יום שני, 30 בינואר 2023

דוד כהן – מגשים ציונות מינקות ועד גבורות 30.01.2023

 בס"ד

דוד כהן  – מגשים ציונות מינקות ועד גבורות


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו
ביום שני, ביום שני, ח' בשבט ה'תשפ"ג 30 בינואר 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את דוד כהן  המגשים ציונות מינקות ועד גבורות.

 

האזנו לסיפורו של דוד כהן, בן 82 בדיוק בעוד חודש , מעפיל , חולם ומגשים את הציונות האמיתית מינקות, כתינוק שנולד בתקופת מלחמת העולם השנייה בתקופת השואה  ועד להיותו חבר בקבוץ מגן, השוכן ב"עוטף עזה".  גמלאי ועוסק בצילום כתחביב רציני.

 

אמנם , לאחרונה היתה התעוררות בנושאי ההעפלה, תנועת הבריחה והשהייה בקפריסין , אך עדיין רוב תושבי הארץ, בעיקר הנוער, לא יודעים דבר על התקופה ההיא ועל המעפילים, שהם, בעיניו של דוד, בוני הארץ האמיתיים.

 

היה זה יגאל אלון שטבע את המשפט האלמותי "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל."

 

עם ישראל הינו עם למוד מסעות ועליות לארץ ישראל. על המסע הראשון, מסעו של אברם בן תרח אנחנו למדים בשנת 1737 לפני הספירה (לפני 3760 שנה), כמתואר בספר בראשית פרק י"ב פסוק א'. לאחר העבדות במצרים, מתרחש המסע השני, יציאת מצרים בשנת 1312 לפני הספירה (לפני 3335 שנה). המסע השלישי, שיבת ציון, בעקבות הצהרת כורש ארע בשנת 370 לפני הספירה (לפני 2393 שנה). המסע הרביעי החל אחרי שנות גלות ארוכות רק בשנת 1882 והמשיך במשך חמש עליות עד 1939 פרוץ מלחמת העולם השנייה. המסע החמישי, שחלק גדול ממנו קרם עור וגידים באמצעות תנועות ההעפלה והבריחה החל בשנת 1939 והסתיים רק עם קום המדינה ב 1948.

 

תנועת "הבריחה" בה השתתף דוד באופן פעיל, פעלה באירופה משלהי מלחמת העולם השנייה ועד להקמת מדינת ישראל והייתה אחראית להברחתם של כשלוש מאות אלף ניצולי שואה ממזרח אירופה לכיוון דרום מערב – אל נמלי הים התיכון. ניצולים שבחרו לנטוש את גיא ההריגה של אירופה כדי להקים לעצמם בית בארץ ישראל. שורשי "הבריחה" בהתארגנות ספונטאנית של ניצולי השואה, שיצאו מן המחנות, מן היערות וממקומות המסתור והחלו להתארגן לעזרה הדדית. הם היו יתומים, שכולים, נצר אחרון למשפחותיהם. הראשונים להתארגן היו פרטיזנים יהודים ובוגרי תנועות הנוער הציוניות. הם התארגנו ב"קיבוצים" בהם נמצאו לפליטים קורת גג, שמיכה, זוג מכנסיים, אוכל – מעין משפחה וכתובת ראשונה.

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדוד?*

הוריו של דוד, אשר נולד בשנת 1941 באירופה המדממת ובתקופת השואה האיומה, נכלאו בקפריסין כאשר הבריטים מנעו מהם בחוזק יד את הכניסה לשערי ארץ ישראל. רק עם תום המנדט יכלו הם להגשים את אמונתם הציונית ולהתאחד עם אחיהם, בני עמם בארץ ישראל.

דוד, ממשיך את מסורת הוריו על-פי החינוך הציוני שקיבל ובוחר, גם בגיל 82 להמשיך להתגורר בקיבוץ מגן שב'עוטף עזה', שהוגדר על ידו כ"99% גן עדן

ו 1% גהנום". אם זו איננה הציונות המיטבית בהתגלמותה, אותה מיישם דוד בחייו מינקות ועד גבורות, אזי אינני יודע איך להגדיר ציונות מיטבית מה היא. על כך מגיעה לדוד הצדעה עמוקה ו'יישר כח' ענק.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של דוד כהן?*



מפתך מספרת על אדם שייעודו להיות שיתופי, לחנך, להקשיב לזולת, לתמוך ולרפא. לייעץ ולגשר בתחומי זוגיות ומשפחה. להתחבר לרוחניות, לטפל בזולת ולהיות מעורב למען החברה.  להתחבר לצד האומנותי והרגשי שבך. מפתך מספרת על אדם בעל מחשבה מיוחדת מקורית לא שגרתית ומבריקה. בעל יכולת לברוא את המציאות של עצמך. מהיר מחשבה ומהיר החלטה. ביומיום, אדם שקול, הרואה את שני הצדדים של המטבע. אדם המסוגל להכיל צרכים של אחרים. אדם בעל מחשבה שיתופית, זוגית, אינטימית.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

עץ הכוכבים – חוה אלברשטיין

מילים: לייב מורגנטוי, לחן: נורית הירש, תרגום: יורם טהרלב

יהורם גאון ואסתר עופרים בהיכל התרבות - לילה לילה

מילים: נתן אלתרמן, לחן: מרדכי זעירא

יהורם גאון – שלום לך ארץ נהדרת

מילים: אילן גולדהירש, לחן: סטיבן גודמן

תכול המטפחת - טובה פירון

מילים: י.גליצקי / אברהם שלונסקי  לחן: י.פטרסבורסקי

הכל עובר חביבי - עמוד האש

מילים: אהוד מנור, לחן: שם טוב לוי

על הדרך עץ עומד - צילה דגן

מילים: איציק מאנגר, לחן: פ. לסקובסקי, תרגום: נעמי שמר

אם ננעלו – עופרה חזה

מילים: רבי שלום שבזי, לחן: עממי תימני

קומזיץ בקפריסין - חבורת רננים

מילים: נתן אלתרמן  לחן: גיל אלדמע

אריק איינשטיין - כמה טוב שבאת הביתה

מילים: יעקב רוטבליט, לחן: שלום חנוך

בועז שרעבי ושושנה דמארי - לשיר איתך

מילים: אהוד מנור, לחן: בועז שרעבי

שני שושנים אסתר עופרים

מילים: יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא

ים השיבולים – הגבעטרון

מילים: יצחק קינן, לחן: חיים אגמון


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 23 בינואר 2023

עומר אפלבוים – ניצחתי את מערכת החינוך 23.01.2023

 בס"ד

עומר אפלבוים – ניצחתי את מערכת החינוך


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו
ביום שני, א' בשבט ה'תשפ"ג 23 בינואר 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 עומר אפלבוים שניצח בדרכו שלו את מערכת החינוך.

 

האזנו לסיפורו של עומר בן ה-25. עומר לא הסתדר במערכת החינוך החל מבית הספר העממי. סבל מלקויות למידה ודימוי עצמי נמוך. מוריו אמרו לו "אינך מסוגל" ומחקו את אמונתו העצמית. עומר ביקש עזרה שמותאמת אליו ולא "לתלמיד הרצוי והאולטימטיבי". עזרה שנמנעה ממנו. עומר לא ויתר.

 

משרד החינוך הוא לדעתי המשרד הכי החשוב במדינה, שכן התלמידים בו החל מגיל 0 ועד גיל 18 וסטודנטים אחרי שרות צבאי הם ההון האנושי העתידי של מדינת ישראל. תפקיד המורה הוא ללמד, לחנך ולהעצים את הלומדים. לכן, על מדינת ישראל להפנות את המצוינים להוראה ולתגמל אותם בהתאם. הוראה, לדעתי, זו עבודת קודש שכן טעות בעבודה מול הילדים עלולה לשרוט ולחבל בנפשותיהם. כל בוקר שבו שר החינוך לא שואל את עצמו "מי הלקוח?" ו"מה המוצר?" - זה עוד יום שבו אנחנו מפסידים במערכה על החינוך.

 

למען הסר ספק, הלקוחות של מערכת החינוך הם הילדים שלנו. לא הסתדרות המורים, לא ארגוני המורים, לא פקידים עם גחמות חינוכיות ולא עסקנים. הגישה שלפיה מערכת החינוך היא מחסן ילדים וצינור העברת כספים מאוצר המדינה לחברי הסתדרות ולארגון המורים - שגויה.

 

לכן, התשובה לשאלה "מה המוצר?" במערכת החינוך היא - חינוך איכותי, שמכין את התלמידים לאזרחות טובה ולשוק עבודה מודרני. המוצר של מערכת החינוך אינו חוזרי מנכ"ל או חופשות והשתלמויות למורים.

 

כיום אחרי שירות כלוחם בצה"ל,  עומר סטודנט לתואר ראשון במשפטים ותואר שני מואץ לניהול ארגונים. כמו כן כותב מאמרים ומעלה סוגיות חברתיות חשובות שלא מקבלות מספיק דגש ובזכותם מעלה את המודעות לנושאים.

 

עומר רץ למועצת העיר ברמת גן בכדי למנוע מתלמידים עוול זהה ועל מנת לייצג את הצעירים והשקופים. עומר מבטיח בפוסטים שלו בפייסבוק " אני אהיה העוגן של הילדים שאתם מוציאים מהסטטיסטיקה בשביל להיות ״עיר מצטיינת בחינוך״. אלחם להעביר החלטה עירונית שילד בראש ובראשונה לא יכול לעוף מבית הספר על סמך ציונים בלבד, בנוסף אעשה שילוב בין הילדים האלה לסטודנטים בכל התחומים ואתן לילדים לגלות לבד במה הם כן טובים, ילד שלא טוב במתמטיקה יום אחד יהיה שופט, ילד שלא טוב בביולוגיה יום אחד יכול להיות מנכ״ל, וילד שלא טוב בספרות יום אחד יהיה פרופסור".

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לעומר?*

פניה של עומר לראש עיריית רמת גן מר כרמל שאמה הכהן נענתה, לפי דבריו של עומר במלים: "״לא יודע מי היתה המורה שלך להבנת הנקרא, אבל אבדוק אם היא עוד במערכת החינוך שלנו״

עומר השיב לדבריו של ראש העיר (בפוסט בפייסבוק) "אספר לך ראש העיר מי הייתה המורה שלי, ולמה אני מייחל ואלחם שזה יהיה המודל לאיש חינוך בעיר כמו רמת גן. בכיתה ט' הגעתי לתיכון בעיר רמת גן, התיכון לא ראה בי ״כעולם ומלואו״ אלא כמפעל לציונים. ילד שפחות רוצה ויש לו כוח, אמונה או מוטיבציה ללמוד, לקויות למידה (וכן קצת חוצפן) לא מסתדר עם מודל היופי שבניתם לעיר ל״מצויינות״. לא הייתי טוב במתמטיקה, כימיה או כל המצאה אחרת שמערכת החינוך הגדירה ולדעתי עדיין מגדירה להצלחה. במקום לבוא ולעזור לי ולחפש את מה אני כן טוב בו מערכת החינוך ברמת גן החליטה לצלק אותי, להושיב אותי בחדר המנהלת, ולהראות לי מול ההורים שלי גרף שהילדים מסומנים בירוק והשם עומר אפלבוים מסומן על גרף יורד בצבע אדום".

כותב עומר בהמשך " תיכון מקיף רמת גן עשו החייאה מאומצת לעיניים הכבויות שהמערכת חינוך בר״ג ניתקה את זרם החשמל אליה, כעסו עליי רק אם הייתי אומר ״אני לא יכול״ ולא כי נכשלתי במבחן, היו כל יום בודקים מחדש איך אפשר לגרום לי לרצות להצליח, לאהוב את הלימודים, לעשות החייאה לאמונה ולמוטיבציה שמערכת החינוך בר״ג מחקה אצלי".

עומר מסיים את הפוסט שלו במלים " אז כן, כרמל שאמה ראש העיר, המורה שלי עדיין במערכת החינוך, מאחל לנו בעיר עוד המון אנשי חינוך כמו המורה שלי, מאחל  ליום שיהיה לכל ילד ברמת גן מבוגר אחד שיאמין בו, אנשי החינוך בעיר מדהימים! המערכת, שמגבילה להם את ההתמודדות עם ילדים כמו שאני הייתי, דפוקה".

כבוד ראש העיר מר כרמל שאמה הכהן הוזמן לעלות לשידור ולהגיב לדבריו של עומר. לא נתקבלה תגובה לפנייתי אליו.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של עומר אפלבוים?*



ייעודו להיות מלך ביצירתיות. לעמוד על במה ולהעביר ידע. להיות משכיל, וורבלי, מעניין, בעל יכולת ביטוי טובה מאד. להיות שמח, חביב, מקסים, חברותי, לפעול למען החברה ולתת שירות. לעודד, להעצים, לעזור ולשמח בעיקר דרך התחום היצירתי. להיות זהיר.

 

סביבת הלמידה המיטבית מתארת אדם הנוטה להצליח במקצועות הומאניים (היסטוריה, ספרות, תנ"ך...) ופחות במקצועות ריאלים (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ...) ולכן תהא לו נטייה לפן ההומאני. אדם הזקוק לאתגרים בתחומים הקשורים לעולם ההומאני.

 

המפה מספרת על אדם העומד על דעותיו בנחישות חסרת פשרות, גם אם יכשל כתוצאה ממעשיו, הוא מאמין בצדקת דרכו ובכך שהבין נכון את מציאות חייו. עם כל זה כשמתבררים לו הדברים באור אמיתי, הוא הראשון להודות בטעות ולפעול מייד לתיקון העוול שנוצר כתוצאה ממעשיו.

 

הוא אדם פיקח ומציאותי מאוד. מתעניין בנושאים רבים, אבל תמיד יצפה בדברים כמי שאינו נוטל חלק או אחריות על האירועים. הוא אוהב לעזור לחלשים, ותמיד יראה כשווה להם ויציג את עצמו בפחות מערכו האמיתי, אולם שאיפותיו הנסתרות הינן גבוהות ביותר. הוא רגיש ומגלה את רגשותיו לסביבה.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

קובי אפללו מכתב לאחי

מילים ולחן: עילי בוטנר

בית הבובות שיר בעיפרון

מילים ולחן: אמיר אטיאס

מכתב למורה - חנן בן ארי

מילים ולחן: יעקב אסרף וחנן בן ארי

יונה עטרי - המורה לזמרה

מילים: עמוס אטינגר, לחן: מאיר הרניק

דוד דאור - שמור על העולם

מילים ולחן: דוד ד'אור

עפרה חזה - מישהו הולך תמיד איתי

מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר

השריונים יצאו – לוליק לוי

מילים: חיים חפר, לחן: יוחנן זראי

אריק איינשטיין - שיר אהבה חיילי

מילים: חיים חפר, לחן: אלכסנדר ארגוב

שלישיית גשר הירקון - וימלט קין

מלים: יעקב שבתאי, לחן: יחזקאל בראון

חוה אלברשטיין - שיר ארץ

מילים: נתן יונתן, לחן: סשה ארגוב

נחמה הנדל - אל ארצי (לא שרתי לך ארצי)

מילים: רחל,  לחן: יהודה שרת

אריק סיני - ערב מול הגלעד 

מילים: לאה גולדברג, לחן: מיקי גבריאלוב

           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 9 בינואר 2023

יאיר בן "יאיר" שטרן המשלב בין תקשורת, הסטוריה, מורשת וציונות 09.01.2023

 בס"ד

יאיר בן "יאיר" שטרן

המשלב בין תקשורת, הסטוריה, מורשת וציונות



במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ט"ז בטבת ה'תשפ"ג 09 בינואר 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את יאיר בן "יאיר" שטרן.

 

הקשבנו לסיפורו יאיר שטרן, בנו של אברהם "יאיר" שטרן ואבא של שי, המשלב בין תקשורת, הסטוריה, מורשת וציונות. 

 

יאיר שטרן מוציא אוטוביוגרפיה חדשה ומסכם 80 שנה מאז שנולד, יתום מאביו גיבור המחתרות המיתולוגי אברהם "יאיר" שטרן ועד שהפך לפתע מהבן–של לאבא–של שי.

 

מספר יאיר על אביו:" בעיניי הוא היה מנהיג בסדר גודל של יהודה המכבי ובר כוכבא, גיבורים יהודים שלקחו חבר'ה והלכו להילחם באימפריות. אבי היה הראשון מזה אלפיים שנה, מאז ימי הרומאים, שהרים נשק נגד שלטון זר בארץ ישראל". אברהם שכינויו המחתרתי היה 'יאיר', שאב את הכינוי המחתרתי שלו משמו של מפקד מצדה אלעזר בן יאיר. שניהם ידעו שבשלום הם לא ישובו מהקרב הממושך אליו הם יצאו.

 

הייתי כבן 9 בחופשת חג הסוכות, כאשר התארחתי אצל דודתי במושב הזורעים ליד טבריה. גם בת הדוד כרמלה הגדולה ממני ב-4 שנים היתה שם. תמיד מצאנו שפה משותפת ואהבנו לשוחח על כל מיני נושאים. בחג, אחר הצהרים, ישבנו על ספסל העץ, מתחת לעץ הזית העבות בחצר אשר היה ליד הסוכה. "מה חדש אצלך?" שאלה כרמלה. "בשבת האחרונה הייתי שוב עם ההורים אצל המפקד של אבא, ברחוב רוזנבאום בתל אביב ומאד התרגשתי" השבתי לה. "אצל מנחם בגין?" היא שאלה, "כן" עניתי. "לא ידעתי שאבא שלך היה חיל באצ"ל" אמרה כרמלה, "כל הכבוד לו. ומדוע התרגשת?" היא שאלה. כמענה הכנסתי את ידי אל הכיס והוצאתי דף מקופל. פתחתי אותו והתחלתי  לשיר את שיר בית"ר.  

 

"אם אתה מדבר איתי על שירים ועל בית"ר, האם שמעת על יאיר מפקד לח"י? האם אתה מכיר את שירו האלמותי חיילים אלמונים?" שאלה כרמלה. "לא" עניתי לה "מי הוא היה?" , "חכה רגע אני כבר חוזרת" אמרה כרמלה וחזרה תוך מספר דקות עם דף מקופל, אותו היא פתחה והתחילה לקרוא בהתרגשות

 

" חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים: מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת". "וואו, איזה שיר מפחיד אבל מדהים" אמרתי לה. "כשאחזור הביתה אלך לספריה ואבקש ספר על לח"י ועל יאיר וכך אכיר אותו ואדע עליו יותר". כך עשיתי.

 

כך זכיתי לראשונה לשמוע ולקרוא על יאיר ועל שירו חיילים אלמונים. לימים כשבגרה, עבדה כרמלה שנים ארוכות לצידה של גאולה כהן ז"ל, שדרנית לח"י. את סיפרה של גאולה שאף זכיתי להכירה אישית "סיפורה של לוחמת" קראתי בנשימה עצורה.

 

כבן לשורדי שואה אשר איבד חלק מהמשפחה בכבשני אושוויץ, לא פעם חלפה במוחי המחשבה, מה היה קורה לו קמה מדינת ישראל כמה שנים קודם לכן והסבים והסבתות שלי היו עולים לארץ ישראל וכך הייתי זוכה להכירם.

הערצתי את סיפור גבורתם המופלא של לוחמי לח"י, של יאיר ושל גאולה ולא פעם דמיינתי את עצמי, בהשפעת חסמב"ה כנער בתקופה הזו, הרץ בין הלוחמים ומעביר להם הודעות מוצפנות.

 

יאיר שטרן היקר, בנו של 'יאיר' מפקד לח"י היה האורח הנכבד שלנו היום.  יאיר הינו גמלאי  בן 80 , שאולי התרחק מפוליטיקה, אבל היא רדפה אחריו ולא הרפתה. ממש כמו במילות השיר שכתב אביו ב־ 1932 , הילד יאיר גויס לכל החיים.

 

יאיר נולד חמישה חודשים אחרי שאביו נרצח בידי קצין בריטי בתום מצוד עיקש, וגדל כסמל למשפחת המחתרות והימין האידיאולוגי. "גורלי נחרץ עוד לפני שנולדתי", הוא מספר. "אבא שלי, למרות שלא הכרתי אותו ולא שמעתי מעולם את קולו, היה נוכח בכל יום בחיי. מאז שאני זוכר את עצמי, לאן שלא הלכתי, הייתי מזוהה. מיד כשומעים את השם שלך שואלים: 'אתה הבן של?'".

 

כשביקש יאיר לחמוק מהצל של אביו מצא עצמו בתקשורת, תחילה ככתב ספורט זוטר ובמהרה כעיתונאי מרכזי בכלי התקשורת החזק ביותר בישראל. כעורך "מבט לחדשות", כתב הערוץ הראשון בוושינגטון ומנהל ערוצי הטלוויזיה בימי הזוהר של רשות השידור, יאיר התחכך פעם אחר פעם בפוליטיקאים של התקופה, שניסו להטות את הסיקור התקשורתי בעניינם.

לאחר פרישתו מרשות השידור בשנת 2000 , הפך יאיר ליו"ר העמותה להנצחת מורשת לח"י וב־ 2009 מונה למנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, שהייתה חלק מרשות השידור.

לפני כשנתיים, בדיוק עם פרוץ הקורונה התפנה סוף־סוף לסכם את זיכרונותיו. התוצאה היא הספר "יאיר בן 'יאיר' אותו אני אוחז בידי בהוצאת "ידיעות ספרים", העורכת: כרמית גיא.

באוטוביוגרפיה, שכתובה בעט מושחז, מגולל יאיר את סיפור האהבה הסוער של הוריו אברהם ורוני, את סיפור לידתו כיתום מאב והתבגרותו בצל אביו הנוכח־נפקד ואת הקריירה המרשימה שלו כאיש תקשורת. בשנת  2000 פרש כאמור יאיר מרשות השידור, אך עוד לפני כן כבר קם לו מעין יורש בנו הבכור שי. שי גדל בצילו של יאיר, כפי שיאיר גדל בצילו של אברהם אביו. "האמת היא שהיום אני כבר פחות הבן  של יאיר, ויותר אבא של שי". אומר בחיוך האב הגאה.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליאיר?*

כתב יוסי אחימאיר ידידי, אשר גם הוא התארח כאן בתוכניתי, במעריב ב 27/01/2022 ביום השנה ה-80 להירצחו של מפקד לח"י אברהם שטרן, יאיר האגדי אשר נפל אשתקד על יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, הוא יום שחרור מחנה אושוויץ ב 1945. 

"יאיר ידע שמותו קרוב, שהוא ימות לא לשווא, אלא למען גאולת ישראל. הוא לא זכה לראות בכינון המלכות, מדינת ישראל שלמענה הקריב את חייו, ואת צבא ישראל השומר על ביטחון ישראל, אך הוא היה מגיבורי המאבק לעצמאות ישראל. הוא ניצח! רוחו מפעמת בלב צעירי ישראל, שרבים מהם עלו באותו היום לקברו בנחלת יצחק, להצדיע לו. הרוח הזאת, המופת הזה, דרושים לנו בימינו אלה מול הנאצים ושונאי ישראל בני זמננו, איראן ואירגוני הטרור, המאיימים עלינו כאז כן עתה, שמונים שנה לאחר רצח יאיר".

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

שלמה ארצי חיילים אלמונים

מילים: אברהם (יאיר) שטרן, לחן: אברהם (יאיר) שטרן ורוני שטרן

שולמית לבנת - הרי את מקודשת לי מולדת

מילים: אברהם שטרן ("יאיר"), לחן: משה וילנסקי

חווה אלברשטיין – החיטה צומחת שוב

מילים: דורית צמרת, לחן: חיים ברקני

אליסף פיניש – השבועה

מילים: אברהם שטרן ("יאיר"), לחן: אליסף פיניש

שולמית לבנת - חיים אנחנו במחתרת

מילים: יאיר אברהם שטרן, לחן: עממי

הפתיח המלא של שירים ושערים + אות הגול בסופו

חיים משה - בואו נשיר לארץ יפה

מילים: אבי רן טוויג, לחן: יורם חיימוב

יונה עטרי ואילי גורליצקי - קונצרטינה וגיטרה

מילים: נתן אלתרמן, לחן: סשה ארגוב

המנון בית"ר

מלים: זאב ז'בוטינסקי, לחן:דב פרנקל

הו רב חובל, מיטל טרבלסי

תרגום ולחן נעמי שמר על פי או קפיטן של וולט וויטמן

אנריקו מסיאס - על כל אלה.

מלים ולחן: נעמי שמר

הדודאים והפרברים – שי

מילים: רחל, לחן: לוי שער


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי