יום שני, 1 במאי 2023

ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל 01.05.2023

 בס"ד

ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל 

במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ביום שני, י' באייר ה'תשפ"ג 01 במאי 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל.

בואו להאזין לסיפורו של ד"ר יעקב מעוז – יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל, מחבר הספר "ירושלים ונינווה", עוסק בשאלת הגדרת הזהות של היהודים דוברי הארמית, שעלו מאשור ובשאלת הצלת הלשון הארמית המדוברת.  

היה זה לפני כחמישים ואחת שנה, עת הכרתי את רעייתי אשר משפחתה ממוצא ארמי. כאשר התארחתי בבית הוריה לארוחת צהרים. חמי הזמין את כל הנוכחים לגשת לשולחן ושאל בארמית  את רעייתו "עימן לקה זיל?  היא השיבה לו "אביבה". המלים נשמעו לי מוכרות ולכן נזקפו אוזני, אך לא הייתי בטוח. חמי התבונן בפני וראה שאני מקשיב, הוא שאל אותי: "ראיתי שאתה מקשיב, האם אתה מבין מה אמרתי?" השבתי לו: "אינני בטוח אך אני חושב ששאלת "לאן עימן הלך".  הוא ענה לי: "זו ארמית והבנת נכון. מנין אתה מכיר ארמית?" עניתי לו: "זיל זה הלך, לפי הסיפור הידוע על המחלוקת בין הלל ושמאי. גר אחד ביקש ללמוד את התורה על רגל אחת, שמאי הקפדן סרב והלל שאהב יותר אנשים והיה ידוע במתינותו אמר לו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ואידך זיל גמור" שזה אומר "את כל היתר לך ולמד. מכאן הבנתי ששאלת לאן עימן הלך" והוספתי לו "וחוץ מזה מספר דניאל". הוא התפלא ושאל: "האם אתה מכיר את ספר דניאל? אתה יודע לקרוא בו?" חייכתי ועניתי: "אני קורא אותו עם תרגום, כך יותר נוח לי ואני נעזר בפירוש רש"י". חמי הוסיף ושאל: "האם אתה יודע לקרוא ולכתוב בכתב רש"י? "בוודאי" עניתי לו, "דודי, הרב, לימד אותי כתב רש"י". אני חושב שמאותו רגע, קרני, קצת עלתה בעיניו. עברו להם חמישים שנה ועדיין איני דובר ארמית.  

על ד"ר יעקב מעוז שמעתי מידידתי, מנהלת תוכנית "חיבורים חולון" ציפורנית פז, אשר המליצה לי להזמינו לתוכניתי, וכך נסגר לו מעגל מעניין.  

ד"ר יעקב מעוז, יו"ר לישנא, הארגון העוסק בהתחדשות הארמית בישראל ושגריר של רצון טוב של העם האשורי בישראל. בוגר האוניברסיטה העברית בתחום מחשבת ישראל ומחבר הספרים: צדק פואטי, אלוהים אהבה אסתטיקה הגדה של פסח בביאור ישראלי, ועומד להתפרסם הספר "ירושלים ונינווה" (על תחיית הלשון הארמית בימינו והיחסים שבין האומות העתיקות, ישראל ואשור). מנהל פיתוח תכנים בחברה למתנ"סים, עוסק ב"עמיות יהודית", (קשרים בין קהילות יהודיות בישראל ובתפוצות). פיתוח קשרי קהילות בישראל ובתפוצות, מחבר סידרת החוברות "חגים בקהילה". פובליציסט ובעל טורי דעה בעיתונות וברדיו.  

יעקב עסוק מאד בשאלת הזהות והתרבות של קהילת מוצאו. את היהודים הארמיים שעלו מארץ אשור כינו בטעות כורדים ולכן חשבו בטעות שלשונם כורדית ולא ארמית כפי שהיה צריך לכנות אותה. הם התביישו בלשונם והסתירו את העובדה שהם משמרים שפה מדוברת בת שלושת אלפי שנים. הבלבול שבין כורדית לארמית גרם נזק בלתי הפיך ללשון הארמית המדוברת. עמותת לישנא, מנסה לאסוף את השברים ולשקם את הלשון הארמית לטובת הדורות הבאים.  

פעילותו מתמקדת בין השאר בבניית גשר תרבותי אל העם האשורי ממנו הגיעו הוריו.  הם דוברים אותה השפה ארמית-אשורית. במסגרת זאת הוא מייצג את העם האשורי בישראל וחותר להשיג הכרה של מדינת ישראל ברצח העם האשורי בשנת 1915 בידי הטורקים והכורדים. באירוע זה נרצחו כחצי מיליון אשורים והוא ראוי לתשומת לב לפחות כמו רצח העם הארמני. בני העם האשורי נרדפים בארצם על ידי השלטונות האסלאמיים והם נפוצים בכל רחבי העולם המערבי. משם הם תומכים בישראל ומבקשים את חברותה ותמיכתה.  

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליעקב?*

נשאלת השאלה – מה הקשר בין עם ישראל לאשור? התשובה: האותיות האשוריות. לחכמי הקבלה במשך כל הדורות ברור כאור היום שבאותיות הכתב האשורי נברא העולם. עיקרון זה הוא אחד היסודות עליהם עומד ספר הזוהר. לראייה כתב סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) נכתבים באותיות אשוריות. 

סימוכין לכך אנו מוצאים בגמרא במסכת שבת ובמסכת סנהדרין. אנו פוגשים לראשונה את האותיות האשוריות, לשון הקודש הנסתרת כאשר יצאה יד וכתבה מילים בכתב אשורית על הקיר בשעת משתה בלשאצר, לא היה איש שידע לקוראו, אפילו לא יועציו היהודים של המלך. רק דניאל שהיה מגדולי התורה וממנהיגי הדור הכיר את האותיות האלוקיות וידע לקוראם ולפענח את הכתוב.  

הכתב האשורי מופיע בקודש הקודשים של התרבות היהודית. ספרי תורה, תפילין, מזוזות וסידורי התפילה כולם כתובים באשורית. היהדות העדיפה את הכתב האשורי על הכתב העברי הקדום וכך נעשה הכתב האשורי לאחד מיסודות הזהות היהודית מאז עזרא הסופר ועד לנצח נצחים.

ירושלים ונינווה הינו ספר היסטורי תרבותי חסר תקדים בן ימינו. הספר עוסק בשאלת הגדרת הזהות של היהודים דוברי הארמית, שעלו מארץ אשור, ובשאלת הצלת הלשון הארמית המדוברת, שהשתמרה כשלושת אלפי שנים, וכעת מצויה היא בסכנת הכחדה מוחלטת. בנוסף, מציע הספר לחדש את הברית בין שתי האומות העתיקות ישראל ואשור. 

מחבר הספר, ד"ר יעקב מעוז, הינו בן למשפחת עולים דוברי ארמית מארץ אשור, מהערים זאכו ודוהוק. הוא שייך לדור האחרון של דוברי הארמית. לאחר הדור הזה תיעלם לעולם הארמית היהודית המדוברת מן ההיסטוריה של עם ישראל. אלא אם כן נפעל בבהילות להצלתה.

את הלשון הארמית אנו פוגשים ברגעים הדרמטיים ביותר במחזור החיים היהודי, כמו קדיש, כתובה, כל נדרי, בריך שמיה ועוד. הקדיש נוכח בכל טקסי הזיכרון הלאומיים של מדינת ישראל. הארמית המדוברת היא המשך ישיר של הארמית הספרותית, שאנו מוצאים בכל כתבי הקודש היהודיים. מאחר שהלשון הארמית היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית הישראלית, על העם היהודי וממשלת ישראל לעשות מאמצים עילאיים להציל אותה מן האבדון.

ירושלים ונינווה, מבקש להסדיר את היחסים עם העם האשורי, שהוא העם התאום של העם היהודי מבחינות רבות. הוא גם מבקש לבנות גשר תרבותי בין שני העמים, דוברי אותה הלשון ובעלי ערכים משותפים רבים. לשם כך נדונה בספר סוגיית היחסים בין האימפריה האשורית, שכבשה והגלתה את ישראל בעת העתיקה, לבין העם היהודי. מחשבת היהדות איננה נוטה להעניק מעמד תיאולוגי לאומות העולם אלא כאויבי ישראל. המושג אשור בתיאולוגיה היהודית זוכה להערכה רבה. חכמי ישראל קובעים כי אשור הקדמון לא השתתף במרד מגדל בבל, אנשי נינווה חזרו בתשובה כי לא היו עובדי אלילים, תשובתם הייתה עדיפה על זו של ישראל ועזרא הסופר מאמץ את הכתב האשורי.

היהודים והאשורים חולקים אלה עם אלה, היסטוריה עתיקה, אמונה בתנ"ך, לשון משותפת וערכים משותפים. שני העמים, יהודים ונוצרים, הנם מיעוטים נרדפים במזרח התיכון ולשניהם אויבים משותפים רבים. הקהילות האשוריות שהתבססו בעולם המערבי יכולות להגן על ישראל מפני חרם ה-BDS ואילו מדינת ישראל יכולה לתבוע משותפיה הכורדים לחדול מרדיפת האשורים ולאפשר להם הקמה של ישות מדינית אוטונומית משלהם. כך תתחדש הברית העתיקה בין ישראל לאשור.

בירושלים ייפתח בזמן הקרוב מוסד תרבות ישראלי אשורי שייקרא השגרירות האשורית בירושלים. מוסד זה יפעל להצלת הלשון הארמית-אשורית, יקרב בין יהודים לאשורים וייצג את העם האשורי בפני מדינת ישראל הרשמית ובפני דיפלומטים זרים מכל העולם.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יעקב מעוז?*



מפתך מספרת שבאת לעולם להיות מלך בידע וחוכמה. להעמיק, ללמוד וללמד, לחקור ולהתמחות. באת לעולם להיות פרפקציוניסט. ללמוד להתחבר לרוחניות, לנשמה הפנימית שלך ולעולם המיסטיקה. מפתך מספרת עליך שכאשר הגעת  לעולם נשמתך רוצה לראות בך אדם בעל יכולת לרדת לעומקם של דברים ולהיות אדם בעל יכולת ביקורתית הנוטה להיות פרפקציוניסט כלפי עצמו וכלפי אחרים.  

מפתך מספרת על אדם בעל צורת מחשבה חדה, מעמיקה, חוקרת, מחשבה אינדיבידואליסטית מאד. בעלת דעות ותפישה השונות מהזרם המקובל. חשיבה מקורית, חשיבה אינטואיטיבית, חשיבה היודעת לעשות אבחנה בין אירועים ומצבים, מעמיקה. מחשבה היודעת לבדל נושאים בכל תחום. יכולת זיהוי ייחודיות. חשיבה שקולה ובוגרת.  

מפתך מספרך עליך ומתארת אותך כבעל כישורי מאסטר, לומד ומלמד, מעמיק, וורבאלי, יכולת שכנוע טובה, מקורי מיוחד ולא שיגרתי, מנהיג, אחריך הולכים באש ובמים, אמיץ, משתלב בכל מקום ובכול תחום.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

ליאת יצחקי ומדלן אישואבה -  שלום עליכם / שלמא אילוכון

מילים: עברית מן המקורות, ארמית: יעקב מעוז. לחן: עממי, עיבוד עדי חייט

עדי קדוסי - ליל שבת'א

מילים: יעקב מעוז. לחן: ליאת יצחקי.

ליאת יצחקי ונשות אילת - רפא נא לה

מילים: יעקב מעוז. לחן: ליאת יצחקי.

רקפת אמסלם - הילדה רעננה

מילים: יעקב מעוז. לחן: עממי, עיבוד רקפת אמסלם

אהרון מנחם-דללה דללה

מלים ולחן: עממי

ליאת יצחקי ומיכה ביטון - לקראת שנה

מילים: יעקב מעוז, לחן: מיכה ביטון

יצחק חופי חפוטה - אמא

מילים: יעקב מעוז. לחן: יצחק חופי חפוטה

רוני איש רן - קידוש לט"ו בשבט

מילים: יעקב מעוז. לחן: רוני איש רן

אברהם פריד -  רק תפילה אשא

מילים: יורם טהרלב לחן: חנן יובל

איציק קלה - ישמח חתני

מלים ולחן: עממי

הנשר של תכומה – ווארדה עגלתין

מלים: פרידון אטוריא, לחן: עממי

נועה בן שושן ולהקת מרקש - ערב שבת

מילים: יעקב מעוז. לחן: אורי דקל


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי




יום שני, 17 באפריל 2023

עו"ד אריה ברנע - יו"ר עמך התומך בשורדי שואה 17.04.2023

 בס"ד

עו"ד אריה ברנע - יו"ר עמך התומך בשורדי שואה

 


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ביום שני, כ"ו בניסן ה'תשפ"ג, 17 באפריל 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את עו"ד אריה ברנע - יו"ר עמך התומך בשורדי שואה

בואו להאזין לסיפורו של עו"ד אריה ברנע – יו"ר עמך התומך בשורדי שואה, מרצה באוניברסיטה בתחום שואה ומשפט. עוסק בסוגיות: כיצד המשפט מתמודד עם משמעות השואה לדורנו? מיהם דמויות מופת של מצילים למען הדור הזה והדורות הבאים?

אריה ברנע הוא מחנך ישראלי וחוקר השואה. מכהן כיו"ר המועצה למנהיגות חינוכית, עמותת עמך והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה המשתפת פעולה עם ארגון בני ברית. בעברו כיהן כמנהל תיכון דנמרק בשכונת הקטמונים בירושלים, מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, מנהל התיכון האזורי בבאר טוביה ומנהל קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון בעמק חפר.

עבודת הגמר שכתב על פרשת אייכמן זכתה בפרס "יד ושם" (1975). בשנת 1985 פרסם ברנע את ספרו "לא נכנענו" (בהוצאת משרד הביטחון) העוסק בעמידה היהודית בשואה. ב-1987 יצא לאור ספרו "גורל אחד" העוסק ביהודים דוברי הספניולית ויהודי ארצות האסלאם בתקופת השואה. ספר זה זיכה את ברנע בפרס "משואה" לספרות השואה. כמו כן פרסם ברנע חוברות ומאמרים בנושא השואה ובנושאים משפטיים בכתבי עת מקצועיים ובעיתונות היומית.

בשנת 1986 הקים אריה את "לפיד - התנועה להנחלת לקחי השואה", שעסקה עד 1994 בהסברה וחינוך בקשר למשמעות השואה עבור החברה הישראלית.

החל בשנת 2007 עומד אריה גם בראש ארגון "עמך", הפועל למען רווחתם הנפשית והחברתית של ניצולי השואה. כמו כן ברנע הוא מרצה בנושא "שואה ומשפט" בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

 * למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאריה?*

אריה מספר: "בין השאר אני עוסק זה שנים בתופעה של הצלת יהודים בידי יהודים. כתוצאה מבקשות מצד ניצולים ומשפחותיהם, ארגון בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של מצילים יהודים בשואה (שבראשה אני עומד) מעניקים את אות המציל היהודי. כשמדובר בספקות מחקריים או ציבוריים לגבי מצילים מסוימים, כל אחד מחברי הוועדה רשאי להביע בציבור את דעתו האישית. בין השאר, אני מרצה על פרשת קסטנר ומציג אותו כמציל".

לסיפורו של ישראל, רודולף קסטנר, התוודיתי עת קראתי את ביפורו המחריד בספר "כחש" מאת בן הכט ומעניין להקשיב לדבריו של אריה ולדון בנושא.

נשאלת השאלה, האם קסטנר היה גדול משתפי הפעולה עם הנאצים או מציל?

אדולף-אייכמן, האיש שניהל את ההשמדה, רואיין שנים אחדות לפני שנתפס בידי עיתונאי הולנדי בשם סאסן. בראיון, שהתפרסם בשבועון 'לייף', הוא מצוטט, באומרו על ישראל קסטנר:

"קסטנר העניק לי את השקט בהונגריה, והביא לכך שלא חוויתי ורשה הונגרית (הכוונה למרד). הוא עשה לי עבודה שלמה. הוא נתן לי את כל היהודים מבלי שנורתה ירייה אחת, בלי הפגנות, ומבלי שהייתי צריך לתת אדם אחד לעזרת המשטרה ההונגרית. הוא הנעים לי את החודשים בבודפשט וחסך לי צרות ומועקות. היה לו חופש תנועה מלא. הוא גרם לכך שהס (מפקד אושוויץ) בא להתחנן כדי להמעיט במשלוחים. קסטנר עשה לי את השהות במטה לעבודה משרדית נעימה. לאיש אמונים כזה, הכרת התודה שלי היתה מתן חופש תנועה מלא... נעשינו חברים... זה היה עסק טוב בשבילי, מחיר של 20-15 אלף יהודים תמורת סדר במחנות".

לפי גרסתו של שמואל תמיר, השמדת יהודי הונגריה בימי הדמדומים של המשטר הנאצי לא היתה מתאפשרת בלי שיתוף הפעולה של ישראל קסטנר עם האס-אס. אריה סובר אחרת, לדעתו, לא ניתן להתבונן ולשפוט את המאורעות והאנשים בעיניים בני ימינו.

מהי "פרשת קסטנר" ?

בשנת 1953 כתב יהודי פשוט בשם מלכיאל גרינוולד מאמר בסגנון שלוח רסן בעיתון נידח שאותו הוציא לאור והפיץ בכמה מאות עותקים, שבו האשים פקיד בכיר במשרד המסחר והתעשיה, ישראל קסטנר, כי בהיותו ראש 'ועד ההצלה' בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, שיתף פעולה עם הנאצים, הציל פושעי מלחמה בכירים מחבל התלייה לאחר המלחמה, ואף השתתף עם הנאצים בשוד הרכוש היהודי.

בתמורה לשיתוף הפעולה קיבל קסטנר רשות לחלץ כ- 1,700 יהודים, שכללו את בני משפחתו, מקורבים, מנהיגים מקומיים, אנשי יודנראט, וראשי ציבור יהודי בהונגריה. שחרור ה"מיוחסים" (כך נקראו!) בוצע בצורה סחטנית תוך וידוא פעולה של הניצולים להרדמת כל היתר.

שמואל תמיר שואל בספרו, מה הופך יהודי שקודם לכן היה בוודאי אדם חיובי, לחבר ושותף במנגנון ההשמדה של הנאצים. מה גרם לו "למכור את נשמתו לשטן?" ומשיב: תחילתו של התהליך הנפשי הזה בפסימיות עמוקה לגבי סיכויי היהודים להינצל. קסטנר ראה את 800 אלף היהודים בהונגריה כאבודים ורצה לפחות להציל את מקורביו. רק בשלב מאוחר יותר שיתוף הפעולה נעשה ביודעין. בהיותו בעל אופי חסר מעצורים, הרפתקן חסר אחריות בעל אמביציות חולניות, בלחץ האיום ההוא נלכד קסטנר במערכת, מתפרק מכל ערכי מוסר, והופך להיות משת"פ.

בתגובה, תבעה מדינת ישראל את גרינוולד למשפט דיבה. הסנגור היה עו"ד שמואל תמיר, ועד מהרה הפך המשפט ממשפט גרינוולד למשפט קסטנר.

במהלך המשפט הסתבך קסטנר בשקרים אינסופיים שנחשפו. בסופו פסק השופט בנימין הלוי שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, ובכך "מכר את נשמתו לשטן", ואף נתן הצהרה בשבועה לטובת קורט בכר - קצין בכיר, ראש המחלקה הכלכלית של האס-אס, שקודם לכך השתתף בהשמדת יהודים בפולין וברוסיה. הצהרת קסטנר, שניתנה אחרי המלחמה, הצילה את חייו של בכר והוא שוחרר.

הצהרת השופט בנימין הלוי ש"קסטנר מכר את נשמתו לשטן", התבססה בין השאר על עדותו של קראוס שטען כי לא זו בלבד שקסטנר לא סייע בהצלה, הוא גם פגע בה. "הבנתי שזו מציאות לא נורמלית שגם היום, עשרות שנים אחרי המלחמה, מציל היהודים הגדול ביותר בימי השואה נמחק מההנצחה הממלכתית"

הממשלה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. בקרב הממשלה והמפלגה היה מתח רב וחשש מכישלון גם בערעור. והנה, זמן קצר לפני מתן פסק הדין, נורה קסטנר על ידי מתנקשים ונפצע. לאחר שאושפז החל מצבו להשתפר, אך לאחר 12 יום, באורח בלתי מוסבר, נפטר.

פסק הדין בערעור אמנם זיכה את קסטנר, אך היה זה על חודו של קול - 3 שופטים מול 2, לא דבר של מה בכך, וזאת במיוחד בהתחשב בעובדה שפסק הדין ניתן בהשפעת הזעזוע שלאחר הרצח. גם בערעור הורשע קסטנר בכל הנוגע למתן העדות המדהימה שזיכתה את קורט בכר.

קסטנר נורה בידיו של איש שב"כ בשם זאב אקשטיין ובסיוע איש שב"כ נוסף, דן שמר. דן שמר אמר בראיון ב- 1967: דאגו לחסל את קסטנר אנשים שחששו כי הוא עמד לגלות דברים הקשורים בשואה ולא פורסמו מעולם. הרצח גם שימש הסחה לנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש. כמו כן רמז שמר כי השחרור המוקדם שלהם הותנה בשתיקתם.

לעומת הרעש התקשורתי של פרשת קסטנר, אשר הביא להצלת כ- 1,700 יהודים בלבד, תוך הפקרת 800,000 יהודי הונגריה לגורלם האכזר, כמעט נשכח סיפור פעולתו של משה (מיקלוש) קראוס ראש המשרד הארצישראלי ואיש ה"מזרחי" אשר הציל לפחות 40 אלף מיהודי הונגריה באמצעות שיטה מקיפה ומקורית. העיתונאים אמילי אמרוסי ב 25.04.2014 בעיתון ישראל היום, איילה כהנא במקור ראשון 11.04.2023 ומרדכי חיימוביץ במעריב 14.04.2023 מספרים את סיפורו המופלא של האיש. שניהם מסתמכים על עבודת הדוקטורט של ד"ר איילה נדיבי "בין קראוס לקסטנר: המאבק על הצלת יהודי הונגריה".

"קראוס משלם עד היום את המחיר של עדותו נגד קסטנר", סבורה ד"ר נדיבי. "הוא גילה את ערוותה של הנהגת היישוב בניהול ההצלה בהונגריה. תוכנית ההצלה שלו היתה ההפך הגמור מתוכנית קסטנר: קסטנר סבר כי הדרך הבטוחה להצלת יהודים היא משא ומתן ישיר עם הנאצים. הוא נהנה מסיוע כספי רב שנשלח אליו בהכוונת מנהיגי היישוב, ורובו נפל לידי הגרמנים. זו היתה הצלה עמוסה בבעיות מוסריות קשות. קראוס, לעומתו, היה משוכנע שיש להסתייע בנציגי המדינות הניטרליות ולא לדבר עם הגרמנים, והצליח להציל רבבות ללא סנט אחד מטעם הנהגת היישוב". נכדתו של ישראל קסטנר היא מרב מיכאלי יושבת הראש של מפלגת העבודה.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של אריה ברנע?*



מפתך מספרת על אדם שמבנה אישיותו כולל את התכונות הבאות: אדם בעל יכולת טבעית להוביל דרך, להנהיג, להיות המורה האוניברסאלי, אדם שפיו הוא כלי עבודתו. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול, רוחני ברמה גבוהה, בעל מודעות גבוהה. בעל יכולת אינטואיטיבית. אדם רחב לב, המסוגל להרחיב אופקים לעצמו ולזולת. אדם בעל ידע רב, חכם, המתנדב למען הזולת, חברותי ורחמן. אדם בעל יכולת הישרדות. אדם בעל יכולת המצאה, יכולת לברוא מציאות. אדם אינטליגנטי, שכלתני ואיש העולם הגדול. אדם בעל יכולת ראיה בגדול, אדם בוגר, אמיץ, פיזי, אדיב, אתגרי, הרפתקן, לוקח סיכונים, דינמי, אנרגטי, סתגלן. אדם המצטיין בכול תחום, מתחיל ומסיים דברים, אוהב אדם. אדם בעל דמיון, מתנסה בריגושים, זקוק למרחבים ולחופש. אדם בעל ביטחון עצמי, המאמין בעצמו, אופטימי, חזק נפשית ופיזית. אדם הישגי, מנטאלי, שקט כלפי חוץ, נשמתו כאש היצירה, פתוח, מעניק ללא תנאי. אדם חברותי, בעל יכולת להכיל את כולם. לוחם טבעי, נלחם למען אחרים. אדם שאחריו הולכים באש ובמים. אדם הנלחם למען זכויות חברתיות ונלחם למען צדק חברתי.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

עופרה חזה - מחר אני אבגוד

מלים: מריאן כהן, לחן: עממי

יזהר כהן  – הנדר

מילים: אברהם שלונסקי, לחן: יזהר כהן

משי קלינשטיין ודוד ד'אור - חלומות שמורים

מילים : אהוד מנור, לחן : מתי כספי

שלמה ארצי - אני נושא עימי

מילים: יעקב אורלנד, לחן: דוד זהבי

עמיר בניון "האחרון שנשאר" עם הפילהרמונית של קרקוב

מילים: משה קלוגהפט, לחן: עמיר בניון

טובה בן צבי -שמעי ילדתי

שירי גטו ושירים מימי השואה

מחברים לא ידועים

דודו פישר – סיגריות

מלים: הרמן יבלוקוב, לחן: עממי רוסי

נחמה הנדל - דונה דונה ביידיש

מילים: אהרון צייטלין, לחן: שלום סקונדה

על הדרך עץ עומד - צילה דגן

מילים: איציק מאנגר, לחן: פ. לסקובסקי, תרגום: נעמי שמר

חוה אלברשטיין – מארגאריטקעלעך

מילים ולחן : זלמן שניאור

יהודה פוליקר – כשתגדל

מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר

עופרה חזה – אלי אלי

מילים: חנה סנש, לחן: דוד זהבי


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי