כיצד מקפידים על
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד
לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" [דברים ד' ט"ו]
לאור ריבוי אפשרויות הבחירה?
בעבר סיפרתי לכם
על חשיבות הבחירה שכל אחד מאיתנו עושה בכל רגע ורגע נתון בחייו, בנושאים פעוטים
ובנושאים הרי גורל. בחירה זו מבוססת על הפסוק מספר דברים פרק ל' פסוק י"ט,
ככתוב: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים
וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים
לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
כיום, במאה ה-21
יש אפשרויות רבות, כמעט בכל דבר ועניין, אז בכל אופן, איך אבחר את הבחירה הנכונה? איך
אדע שמה אני בוחר באמת נכון וטוב עבורי בעת הבחירה? אולי אני טועה? ואולי
לא?
כאן באה לעזרתנו
הנומרולוגיה הקבלית אשר משולה לפנס רב עוצמה המאיר את הדרך. כך, במקום דרך חשוכה
ובלתי ברורה אנו רואים דרך מוארת וברורה המקלה עלינו את הבחירה.
בתגובות אשר אני
מקבל מגולשות פייסבוק הנכבדות, חלק מהן, בעיקר נשים אמוניות [דתיות] אני מקבל את
התגובה שיש לסמוך על דברי הבורא ומה שיהיה, יהיה ואין טעם ללמוד ולחקור אלא יש
להשאיר את הכל ליד המקרה.
אולם מהי המלה
'מקרה'? אם נהפוך את סדר האותיות נקבל את צמד המלים רק מה'. כלומר יש לקבל את
הכוונת הבורא. את הכוונת הבורא אנו מכירים כבר מספר יצירה אותו כתב אברהם אבינו
ע"ה, אשר חקר ולמד את עשר מאמרות הבורא וביקש להבין כיצד נברא העולם בעשר מאמרות
אילו.
נכון, יש לסמוך
על דברי הבורא ועל תורתנו הקדושה, אולם יש למלא גם אחר הציווי "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". ומה הכוונה בציווי זה?
אם איני לומד וחוקר את האפשרויות העומדות בפני ובוחר
את הטובה ביותר עבורי אלא בוחר בעלמא סתם כך אפשרות כלשהי, הריני מסכן את נפשי.
הרמב"ם פוסק כי "כל מעשה שיש בו סכנת נפשות, מהווה עבירה על מצוות שמירת
הנפש" [משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק י"א, פסקה ד'].
לכן, אם
הנומרולוגיה הקבלית עוזרת לי מחד גיסא בבחירות שלי ומאידך גיסא עוזרת לי לשמור על
נפשי ועל חיי לבל אטעה, הרי שמבורך הוא הצעד להסתמך על המלצותיה, המותאמים לכל אדם
ואדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה