יום שבת, 29 באפריל 2017

מחירות לעצמאות- אין חדש תחת השמש

מחירות לעצמאות- אין חדש תחת השמש

3,400 שנה חלפו מאז יציאת מצרים, אותה אנו מציינים מאז באמצעות חג החירות, לבין הקמת הבית השלישי, אותו אנו מציינים באמצעות חג העצמאות. כמדי שנה חודש ימים מפריד בין שני המועדים. אלא שמתברר שאותה הסמיכות שבין 2 החגים איננה מקרית כלל וכלל.

לפי חז"ל, ישנם שני עקרונות מנחים בכל הקשור לעיון ולימוד הכתובים. ראשון הנו כי אין מוקדם או מאוחר בתנ"ך. העיקרון השני גורס כי אין דבר כזה הנקרא "מקרה", שהרי אותיות המילה "מקרה" בסידור אחר שלהן הם "רק מ-ה' " או "רקם ה'". כלומר, הכול צפוי והרשות נתונה. והרי, הן לבני ישראל בעת יציאת מצרים והן לעם היהודי בעת החדשה, עמדה הבחירה. בין להישאר בסיר הבשר של העבדות לבין היציאה לחירות. בין להישאר בגלות לבין לתקוע יתד ולהקים מדינה יש מאין פה בארץ. היה זה שלמה המלך, בספר קהלת המיוחס לו שפסק כי "וְאֵין חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" וכי "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם". בחינה מדוקדקת של הסודות שבין האותיות תחשוף בפנינו את הקשר "הצפוי" והנתון שבין חג החירות לחג העצמאות.

כאמור, שבעים פנים לתורה, והחכמה זה לדעת להביט בה בפנים הנכונות. במקרה שלפנינו, נשתמש בצופן המוכנה " אתב"ש". זהו צופן שמושתת על עקרון פשוט למדי. את האות הראשונה באלף-בית, א' מחליפה האות האחרונה ת'. את האות השנייה ב' מחליפה האות השנייה מהסוף, כלומר  ש'. במקום האות השלישית ג' תבוא האות ר', במקום ד' תבוא ק' ובמקום ה' תבוא צ'. וכן הלאה.

אם נשוב לבחינת הקשר שבין חגי החירות והעצמאות ונתבונן בהם מבעד לצופן  ה- "אתבש", תתגלה לפנינו התמונה הבאה:

ימי השבוע בהם חל חג הפסח מתאימים לימי השבוע בהם חלים מועדים וימים חשובים ומשמעותיים באותה שנה.

א'-ת' =תשעה באב. באותו היום בשבוע שבו חל היום הראשון של פסח, יחול גם תשעה באב של אותה שנה. כלומר אם א' של פסח יוצא ביום ג', כך גם תשעה באב באותה השנה  יחול ביום ג'.

ב'-ש'=שבועות.  באותו היום בשבוע שבו חל היום השני של פסח, יחול תמיד חג השבועות שלאחריו.

ג'-ר'=ראש השנה.  באותו היום בשבוע שבו חל היום השלישי של פסח יחול תמיד ראש השנה שלאחריו.

ד'-ק'=קריאת תורה. באותו היום בשבוע שבו חל היום הרביעי של פסח יחול תמיד יום קריאת תורה, היום השני של שמחת תורה.

ה'-צ'=צום יום כיפור. באותו יום בשבוע שבו חל היום החמישי של פסח יחול תמיד צום יום כיפור.

ו'=פ'=פורים. באותו יום בשבוע שבו חל היום השישי של פסח יחול חג הפורים.

היום השביעי של חג הפסח נשאר מיותם לאורך שנים רבות, למרות שהיה יום מאד חגיגי.

מדוע זה כך? אף אחד לא ידע. שנים על גבי שנים ניסו החכמים לנסות ולפענח את התעלומה ללא הצלחה.
והנה, בחלוף 3,400 שנה,  קמה לה מדינת ישראל.  

הכרזת המדינה הייתה בה' באייר. מתברר, כי ה' באייר יחול תמיד באותו יום בשבוע שבו חל היום השביעי של פסח. כלומר, יומו השביעי של חג החירות יחול תמיד באותו היום שבו יחול יום הכרזת המדינה, המוכרז כחג העצמאות.  וראו זה פלא, על פי קוד ה"אתבש" ז'=ע' והמעגל נסגר.

אלא שבמקרה הנ"ל, הסוד הנגלה איננו מסתכם רק בהקבלת המילים של ה"אתבש". אם נתבונן מבעד לצופן אחר, הנומרולוגיה, נגלה קשר נוסף בין 2 המועדים. כך שאם ניקח את אותיות המילים "חג הפסח" ונסכמם, נקבל לאחר צמצום את המספר 11.

כאשר ניקח את אותיות המילים "יום העצמאות" ונסכמם, גם כאן לאחר צמצום נקבל את המספר 11. כלומר שני המועדים, אף על פי שהתרחשו בפער של מעל ל-3,400 שנה, חולקים באורח פלא את אותו קוד נומרולוגי.

המספר 11 מייצג את ההובלה וההשגחה העליונה להתוויית דרך.  את אנרגית המורה הרוחני הגדול , האנרגיה של רדיפת שלום וצדק. את היכולת לגשר על פני פערים חברתיים. את האנרגיה של הדאגה לרווחת הכלל, של ההתפתחות רוחנית והייחודיות.

והנה, אם נתבונן בצד אחד בעשרת הדיברות שהוענקו לנו באירוע השיא של יציאת מצרים, הלא הוא מעמד הר סיני, ובצד השני במעמד השיא של הקמת המדינה, הלא היא הכרזת העצמאות והחתימה על מגילת העצמאות, נגלה את אותם העקרונות. 



הן יציאת מצרים והן הקמת המדינה נתפסים כניסים שהתרחשו בניגוד לכל היגיון ורציונל. בשני המסמכים, בעשרת הדיברות מחד ובמגילת העצמאות מנגד, דובר על עקרונות של צדק חברתי, שוויון וכמובן מסגרת מגוננת לעם היהודי. אז לפני 3,400 שנה, זכינו להגנה בעת המנוסה והנדודים, בעת החדשה זכינו להגנה בעת השיבה למולדת והקמת בית של קבע בארץ ישראל.

לא נותר לי אלא לאחל לכל בני העם היהודי ולכל אזרחי ישראל, חג עצמאות שכולו חגיגה של חירות, תקומה ותקווה. 

יום שני, 24 באפריל 2017

לזכור, לחיות ולצעוד קדימה

לזכור, לחיות ולצעוד קדימה

"אות לאות תביע אומר" 24.04.2017 בין 11:00 ל 14:00 עם אחי ואחיותי בני הדור השני לשורדי השואה. שושנה בוטוין, ענת דור, חדוה טרגר וחיים ישורון. ציפי ברששת שהצטרפה אלינו טלפונית מצפת. איתנו באולפן עוד בן דור השלישי רוני אדלר. הצטרף טלפונית אביה של שושנה שורד השואה נחמן בהריר בן ה 94
צוואת שורדי השואה עבורנו היא: לזכור, לחיות ולצעוד קדימה.

ככתוב במגילת העצמאות שלנו: בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
אנחנו, בני הדור השני גדלנו משחר ילדותנו בשנות החמישים של המאה שעברה בצל סיפורי השואה אותה חוו הורינו מתקשים עד היום לקלוט ולהבין את הרוע הנוראי שחוו הורינו ובני משפחתנו שם. נשוחח עם אורחינו הנכבדים על החוויה שלהם כאשר נחשפו לסיפורי השואה מפי ההורים והדודים. על קליטת עולים שבאו מן התופת ועל היחס של בני הארץ לאילו שבאו משם.
הורינו חלמו את החלום, ואנחנו התגשמותו; הם באו מתוך המחנות, שמעו את שקשוק גלגלי רכבות המוות, ואנחנו שומעים את רכבת ישראל המסיעה המוני חיילים בראשון ובחמישי; הם שמעו את קולות מטוסי האויב ורעש ההפצצות תחת שמים אפורים, וטייסי צה"ל שומרים על שמים כחולים ונקיים המאפשרים בטחון וחיים.  
כאשר בחרתי את נושא השיחה נעזרתי ברשת החברתית פייסבוק שבה פרסמתי אודות התוכנית. בעזרת פרסום זה נתקבצו ובאו האורחים הנכבדים אלינו לאולפן קול ישראל הרשת החינוכית 106FM, רדיו קס"ם.

המאחד את כולנו אשר נתקבצנו כולנו הוא השבועה שנשבענו לעצמנו היא לזכור ולא להפסיק לספר. לזכור, לחיות ולצעוד קדימה.

רשימת השירים שהושמעו:
שיר הפרטיזנים – שמעון ישראלי
שריפה אחים שריפה – דורית ראובני
החול יזכור – חווה אלברשטיין
פונאר – רויטל ויטיס
לכל איש יש שם – חווה אלברשטיין
אפר ואבק – יהודה פוליקר
צימוקים ושקדים – חווה אלברשטיין
אלי אלי שלא יגמר לעולם – צילה דגן
כשתגדל – יהודה פוליקר
תחת כוכבי זיו שמים – אסנת פז
על אם הדרך עץ עומד – נחמה ליפשיץ
מי האיש : שולי נתן ונחמה הנדל

להאזין לשעה ראשונה: לחץ כאן
להאזין לשעה שנייה  :  לחץ כאן
להאזין לשעה שלישית: לחץ כאן

                                                   כרטיס הביקור הדיטגילי שלי
                                             עמוד הויקיפדיה עלי