בס"ד
מאוגנדה אל מרכז הכוח העולמי: דמותו של זוהרן ממדאני והאתגר שבניהול זהות
עירונית מורכבת.
בחירתו של זוהרן ממדני לראשות העיר
ניו יורק אינה עוד פרק פוליטי. היא פרק תודעתי. רגע שבו עיר, אולי עולם שלם, עוצר
ושואל: מהו בית, מהי שייכות, מהו אדם בתוך מרחב משותף. ניו יורק איננה רק עיר. היא
זירה של מפגש מתמיד בין זהויות, תפיסות, זיכרונות ושפות. היא עיר שבה היסטוריה
מתרחשת בזמן אמת. כאשר אדם שנולד באוגנדה, בן למהגרים, בעל זהות מוסלמית וחינוך
ציבורי, הופך למי שמוביל את העיר הזו – הסיפור הוא יותר מהאיש. הוא השאלה כיצד
מנהיגות נולדת בעידן רווי פחדים ותקוות.
ממדני גדל באוגנדה בתוך קהילה שבה האדם
הוא חלק מרקמה, לא יחידה מבודדת. הוריו פעלו ברפואה ובשירות קהילתי. שם, עוד לפני
פוליטיקה, למד שהעולם נשען על יחסים ולא על מאבק כפייתי. משם הגיע לארצות הברית,
ושם, בתוך שכונות ההגירה, גילה מחדש אמת שכבר ראה בילדותו: חברה נמדדת ביכולתה
לראות את האנושיות של האדם שמולה.
אבל הנהגה אינה רק כוונות טובות. היא
היכולת להחזיק מורכבות מבלי להישבר. כאן נכנסת מפת עץ החיים הקבלית, לא כמיסטיקה,
אלא כמפת תודעה. כדי להבין את האופן שבו עשויה
להיראות הנהגתו, נבחן את מפתו לפי עץ החיים הקבלי — כלי אבחוני שאינו עוסק
באידיאולוגיה או בתעמולה, אלא במהות התודעתית של האדם: מה מניע אותו, מה מרגיע
אותו, מה מפחיד אותו ומהו פוטנציאל התיקון שהוא נושא.
עץ החיים הקבלי
בספירת כתר, מספר 6, מופיעה שאיפה
להרמוניה. זה איננו אדם הבוחר בכוח כדי לשלוט, אלא אדם המבקש למצוא את נקודת הגובה
שבה זהויות אינן מתנגשות אלא נושמות זו לצד זו. זהו מבט של איחוי, לא של מחיקה.
חכמה 5 מעניקה גמישות מחשבתית. הוא אינו
מקובע בדעה. הוא מקשיב. הוא משנה. הוא מבין שהאמת אינה אבן אחת, אלא מרקם חי.
בינה 9 מוסיפה לב, עומק, חמלה. היכולת
לשאת כאב שאינו שלו. אך רגש עמוק כזה זקוק לרסן. ולכן נכנסת דעת 6, המשויכת
למאזניים. כאן נמצא המבחן. האם האיזון יהיה אמיץ או מפויס. האם הוא יעמוד בעמדת לב
יציב, או ינסח עצמו בהתאם ללחץ.
בחסד-גבורה 1 פועם כוח הפעולה. זהו אדם
היכול להכריע, לפעול, לקום. אבל הכוח הזה חייב להגיע מן הלב ולא מן הפחד שלא יראו
אותו. כאשר הוא פועל מתוך שקט – הפעולה צלולה. כאשר מתוך צורך להוכיח – היא נוקשה.
תפארת 3 מביאה את מתנת השפה. הוא מדבר
כדי לחבר. כדי לייצר בית במילים. זו הנהגה שאינה כופה, אלא פותחת מרחב.
נצח 4 מצביע על סבלנות. הוא איננו מבקש
מהפכה מיידית, אלא בנייה שורשית. הוד 2 מלמד על מודעות גבוהה לאופן שבו אחרים
רואים אותו – ומתוך זה נולד הצורך להיזהר מהיסחפות לריצוי. יסוד 9 מגלה את היכולת
לייצר קשר אנושי אמיתי. ומלכות 4=13 מביאה את מבחן המימוש: האם הרעיונות יהפכו
למערכת עובדת, נשימתית, חיה – או שיקפאו למבנה קר וחסר נשמה.
שנת ההנהגה: שנה אישית 1=19, חודש 3
ויום אישי 8
הזמן שבו הוא ניצב כעת משמעותי לא פחות
מהתכונות. ממדני נכנס לתפקיד בשנת הנהגה אישית 1=19 זוהי שנה
שבה אדם מגדיר מחדש את ה"אני המנהיג". במספר 1 נמצא דחף ליצור התחלה
חדשה. במספר 19 נמצא המאבק הפנימי בין עוצמה פנימית לבין סכנת קורבנות. אדם עלול
להאמין שעליו "להיאבק כדי להוכיח". או ליפול לתחושה ש"אין לי מקום
וכולם נגדי". שנה זו דורשת ממנו לבחור בכל צעד: האם אני פועל מן הלב או מתוך
פחד. כאשר היא מתנהלת מתוך שקט – 1=19 היא שנה של לידה מנהיגותית. כאשר היא מתנהלת
מתוך מאבק – היא הופכת לשנה של התגוננות.
החודש הנוכחי שלו הוא חודש אישי 3. זהו
חודש שבו השפה אינה רק כלי – היא הקרקע. זו תקופה שבה מנהיג אינו נבחן בחקיקה או
בתכנון מבני, אלא באופן שבו הוא מנסח את עצמו. בחודש כזה, דיבור צריך להיות ברור.
פשוט. אמיתי. אם הוא ידבר כדי להתחבב – השפה תתפורר. אם ידבר מתוך אמת פנימית –
הציבור ירגיש זאת.
ובתוך החודש הזה, הוא נבחר ביום אישי 8 שהוא
יום של הכרעה. זהו הזמן שבו כותבים חוק, קובעים מדיניות, שמים גבול. הכוח של יום 8
נמדד בשאלה: מאיפה הוא מגיע. כוח שבא מן השקט – בונה. כוח שבא מן הצורך להוכיח –
מתמוטט.
ההיסטוריה כצל מלווה: שאלת הדעווה
כדי להבין מדוע בחירתו עוררה חרדה בחלק
מהציבור, יש לחזור לצל היסטורי עמוק. בשנת 1453 כבש הסולטאן העות'מאני מהמט השני
את קונסטנטינופול והפך אותה לאיסטנבול. האירוע לא נתפס רק ככיבוש טריטוריאלי, אלא
כקריסת עולם תרבותי. מאה שנים אחר כך, סולימאן "המפואר" הפנים כי כוח
אינו משנה תודעה, אך שפה, חוק, מנהג, נוכחות – כן. משם התפתחה תפיסת ה "דעווה":
השפעה תודעתית-תרבותית מתמשכת, לא בכוח החרב אלא בכוח ההרגל.
כאשר חלקים בציבור האמריקאי והיהודי
הביעו חשש מבחירתו של ממדני, הם לא דיברו עליו כאדם. הם דיברו מול הזיכרון הזה.
מול השאלה: האם צביון יכול להשתנות לאט, מבלי שאיש ישים לב. אך מפתו של ממדני מראה
בבירור: אין בו דחף לכיבוש. אין בו רצון למחיקה. יש בו תודעת איחוי.
ומה עם היהודים של ניו יורק?
זוהי קהילה שאינה רק קבוצה דתית. היא
זיכרון חי של אלפיים שנות שייכות, אובדן, בנייה מחדש. זיכרון של אובדן בית ראשון,
של בית שני, הגלות הנוראה, גירוש וכמובן השואה. לכן, הבית בניו יורק הינוש בית
שנבנה בזהירות, ברגישות, בשורש. דווקא משום כך, בשנים האחרונות נשאלה השאלה
הכואבת: האם עדיין בטוח כאן. והפעם, לא במובן המשטרתי בלבד, אלא במובן השייך ללב.
ובתוך זה קם גל אנטישמיות שלא הגיע
מבחוץ אלא מתוך העיר עצמה. לא כמכת מדינה, אלא כרטט של תודעה. אנטישמיות אינה רק
שנאה. היא מראה של חברה שאיבדה את בטחונה בזהותה. עיר שבה אדם מפחד להיות מי שהוא,
היא עיר שנשמתה נסדקת.
ממדני ייבחן כאן במקום העמוק ביותר. לא
במה שיאמר בטקסים. לא בחקיקה. אלא בשאלה: האם הוא רואה את היהודי כאדם. מי שיש לו
זיכרון, נשמה, שורש. האם הוא עומד לצדו גם כשזה לא נוח פוליטית. אם כן – תיבנה
שותפות. אם לא – האמון יתפורר.
ממדני לא הגיע לכבוש את ניו יורק. הוא
הגיע לנסות לרפא אותה מבפנים. אבל ניו יורק היא עיר שאינה מקבלת הנהגה מהוססת. היא
מריחה אמת. היא מריחה פחד. היא יודעת לזהות מנהיג הפועל מתוך לב, והיא יודעת לזהות
מנהיג הפועל כדי להוכיח.
אם ינהיג מתוך שקט פנימי, מתוך ראיית
אדם כאדם, מתוך תודעת מרחב שאינה מוחקת אף אחד – העיר תיפתח ותנשום. אם יפעל מתוך
פחד או לחץ – העיר תיסגר ותתכווץ אל תוך מאבקי זהות שכבר ראינו.
סיכום
זוהרן ממדאני אינו ראש עיר שמגיע עם
תכנית כיבוש או שינוי זהותי מהיר. הוא מגיע מתוך חזון של חיבור. אך ניו יורק אינה
עיר סלחנית. היא דורשת להנהיג מתוך יציבות פנימית, לא מתוך תגובתיות. אם ישמור על
לב פתוח ועמוד שדרה יציב — יוכל להוביל תהליך של ריפוי עירוני. אם ייתן לפחדים,
ללחצים או לספקות לעצב את הנהגתו — העיר תיסוג, והוא יחד איתה.
השאלה איננה מי צודק, אלא כיצד חיים כאן
יחד — מבלי לוותר על מי שאנחנו.
בסופו של דבר, מנהיגות נבחנת לא
בכוונותיה אלא ביכולתה לשמור על מרחב אנושי שבו כל הקולות מתקיימים זה לצד זה. אם
ממדאני יעמוד יציב בזהותו הפנימית ויראה בכל קהילות ניו יורק שותפות מלאות לעיר —
תיווצר כאן הנהגה של חיבור; אם ייסחף לריצוי ולחצים — ייפתח מחדש סדק של חוסר אמון
שהעיר כבר הכירה היטב בעבר.
והשאלה איננה פוליטית כלל. היא פשוטה ועמוקה:
האם אנחנו יכולים לחיות כאן יחד —
מבלי לוותר על מי שאנחנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה