כורש וטראמפ - שני מנהיגים מתקופות שונות, חזון אחד של עוצמה, חופש והשפעה על ההיסטוריה 05/03/2026

 בס"ד

כורש וטראמפ - שני מנהיגים מתקופות שונות, 
חזון אחד של עוצמה, חופש והשפעה על ההיסטוריה

כאשר מתבוננים בהיסטוריה האנושית מגלים לעיתים תופעה מרתקת: מנהיגים שחיו בתקופות שונות לחלוטין, בתרבויות אחרות ובמערכות שלטון שונות לגמרי, ובכל זאת ניתן למצוא ביניהם קווי דמיון עמוקים. אחד המקרים המסקרנים ביותר הוא ההשוואה בין כורש הגדול, מייסד האימפריה הפרסית ומי שנחשב במסורת היהודית למלך שאפשר לעם ישראל לשוב לארצו, לבין הנשיא דונלד טראמפ, אחת הדמויות הבולטות בפוליטיקה האמריקאית של זמננו. למרות שמפרידות ביניהם יותר מאלפיים וחמש מאות שנים, מבט דרך הנומרולוגיה הקבלית מגלה נקודות דמיון מעניינות לצד הבדלים ברורים בדרך שבה כל אחד מהם מבטא מנהיגות.

הנומרולוגיה הקבלית מתבוננת באדם דרך מבנה עשרת הספירות שלו בעץ החיים הקבלי. כל ספירה מתארת רובד אחר באישיות האדם: מחשבה, הבנה, קבלת החלטות, פעולה, ביטוי והשפעה על המציאות. כאשר בוחנים את מבנה עשרת הספירות של שני המנהיגים הללו בעץ החיים הקבלי, ניתן להבין טוב יותר כיצד כל אחד מהם חושב, פועל ומשפיע על העולם שסביבו.

נתחיל בכורש הגדול. בספירת כתר מופיע המספר 8. ספירת כתר מייצגת את עולם המחשבות, המוטיבציות והחזון הפנימי של האדם. המספר 8 קשור למזל גדי ולכן הוא מבטא חשיבה אסטרטגית, אחריות, משמעת ויכולת לבנות מערכות גדולות לאורך זמן. אדם עם כתר כזה נוטה לראות את התמונה הגדולה ולפעול בסבלנות עד להשגת המטרה. ואכן כורש לא היה רק מלך מקומי אלא מייסד של אימפריה עצומה ששינתה את פני המזרח הקדום.

בספירת חכמה מופיע המספר 9. מספר זה מבטא ראייה רחבה של המציאות ויכולת להבין את המשמעות ההיסטורית של פעולותיו של אדם. מנהיג בעל חכמה 9 פועל לעיתים מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון להשאיר חותם משמעותי על ההיסטוריה.

בספירת בינה מופיע המספר הקרמטי 4=13. השילוב הזה מצביע על כוח בנייה מיוחד. הפן המואר של המספר הקרמטי 13 הוא היכולת ליצור סדר מתוך מציאות שהתערערה ולבנות מחדש מערכות חזקות ויציבות יותר. כאשר מתבוננים בפעולותיו של כורש בהיסטוריה ניתן לראות שהוא לא רק כבש שטחים אלא גם בנה מערכת שלטונית חדשה ומסודרת.

בספירת דעת אצל כורש מופיע המספר 8 מזל גדי. ספירת הדעת מתארת כיצד האדם מחבר בין רעיון לבין ביצוע וכיצד מתקבלות ההחלטות ברגעים החשובים. המספר 8 מביא איתו גישה מעשית, מחושבת ואסטרטגית. כאשר מזל גדי פועל דרך ספירת הדעת מתקבלת חשיבה קרה ומדויקת, יכולת לתכנן לטווח רחוק ולנהל מערכות כוח בצורה שקולה.

בספירת חסד גבורה מופיע המספר הקרמטי 5=14. בצדו המואר המספר 14 מבטא שילוב בין כוח לבין חופש. מנהיג בעל שילוב כזה יודע לשלוט אך גם מאפשר לאחרים מרחב פעולה. ואכן אחד הדברים המיוחדים בכורש היה הגישה הסובלנית שלו לעמים שונים באימפריה. הוא אפשר להם לשמור על הדת והתרבות שלהם ואף נתן לעם ישראל לשוב לארצו ולבנות מחדש את בית המקדש.

בספירת נצח מופיע המספר 4=22. שילוב זה מבטא כוח התמדה ובנייה לאורך זמן. המספר 22 מוסיף כאן יכולת ליצור הישגים גדולים מאוד שנשארים לאורך דורות רבים, והמספר 4 מוסיף יסוד של סדר, תכנון ויכולת לבנות מבנה יציב.

בספירת הוד מופיע המספר 3. מספר זה קשור ליכולת ביטוי טובה, לחשיבה יצירתית וליכולת לתקשר עם אנשים רבים. מנהיג בעל הוד 3 יודע להעביר מסר ברור ולהגיע לקהלים מגוונים.

בספירת יסוד מופיע המספר 9. ספירת יסוד קשורה לעולם הקשרים והבריתות בין אנשים. מספר 9 מחזק את תחושת השליחות ואת הרצון לפעול למען רעיון גדול.

בספירת מלכות מופיע המספר 6. מלכות מתארת את הדרך שבה האדם מתגלה בעולם וכיצד החברה רואה אותו. מספר 6 מבטא רצון ליצור סדר, איזון והרמוניה. מלכות 6 יוצרת מנהיג שמנסה לבנות מערכת יציבה שבה עמים שונים יכולים לחיות יחד תחת מסגרת מסודרת.

כעת נעבור אל הנשיא דונלד טראמפ ונבחן את מבנה עשרת הספירות שלו בעץ החיים הקבלי. בספירת כתר מופיע המספר הקרמטי 7=16. המספר 7 קשור לחשיבה אינטואיטיבית ולעומק פנימי. בצדו המואר המספר הקרמטי 16 מבטא יכולת לשבור תפיסות ישנות וליצור שינוי בתודעה של אנשים.

בספירת חכמה מופיע המספר 1. זהו מספר של יוזמה ושל מנהיגות ישירה. אנשים עם חכמה 1 נוטים לפעול בצורה עצמאית ואינם מחכים לאישור מהסביבה כדי להוביל מהלך.

בספירת בינה מופיע המספר 7. מספר זה מוסיף עומק מחשבתי ואינטואיציה חזקה. שילוב כזה יוצר אדם שחושב בצורה עצמאית מאוד ואינו נוטה ללכת בעקבות דפוסים קיימים.

בספירת דעת אצל טראמפ מופיע המספר 22 מזל עקרב. המספר 22 הוא מספר מאסטר שמבטא כוח בנייה גדול מאוד והשפעה רחבה על המציאות. מזל עקרב מוסיף עומק, עוצמה ויכולת לפעול בתוך מציאות מורכבת. שילוב כזה יוצר אדם שמסוגל לחשוב בגדול ולפעול בעוצמה כדי להשיג את מטרותיו.

בספירת חסד גבורה מופיע המספר הקרמטי 5=14. גם כאן מופיעה אנרגיה של תנועה וחופש. בצדו המואר המספר 14 מבטא יכולת להזיז מערכות מקיפאון ולהכניס בהן דינמיות.

בספירת נצח מופיע המספר 9. זהו מספר של נחישות ושל רצון להשאיר חותם משמעותי על ההיסטוריה.

בספירת הוד מופיע המספר 1. הוד כזה מבטא סגנון ביטוי ישיר ולעיתים גם חד מאוד. אדם עם הוד 1 יודע למשוך תשומת לב ולהשמיע את קולו בצורה ברורה.

בספירת יסוד מופיע המספר הקרמטי 5=14. מספר זה מחזק את הצד הדינמי של האישיות ומבטא קשר חזק לעולם התקשורת, התנועה וההשפעה הציבורית.

בספירת מלכות מופיע המספר 7. מלכות 7 יוצרת דמות של מנהיג עצמאי מאוד, כזה שאינו פועל תמיד לפי הכללים המקובלים של המערכת. מצד אחד הדבר יוצר מחלוקת וביקורת, ומצד שני הוא מושך אנשים שמחפשים מנהיג שונה מן הרגיל.

כאשר משווים בין שני המנהיגים הללו דרך מבנה עשרת הספירות בעץ החיים הקבלי ניתן לראות גם דמיון וגם הבדל. הדמיון נמצא בעוצמת האישיות ובתחושת הייעוד. שניהם פועלים מתוך אמונה חזקה שהם יכולים להשפיע על המציאות וליצור שינוי גדול.

ההבדל נמצא בעיקר בסגנון ההנהגה. כורש פעל בעולם של אימפריות עתיקות שבו הכוח נבנה באמצעות צבא ושליטה בשטחים. הנשיא דונלד טראמפ פועל בעולם מודרני שבו הכוח נוצר דרך פוליטיקה, כלכלה, תקשורת והשפעה ציבורית.

גם ספירת המלכות מדגישה את ההבדל ביניהם. מלכות 6 של כורש מבטאת מנהיג שמנסה ליצור הרמוניה וסדר בתוך המערכת הגדולה שבנה. מלכות 7 של טראמפ מבטאת מנהיג שמדגיש עצמאות ושבירת מוסכמות.

בסופו של דבר ההשוואה בין שני המנהיגים הללו מלמדת אותנו דבר חשוב על מנהיגות. מנהיגים גדולים מופיעים בתקופות שונות ובמצבים שונים, אך לעיתים קרובות יש להם תכונות דומות: חזון רחב, ביטחון עצמי גבוה ונכונות לשנות את המציאות גם כאשר הדבר מעורר התנגדות.

כורש עשה זאת בעולם העתיק כאשר בנה אימפריה גדולה ושינה את פני המזרח הקדום. הנשיא דונלד טראמפ עושה זאת בעולם המודרני דרך הפוליטיקה האמריקאית והשיח הציבורי של ימינו.

וכך, למרות המרחק העצום בזמן ובתרבות, ניתן לראות כיצד שני מנהיגים שונים כל כך משקפים בדרכם את אותה תופעה אנושית עתיקה: הופעתו של מנהיג שמאמין ביכולתו להשפיע על המציאות ולעיתים גם מצליח לשנות את ההיסטוריה.

                    

                    הנומרולוג הקבלי שחזה ביום חמישי שהמלחמה תפרוץ בשבת         

                    יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                       קטלוג העשייה שלי

התנגשות הציוויליזציות: משושן הבירה ועד טהרן – הזיכרון שלא מוכן למות 27/02/2025

 בס"ד

התנגשות הציוויליזציות: משושן הבירה ועד טהרן – הזיכרון שלא מוכן למות

יש רגעים בהיסטוריה שבהם נדמה שהזמן מתקפל לתוך עצמו, שהעבר איננו נעלם אלא שב ומופיע בלב ההווה, כמעט באותן מילים, כמעט באותם קולות. שבת זכור איננה עוד תחנה בלוח השנה היהודי; היא זעקה עתיקה שממשיכה להדהד בתודעה הלאומית שלנו. כאשר אנו קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים", איננו עוסקים באירוע היסטורי מרוחק בלבד, אלא בניתוח עומק של תבנית רוחנית שמלווה את האנושות כולה. זוהי התנגשות ציוויליזציות במובנה העמוק ביותר: בין תרבות של ברית, אחריות וזיכרון לבין תרבות של קרירות, ציניות ופגיעה מכוונת בחלש.

התורה איננה מציירת את עמלק כאימפריה אדירה או ככוח שאין לעמוד מולו. היא מתארת אופי, דפוס פעולה מוסרי. "אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע". עמלק איננו מחפש קרב חזיתי מול החזק; הוא מזהה את החולשה, את העייפות, את השוליים, ושם הוא פוגע. זהו איננו רק תיאור טקטי אלא הגדרה של תפיסת עולם: תרבות שמזהה חולשה ורואה בה הזדמנות, לא קריאה לעזרה. תרבות שמודדת ערך אנושי לפי כוחו בלבד. כאן כבר אין מדובר בסכסוך טריטוריאלי אלא במאבק על עצם הגדרת האנושיות.

ואז מגיע הפסוק שחושף את השורש העמוק של הכול: "ולא ירא אלוהים". יראת אלוהים איננה עניין פולחני חיצוני; היא גבול פנימי, תודעתי, הידיעה שיש קו שאסור לחצות גם כאשר ניתן לחצות אותו. כאשר אדם, תנועה או משטר מאבדים את הגבול הזה, הכוח הופך לערך עליון והאדם האחר הופך לאמצעי בלבד. מי שמסוגל לעמוד מול חפים מפשע ולפגוע בהם בשם אידאולוגיה, מי שמקדש רצח בשם הבטחה עתידית, מי שמבקש למחוק עם שלם מן המפה – איננו ירא אלוהים, גם אם שפתו מלאה במונחים דתיים. זוהי ליבת ההתנגשות: האם האלוהות מחייבת מוסר, או שהיא הופכת לכלי בידי כוח פוליטי.

מתוך כך בא הציווי החריף והבלתי מתפשר: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח". לכאורה יש כאן סתירה – למחות אך לא לשכוח. אך דווקא כאן טמון העומק. מחיית עמלק איננה השמדה ביולוגית אלא מחיית התודעה המעוותת שהוא מייצג. "לא תשכח" מפני שהשכחה היא הקרקע שעליה הרוע מתחדש. כל עוד אנו זוכרים, אנו מזהים את התבנית כאשר היא מופיעה שוב, גם אם היא לובשת בגדים אחרים ומדברת בשפה אחרת.

הרב י"ד סולובייצ'יק הדגיש שעמלק איננו גזע אלא אידאולוגיה. כל ישות שמצהירה שמטרתה השמדת ישראל נושאת את אותה רוח. מהמן בשושן הבירה ועד צוררי הדורות המאוחרים, ועד משטרים בני זמננו המכריזים בגלוי על רצונם למחוק את ישראל מן המפה – החוט הרוחני איננו ניתק. שוב אדר, שוב אזור פרס, שוב קריאות להשמדה. ההיסטוריה איננה חוזרת על עצמה במדויק, אך היא מהדהדת. כאן מתברר כי ההתנגשות איננה בין עמים בלבד אלא בין תפיסות עולם: בין תרבות שמקדשת חיים גם כאשר היא מותקפת לבין תרבות שמקדשת מוות גם כאשר היא מציגה עצמה כשליחת שמים.

ובתוך כל המהלך הזה מתגלה רובד נוסף, הנומרולוגי הקבלי, שמחבר את הפסוקים למסלול תודעתי אחד. המילה "זכור" שערכה 6 מסמלת אחריות, בית, מחויבות מוסרית. הזיכרון איננו נוסטלגיה אלא עמוד שדרה. הביטוי "תמחה את זכר עמלק" שערכו 731 המתכנס ל־11 ולבסוף ל־2, מצביע על תודעת מאסטר שמכריחה הכרעה בין שני קטבים. אין ניטרליות כאשר הרוע מרים ראש; יש בחירה. התיאור "אשר קרך… ויזנב בך" שערכו 981 המתכנס ל־9 משקף תהליך של חשיפה וסיום; הרוע מגיע לשיאו ואז נחשף במלוא כיעורו רגע לפני נפילתו. "ולא ירא אלוהים" שערכו 53 המתכנס ל־8 מדגיש את עוצמת הכוח כאשר הוא מנותק ממוסר; 8 ללא גבול הופך לעריצות, אך 8 מתוקן מכיר בסמכות עליונה. "לא ייזכר שם ישראל עוד" שערכו 631 המתכנס ל־1 הוא ניסיון לפגוע במקור הזהות, בראשוניות, אך 1 מתוקן הוא נקודת ההתחלה שאינה נכחדת. ולבסוף "להשמיד להרוג ולאבד" שערכו 642 המתכנס ל־3 מייצג התפשטות אידאולוגית, אך 3 הוא גם שמחה ומהפך, סוד פורים עצמו, שבו הגזרה מתהפכת על ראשה.

כאשר מחברים את הרצף 6, 2, 9, 8, 1, 3 מתגלה מהלך רוחני שלם: זיכרון ואחריות מולידים הכרעה מוסרית, ההכרעה מובילה לחשיפת הרוע, החשיפה מחייבת עמידה מול כוח עריץ, העמידה שומרת על הזהות, והזהות מאפשרת להפוך את גזרת ההשמדה למהפך של חיים. זוהי איננה רק פרשנות מספרית; זו קריאת כיוון תודעתית לעם שעבר אלפי שנות רדיפות ועדיין חי.

התנגשות הציוויליזציות איננה מסתיימת בקרב אחד ואיננה מוכרעת בהצהרה אחת. היא מתרחשת בלב האדם, בחברה, במדיניות, בזהות. כל עוד אנו מחזיקים בזיכרון, מכירים בתבנית ומסרבים להקהות את החושים, אנו עומדים בתוך הרצף ההיסטורי לא כקורבנות פסיביים אלא כנושאי תודעה. שושן איננה רק עבר, טהרן איננה רק הווה, והמאבק איננו רק פוליטי. הוא מאבק על נשמת האדם, על גבולות הכוח, על קדושת החיים. ועם שזוכר, עם שמבין את עומק ההתנגשות, איננו נכנע.

 

כשהמספרים מדברים מלחמה: יום ושיא קוסמונומרולוגי – האם המשטר בטהרן עומד בפני נפילה? 26/02/2026

 בס"ד

כשהמספרים מדברים מלחמה: יום ושיא קוסמונומרולוגי בעימות בין ארצות הברית ל־איראן – האם המשטר בטהרן עומד בפני נפילה? 

מבט קוסמונומרולוגי על חלון הזמן הרגיש שבין סוף פברואר לאמצע מרץ 2026

 

כאשר עוסקים באפשרות של עימות צבאי בין ארצות הברית לאיראן, הדיון הציבורי מתמקד בדרך כלל במודיעין, באיומים, בהיערכות צבאית ובדיפלומטיה. אך ישנו רובד נוסף – תזמון אנרגטי. לא במקום ניתוח ביטחוני, אלא כתוספת פרשנית הבוחנת את השאלה: מתי הקרקע פחות יציבה?

 

הקוסמונומרולוגיה נשענת על לוח השנה הגרגוריאני, הנהוג מאז 1582, ומניחה שכל תאריך – יום, חודש ושנה – נושא חתימה מספרית. כאשר מחברים ומצמצמים את הספרות לספרה אחת, מתקבל התדר האנרגטי של היום.

 

בעולמנו קיימים שלושה סוגי מספרים: מספרים רגילים, מספרים מועצמים ומספרי שיעור – מספרים קרמטיים מאתגרים הנושאים מבחן, קושי, ולעיתים טלטלה שיש להתגבר עליה.

 

יום קוסמונומרולוגי, חודש אישי ויום אישי

היום הקוסמונומרולוגי הוא התדר הכללי של התאריך עצמו – האווירה האוניברסלית.

 

החודש האישי הוא התדר התקופתי של הישות הנבדקת בתוך אותה שנה. במקרה זה, הרפובליקה האסלאמית של איראן, שנולדה ב־11.02.1979, נבחנת כישות קולקטיבית בעלת תאריך לידה ברור. החודש האישי מצביע על הנושא המרכזי שבו המדינה מצויה באותו חודש: התכנסות, לחץ, בנייה, פירוק או עימות.

 

היום האישי הוא התדר היומי הספציפי בתוך החודש האישי. הוא מצביע על מיקוד נקודתי – החלטה, אירוע, משבר או הכרעה.

כאשר יום קוסמי מאתגר מצטלב עם חודש אישי רגיש ועם יום אישי קשה – מתקבלת נקודת מתח מוגברת.

 

מהו שיא של יום?

שיא של יום הוא נקודת המימוש המרוכזת של אותו תדר יומי. אם מספר היום הוא האווירה – השיא הוא רגע ההתפרצות. בניגוד לשיאי חיים המתפרסים על פני שנים, כאן מדובר באנרגיה יומית, קצרה אך לעיתים חדה מאוד.

השיא מצביע על
חלון זמן רגיש
נקודת מבחן
הזדמנות או התנגשות
רגע של חשיפה או הכרעה

 

אילו תדרים נחשבים חלשים במקרה זה?

בבדיקת עשרים הימים הקרובים חיפשנו במיוחד את המספרים:

7
16=7 שיעור חרדת הנטישה הלא מודעת
19=1 שיעור הקורבנות, חוב הערך העצמי והזהות 

7  המקביל לשבת, מבטא בדיקה, חשיפה, חקירה ולעיתים בידוד.
16=7  מסמל שבירת מבנה שנבנה על יסודות לא מאוזנים.
19=1 נושא שיעור של כוח ואגו – ולעיתים נפילה מתוך גאווה.

 

כאשר תדרים אלה מופיעים ברצף, במיוחד במדינה הנמצאת ממילא תחת לחץ בינלאומי, הם עשויים להצביע על חלון זמן רגיש.

 

חלונות הזמן שעלו כרגישים

לאחר חישוב היום הקוסמונומרולוגי, השיא היומי, החודש האישי והיום האישי של איראן, נמצאו התאריכים הבאים כבעלי הצטברות של תדרי שיעור:

תאריך	משמעות
27.02.2026 28.02.2026 03.03.2026 04.03.2026 08.03.2026 11.03.2026 12.03.2026 13.03.2026 16.03.2026 17.03.2026	חודש אישי 7=16 חודש אישי 7=16 יום קוסמו 7 שיא 7 יום אישי 7=16 יום אישי 1=19 יום קוסמו 7 שיא 7=16 שיא 1=19 יום אישי 7=16

בכל אחד מהם מתקיימת חפיפה בין תדר יום – יום קוסמונומרולוגי מאתגר לבין שיא יומי או יום אישי הנושא את אחד המספרים החלשים.

 

האם מדובר במועד למלחמה?

הקוסמונומרולוגיה אינה יוצרת אירועים ואינה מחליפה החלטות מדיניות. היא מזהה מתחים. אם בתקופה זו יתקבלו החלטות אסטרטגיות, אם יתרחש מהלך צבאי, או אם יופעל לחץ חריג – התדרים מצביעים על קרקע אנרגטית פחות יציבה.

אך מלחמה איננה האפשרות היחידה.

רצף של 7, 16 ו־19 עשוי להתבטא גם בטלטלה פנימית:
מחאה אזרחית
חשיפת מידע
קרע בהנהגה
ערעור אמון
או תהליך שמתחיל כמשבר ומסתיים בשינוי עומק

 

האם המשטר האיראני עשוי ליפול?

נפילת משטר היא תהליך מצטבר. לעיתים יש נקודת שיא שמאיצה אותו. אם אחת מנקודות הזמן הללו תהפוך לרגע היסטורי – יהיה זה משום שהמתח כבר היה קיים.

המספרים אינם מנבאים כותרת בעיתון. הם מצביעים על דופק.

וכאשר הדופק עולה, השאלה איננה רק מה יקרה – אלא מי יקבל החלטה, באיזה יום, ובאיזו נקודת שיא.

 

 

כורש, אחשוורוש וריזא: מי עשה היסטוריה ומי רק עבר בה? 09/02/2026

 

כורש, אחשוורוש וריזא:מי עשה היסטוריה ומי רק עבר בה?

האימפריה הפרסית אינה רק פרק היסטורי של כיבושים, גבולות וצבאות. היא מייצגת מרחב תודעתי שבו נבחן שוב ושוב היחס בין רעיון למעשה, בין חזון פנימי לבין מימוש חיצוני, ובין כוח שלטוני לבין אחריות מוסרית. דרך עץ החיים הקבלי ניתן להתבונן בדמויות שלטוניות לא כאגדות היסטוריות בלבד, אלא כביטוי של מבנה נפשי ורוחני עמוק, כזה שמסביר מדוע שליט אחד נחרת בזיכרון האנושי כמשחרר ואחר כשליט מתנדנד או כחלום שלא התממש.

שלוש הדמויות הנידונות כאן – כורש בן אמביזס, אחשוורוש בן דריווש וריזא כורש פהלווי – אינן רק בני תקופות שונות, אלא מייצגות שלושה דגמים תודעתיים שונים של הנהגה. כל אחד מהם מציג מערכת שונה של מחשבה, שאיפת נשמה, דימוי עצמי, מניע נסתר, עשייה, ייעוד רגשי, התנהלות יומיומית, מוקדי חיכוך פנימיים, כישורים מולדים ופרסונה ציבורית. ההבדלים ביניהם אינם טכניים – הם מהותיים.

כורש בן אמביזס מציג דגם נדיר של שלטון שבו המחשבה קודמת לכוח. בספירת כתר, המייצגת את עולם המחשבות, המניעים והאידיאלים המודעים, מופיע אצלו כתר 8. זהו כתר של תודעה בשלה, מאורגנת ובעלת מודעות עצמית גבוהה. כורש אינו פועל מתוך תגובתיות או דחף, אלא מתוך הבנה עמוקה של אחריותו. סגנון החשיבה שלו מאופיין ביכולת לראות תהליכים רחבים, להבין את מקומו בתוך ההיסטוריה ולפעול מתוך שליחות ולא מתוך אגו בלבד.

שאיפת הנשמה שלו, המתבטאת בספירת חכמה 9, מעידה על אמונה פנימית עמוקה בכך שטובתו של הפרט קשורה בטובת הכלל. זוהי חכמה רוחנית, לא טקטית בלבד, חכמה הרואה את האדם כחלק ממארג אנושי רחב. מכאן נובעת יכולתו של כורש לנהוג בסובלנות דתית, בכבוד לתרבויות שונות ובאחריות כלפי עמים כבושים. הוא אינו רואה בכיבוש יעד סופי, אלא אמצעי ליצירת סדר חדש.

בספירת בינה, המשקפת את השיח הפנימי, הדימוי העצמי והציפיות שאדם מציב מעצמו, מופיע אצל כורש 4=13 בצדו המואר. זהו מספר של בנייה מחודשת, של אחריות ושל משמעת פנימית. השיח הפנימי של כורש אינו שיח של הצדקה עצמית אלא של מחויבות: מי אני, ומה מצופה ממני כשליט. כאן מתגלה אדם שמבקש ליישם בפועל דימוי עצמי של מנהיג מתקן, לא של כובש אקראי.

בספירת הדעת הנסתרת, דעת 22, נמצא המנוע העמוק שמאפשר לכורש לממש את ייעודו. הדעת היא המקום שבו ידע, הבנה ורגש מתלכדים לפעולה. ספירת הדעת מראה כיצד האופי האסטרולוגי של האדם בא לידי ביטוי בצורת החשיבה ובהתנהלות שלו בחיים, ואצל כורש ניכר חיבור נדיר בין תפיסה רעיונית גבוהה לבין פעולה מדויקת ויעילה. הוא יודע לא רק מה נכון לעשות, אלא כיצד לעשות זאת מבלי לחרוג מהאידיאל שהציב לעצמו.

בספירת חסד–גבורה, המייצגת עשייה ותעסוקה, מופיע אצלו 5=14 בצדו המואר. זהו שילוב של חירות ואחריות. כורש יודע לפעול בגמישות, אך אינו מאבד גבולות. הייעוד הרגשי שלו, תפארת 8, מצביע על מערכת רגשית מאוזנת, שאינה נזקקת לראווה או לאישור מתמיד. הוא פועל מתוך תחושת ערך פנימית יציבה. נצח 4=22 מעניק לו את הכוח לנצח – לא כניצחון רגעי, אלא כהצלחה מתמשכת לאורך זמן. יסוד 9 מעיד על כישורים מולדים של חיבור לאנושות ועל ראייה רחבה של האדם באשר הוא. מלכות 6 יוצרת פרסונה של שליט הרמוני, כזה שמשדר יציבות, צדק ושיתוף. כך נוצר שלטון שנחרת בזיכרון האנושי לא כשל של פחד, אלא כשל תקווה.

אחשוורוש בן דריווש מציג תמונה שונה בתכלית. גם אצלו ספירת הכתר היא כתר 9 – מחשבה רחבה, פתוחה להשפעות רבות – אך ללא מרכז פנימי יציב. זוהי תודעה שמתפזרת בקלות, מתקשה להתכנס לכיוון ברור. שאיפת הנשמה שלו, חכמה 9, מעניקה לו רוחב תודעתי, אך הבינה, בינה 8, יוצרת דימוי עצמי ניהולי וקר, כזה המתמקד בתפקוד ובשליטה ולא בזהות פנימית. השיח הפנימי שלו עוסק פחות בשאלה מי הוא באמת, ויותר בשאלה כיצד עליו להיתפס בעיני אחרים.

בהיעדר דעת נסתרת מאזנת וברורה, המניע הפנימי של אחשוורוש נותר עמום גם בעיני עצמו. חסד–גבורה 5=14 קיים אצלו כיכולת, אך החירות גולשת לחוסר גבולות. הוא מתקשה להציב לעצמו מסגרת פנימית ברורה. הייעוד הרגשי שלו, תפארת 3, מבקש הכרה, נראות וחוויה. זהו רגש שמתמלא דרך משתה, פאר וחיצוניות. נצח 8 מעניק לו כוח רצון ויכולת להניע מערכות, אך הוד 2 מצביע על רגישות גבוהה להשפעות חיצוניות ועל קושי בהתמודדות עם מתחים פנימיים. יסוד 5 יוצר חוסר יציבות בכישורים המולדים, ומלכות 5 בונה פרסונה בלתי צפויה, כזו שמגיבה למציאות במקום להוביל אותה. כך מתקבל שלטון חזק למראית עין, אך פגיע מאוד מבפנים.

ריזא כורש פהלווי מייצג דגם שלישי – שלטון רעיוני ללא קרקע מוצקה. בספירת כתר מופיע אצלו כתר 1, המעיד על מחשבה זהותית, רצון להוביל ולהיות ראשון, אך גם על בדידות תודעתית. שאיפת הנשמה שלו, חכמה 3, מביאה יצירתיות ורעיונות חדשים, אך אינה מגובשת לכדי אמונה עמוקה ויציבה. הבינה, בינה 5, יוצרת שיח פנימי של חיפוש מתמיד אחרי חופש, קושי להתמסד בתוך דימוי עצמי ברור ויציב.

בספירת הדעת, דעת 6, ניכרת שאיפה להרמוניה ולשלום, אך זו מתקשה לעמוד מול מציאות פוליטית מורכבת ולחוצה. חסד–גבורה 1 מעניקה יוזמה ואומץ, אך לעיתים ללא איזון רגשי מספק. הייעוד הרגשי שלו, תפארת 9, הוא אידיאליסטי, אנושי ואוניברסלי, אך נצח 1 מנסה לממשו לבד, ללא תשתית של כוח מתמשך. הוד 8 מעניק יכולת ביטוי ושכנוע, יסוד 1 מצביע על כישורים של התחלה והתנעה, ומלכות 9 יוצרת תדמית מוסרית בעיני העולם. אולם תדמית זו אינה מגובה ביכולת שלטונית יציבה, ולכן נותרת בעיקר כסמל.

שלוש הדמויות הללו מלמדות שיעור עמוק: ההיסטוריה אינה מוכרעת רק בכוח צבאי, כלכלי או פוליטי. היא מוכרעת באיכות החיבור בין מחשבה מודעת, שאיפת נשמה, מניע נסתר ויכולת מימוש. כורש הצליח משום שחיבר בין כל שכבות עץ החיים ויצר רצף ברור בין רעיון למעשה. אחשוורוש כשל משום שהחיבור נותר חיצוני ומבוסס רושם. ריזא נותר כסמל משום שהחזון לא מצא קרקע ממשית.

זהו ההבדל הדק אך המכריע בין שלטון שנחרת בזיכרון ההיסטורי ככוח מתקן לבין שלטון שנשאר כפרק חולף או כהבטחה שלא התממשה.

אמירה כהן - כשהאהבה ממשיכה גם אחרי הפרידה 9/02/2026

 בס"ד

אמירה כהן - כשהאהבה ממשיכה גם אחרי הפרידה

במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אנו מארחים שמחים לארח היום, יום שני, כ"ב בשבט ה'תשפ"ו, 09 בפברואר 2026 ולארח את ד"ר אמירה כהן. סיפור חיים נדיר על בחירה בחיים לצד מחלה, על זוגיות ומשפחה, ועל הדרך שבה זיכרון הופך לכוח מחבר, מנחם ומאיר גם אחרי פרידה כואבת. שיחה עמוקה, אנושית ונוגעת, שמזמינה לעצור, להקשיב, ולהרגיש יחד היום.

 

בשיחה על: האם קשר אמיתי יכול להמשיך לחיות גם אחרי המוות?

 

אמירה כהן חיה שנים ארוכות במרחב שבו החיים והמוות אינם נפרדים זה מזה. מאז אותו יום במרץ 1992, שבו התבשרה שבעלה ניסו חולה בסרטן סופני, היא נדרשה ללמוד כיצד מחזיקים מציאות מורכבת בלי להישבר. התחזית הרפואית דיברה על חודשים, אך המציאות העניקה למשפחה תשע עשרה שנים של חיים משותפים, מלאים, כואבים ויפים כאחד.

 

ניסו בחר בדרך ייחודית להתמודד עם המחלה. הוא לא רצה בירוקרטיה, לא שיחות אין סופיות ולא רחמים. במקביל, הוא בחר לחיות בתשוקה מוגברת. הבחירה לעבור ללוס אנג'לס, ללמוד תסריטאות ולהיכנס לעולם הקולנוע, הייתה ביטוי עמוק לאמירה פנימית שלפיה הזמן שנותר אינו זמן של המתנה אלא זמן של מימוש. אמירה עצרה את הקריירה, ניסו צמצם עבודה, והמשפחה חיה כאילו כל יום הוא מתנה.

 

אלא שגם בתוך שמחה יש פחד. העננה של המחלה לא נעלמה. היא ליוותה את חיי היומיום, את גידול הילדים ואת השיח המשפחתי. אמירות שיצאו מפי הילדים, מתוך תפיסת עולם שעוצבה על ידי מחלה מתמשכת, חשפו עד כמה המציאות הזו חודרת לנפש הצעירה. אמירה נדרשה לגלות חוסן, רגישות ויכולת הכלה יוצאת דופן, לא רק כאישה אלא כאם.

 

לאחר מותו של ניסו בשנת 2011, האבל היה עמוק ומשתק. אך גם כאן אמירה בחרה בעשייה מחברת. כאשר בתה נועה בישרה על היריון, עלה הצורך להנכיח את ניסו עבור דור שלא יכיר אותו. כך נולד ספר הילדים הסבא או הסבתא שלא הכרתם, ספר הכתוב בקולו של ניסו, כאילו הוא עצמו מדבר לנכדיו. הספר אינו עוסק במוות, אלא בהמשכיות הקשר, בזיכרון חי ובאפשרות של אהבה להמשיך להתקיים גם אחרי הפרידה.

 

הרקע המקצועי של אמירה מעניק לסיפור רובד נוסף. כאחות, חוקרת ודוקטור לפילוסופיה המתמחה בסוציולוגיה רפואית, היא עסקה שנים בכוחו של השקט בהוספיס, בליווי חולי סרטן ובתמיכה באנשי צוות רפואי במשבר. הובלת פרויקט הנפגע המשני, במיוחד בתקופות כמו הקורונה והמלחמה, חידדה את תפיסתה לגבי אנושיות, חמלה ויכולת להמשיך הלאה.

 

הסיפור של אמירה כהן הוא הזמנה להסתכל אחרת על פרידה. לא כסוף מוחלט, אלא כתחילתו של קשר חדש, שקט, עמוק ומלא משמעות.

 

מה חשיבותה של התוכנית היום

בתקופה של אובדן קולקטיבי, מלחמה וחוסר ודאות, התוכנית מציעה שפה אחרת לפרידה. היא מעניקה כלים רגשיים, תקווה והבנה שהאבל אינו סוף הדרך אלא חלק ממנה.

 

למה כדאי לשים את כל הדברים בצד ולהקשיב

כי זו שיחה שמדברת על החיים עצמם. בלי סיסמאות, בלי קלישאות, אלא מתוך אמת, ניסיון אנושי עמוק ויכולת לגעת במקומות שכולנו מכירים אך מתקשים לבטא.

 

להאזנה   לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה   לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אריק לביא, כל החלומות כולם

מילים: אריק לביא, לחן: דוד קריבושי

אריק איינשטיין, פגישה לאין קץ

מילים: נתן אלתרמן, לחן: נעמי שמר

שלישית גשר הירקון - הכל בגלל האהבה

מילים - דפנה אילת, לחן – מספוסרויקו

ערב של שושנים – ננה מוסקורי ומייק ברנט

מילים: משה דור, לחן: יוסף הדר

הפרויקט של עידן רייכל – ממעמקים

מילים ולחן: עידן רייכל

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

                         

             יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                       קטלוג העשייה שלי