יום שני, 18 באוגוסט 2025

עו"ד בני דון-יחייא על סניגורם של ישראל – רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב 18/08/2025

בס"ד

עו"ד בני דון-יחייא על סניגורם של ישראל – רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב



ברוכים הבאים ל- "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – יַהֲדוּת וְהִיסְטוֹרְיָה נִפְגָּשׁוֹת"

שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – מַסָּע אֶל עָבָר שֶׁעוֹד חַי בְּתוֹכֵנוּ, תָּכְנִית רַדְיוֹ שֶׁחוֹקֶרֶת אֶת הַקְּשָׁרִים הַמְּרַתְּקִים בֵּין הַיַּהֲדוּת לַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת

 

פותח את התנ"ך ויודע: זה לא רק סיפור היסטורי. זה הקוד הגנטי הרוחני שלי.

זו הזהות שלי. עם ישראל יוצא ממצרים, נותן לעולם את עשרת הדברות ואת ספר הספרים – וממשיך להדהד ערכים, מצפון ומוסר. בכל דור. גם עכשיו.

 

במסגרת תוכניתנו "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן" אירחנו ביום, ביום שני, כ"ד  באב ה'תשפ"ה, 18 באוגוסט 2025 את הרב עו"ד בני דון-יחייא בשיחה על מי היה רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב ומדוע נודע כסניגורם של ישראל? בתוכנית הקרובה נגלה את סיפור חייו ומשנתו: חסידות של שמחה, תפילה כניגון, והלכה עם לב פתוח. נשמע מפי עו"ד בני דון-יחייא, אשר כתב 16 ספרים מבוססי יהדות, סיפורים מעוררי השראה, נקרא קטעים מקדושת לוי ונבחן איך מורשתו יכולה לרפא שיח מקוטב ולבנות חברה מלוכדת. נשאל כיצד אפשר ליישם את עקרונותיו ביום יום שלנו, ונצא עם כלים מעשיים לאהבת אדם ולחיזוק הקהילה.

רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב, מן הדמויות האהובות והמרגשות בתולדות החסידות, היה רב, מנהיג קהילה ומורה דרך רוחני שראה בכל אדם את נקודת הטוב הפנימית. הוא נולד בגליציה במאה השמונה־עשרה, גדל בבית חדור באמונה, חום אנושי ותחושת שליחות. חוויות ילדותו והחינוך שקיבל עיצבו בו תודעה עמוקה של אהבת האדם, ראיית הזולת בעין טובה והבנה שהחסד הוא יסוד החיים. בביתו למד לשלב בין לימוד התורה לרגישות למצוקות הזולת, תכונה שהפכה עם השנים לאבן היסוד בהנהגתו. כבר בגיל צעיר פגש דמויות מופת רוחניות, תלמידי חכמים ומנהיגים חסידיים, שהטביעו בו חותם עמוק וחידדו בו את ההכרה שהתורה אינה מנותקת מן העולם אלא צריכה לגעת בחיי היום־יום.

חדשנותו בלטה ביכולתו לחבר בין עומק תורני, השראה חסידית ושפה רגשית ישירה. הוא ייסד דרך לימוד והנהגה המדגישה סנגוריה על ישראל – חיפוש נקודת הזכות בכל אדם, גם במי שנראה רחוק מהדרך. גישה זו ממשיכה להשפיע עד ימינו, במיוחד בעידן שבו קל לשפוט ולבקר, והיא מציעה תבנית חינוכית המקדמת אמון וחיזוק. במשנתו ניכרים עקרונות שיכולים לסייע לאדם בן זמננו להתמודד עם אתגרי היומיום: לראות בכל קושי הזדמנות לצמיחה, לשמור על שמחה פנימית, ולחפש בכל מצב את נקודת האור.

לוי יצחק ראה בתורה דרך חיים שממשיכה אל עולם המעשה. בעיניו, אין די בלימוד עיוני; התורה צריכה להתבטא במעשים – ביושר במסחר, בעזרה לזולת, בשמירה על כבוד האדם. תפיסה זו מקבלת חיזוק בימינו דרך מיזמים קהילתיים ושיתופי פעולה חברתיים המבקשים לממש את הערכים שלמדנו בבית המדרש גם ברחוב ובחיי היום־יום. לצד זאת, הדגיש מסורות חסידיות וקבליות של עבודת ה׳ בשמחה, בתפילה מעומק הלב ובניגון המרים את הנפש, מתוך אמונה שדרך זו מקרבת את האדם לבוראו ומרוממת את חיי הרוח.

כמנהיג כריזמטי לא נחסכו ממנו התנגדויות וביקורות. היו שראו בסנגוריה שלו חולשה, או חששו מגישה רכה מדי. אך דווקא העימותים הללו חידדו את משנתו והובילו אותו להדגיש את הצורך באיזון – הקפדה על ההלכה בצד אהבת הזולת. סיפור מובהק המייצג את אהבת האדם שלו מספר על תפילה שבה פנה לקב״ה וביקש שלא ישפוט את עמו על פי מעשיהם בלבד, אלא יראה את כוונותיהם הטובות. סיפור זה מלמד שמנהיגות רוחנית אמיתית אינה נמדדת רק בידע תורני אלא ביכולת לשמש כמתווך של חסד בין העם לבין שמיים.

בפרשנותו למושגים כמו גאולה, תשובה ושליחות, ראה את התהליך כתנועה פנימית מתמדת. הגאולה, בעיניו, מתחילה בתיקון הלב ובחיבור בין אנשים; התשובה היא שיבה לאור הפנימי; והשליחות היא האחריות להשפיע טוב בעולם. יישום רעיונות אלו במציאות העכשווית פירושו בניית קהילות תומכות, טיפוח שיח מכבד והפיכת ערכי החסד למעשים מוחשיים.

מורשתו של לוי יצחק ממשיכה לחיות בחינוך, בקהילה ובזהות היהודית של המאה ה־21. היא ניכרת בספרי מוסר וחסידות, בפרויקטים חברתיים ובניגונים שנשמעים בבתי הכנסת. היא מלמדת אותנו שגם בעידן של שינוי מהיר ואי־ודאות, ניתן לשלב בין עמידה על עקרונות לבין פתיחת הלב, ולהוביל מתוך אהבת אדם, תקווה ושמחה. כך, דמותו של לוי יצחק מברדיצ׳ב הופכת לגשר בין עולם של ערכים עתיקים לבין הצרכים המוסריים והרוחניים של ההווה.

 

חשיבות התוכנית
התוכנית מציעה מבט מעשי על שילוב בין ערכים עתיקים למציאות מורכבת. היא מעניקה כלים לריפוי שיח מקוטב, לחיזוק קהילות, ולהטמעת ערכי חסד בחיי היומיום.

למה כדאי להאזין
כי זו הזדמנות נדירה לשמוע על מנהיג שחיבר הלכה עם לב, והראה שאהבת האדם היא מפתח לתיקון אישי וחברתי. שעה של השראה שיכולה לשנות מבפנים.

מה מיוחד בתוכנית
היא משלבת סיפור חיים מרתק עם עקרונות מעשיים לחיים שלנו. זו לא רק היסטוריה – זה מודל חי להנהגה רכה אך נחושה, שמסוגלת להצית שינוי אמיתי.



להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

למען אחי - רבי שלמה קרליבך

מלים: פרק קכ"ב, פסוק ח׳, לחן ר' שלמה קרליבך

אנחנו פותחים עם שיר שהוא בעצם תפילה – "למען אחי ורעי". הפסוק הזה מתהילים היה חי ונושם בכל נשימה של רבי לוי יצחק. הוא היה ניגש לכל אדם, קרוב או רחוק, ורואה בו אח אמיתי, חבר לדרך. השלום והאחדות היו בשבילו לא סיסמה, אלא דרך חיים. קרליבך, עם לחן מלא חום ואמונה, מביא את הפסוק הזה לחיים ומחבר אותנו לאותה תחושה של אחדות שהייתה בליבו של רבי לוי יצחק.

 

יהורם גאון - אדרבה

מלים: ר' אלימלך מליז'ענסק, לחן: לחן: עובדיה חממה

ועכשיו – תפילה עתיקה שכתב רבי אלימלך מליז’ענסק, חברו ובן דורו של רבי לוי יצחק. המילים מבקשות מאיתנו לראות תמיד את המעלות של הזולת ולא את חסרונותיו. זו הייתה דרך חייו של רבי לוי יצחק – בכל מפגש, בכל תפילה, בכל שיחה. הוא חיפש את הנקודה המוארת שבכל אדם, גם במצבים שנראו חשוכים לגמרי. יהורם גאון, בלחן המיוחד של עובדיה חממה, לוקח את התפילה הזו ומעניק לה נוכחות חיה, כזו שנכנסת ללב ונשארת שם.

 

עוזי חיטמן - בארץ הזאת

מילים ולחן: עוזי חיטמן

יש שירים שנשמעים כמו מכתב אהבה. "בארץ הזאת" של עוזי חיטמן הוא בדיוק כזה – מכתב לארץ, לעם ולשורשים שלנו. רבי לוי יצחק, שחי בגולה, נשא בליבו געגוע עמוק לארץ ישראל, וחיבר את אהבתו לעם ולאדמה עם אהבתו לתורה. השיר הזה מחבר אותנו לאותה תחושת שייכות, לאותו חלום שבלעדיו העם לא שלם.

 

שולי נתן ונחמה הנדל - מי האיש

מילים: תהילים, ל"ד פסוק י"ג,  לחן: ברוך חייט

מתהילים פרק ל"ד מגיע שיר שהוא מצפן לחיים: "מי האיש החפץ חיים… בקש שלום ורדפהו". זה היה עמוד האש של רבי לוי יצחק – לחפש את הטוב, לרדוף אחר השלום ולא לוותר עליו גם כשקשה. הביצוע של שולי נתן ונחמה הנדל, עם הניקיון והפשטות שבו, מעביר בדיוק את הרוח הזו – אמת פשוטה שמזמינה אותנו להקשיב פנימה.

 

נתנאלה - היה לי חבר היה לי אח

מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום

יש שירים שמזכירים לנו את הערך של אחווה. "היה לי חבר היה לי אח" הוא אחד מהם. רבי לוי יצחק ראה בכל יהודי אח, גם אם היה רחוק פיזית או רוחנית. הוא פתח את הלב, חיבק והשיב אנשים אל חום הקהילה והאמונה. השיר הזה מחבר אותנו לרגעים של קרבה ושל זיכרון מתוק מריר, ומזכיר לנו לשמור על הקשרים היקרים באמת.

 

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

"ועכשיו, משהו באמת מיוחד. 'שיר עשרת הספירות' – את המילים כתבתי אני, והן נוגעות בלב ליבה של חכמת הקבלה ומביאות את עץ החיים לשפה פשוטה ומוזיקלית. הלחן והביצוע נוצרו בעזרת בינה מלאכותית – שילוב נדיר בין השראה אנושית עמוקה לבין טכנולוגיה חדשנית. כמו שרבי לוי יצחק ידע לחבר בין עולמות – בין ההלכה לרגש, בין סוד לנגלה – כך גם כאן, המילים והמסר העתיק מקבלים חיים חדשים בכלי של המאה ה־21, ומזמינים אותנו להרגיש את העומק גם דרך צליל מודרני." 

יום שני, 11 באוגוסט 2025

מה בין עזה ובודהה? – סיפורו של נדב רז 11/08/2025

 בס"ד

מה בין עזה ובודהה? – סיפורו של נדב רז



במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אירחנו ביום שני י"ז  באב ה'תשפ"ה, 11 באוגוסט 2025 את נדב רז, הלוחם שחצה את הגבול בין עזה לבודהה – ומביא איתו תובנות נדירות על כאב, החלמה ובחירה. בשיחה על: האם אפשר לרפא פצעי נפש בעזרת מזרח, מדים ומשמעות?

נדב רז, בן 43, הוא הרבה יותר ממטפל ברפואה סינית או לוחם לשעבר – הוא עדות חיה ליכולת האנושית לשרוד, להחלים, ולבחור שוב ושוב בחיים. סיפורו האישי מטלטל, מעורר השראה ומציג תמונה מורכבת של נפש ישראלית, שחוותה את הקצה – והחליטה בכל פעם מחדש שלא להישבר.

המסע של נדב מתחיל בקורס מ"כים של צה"ל, בעזה של תחילת שנות האלפיים. המצב הביטחוני התפוצץ מול עיניו, והוא נקלע ללחימה בלתי אפשרית במוצב שממנו לא ניתן היה להשיב אש. תחת אש צולבת, פציעות נס, והוראות סותרות – החלה לצמוח בו חרדה פנימית שלימים תהפוך לפוסט טראומה. אחרי שהאירועים החמורים נרגעו כלפי חוץ, נדב המשיך להצטיין בצבא – אבל בתוכו, משהו התרסק. החרדות התגברו, השינה נעלמה, וכל רעש הפך לאיום. רגע השיא הגיע כשבהה בקנה אקדח וחשב לסיים את חייו.

אבל שם, דווקא שם – הוא בחר בחיים. זו לא הייתה בחירה חד פעמית, אלא כזו שנמשכת עד היום.
הוא יצא למסע רוחני, שהחל בשיחה אמיצה עם אמו ונמשך עד מנזרים בהודו ונפאל, שם למד מדיטציה, יוגה ובודהיזם. המזרח אפשר לו להסתכל מחדש על הכאב, להבין שהוא לא לבד, ושהסבל – אם מנקים ממנו את הפחד – יכול להפוך לשער.

הוא חזר ארצה מחוזק, סיים לימודי רפואה סינית, הקים משפחה, והמשיך לשרת את המדינה גם במילואים. שנים אחר כך, בעת מבצע צוק איתן ולאחר מכן באירועי 7 באוקטובר, הוא מצא את עצמו שוב בעין הסערה. הפעם, כאביו לשניים, כמפקד מילואים, וכאדם שמכיר היטב את מחיר הקרב.

הזעזוע מהאירועים, אובדן חברים ליחידה, רגשות אשם כבדים על כך שלא היה בארץ ביום הפיגוע – כל אלו העלו מחדש את צלקות העבר. אבל נדב, גם ברגע הזה, לא בחר לברוח. הוא הפך את הכאב למסר – בהרצאות, בטיפולים, ובשיחות עמוקות עם אחרים.

המסר שלו פשוט: פוסט טראומה היא לא כישלון – היא תמרור. היא לא גזר דין – היא התחלה של חיפוש אחר משמעות.
היום הוא מטפל, יועץ, ואדם שמחבר בין עולמות – בין מערב למזרח, בין ביטחון לרוח, בין אומץ לפגיעות.

בתוכנית הרדיו שלנו, נעמיק בסיפורו של נדב רז – נשמע איך הוא נפל וקם, איך הפך את הכאב לדגל, ואיך כל אחד מאיתנו יכול ללמוד לבחור בחיים – גם כשהם הכי כואבים.

מה חשיבותה של התוכנית היום?
בימים של פוסט טראומה לאומית, כשהלבבות פצועים והחיים ממשיכים לרוץ, סיפורו של נדב רז הוא תזכורת לכך שאפשר לבחור באור גם מתוך אפלה. התוכנית הזו מהדהדת את קולו של כל אדם שחזר מהקרב ונשאר עם שברי נפש – ונותנת תקווה ואומץ לשאר.

למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לנדב רז?
כי נדב מדבר מהבטן, מהלב ומהשוחות – ומחבר עולמות מנוגדים של מלחמה וריפוי, רוח וקרקע. הוא נוגע בכל אחד מאיתנו, במקום הכי אנושי והכי עמוק.

מה מיוחד בתוכנית עם נדב רז?
היא לא רק תוכנית – היא מסע. זהו סיפור של אדם שהביט לתוך התהום, ובחר לחיות. השילוב הנדיר בין ניסיון קרבי, פוסט טראומה, טיפול והשראה – הופכים את התוכנית למפגש נדיר עם אומץ אנושי אמיתי.

 


להאזנה  לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה  לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

הדג נחש - שירת הסטיקר

מילים: דוד גרוסמן, לחן: שאנן סטריט, גיא מר, אמיר בן עמי, משה אסרף, דודוש קלמס, יאיא ושלומי אלון

עידן רייכל – ממעמקים

מילים ולחן: עידן רייכל

ריטה – מחכה

מילים: ריטה,  לחן: עידן רייכל

אתה פה חסר לי שרית חדד

מילים ולחן: אביב גפן

אילנית שיר של יום חולין

מיליםרחל שפירא, לחןיאיר רוזנבלום

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

 

יום שני, 4 באוגוסט 2025

אלון שמלי ז"ל – אהבה אחת, ירייה אחת, שתיקה אחת גדולה 04/08/2025

 בס"ד

אלון שמלי ז"ל – אהבה אחת, ירייה אחת, שתיקה אחת גדולה





במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" הקדשנו שידור מיוחד ביום שני 04/082025, בשעה 11:00, לסיפורו ולזכרו של אלון שמלי אשר היה מורה, מאמן, בעל, חבר – אדם שכל כולו לב. באוקטובר האחרון, נרצח אלון שמלי ז"ל באלכסנדריה, מצרים, רק מפני שהיה ישראלי. מאז, רעייתו מור שמלי נלחמת על צדק, על הכרה, ועל זיכרון. בתוכנית כואבת ומרגשת נשמע את סיפורה, נזכיר את דמותו יוצאת הדופן, נחשוף את המחדל – ונתעקש לומר: אלון לא יישכח. בואו להאזין לסיפור שלא עבר מסך, אבל נחרט בלב של כל מי שיש בו מצפון. הודענו למשרד החוץ על קיומה של התוכנית ואנו מאפשרים להם להגיב על טענותיה של מור שיושמעו בהמשך.

 

ב-8  באוקטובר 2023. כמה שעות אחרי אחת התקופות הקשות שידעה מדינת ישראל, אלון שמלי ז"ל, מורה לחינוך גופני ואב למשפחה צעירה, נרצח בפיגוע ירי באלכסנדריה שבמצרים. המאבטח המקומי, שתפקידו היה לשמור על ביטחונם של התיירים הישראלים, שלף את נשקו – וירה למוות. לא מתוך הגנה, לא מתוך צורך – אלא מתוך שנאה.

 

אבל זהו לא סיפור על מוות. זהו סיפור על חיים.

אלון, בן 34, היה איש חינוך אמיתי. מורה בבית הספר "ראשונים" בבת ים, מאמן נוער בהפועל תל אביב, ומדריך נערים במסגרות חינוכיות בעירו. היה לו כישרון נדיר: לראות כל ילד. לא רק את מי שמהיר או חזק, אלא את הילד הביישן, זה שצריך עידוד, מבט, חיוך קטן שאומר – אני רואה אותך.

 

החיוך של אלון היה סימן ההיכר שלו. הוא לא הרים את הקול, הוא הרים את הנפש. הוא לא חיפש במה, הוא נתן מקום לאחרים. אדם צנוע, חכם, לבבי, שידע לשלב משמעת עם חמלה, הקשבה עם דוגמה אישית, ספורטיביות עם ערכים.

מותו הפתאומי הותיר הלם, כאב שלא ניתן להכיל. משפחתו, ובראשה רעייתו מור, נאלצה להתמודד לא רק עם השבר – אלא גם עם חומת שתיקה. הרוצח נעלם, מצרים שתקה, והלבבות בישראל נחנקו מדמעות. גם היום, חודשים אחרי, הצדק טרם נעשה.

 

אבל הסיפור לא נגמר שם. הוא רק התחיל.

מור שמלי, רעייתו, שיתפה בכאב חסר מעצורים:

"החיים שלי נעצרו ב־8.10. אני לא מסוגלת לעשות דבר חוץ מלהנציח את בעלי ולנסות להשיג עבורו מעט צדק... בטיול מאורגן למצרים, המאבטח המקומי שלף את נשקו וירה. אלון נפל. שכבתי לידו שעה שלמה, זועקת. המאבטחים לא התערבו. בבית החולים הפרידו אותי ממנו בכוח, שיקרו לי במשך 12 שעות שהוא מטופל. בדיעבד נודע לי שניתחוהו ללא אישורי. לא ראיתי אותו. לא נפרדתי ממנו. לא קיבלתי את בגדיו."

 

רק מסוק של 669 החזיר אותה לארץ.

"מאותו יום אני מתחננת לצדק. לבגדיו. לדו"ח הנתיחה. רק שארית אחת ממנו. והכל שותק."

 

אבל דווקא מתוך השתיקה – קם קול.

קהילת הספורט, התלמידים, העיר בת ים והפועל תל אביב, כולם נרתמו להנציח את האיש שהפך לסמל. אולם הספורט בבית הספר נקרא על שמו, מתקיימים טורנירים לזכרו, קבוצות נוער נושאות את שמו, ובאפריל 2024 נערך משחק מיוחד במתחם האימונים של הפועל תל אביב, בו השתתפו בני משפחתו, ילדיו הקטנים, שחקני עבר, חברים ומאמנים.

 

מור, רעייתו, אמרה בטקס דברי זיכרון:

"לא סתם בחרנו לזכור אותך דרך ספורט. אתה היית ספורט. כל מה שאתה – שיתוף פעולה, פירגון, אכפתיות, הצבת מטרות, חברות, חיזוקים. כל ערך קטן שראיתי בך – הוא ספורט."

ואכן, אלון הוא הרבה יותר מזיכרון – הוא דרך חיים. דמותו ממשיכה ללכת איתנו, מלווה כל משחק, כל שיעור, כל ילד עם עיניים גדולות שמבקש הכוונה. זוהי שליחות של חיים שהופסקה באחת – אך גם תזכורת שבלב האנושי, יש מקום גם לאחר לכתו.

 

"אלון היה המלאך שלי," אומרת מור, "ועכשיו הוא המלאך של כולנו."

 


להאזנה  לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה  לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

עד אחרי הנצח – פאר טסי

מילים ולחן: איתן דרמון

אהבה ראשונה - החלונות הגבוהים

מילים: עמוס קינן, לחן: שמוליק קראוס

שלמה ארצי - את ואני

מילים: אהוד מנור לחן: שלמה ארצי

דוד ד׳אור - אהבה בת עשרים

מילים ולחן: ז'אק ברל תרגום: נעמי שמר

אילנית - אהבה היא שיר לשניים

מילים: עדנה פלג, לחן: אלדד שרים

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

                        


                           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                       קטלוג העשייה שלי

יום שני, 28 ביולי 2025

כנסת הגדולה – לב הזהות היהודית עם הרב משיח קמרי 28/07/2025

 בס"ד

כנסת הגדולה – לב הזהות היהודית עם הרב משיח קמרי



ברוכים הבאים ל- "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – יַהֲדוּת וְהִיסְטוֹרְיָה נִפְגָּשׁוֹת"

שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן – מַסָּע אֶל עָבָר שֶׁעוֹד חַי בְּתוֹכֵנוּ, תָּכְנִית רַדְיוֹ שֶׁחוֹקֶרֶת אֶת הַקְּשָׁרִים הַמְּרַתְּקִים בֵּין הַיַּהֲדוּת לַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת

 

פותח את התנ"ך ויודע: זה לא רק סיפור היסטורי. זה הקוד הגנטי הרוחני שלי.

זו הזהות שלי. עם ישראל יוצא ממצרים, נותן לעולם את עשרת הדברות ואת ספר הספרים – וממשיך להדהד ערכים, מצפון ומוסר. בכל דור. גם עכשיו.

 

במסגרת תוכניתנו "שׁוֹרָשִׁים בַּזְּמַן" אירחנו ביום, ג'  באב ה'תשפ"ה, 28 ביולי 2025 את הרב משיח קמרי, רב בית הכנסת "אור החיים" בשיחה על כנסת גדולה ועל עזרא בן שריה הסופר.


כשעם יהודה חזר מבבל אל ירושלים ההרוסה, התכנסה אספה חסרת תקדים: מאה ועשרים חכמים ונביאים שהקימו את כנסת הגדולה. הם עמדו בין סיום עידן הנבואה לפתיחתו של עידן החכמה ותפקידם היה לשקם זהות לאומית על בסיס תורה נגישה וחברה מתוקנת. המעמד המכריע אירע בראש השנה ליד שער המים. עזרא הסופר קרא בתורה והקהל פרץ בבכי. אחר כך עודד עזרא את העם באמירה המקראית "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים", והתרגשות הפכה לחגיגה של חסד הדדי. המודל החינוכי של כנסת הגדולה נולד שם: לימוד ציבורי מצית רגש ומסתיים במעשה חברתי.

הישגם הראשון היה קביעת לוח טקסטים משותף: חתימת עשרים וארבעה ספרי התנ״ך. כך נוצרה שפה תרבותית אחידה שחיברה את יהודי בבל, מצרים והגליל. ההישג השני היה תיקון שלוש תפילות יומיות וניסוח שמונה עשרה ברכות. תפילת העמידה מאפשרת לכל אדם בית מקדש קטן בלב בלי תלות במקום. הישג שלישי היה תקנת קריאת התורה בשני וחמישי שהכניסה עברית וערכים מוסריים אל השוק.

 

כנסת הגדולה ביססה גם מוסדות צדקה. הם קבעו שמיטה, מחיקת חובות וקרנות גמילות חסדים. בכך הוכיחו שהלכה היא תוכנית הנדסה חברתית ולא רק עניין רוחני. שלושה עקרונות מסכמים את תפיסתם: הוי מתונים בדין, העמד תלמידים הרבה, עשה סייג לתורה. בעידן הדיגיטלי הפירוש ברור: שקול מילים לפני פרסום, שתף ידע, הגן על ערכים מפני הצפה.

מסורת העבודה שבלב שהדגישו החכמים מלמדת שתפילה וברכות הנהנים הופכות כל פעולה לפגישה עם האל. רעיון זה חלחל לקבלה ולחסידות והיום מתבטא בהכרת טובה על קפה או בנסיעה. מאבקם בנישואי תערובת מול השומרונים מלמד לנהל ויכוח זהות בלי לפרק קהילה: הסברה בהירה, כתיבה מסודרת והצבת גבולות.

הרב משיח קמרי, אורח התוכנית, מציג את כנסת הגדולה כמודל עירוני עכשווי. לדבריו ניתן לתרגם את עקרון "שִׁלְחוּ מָנוֹת" למיזם חלוקת מזון, ואת קריאת התורה בשוק לאירוע תרבות משולב בקניות. בעיניו המספר מאה ועשרים מעודד קבוצות מנהיגות קטנות בבתי כנסת, בבתי ספר ואפילו ברשתות.

 

כנסת הגדולה פירשה גאולה כתהליך מתמשך של תיקון חברתי. תשובה הוגדרה כמאמץ לשיפור הכלל, ושליחות כהפיכת מקצוע לבמת קדושה. גישה זו ניכרת ביזמות חברתית, בבנקים פתוחים ובפרויקטים ירוקים. נוסח תפילתם מאחד קהילות, לוח חגיהם מגדיר את שנת הלימודים, ומבנה מאה ועשרים השפיע על הכנסת.

שלושת העקרונות מוזנים ברשתות בדרכים מעשיות. מתינות בדין משמעה להשהות תגובה, לבדוק מקור ולהימנע מפסקנות רגעית. ריבוי תלמידים מתבטא בקורסים פתוחים ופודקאסטים חינמיים. סייג לתורה הוא קוד אתי: כללי שיח נקי וחסימת תוכן פוגעני. כך מספקת כנסת הגדולה תרשים זרימה להתנהלות ברשת.

מוסדות הצדקה שתיקנו הפכו לאב טיפוס לבנקי זמן קהילתיים וליוזמות מזון מצילות עודפים. עקרון השמיטה מעורר השראה להקפאת חובות בזמני משבר ולבניית רשת ביטחון חברתית.

קריאת התורה הקבועה השיבה את העברית לחיים ויצרה מילון משותף. כיום נדרש מילון דיגיטלי של כבוד וגיוון; הרב קמרי מלמד להשתמש בלשון העתיקה כדי לרפא דיבור אלים.

למעמד השער נוסף רובד מנהיגותי: ההחלטה לשמח את העם אחרי בכיו מלמדת להפוך רגשות לחוסן. מנהל קהילה יכול להמיר האשמות בשיח תיקון.

הדגם של מאה ועשרים חכמים לצד כותבים ונביאים חושף תמהיל ייעודי: מחוקקים, השראתיים ומבצעים. מודל זה מתאים למועדון עירוני.

כנסת הגדולה מזכירה שהשראה אמיתית חייבת להפוך להרגל: קריאה, פגישה ומעשה. היום, כאשר בינה מלאכותית מנסחת מסרים, עקרון המתינות הוא חומת מגן מפני טעויות בזק. החיבור הזה בין הנצח לטכנולוגיה הוא הזדמנות להוליד מסורת מתעדכנת בלי לאבד עומק.

 

חשיבות התוכנית
בעידן של עודף מידע ושחיקה קהילתית, מורשת כנסת‑הגדולה מציעה מתכון בדוק לאיזון בין מסורת לחידוש, בין תורה לחברה, ובין חוויה רגשית לאחריות ציבורית.

למה כדאי להאזין
כי שעה של עומק יכולה להפוך סדר יום שגרתי למעיין רעיונות: הנהגה קהילתית, חסד מעשי וחיבור שורשי לעבר שמאיר את המחר.

מה מיוחד בתוכנית
שילוב נדיר של היסטוריה, פרשנות חברתית ונומרולוגיה קבלית בליווי מוזיקה יהודית חיה – בקולו של הרב משיח קמרי, המחבר בין בית המדרש לרחובות חולון ולחיי המאזין.



להאזנה  לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה  לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אלייצור - תמיד אוהב אותי

מילים ולחן : יאיר אליצור מילים פזמון : יאיר אליצור והרב שלום ארוש לחן פזמון : יאיר אליצור והרב אורן לוי

 

השיר "אלוהים תמיד אוהב אותי" מדגיש חסד אלוהי מתמיד ואחריות קהילתית, כפי שעזרא אומר: "וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד…" (עזרא ז, כח), "וּבְעַבְדּוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ" (עזרא ט, ט) ו"חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם" (נחמיה ח, י). מתוך ביטחון באהבת ה', השיר הופך גשר מהרגש אל המחויבות: לתקן, ללמוד, לגמול חסד ולהשיב אהבה במעשה.

 

ששי קשת - שיר המעלות

מלים: תהילים קכ"ו, לחן: פנחס מינקובסקי

 

"שיר למעלות" יוצר בראש ובראשונה תנועה של עלייה – תודעתית, רגשית ורוחנית. הוא לא רק טקסט; הוא מנגנון שינוי מצב נפשי.

 

יהורם גאון -  עושה שלום במרומיו

מלים: איוב כ"ה ב', לחן: נורית הירש

 

"עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" מזכיר שאם הבורא מקיים שלום בעולמות העליונים – על אחת כמה וכמה שעלינו לפעול, לבקש ולהוריד שלום לעולמנו ביומיום.

 

יואב יצחק – מודה אני לפניך

מילים: אביגדור קהלני, לחן: אפי נצר

 

"מודה אני לפניך" פותח כל יום בהודאה מודעת, המחברת בין חסד וגבורה ומיישמת את עקרון כנסת הגדולה למגע יומיומי עם הקודש עוד לפני העשייה.

 

שולי נתן – שירת העשבים

מילים: נעמי שמר ורבי נחמן מברסלב לחן: נעמי שמר

 

"שירת העשבים" של שולי נתן מחברת את רעיון רבי נחמן שכל עשב שר את ניגונו עם דרכו של עזרא וכנסת גדולה להפוך קולות רבים ויומיום פשוט לליטורגיה מאוחדת של קדושה, לימוד וחסד.

 

שיר עשרת הספירות

מילים: שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI

 

כשם ש"שיר עשרת הספירות" מציג כל ספירה ככלי פעיל שמארגן כוחות ומורידם למציאות, כך עזרא הסופר וכנסת הגדולה רתמו עקרונות רוחניים לתקנות, לליטורגיה ולמסגרות קהילתיות המתרגמות חזון לקיום יומיומי.

                    


                           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                       קטלוג העשייה שלי