולם. התוכנית מבטיחה חוויה מעוררת השראה ומלאה בתובנות עמוקות.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לנחמק'ה?*

הניחו את כל העיסוקים בצד ובואו להאזין לנחמק'ה מורן, המספרת סיפור מרגש וייחודי על אביה, פרופ' אמנון שפירא. דרך זיכרונות וסיפורים אישיים נחשף עולמו העשיר של אמנון, איש שסיפוריו ומורשתו הותירו חותם עמוק על התרבות והזהות הישראלית. זהו מסע אל העבר שיפקח את עיניכם וימלא את ליבכם בהשראה.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

ישי ריבו - אור החיים

מילים ולחן: ישי ריבו

חניכי  המכינה העולמית של בנ"ע העולמית  יחד עם חניכי בנ"ע בישראל

יד אחים - המנון בני עקיבא

מלים: הרב משה צבי נריה, לחן: מיכאל פרלמן

הגבעטרון - בת שישים

מילים: דידי מנוסי, לחן: קובי אשרת

אברהם פריד וישי לפידות - עלה קטן שלי

מלים ולחן: ישי לפידות

עפרה חזה - מישהו הולך תמיד איתי

מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר

חבורת שירי תנועות הנוער - שיר החרות

מילים: יצחק שנהר, לחן: דניאל סמבורסקי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי



 

 

 

 

יום שני, 8 ביולי 2024

אפרים קורן - איש חזון ועשיה - מְשַׁלֵּב הגיל השלישי והקהילה 08/07/2024

 בס"ד

אפרים קורן -   איש חזון ועשיה - מְשַׁלֵּב הגיל השלישי והקהילה



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ב' בתמוז ה'תשפ"ד, 08 ביולי 2024, את אפרים קורן, יקיר העיר חולון, סגן ראש עיריית חולון ל-4 ראשי ערים אשר פרסם ספר על קשרי הגומלין בין האדם לקהילתו בעיר חולון, תוך השמת דגש על שיקום שכונות ועולם הגמלאות. אפרים טוען כי אזור המגורים הוא המקרוקוסמוס של  האוכלוסיה המבוגרת.

בשיחה על: המיקרוקוסמוס של האוכלוסיה המבוגרת

אפרים קורן, יליד 1948 בפולין, הוא דמות משמעותית בזירה הציבורית והחברתית של מדינת ישראל. אפרים נולד להוריו צבי וציפורה קרמר, והגיע לארץ ישראל בשנת 1957 יחד עם משפחתו, אשר הצטרפה לקיבוץ כפר מסריק. כבר מגיל צעיר, התגלה כרוח מנהיגותית אשר ליוותה אותו בכל תחנות חייו.

לאחר שירותו הצבאי בנח"ל פיקוד, בשנת 1970, פנה ללימודים אקדמאיים באוניברסיטת תל אביב, שם למד חינוך וסוציולוגיה. בתקופה זו, החל את דרכו הציבורית כמדריך נוער במועדון צפרירים בשכונת תל גיבורים בחולון. במועדון זה פגש את דינה, שהפכה בהמשך לאשתו ואם שלושת ילדיו: מיטל, אלעד ומעיין.

מעורבותו הציבורית של אפרים לא הסתיימה שם. הוא כיהן כרכז תא הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, דובר מפ"ם וסיעתה בכנסת, רכז ארצי של הדור הצעיר וסגן מנהל המכון לחינוך רעיוני בוועד הפועל של ההסתדרות. בשנת 1978 נבחר למועצת העיר חולון ושימש כחבר מועצה במשך 25 שנים, מתוכן 16 שנים כסגן ראש העיר חולון. היה סגנם של ארבעה ראשי עיר בחולון: פנחס אילון ז"ל, חיים שרון ז"ל, עו"ד משה רום ז"ל ומוטי ששון יבדל"א. במסגרת תפקידו זה, היה אחראי על פרויקט שיקום שכונות בג'סי כהן ותל גיבורים, פרויקט שכלל שיקום חברתי ופיזי של השכונות הללו.

אפרים היה סגנם של ארבעה ראשי עיר בחולון והצליח להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים בשכונות הפחות מפותחות של העיר. המשימה העיקרית שנטל על שכמו הייתה ניהול פרויקט שיקום שכונות בג'סי כהן ותל גיבורים, פרויקט שכלל שיקום חברתי ופיזי. במסגרת תפקידו יצא מספר פעמים לגיוס כספים בארצות הברית למען שכונות אלו.

 

לאחר שסיים את תפקידו כסגן ראש עיר, למד והתמחה בנושא האוכלוסייה המבוגרת ושימש כיועץ ארגוני לפיתוח שירותים לאוכלוסייה זו. אפרים נבחר כמנהל תחום קהילות תומכות בחברת "מוקד אנוש" והקים קהילות תומכות רבות ברחבי הארץ. בהמשך התמנה כסמנכ"ל בחברה זו.

 

בשנת 2011 מונה אפרים למנכ"ל הסתדרות הגמלאים בישראל, תפקיד שבו הוא פועל לקידום רווחתם של הגמלאים בישראל. במקביל, הוא משמש כיו"ר הסתדרות הגמלאים במרחב חולון-בת ים. ספרו "הזכות לשתף, להשפיע ולהוביל" מסכם 50 שנות פעילות ציבורית, ומדגיש את חשיבות השיתוף, קבלת האחר ויצירת שוויון הזדמנויות.

הספר מספר את סיפורו האישי והמקצועי של אפרים, איש שהקדיש את חייו למען החברה הישראלית, עם דגש על אוכלוסיות מוחלשות והאוכלוסייה המבוגרת. אפרים מאמין כי יצירת שיתוף אמיתי מקדמת שוויון חברתי וקהילתי וכי יש צורך לשלב בין דורי כדי ליצור חברה חזקה ומאוחדת.

אפרים קורן, באישיותו ובפועלו, מדגים איך אדם אחד יכול לחולל שינוי משמעותי בחברה, ולעודד אחרים לפעול למען קהילה חזקה וצודקת יותר. "הזכות לשתף, להשפיע ולהוביל" הוא לא רק שם ספרו, אלא גם עיקרון שמנחה את חייו ואת כל פעולותיו הציבוריות.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

התוכנית חשובה כי היא מדגישה את תרומתו של אפרים קורן לשיפור החברה הישראלית, מקדמת ערכים של שוויון, שיתוף וקהילתיות, ומעניקה השראה לפעילות ציבורית וחברתית משמעותית.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאפרים?*

כדאי להאזין לתוכנית עם אפרים קורן בשל ניסיונו העשיר והסיפורים המרתקים מעשייתו החברתית והציבורית, המעניקים השראה ופרספקטיבה על ערכים ושוויון בחברה.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

שושנה דמארי - שיר הרעות

מילים: חיים חפר, לחן: אלכסנדר ארגוב

הדסה סיגלוב - שיר העבודה והמלאכה

מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: נחום נרדי

טיפקס - מה איתי

מילים: אריק איינשטיין, ג'וזי כץ, יענקל'ה רוטבליט ושלום חנוך, לחן: ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ושלום חנוך

חוה אלברשטיין - נשים רוקדות

מילים : יורם טהרלב, לחן : משה וילנסקי

זוהר ארגוב - הפרח בגני

מילים: אביהו מדינה, לחן: אביהו מדינה ומשה בן מוש

עוד שדי פורח - עוזי מאירי

מילים: פניה ברגשטיין,  לחן: דוד זהבי

                 

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי



יום שני, 1 ביולי 2024

פסיה פרסי - מרצה וחוקרת שואה 01/07/2024

 בס"ד

פסיה פרסי -   מרצה וחוקרת שואה



במסגרת תוכניתנו "ובחרת בחיים" אירחנו ביום שני, כ"ה סיוון ה'תשפ"ד, 01 ביולי 2024, את פסיה פרסי חוקרת השואה המתמקדת בהתמודדות הרבנים האורתודוקסים עם סוגיית עגונות השואה. מרצה בכירה במכללה בירושלים, מעבירה קורסים להוראת השואה ומבצעת מחקר מקיף בארכיונים היסטוריים, כולל ארכיון הרב כהנא. בשיחה על: התמודדות רבנים עם סוגיית העגונות בתקופת השואה.

פסיה פרסי, בחרה לעסוק בנושא השואה משחר נעוריה משום שהשואה הייתה נוכחת בשיח ובאמצעי התקשורת, מייצגת דמות מרכזית במחקר ההיסטורי ובזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי והאנושות. מחקרה מתמקד בתופעת העגונות שהיא ניסתה לחקור ולהבין עמוק יותר. במרכז מחקרה עומדים הסיפורים האישיים של שורדי השואה, מהם ניתן להבין את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של הטראומה הבלתי נתפסת שחוו.

 

פסיה מתארת את דרכה למחקר סוגיית העגונות בשואה, המתחיל בהשראה מהרב איסר פרנקל בבית הכנסת בשכונת בבלי, ומתקדם לחיפוש מקורות ראשוניים בבתי דין הרבניים. גילתה ספר של הרב פרנקל ומצאה תיאורים על רבנים שהתרו בעגונות, ובספר מצאה אוצר של רבנים ועדויות. המחקר חושף את המאמץ הרב בשחזור הרשת הרבנית הפעילה להתרת עגונות, מדגיש את המאבק ההלכתי והטכני שנדרש ואת השפעתו המרחבית על ניצולי השואה בתקופה הקשה זו.

 

פסיה בוחרת להתמקד בנושא העגונות במלחמות העולם בכלל ובתקופת השואה בפרט. המחקר ההיסטורי מצביע על התמודדות רבנים במלחמות העולם עם סוגיית העגונות, ובמיוחד בעת השואה. אחד הדמויות המרכזיות בנושא היה הרב שלמה דוד כהנא, אשר ייחודו הלכתי הובילו להתרת עגונות אלפי נשים שנשארו ללא בעליהן. פעילותו כגון חתונה במחנה מעצר בקפריסין, 1947, השאירה גורם אפקטיבי בקרב הנעדרות ובקהילה היהודית באופן כללי. הספר 'נחמת שלמה' מציג קונטרסים הלכתיים של הרב כהנא עם פתרונות לתחום העגונות, מה שהביא לתיקוני הלכה ולהחלטות בעניינים כמו גזירת השחיטה וסוגיית הנישואים בברית המועצות."

 

הרב כהנא חדש בדרכו הייחודית את הגישה ההלכתית בנושא נישואין של ניצולי השואה שנותרו ללא בעליהן. על פי הפסק הרא"ש, (רבי אשר בן יחיאל אשר חי בגרמניה במאה ה-13), אשר הובא על ידיו, ניתן להחשיב כל אדם שנשלח למוות כ"חזקת מת". הוא הביא גם דיון בדין של "יוצא ליהרג" לניצולים הנרצחים במחנות השמדה. המחקר שלו גלה את המאמץ ההלכתי והטכני הנדרש להתיר נישואין לניצולי השואה, וחשף דברים נדירים על פעילות בתי הדין הרבניים בתקופת השואה. הספר מציג מקרים רבים שהופנו לרב כהנא, ומספר על הזדהותו והמחאה האינסופית שהרגיש לניצולים.

 

מחקרה של פסיה מספר על התרומה המרכזית של הרב כהנא להלכה ולקהילה היהודית במהלך המלחמות העולמיות, ואת השפעתו החשובה על פתרונות דיניים בעת קשיים של יהודיות העגונות.

 

החשיבות של מחקרה מורכבת ממגוון גורמים: היא מסייעת בהעמקת הידע ההיסטורי והאישי על השואה, מספקת קול לניצולים ומבודדים, ומעוררת דיון עמוק בחברה לגבי תהליכי ההתמודדות עם טראומה היסטורית. מחקרה מסייע גם בהבנת התהליכים הפסיכולוגיים של הניצולים ובהפקת לקחים לעתיד להימנע מחזרת טראומטית דומה.

 

בסופו של דבר, פסיה נותנת קול לאנשים שניסו במשך שנים לשמור על המסכה של השקט, ומאפשרת להם לחלוק את סיפוריהם המרתקים. בכך, היא מסייעת למאזינים ולקהל הרחב להבין, להרגיש ולהשתולל בתוך העולם הנפשי וההיסטורי של אנשים שחוו את השואה, מספקת מקור אינטימי ואמיתי ללמידה ולהבנה עמוקה יותר של האירועים של אותו תקופה קשה בהיסטוריה האנושית.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

תוכנית הרדיו בה מארחים את פסיה פרסי מהווה חלק חשוב במאמץ להנציח וללמד על תופעת העגונות השואה. פסיה פרסי היא אחת מהקולות המרכזיים אשר משמיעה את קולם של שורדי השואה ובנושא העגינות בפרט. התוכנית מאפשרת למאזינים להבין את החוויה האישית של העגונות, שמשקפת את המאבק האנושי לשרוד, לספר את סיפורם ואת סיפור הקמת המשפחות החדשות שהוקמו לאחר היציאה מתופת המחנות והכבשנים.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לפסיה?*

המאזינים ייהנו מהתוכנית עם פסיה בזכות ההזדמנות להקשיב לסיפורים אישיים אודות תופעת העגונות השואה. סיפורים שיכולים להשפיע על השקפתם ולהעשיר את הידע שלהם בנושא. פסיה מספקת תובנות עמוקות ומרגשות שמאירות אור על רקעים אישיים והקורות בהם התרחשה הקטסטרופה ההיסטורית, ומספקת מבט ייחודי מנקודת מבטם של שורדי השואה.



להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

הדודאים והפרברים - תלבשי לבן

מילים ולחן: נעמי שמר

אסתר עופרים - הוא לא ידע את שמה

מילים - חיים חפר לחן - אלכסנדר (סשה) ארגוב

יהודית רביץ – סליחות

מילים: לאה גולדברג, לחן: עודד לרר

אלף נשיקות - יהורם גאון

מילים: מילים שם אור, לחן: צביקה פיק

אריק איינשטיין - עטור מצחך זהב שחור

מילים: אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר

דוד ד'אור ושלמה בר - שיר אהובת הספן

מילים: יאיר לפיד, לחן: רמי קלינשטיין

               

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                  קטלוג העשייה שלי