יום שני, 20 במאי 2024

קרן הומל אלון - יזמת סדרתית ומרצה 20/05/2024

 בס"ד

קרן הומל אלון -  יזמת סדרתית ומרצה



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, י"ב אייר ה'תשפ"ד, 20 במאי 2024, את קרן הומל אלון , יזמת סדרתית ומרצה. קרן, מנהלת סוכנות דיגיטל. סייעה ל-3000+ עסקים, בעיקר בפריפריה, לבנות נוכחות דיגיטלית. מתנדבת לקידום מנהיגות כלכלית וחברתית אצל בני נוער. משלבת נשים שעסקיהן קרסו בגלל מילואים של בן הזוג בתוכניותיה. בשיחה על: קידום הכלכלה הישראלית זוהי  שליחות חיי.

קרן מגיעה מעולמות טכנולוגיים בהם הנוכחות הנשית דלה מאוד. כסטארטאפיסטית בתחום הפינטק ומנהלת בית תוכנה, קרן פוגשת מעט מדי נשים בסביבתה.

 

סוכנות הדיגיטל ובית התוכנה שלה הוא עסק בן 20 שנים כמעט. קרן סייעה ליותר מ-3000 עסקים במהלך השנים לבנות תוכניות שיווק ונוכחות דיגיטלית מצליחה.

 

עיקר לקוחותיה הם עסקים קטנים ובינוניים וקרן מתגאים בסיוע שלה לקדם בעיקר את הפריפריה של ישראל. באופן אישי, קרן מתנדבת כבר עשור בעמותת יוניסטרים ופועלת לקידום מנהיגות כלכלית וחברתית בקרב בני נוער שהם בעיניה עתיד המדינה שלנו.

 

קרן הומל אלון היא יזמית סדרתית, מרצה מוערכת, דמות מעוררת השראה, ואישה מלאת תשוקה שפועלת ללא לאות לקידום עסקים קטנים בישראל. עם ניסיון של 30 שנה בתחום השיווק, מתוכן 20 שנה בניהול סוכנות דיגיטל ובית תוכנה, קרן ליוותה מעל 40,000 עסקים קטנים בדרכם להצלחה.

קרן מאמינה עמוקות בכוחם של עסקים קטנים להוות מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית, וחזונה הוא להעניק להם את הכלים והידע הדרושים להם כדי לפרוח ולהשפיע.

לשם כך, קרן פיתחה תוכנית ייחודית בת 90 יום המשלבת תכנים מקצועיים, הדרכות טכנולוגיות וליווי אישי צמוד. התוכנית, המועברת באמצעות אפליקציה ייעודית ותמיכה קבוצתית, נועדה להקנות לבעלי עסקים קטנים הרגלים שיווקיים יעילים שיאפשרו להם להגדיל את המכירות שלהם בטווח הארוך.

בכל מחזור של התוכנית קרן מצרפת מספר עסקים של בנות זוג של מילואימניקים. נשים שהעסק שלהן קרס בגלל המחויבות שנדרשה לבית ולילדים על הכתפיים שלהן בלבד.

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

קרן אינה מסתפקת רק בליווי עסקי. היא פעילה נמרצת בקידום מנהיגות כלכלית בישראל, הן ברמה המדינית והן ברמה העסקית. היא מנהלת סטארטאפ פיננסי (WhoPaze) ומתנדבת בעמותת יוניסטרים, שם היא פועלת לקידום מנהיגות כלכלית וחברתית בקרב בני נוער.

בנוסף, קרן היא דוגמה ומופת לשוויון מגדרי בעולם העסקים. כאישה הפועלת בתחום טכנולוגי שבו נוכחות נשית דלה, היא פועלת לקידום נשים בעסקים וחושפת אותן לעולם הדירקטוריונים.

 

קרן הומל אלון היא לא רק יזמית מצליחה, היא גם אישה, אמא, ובת זוג. היא מלאת סבלנות, סקרנות, וסערה, ותמיד שואפת להגיע רחוק יותר. היא מאמינה בכוחו של חינוך לשינוי, ופועלת ללא לאות ליצירת מציאות שבה לכל בעל או בעלת עסק קטן בישראל תהיה היכולת לפרוח ולהשפיע.

לכן, קרן הומל אלון היא דמות מעוררת השראה לכל מי שחולם להגשים את חלומותיו ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לקרן?*

 

קרן היא יזמית מנוסה עם 30 שנות ניסיון בשיווק, שסייעה לאלפי עסקים קטנים לצמוח.

היא פיתחה תוכנית ייחודית שתעניק לכם כלים מעשיים להגדלת המכירות בטווח הארוך.

קרן היא דוגמה ומופת לשוויון מגדרי בעולם העסקים ופועלת לקידום נשים.

היא מאמינה בכוחכם להצליח ותעניק לכם את ההשראה והידע הדרושים לכם כדי להגשים את חלומותיכם.

 

אל תפספסו הזדמנות ללמוד מאחת הנשים המובילות בישראל בתחום היזמות והשיווק!

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

 להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

הפרברים - החולמים אחר השמש

מילים: יורם טהרלב, לחן: סשה ארגוב

צביקה פיק - לפעמים חלומות מתגשמים

מלחין: צביקה פיק, מחבר: מירית שם-אור

רוחמה רז - חלומות

מילים: רחל שפירא, לחן: יאיר קלינגר

אלו דברים שעלי אהובים - רבקה רז ועדנה גורן

מילים: אוסקר המרשטיין ,לחן: ריצ'ארד רוג'רס, נוסח עברי: עפרה אליגון

עפרה חזה - מישהו הולך תמיד איתי

מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר

יהורם גאון - יש לי חלום

מילים: יחיאל מוהר, לחן: משה וילנסקי

                  

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



 

 

 

יום שני, 13 במאי 2024

הרב אביחי קצין-פצוע צה"ל במלחמת 'שלום הגליל - ה' באייר ה'תשפ"ד, 13 במאי 2024, יום הזיכרון ה'תשפ"ד

 בס"ד

הרב אביחי קצין-פצוע צה"ל במלחמת 'שלום הגליל


במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני, ה' באייר ה'תשפ"ד, 13 במאי 2024, יום הזיכרון ה'תשפ"ד, את הרב אביחי קצין , פצוע צה"ל במלחמת 'שלום הגליל. כפצוע במלחמת שלום הגליל, יום העצמאות מעורר בו גאווה על הקמת מדינה יהודית ריבונית אך גם צער עמוק על חללי מערכות ישראל. תמיד זוכר את גבורתם של החללים ומאחל רפואה שלמה לפצועים.

לשיחה על מלחמות ישראל בראי היהדות

הרב אביחי קצין נולד והתחנך ברעננה. למד במדרשית נעם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת כרם ביבנה. התגייס לשריון במסגרת ההסדר ונפצע במלחמת שלום הגליל בביירות בלבנון כאשר פגז נפל על רגלו, קטע את הרגל אך לא התפוצץ. פרט מעניין: אביחי צולם על ידי צלם העיתון מעריב 24 שעות לפני הפציעה כשישב על נגמ"ש, חומש בידו וכנסייה גדולה מאחוריו. הצילום הופיע על שער של אחד ממוספי מעריב כמה ימים אחרי פציעתו. אביחי אושפז למשך חצי שנה ולאחר מכן המשיך את מסלול חייו.

 

ראויה לציון העובדה כי מספר שנים קודם לכן משפחתו של אביחי איבדה את דודו רס"ן בנימין קצין אשר נפל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים.

 

לאחר תקופת שיקום, כאמור, אביחי המשיך בלימודיו התורניים למד בישיבת מרכז הרב והיה מהמחזור המייסד של מכון "ארץ חמדה" בירושלים. לאחר ארבע שנים בהן שימש כר"מ, ראש מתיבתא, כלומר ראש הישיבה,  בישיבת נתיב מאיר בירושלים, שמשמעו בין השאר להיות גם יועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, מונה לשמש כראש ישיבת בני עקיבא רעננה במשך שש שנים. ובמשך עשר שנים כראש בית המדרש במכלל "שערי משפט".

 

במשך שמונה שנים שידר תכנית יומית על פרשת השבוע ברדיו "קול חי"  ושיעורים רבים שלו מופיעים באינטרנט. בנוסף הוציא ספר על פרשיות השבוע לאור אגדות חז"ל בשם "הפרשה".

 

אביחי שימש כרב קהילת "לכו נרננה" במשך שבע שנים ובשנים האחרונות כרב קהילות "משכן מיכאל" ו"עלומים" בנוסף מלמד במכון טכנולוגי בחולון ועומד בראש בית המדרש "ראשית ברעננה".

 

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

במלחמות ישראל, ובמיוחד במלחמת חרבות ברזל, נראית בבהירות אמונת היהדות בשמירת קדושת החיים כמרכזית ומשמעותית. האמונה הזו משפיעה לעיתים רבות על התנהלות הקונפליקטים ועל התגובות הציבוריות אליהם. היהדות, דת המקדשת את החיים והשאיפה לשלום ולחיים טובים, מנסה לקדש את החיים ולשמור על קיומה של העם היהודי בארצנו הקדושה. השימור של קדושת החיים והצלת שבויים או חטופים מהווה לעיתים קרובות מניע ראשוני וחשוב לפעולות הצבאיות והמדיניות של מדינת ישראל.

 

עם זאת, הבדלים הדתיים בין היהדות לדתות אחרות נובעים לעיתים מהפסיכולוגיה והתפיסה של המוות והחיים. כמו כן, הפרשנות הדתית נוגעת גם לנושאים של מלחמה וקונפליקטים. באסלאם, למשל, ניתן דגש למוות כ"שהיד". השאיפה להיות "שהיד" באסלאם מציינת את הרצון להקריב את החיים ואת כל נושאי החיים על מנת לקרב את האדם לאללה ולבקש את רצונו בכל היבטי החיים. בנצרות יש דגש על המשפט והצלת העולם על ידי הסבל והמוות. במאבקים בין האסלאם והנצרות ליהדות, ניתן לראות כיצד התנהלות הקונפליקטים משקפת את התפיסות הדתיות השונות על החיים והמוות.

 

עם זאת, הרעיונות האוטופיים של שלום וצדק משמשים כמקור השראה להבנת הקונפליקטים ולמאבקים על השלום. חזון ישעיהו ל"אחרית הימים", שבו עמים רבים עולים להר הבית ללמוד את דרכי האמת והצדק, מייצג את הכוח המרתק של האמונה היהודית ביכולת האדם לשנות את המציאות ולבנות עולם משום שלום ואהבה.

 

בתקופת העתיקה, כפי שתואר בתנ"ך, האמונה היהודית בשמירת קדושת החיים השתקפה בפעולות הצבאיות והמדיניות. ה-תנ"ך מתאר את מלחמות ישראל כהזדמנויות להגן על החיים ולהבטיח את קיומו של העם היהודי בארצנו הקדושה. השמירה על קדושת החיים הייתה עיקרון מקודש בתוך הפעולות הצבאיות והמדיניות של העם היהודי באותה תקופה.

 

בכל שנה, לפני חג העצמאות, מתקיים בישראל יום הזיכרון המיוחד, המוקדש לזכרם של הנופלים במלחמות ישראל ובפעולות האיבה נגד המדינה. יום הזיכרון מהווה מוקד רגש ואהבת עם לכל תושבי ישראל, שבו נזכרים ומכבדים את החללים שנתנו את חייהם על מנת שישראל תוכל להישאר בטוחה וחופשית. ביום הזיכרון הזה, מתקיימות טקסים רשמיים ברחבי המדינה, ובתי ספר, קהילות ומוסדות ציבוריים מציינים את היום ברגעי שתיקה, תפילות וקריאת שמות הנפלים. היום מהווה גם הזדמנות להבנה עמוקה יותר של משמעות הקרב והתפקיד של חיילי צה"ל וכל המוסדות הביטחוניים, ולהוקרתם על המאמצים המתמידים לשמירה על ביטחון המדינה ותושביה. יום הזיכרון מאפשר גם לאזכור את חיילי המערכה ואת תרומתם למדינת ישראל, שהקדישו את חייהם למען הגנתה ולמען התפתחותה.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לרב אביחי?*

הרב אביחי קצין, חייל בצה"ל שנפגע במלחמת שלום הגליל, מגלה את חשיבות יום הזיכרון לנפגעי צה"ל ולמלחמות ישראל כולן. התמודדותו עם הפציעה גרמה לו לחשוב מחדש על כיוונו בחיים ועל דרכו הדתית. לקראת הזמן שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, הרב קצין מסמל את הקשר העמוק בין ההתרגשות לזיכרון לבין הערכים היהודיים ולימודי התורה. במעמד הזיכרון לנפגעי המלחמה, הרב קצין מציין את ערכם וניסיהם במעמדים מיוחדים, מעצימים את הקשר שבין צה"ל לעם ומעוררים את ההכרה בקרבת העם לאידיאולוגיה הדתית היהודית. מאבקו האידיאולוגי של הרב קצין מדגיש את הקשר הטהור בין האמונה הדתית לבין הקרבה לערכי הציונות והמדינה.

הוראת היהדות, כפי שנלמדת על ידי הרב אביחי קצין, מזמינה אותנו להתמקד בערכי האנושיות והמוסריות שמדריכים את חיינו. היא מזכירה לנו על הקשר העמוק בין השגחת האל לפעולותינו האנושיות וזיכרון העבר המכוון להדגשת האחריות המשותפת לעם ולמדינה. מאמר זה מתכונן להזכיר ולהדגיש את הקשר העמוק שבין אירועים היסטוריים, אמונה וחיים יומיומיים, המאיר לנו את הדרך לעתיד טוב יותר.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

יהורם גאון והלהקות הצבאיות - לא תנצחו אותי

מילים ולחן: נעמי שמר

אסתר עופרים - הרעות

מילים: חיים גורי, לחן: סשה ארגוב

אילנית – נחמה

מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: נורית הירש

אמני ישראל - שמור עלי

שלומי שבת - אין עוד מלבדו

מילים: יוסי גיספן, לחן: תומר הדדי

שושנה דמארי - שועלי שמשון

מילים: אורי אבנרי, לחן: מרדכי זעירא

              

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 6 במאי 2024

פרופ' גדעון גרייף - כאז כן עתה. בימים ההם, בזמן הזה. 06/05/2024

 בס"ד

פרופ' גדעון גרייף -  כאז כן עתה. בימים ההם, בזמן הזה



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אנו אירחנו, ביום שני, כ"ח ניסן ה'תשפ"ד, 06 במאי 2024 את פרופ' גדעון גרייף , העוסק בחקר השואה ובהוראתה. בתום 80 שנה לשואה, אין חדש תחת השמש. העם היהודי היה מצוי אז בסכנת חיים, וכך גם כיום במקרה של אלפי אזרחי מדינת ישראל בקיבוצים ובמושבים שבנגב המערבי וב"עוטף ישראל". הלב נשבר והדמעות זולגות.  

לשיחה על ההשוואה בין השואה, יום השואה ומלחמת חרבות ברזל

מה שקורע את הלב יותר מכל הוא העובדה, שניצולי השואה, ששרדו גיטאות, מחנות ריכוז ומחנות השמדה היו בין הנרצחים בפעולות הנפשעות והרצחניות של המחבלים הפלסטינים: במלון "פארק" בערב פסח , 27 במארס 2002, ובפעולות איבה וחבלה נוספות, נרצחו ניצולי שואה רבים וגם בחג שמחת תורה היו בין הנרצחים והנחטפים ניצולי השואה. אסון אחד לא הספיק, נגזר עליהם לעבור שואה שנייה.

מזה 51 שנה פרופ' גדעון גרייף  עוסק בחקר השואה ובהוראתה. במשך כל התקופה הארוכה הזאת הוא הביע את דעתו הנחרצת, שכל השוואה לתקופת השואה, לתכניה, למהלכה ולתוצאותיה היא פסולה ולא ראויה א-פריורי, ואינה במקומה בשום מקרה.

"השואה היא אירוע ייחודי שאין להשוותו" הוא אומר וכותב, "אך טבח עוטף עזה מעלה קווי דמיון בולטים ודומיננטיים מטרידים" ולכן פרופ' גרייף חוזר בו במקצת מאקסיומה זו.

במחקריו בתקופה האחרונה מצא פרופ' גרייף קווי דמיון בין האירועים בשואה לבין הטבח הנורא שפקד את יישובי עוטף עזה בשבת של חג שמחת תורה.

זו הפעם הרביעית בהיסטוריה שמתוכנן לנו רצח עם. הראשון היה פרעה מלך מצרים, קרוב לשנת 1392 לפנה"ס אשר ציווה את בני עמו ככתוב בשמות פרק א' פסוק י"ב, "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל־עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל־הַבַּת תְּחַיּוּן " (שמות פרק א' פסוק י"ב) .

השני שעשה זאת בשנת 355 לפני הספירה היה השר המן בן המדתא האגגי (כלומר צאצא של אגג מלך עמלק) אשר שכנע את המלך אחשוורוש להשמיד את היהודים בהשמדה מתוכננת אשר חיו בכל 127 המדינות עליהן שלט אחשוורוש.

השלישי היה המשטר הנאצי בראשותו של אדולף היטלר, אשר כתב ופירט את תוכניתו השטנית בספרו "מלחמתי" מיין קאמפף. המעבר החד לרצח המונים עם מתקפת האיינזצגרופן [עוצבות המבצע] על יהודי ברית-המועצות ב-1941.

והרביעי, ארגון מחבלי החמאס אשר פירט את תוכניותיו השטניות באמנתו והעתקים של מיין קאמפף מתורגמים לערבית נמצאו במשרדי החמאס ובמחילות התת קרקעיות של בית החולים שיפא בעזה.

אנשי חמאס, כמו הגרמנים, גרמו סבל קיצוני, השפלה וסדיזם לפני שרצחו את קורבנותיהם, מהווים הד לשיטות האכזריות של אנשי ה-SS במחנות ריכוז והשמדה. דפי ההוראות שלהם הדגישו הרג חסר רחמים, בדומה להנחיות של מנהיגים גרמנים-נאצים. מונעים משנאה עמוקה, שתי הקבוצות ביצעו זוועות עם אידיאולוגיה אנטי-יהודית כהצדקה, והפגינו הקבלה מטרידה במעשיהן ובאמונותיהן.

רוצחי חמאס, כמו אלה בשואה, תקפו באכזריות תינוקות, ילדים וקשישים ללא רחמים או חמלה, וביצעו מעשי אלימות ואכזריות מחרידים כפי שניתן לראות ברישומים ובתצלומים היסטוריים.

אמהות בפוגרום שמחת תורה פנו להסתיר ולהשתיק את ילדיהן כדי להתחמק ממחבלי חמאס, המזכירים ניצולים בשואה. עדויות כמו זו של דורין מקיבוץ ניר עוז מדגישים את החוויה הקשה של הרגעה של ילדים תוך שהם עומדים בפני סכנה קרובה, מקבילות מצמררות לזוועות היסטוריות ולצעדים הנואשים שננקטו כדי להגן על יקיריהם.

הוצאת עוברים מבטן אמם ההרה. בטבח שמחת תורה אירעו אירועים מזוויעים שכאלה. כמו בתקופת השואה נרשמו מקרים רבים של עקירת עוללים מבטן אמותיהם, לצהלות הגרמנים המתעללים. בשני האירועים תועדו מקרים מפלצתיים כאלה של רצח כפול: רצח האם ורצח עוברה שבבטנה.

ניצולי טבח שמחת תורה על ידי חמאס סבלו מחוסר שינה, מהדהד את ההתעללות שחוו קורבנות שואה כמו ד"ר קרל דנציגר, סבו של גדעון שנעצר בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938.

ניצולי שבי חמאס מדווחים על הרעבה שיטתית מכוונת, בדומה למדיניות הגרמנים בשואה להחליש ולהשפיל יהודים. קורבנות מורעבים בגטאות ובמחנות תועדו כדי להציג את סבלם ואת מותם האיטי והמייסר, טקטיקה אכזרית המשמשת להשפלה פיזית ונפשית כאחד.

בדיוק כפי שהגרמנים כוונו לחגים יהודיים במהלך השואה לזוועות, בחרו המצרים והסורים לפתוח את מלחמת יום הכיפורים ב 1973 ביום כיפור וחמאס בחר בשמחת תורה לפתוח בהתקפה. אז ועתה מהדהדים דפוסי אלימות היסטוריים במהלך מצוות יהודיות משמעותיות.

המעשה הנורא של שריפת יהודים בחיים, שנראה גם בפוגרום שמחת תורה וגם בשואה, משקף את הרדיפה האכזרית נגד קורבנות חפים מפשע שנלכדו בשריפות קטלניות שהציתו מדכאיהם. כמו ב 1942 בערים ביאליסטוק וידוואבנה.

בשני האירועים ניכר מהבעות פניהם של הרוצחים – שנהגו לתעד את עצמם בעת המעשה הנפשע שביצעו  - עד כמה הם הנהנים מפעולת ההתעללות, הסדיזם והרצח. זכור לדיראון עולם אותו מחבל חמאס שבמהלך הטבח התקשר להוריו ובישר להם בקול שמח ונלהב כי זה עתה השלים את רציחתם של לא פחות מעשרה יהודים. 

בשני האירועים: בשואה ובהתנפלות הנפשעת של הפלשתינאצים לא הסתפקו הרוצחים ברצח עוללים, תינוקות, נשים, גברים, קשישים - אלא גם דאגו להתעלל בגופותיהם.

הגרמנים לא היו רק רוצחי המונים, אלא גם ידועים לשמצה בשל ביזת רכוש יהודי, כשרק חלק קטן מהם הוחזר. באופן דומה, רוצחים ושודדים של חמאס בזזו ללא הבחנה, כפי שניתן לראות במקרה בו גנבו סוסים מקיבוץ לאחר שרצחו באכזריות את בעל האורווה, מה שמשקף דפוס של גניבה ואלימות.

ידוע לרווחה שמנהיגים נאצים, כולל היטלר, היו נרקומנים, מגמה שנראית גם בקרב חיילי הוורמאכט. גילויים אחרונים מצביעים על כך שחמושי חמאס רבים השתמשו בסמים ממריצים כדי להגביר את האכזריות, הסדיזם והאלימות שלהם, במטרה להתגבר על מעצורים מוסריים ולבצע את מעשיהם ברשעות מוגברת.

הן הגרמנים והן חמושים של חמאס קיבלו ברכות אנשי דת לפני מעשיהם הנתעבים, חיזוק אמונתם בצדקת מעשיהם ודיכוי כל נקיפות מצפון או היסוס, ואיפשרו להם לבצע זוועות ללא חרטה.

גם גרמנים וגם חמושים של חמאס עסקו בהתעללות מינית ובהשפלת קורבנות לפני רצח. ניצול סיפר על מחבלים שהכו ואנסו אישה, שהתחננה למוות לאחר שספגה את התקיפה.

*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*

ההשוואה בין השואה, יום השואה ומלחמת חרבות ברזל מעוררת הבנה עמוקה של ההיסטוריה היהודית. השואה מזכירה את הטרגדיה האינסופית, יום השואה מקיים את זיכרון ואחריות העם, ומלחמת חרבות ברזל מדגישה את חשיבותה של עצמאות ואבטחה לעם ישראל. הלקח המרכזי הוא שצריך לשמור על זיכרון ההיסטוריה ולהשתמש בלקחים ממנה על מנת להבטיח את עתידה וביטחונה של המדינה והעם.

 * למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לגדעון?*

גדעון אומר: "מה שמניע אותי יותר מכל הוא הרצון להנחיל את זכר השואה, ובכך לקיים את צוואתם של הנרצחים: אל תשכחונו, דברו עלינו, הזכירו אותנו כל העת. אני משוכנע שצריך לדבר על השואה כל יום מימות השנה, ולא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. אני מנסה להגשים יעד חינוכי זה בספריי, בהרצאותיי, בסדנאות שאני מעביר בארץ ובעולם".


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

השירים שהושמעו בתוכנית:

דוד ד׳אור - שמע ישראל

מילים: יוסי גיספן, לחן: שמואל אלבז

חנן בן ארי - שבורי לב

מילים: חנן בן ארי, לחן: חנן בן ארי ואוריאל ויינברגר

והביאנו לציון - גדעון גרייף

מקור: תפילת מוסף לשלש רגלים, לחן: ר' יוסל טאבאק

דור שמעון - עם ישראל חי

מילים ולחן: אבי אוחיון ואופיר כהן

הקרב האחרון - גדעון גרייף

מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי עיבוד וניצוח: אריה לבנון

יהורם גאון והלהקות הצבאיות - לא תנצחו אותי

מילים ולחן: נעמי שמר

                

                        יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי