יום שני, 8 במאי 2023

יוריק בן דוד - מלחין, מעבד, זמר, ומנכ"ל אקו"ם בדימוס 08/05/2023

 בס"ד

יוריק בן דוד - מלחין, מעבד, זמר, ומנכ"ל אקו"ם בדימוס. 


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, י"ז באייר ה'תשפ"ג 

08 במאי 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את יוריק בן דוד – מלחין, מעבד, זמר, ומנכ"ל אקו"ם בדימוס אשר פעל למען קידום היצירה המוזיקלית בישראל,

הקים את "בית היוצר" בנמל תל אביב, עבד על הקמת ערוץ הטלוויזיה "מוזיקה il"  וקידם בכנסת את חוק זכויות היוצרים.

את הקריירה המוזיקלית שלו החל יוריק ב-1972 בהיותו חבר להקת פיקוד הדרום והשתתף בתוכניתה "מדרום תיפתח הטובה".

לאחר השחרור מצה"ל למד קומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוזיקה בתל-אביב, ובהמשך לימודי ניהול באוניברסיטה הפתוחה.

אבני דרך בקריירה: זמר ומלחין (בין היתר בתוכנית "ארץ טרופית יפה" לצידם של מתי כספי, יהודית רביץ, קורין אלאל ואחרים). ב-1979 הלחין והקליט לפסקול הסרט "דיזנגוף 99" את השיר "לילה לי" שאת מילותיו כתבה תלמה אליגון, והוא היה ללהיטו הגדול ביותר. מפיק ומעבד מוזיקלי; מנהל אמנים בחברת התקליטים CBS; חבר דירקטוריון ומנכ"ל אקו"ם ומכור למוזיקה ברזילאית, למרות שלא ביקר בברזיל מעולם.

כמנכ"ל אקו"ם אמר יוריק: "זה אבסורד שאמן צריך לשלם כדי להופיע" ולכן יזם את הקמת "בית היוצר" - במה בחינם לאמנים בתחילת דרכם. המימון מגיע מתמלוגים על השמעות מוזיקה בבתי עסק.

כאשר פרש מתפקידו אמר יוריק: "עולם זכויות היוצרים והקניין הרוחני עובר מהפכה וטלטלה עם ההתפתחות המואצת של האונליין והדיגיטל. עובדה זו מעמידה אתגרים מרתקים בפני דור חדש של מנהלים, מחוקקים ויזמים בתחומים אלה. לכל 13,800 יוצרי המוזיקה, השירה, הספרות והמו"לים למוזיקה בישראל, ולכל שני מיליון היוצרים והמו"לים ברחבי העולם המיוצגים על ידי אקו"ם בישראל".

לשאלה "מה החזון שלך?" הוא משיב: " להקים "בתי יוצר" נוספים בפריפריה. "אנחנו רוצים להקים בית בבאר-שבע ועוד אחד בגליל. כרגע הבית היחיד נמצא בתל-אביב, וזה לא מספיק. אנחנו רוצים ליצור זרימה של תרבות מתל-אביב לפריפריה וחזרה, כלומר ליצור מצב בו מופע שעולה בתל-אביב יוכל להתקיים גם בבאר-שבע ולהיפך".

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליוריק?*

מאז שנת 2000 ועד ל 2021 יוריק היה מנכ"ל אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים), הגוף שאחראי לתשלום התמלוגים לאמני ישראל, שבהנהגתו של יוריק זכה לחשיפה ואף לביקורת שספק אם זכו להן לפניו.

אך גם המבקרים מסכימים על דבר אחד: כשמדובר ביוריק, הוא אכן "הראה את הכסף". אקו"ם מחלק בשנים האחרונות לאמני ישראל סכומים שנעים סביב ה־100 מיליון שקלים, תוצאה של מאבקים שניהל יוריק נגד גופים גדולים וקטנים במדינת ישראל: תחנות הרדיו האזוריות, הזכיינית קשת, רשות השידור, אולמות אירועים ואפילו עסקים קטנים.

"כשאנחנו גובים כסף אני רואה איך היחס לתרבות ולקניין רוחני אצל אנשים במדינה מזכיר מדינות עולם שלישי. בן אדם רוצה שהעסק שלו ינגן מוסיקה, שיעניין לקוחות, שהם ייכנסו וישמעו מוסיקה, אבל הוא לא מבין למה הוא צריך לשלם על זה. מבחינתו, האמן שכתב את השיר ויושב בבית לא צריך לקבל על כך כסף. אני חושב שכאן עדיין לא הצלחנו לחולל שינוי מלא, אבל זה עניין רחב יותר של תרבות וחינוך, משהו שבאירופה ובארה"ב הוא כמובן מקובל ואין איתו שום בעיה".

"אין לי ספק שאני האיש הרע כל הזמן ומכל הצדדים", הוא אמר בטון שקט ומחושב. "מבית אני שומע שאני לא עושה מספיק ושאחד מקבל יותר מהשני, והשלישי אומר שהשירים שלו מושמעים בלי סוף, אז איך יכול להיות שזו כמות התמלוגים שהוא מקבל"?

  

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יורם בן דוד?*



מפתך מספרת על אדם שייעודו להיות מלך ביצירתיות. לעמוד על במה ולהעביר ידע. להיות משכיל, וורבלי, מעניין, בעל יכולת ביטוי טובה מאד. להיות שמח, חביב, מקסים, חברותי, לפעול למען החברה ולתת שירות. לעודד, להעצים, לעזור ולשמח בעיקר דרך התחום היצירתי.

מפתך מספרת על אדם שמבנה אישיותו כולל את התכונות הבאות: יצירתי, אינטליגנטי, וורבאלי, בעל יכולת ביטוי טובה מאוד. אדם אופטימי, בעל חשיבה חיובית. אדם סימפטי, בעל דחף טבעי לעזור לזולת.

מפתך מספרת על אדם שמעריך אנשים ישרים, הוגנים, שמקיימים את הבטחותיהם.

יום הלידה – ספירת יסוד מתארת אותך כאדם שהוא: מלך ברעיונות ובביצוע. בעל תכונות של מנהיג, מנהל ועצמאי. אדם הרוצה לקבל הכרה וכבוד. בעל כבוד עצמי ובטחון עצמי. מוחצן, שאפתן, יצירתי, אמיץ, מעשי, פעלתן וביצועי.

קובע מטרה ומשיגה ואז יוצר מטרה חדשה. אדם ממוקד. מחפש להתחדש.

יוזמתי, בעל מרץ, נחוש ובעל יכולת ארגון. אוהב להתנסות, ספונטני, אוהב להיות הראשון לפני כולם. זקוק למרחב. פועל כאש היצירה. לומד בדרך עצמאית (לא לומד מטעויות אחרים). מבין שידע = כוח.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אח איפה הם – יוריק בן דוד ?

מלים: יואל ריפל, לחן: יוריק בן דוד

ננה מוסקורי  רק הד קולך

מילים: איתן פרץ, לחן: נחום (נחצ'ה) היימן

הדסה סיגלוב רק הד קולך

מילים: איתן פרץ, לחן: נחום (נחצ'ה) היימן

הפרברים - רק הד קולך

מילים: איתן פרץ, לחן: נחום (נחצ'ה) היימן

כלניות -שושנה דמארי – הופעה חיה

מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי

בעיבוד נהדר של שמעון כהן.

צוענית יפהפיה (אל ההר יצאו) - חבורת למרוסיה באהבה - אופירה יוספי ויוריק בן דוד

מילים ולחן: עממי רוסי

עכשיו הזיקנה – שלמה גרוניך

מלים: מירב רוט, לחן: שלמה גרוניך

ארץ טרופית יפה – מתי כספי, יהודית רביץ, קורין אלאל, צילה דגן, צמד הפרברים ויוריק בן דוד

מילים ולחן: ג'ורג'י בן, תרגום: אהוד מנור

לילה לי – יוריק בן דוד

מילים: תלמה אליגון, לחן: יוריק בן דוד

נהר זורם – צבי בומס

מלים: רחל שפירא, לחן: יוריק בן דוד

שלא יאבד 10 – להקות צבאיות

שיר הנושא לסידרה ״כדי שלא יאבד״ ליום הזיכרון לחללי צה״ל, בטלוויזיה החינוכית

מילים: בארי אורן ז״ל. לחן- עמוס ויוריק בן דוד

דבר אלי בפרחים – גאולה גיל

מילים: אורי אסף, לחן: דובי זלצר

תני לי את הלב – שימי תבורי

מילים: רוני בראון, לחן: יוריק בן דוד

דמוקרטיה – מתוך המחזמר "קזבלן" משנת 1966, בכיכובם של יהורם גאון, עדי עציון, שלמה בר שביט, דליה אורן, אסתר גרינברג, אריה אליאס ועוד.

מילים: עמוס אטינגר, לחן: דובי זלצר


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי

           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



 

 

 

 

יום שני, 1 במאי 2023

ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל 01.05.2023

 בס"ד

ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל 

במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ביום שני, י' באייר ה'תשפ"ג 01 במאי 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל.

בואו להאזין לסיפורו של ד"ר יעקב מעוז – יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל, מחבר הספר "ירושלים ונינווה", עוסק בשאלת הגדרת הזהות של היהודים דוברי הארמית, שעלו מאשור ובשאלת הצלת הלשון הארמית המדוברת.  

היה זה לפני כחמישים ואחת שנה, עת הכרתי את רעייתי אשר משפחתה ממוצא ארמי. כאשר התארחתי בבית הוריה לארוחת צהרים. חמי הזמין את כל הנוכחים לגשת לשולחן ושאל בארמית  את רעייתו "עימן לקה זיל?  היא השיבה לו "אביבה". המלים נשמעו לי מוכרות ולכן נזקפו אוזני, אך לא הייתי בטוח. חמי התבונן בפני וראה שאני מקשיב, הוא שאל אותי: "ראיתי שאתה מקשיב, האם אתה מבין מה אמרתי?" השבתי לו: "אינני בטוח אך אני חושב ששאלת "לאן עימן הלך".  הוא ענה לי: "זו ארמית והבנת נכון. מנין אתה מכיר ארמית?" עניתי לו: "זיל זה הלך, לפי הסיפור הידוע על המחלוקת בין הלל ושמאי. גר אחד ביקש ללמוד את התורה על רגל אחת, שמאי הקפדן סרב והלל שאהב יותר אנשים והיה ידוע במתינותו אמר לו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ואידך זיל גמור" שזה אומר "את כל היתר לך ולמד. מכאן הבנתי ששאלת לאן עימן הלך" והוספתי לו "וחוץ מזה מספר דניאל". הוא התפלא ושאל: "האם אתה מכיר את ספר דניאל? אתה יודע לקרוא בו?" חייכתי ועניתי: "אני קורא אותו עם תרגום, כך יותר נוח לי ואני נעזר בפירוש רש"י". חמי הוסיף ושאל: "האם אתה יודע לקרוא ולכתוב בכתב רש"י? "בוודאי" עניתי לו, "דודי, הרב, לימד אותי כתב רש"י". אני חושב שמאותו רגע, קרני, קצת עלתה בעיניו. עברו להם חמישים שנה ועדיין איני דובר ארמית.  

על ד"ר יעקב מעוז שמעתי מידידתי, מנהלת תוכנית "חיבורים חולון" ציפורנית פז, אשר המליצה לי להזמינו לתוכניתי, וכך נסגר לו מעגל מעניין.  

ד"ר יעקב מעוז, יו"ר לישנא, הארגון העוסק בהתחדשות הארמית בישראל ושגריר של רצון טוב של העם האשורי בישראל. בוגר האוניברסיטה העברית בתחום מחשבת ישראל ומחבר הספרים: צדק פואטי, אלוהים אהבה אסתטיקה הגדה של פסח בביאור ישראלי, ועומד להתפרסם הספר "ירושלים ונינווה" (על תחיית הלשון הארמית בימינו והיחסים שבין האומות העתיקות, ישראל ואשור). מנהל פיתוח תכנים בחברה למתנ"סים, עוסק ב"עמיות יהודית", (קשרים בין קהילות יהודיות בישראל ובתפוצות). פיתוח קשרי קהילות בישראל ובתפוצות, מחבר סידרת החוברות "חגים בקהילה". פובליציסט ובעל טורי דעה בעיתונות וברדיו.  

יעקב עסוק מאד בשאלת הזהות והתרבות של קהילת מוצאו. את היהודים הארמיים שעלו מארץ אשור כינו בטעות כורדים ולכן חשבו בטעות שלשונם כורדית ולא ארמית כפי שהיה צריך לכנות אותה. הם התביישו בלשונם והסתירו את העובדה שהם משמרים שפה מדוברת בת שלושת אלפי שנים. הבלבול שבין כורדית לארמית גרם נזק בלתי הפיך ללשון הארמית המדוברת. עמותת לישנא, מנסה לאסוף את השברים ולשקם את הלשון הארמית לטובת הדורות הבאים.  

פעילותו מתמקדת בין השאר בבניית גשר תרבותי אל העם האשורי ממנו הגיעו הוריו.  הם דוברים אותה השפה ארמית-אשורית. במסגרת זאת הוא מייצג את העם האשורי בישראל וחותר להשיג הכרה של מדינת ישראל ברצח העם האשורי בשנת 1915 בידי הטורקים והכורדים. באירוע זה נרצחו כחצי מיליון אשורים והוא ראוי לתשומת לב לפחות כמו רצח העם הארמני. בני העם האשורי נרדפים בארצם על ידי השלטונות האסלאמיים והם נפוצים בכל רחבי העולם המערבי. משם הם תומכים בישראל ומבקשים את חברותה ותמיכתה.  

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליעקב?*

נשאלת השאלה – מה הקשר בין עם ישראל לאשור? התשובה: האותיות האשוריות. לחכמי הקבלה במשך כל הדורות ברור כאור היום שבאותיות הכתב האשורי נברא העולם. עיקרון זה הוא אחד היסודות עליהם עומד ספר הזוהר. לראייה כתב סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) נכתבים באותיות אשוריות. 

סימוכין לכך אנו מוצאים בגמרא במסכת שבת ובמסכת סנהדרין. אנו פוגשים לראשונה את האותיות האשוריות, לשון הקודש הנסתרת כאשר יצאה יד וכתבה מילים בכתב אשורית על הקיר בשעת משתה בלשאצר, לא היה איש שידע לקוראו, אפילו לא יועציו היהודים של המלך. רק דניאל שהיה מגדולי התורה וממנהיגי הדור הכיר את האותיות האלוקיות וידע לקוראם ולפענח את הכתוב.  

הכתב האשורי מופיע בקודש הקודשים של התרבות היהודית. ספרי תורה, תפילין, מזוזות וסידורי התפילה כולם כתובים באשורית. היהדות העדיפה את הכתב האשורי על הכתב העברי הקדום וכך נעשה הכתב האשורי לאחד מיסודות הזהות היהודית מאז עזרא הסופר ועד לנצח נצחים.

ירושלים ונינווה הינו ספר היסטורי תרבותי חסר תקדים בן ימינו. הספר עוסק בשאלת הגדרת הזהות של היהודים דוברי הארמית, שעלו מארץ אשור, ובשאלת הצלת הלשון הארמית המדוברת, שהשתמרה כשלושת אלפי שנים, וכעת מצויה היא בסכנת הכחדה מוחלטת. בנוסף, מציע הספר לחדש את הברית בין שתי האומות העתיקות ישראל ואשור. 

מחבר הספר, ד"ר יעקב מעוז, הינו בן למשפחת עולים דוברי ארמית מארץ אשור, מהערים זאכו ודוהוק. הוא שייך לדור האחרון של דוברי הארמית. לאחר הדור הזה תיעלם לעולם הארמית היהודית המדוברת מן ההיסטוריה של עם ישראל. אלא אם כן נפעל בבהילות להצלתה.

את הלשון הארמית אנו פוגשים ברגעים הדרמטיים ביותר במחזור החיים היהודי, כמו קדיש, כתובה, כל נדרי, בריך שמיה ועוד. הקדיש נוכח בכל טקסי הזיכרון הלאומיים של מדינת ישראל. הארמית המדוברת היא המשך ישיר של הארמית הספרותית, שאנו מוצאים בכל כתבי הקודש היהודיים. מאחר שהלשון הארמית היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית הישראלית, על העם היהודי וממשלת ישראל לעשות מאמצים עילאיים להציל אותה מן האבדון.

ירושלים ונינווה, מבקש להסדיר את היחסים עם העם האשורי, שהוא העם התאום של העם היהודי מבחינות רבות. הוא גם מבקש לבנות גשר תרבותי בין שני העמים, דוברי אותה הלשון ובעלי ערכים משותפים רבים. לשם כך נדונה בספר סוגיית היחסים בין האימפריה האשורית, שכבשה והגלתה את ישראל בעת העתיקה, לבין העם היהודי. מחשבת היהדות איננה נוטה להעניק מעמד תיאולוגי לאומות העולם אלא כאויבי ישראל. המושג אשור בתיאולוגיה היהודית זוכה להערכה רבה. חכמי ישראל קובעים כי אשור הקדמון לא השתתף במרד מגדל בבל, אנשי נינווה חזרו בתשובה כי לא היו עובדי אלילים, תשובתם הייתה עדיפה על זו של ישראל ועזרא הסופר מאמץ את הכתב האשורי.

היהודים והאשורים חולקים אלה עם אלה, היסטוריה עתיקה, אמונה בתנ"ך, לשון משותפת וערכים משותפים. שני העמים, יהודים ונוצרים, הנם מיעוטים נרדפים במזרח התיכון ולשניהם אויבים משותפים רבים. הקהילות האשוריות שהתבססו בעולם המערבי יכולות להגן על ישראל מפני חרם ה-BDS ואילו מדינת ישראל יכולה לתבוע משותפיה הכורדים לחדול מרדיפת האשורים ולאפשר להם הקמה של ישות מדינית אוטונומית משלהם. כך תתחדש הברית העתיקה בין ישראל לאשור.

בירושלים ייפתח בזמן הקרוב מוסד תרבות ישראלי אשורי שייקרא השגרירות האשורית בירושלים. מוסד זה יפעל להצלת הלשון הארמית-אשורית, יקרב בין יהודים לאשורים וייצג את העם האשורי בפני מדינת ישראל הרשמית ובפני דיפלומטים זרים מכל העולם.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יעקב מעוז?*



מפתך מספרת שבאת לעולם להיות מלך בידע וחוכמה. להעמיק, ללמוד וללמד, לחקור ולהתמחות. באת לעולם להיות פרפקציוניסט. ללמוד להתחבר לרוחניות, לנשמה הפנימית שלך ולעולם המיסטיקה. מפתך מספרת עליך שכאשר הגעת  לעולם נשמתך רוצה לראות בך אדם בעל יכולת לרדת לעומקם של דברים ולהיות אדם בעל יכולת ביקורתית הנוטה להיות פרפקציוניסט כלפי עצמו וכלפי אחרים.  

מפתך מספרת על אדם בעל צורת מחשבה חדה, מעמיקה, חוקרת, מחשבה אינדיבידואליסטית מאד. בעלת דעות ותפישה השונות מהזרם המקובל. חשיבה מקורית, חשיבה אינטואיטיבית, חשיבה היודעת לעשות אבחנה בין אירועים ומצבים, מעמיקה. מחשבה היודעת לבדל נושאים בכל תחום. יכולת זיהוי ייחודיות. חשיבה שקולה ובוגרת.  

מפתך מספרך עליך ומתארת אותך כבעל כישורי מאסטר, לומד ומלמד, מעמיק, וורבאלי, יכולת שכנוע טובה, מקורי מיוחד ולא שיגרתי, מנהיג, אחריך הולכים באש ובמים, אמיץ, משתלב בכל מקום ובכול תחום.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

ליאת יצחקי ומדלן אישואבה -  שלום עליכם / שלמא אילוכון

מילים: עברית מן המקורות, ארמית: יעקב מעוז. לחן: עממי, עיבוד עדי חייט

עדי קדוסי - ליל שבת'א

מילים: יעקב מעוז. לחן: ליאת יצחקי.

ליאת יצחקי ונשות אילת - רפא נא לה

מילים: יעקב מעוז. לחן: ליאת יצחקי.

רקפת אמסלם - הילדה רעננה

מילים: יעקב מעוז. לחן: עממי, עיבוד רקפת אמסלם

אהרון מנחם-דללה דללה

מלים ולחן: עממי

ליאת יצחקי ומיכה ביטון - לקראת שנה

מילים: יעקב מעוז, לחן: מיכה ביטון

יצחק חופי חפוטה - אמא

מילים: יעקב מעוז. לחן: יצחק חופי חפוטה

רוני איש רן - קידוש לט"ו בשבט

מילים: יעקב מעוז. לחן: רוני איש רן

אברהם פריד -  רק תפילה אשא

מילים: יורם טהרלב לחן: חנן יובל

איציק קלה - ישמח חתני

מלים ולחן: עממי

הנשר של תכומה – ווארדה עגלתין

מלים: פרידון אטוריא, לחן: עממי

נועה בן שושן ולהקת מרקש - ערב שבת

מילים: יעקב מעוז. לחן: אורי דקל


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי