חד אבחנה : בין נדודים לתקווה – סיפור חייו ודרכו של אשר דאנש, יו"ר יד לבנים חולון 20/10/2025

בין נדודים לתקווה – סיפור חייו ודרכו של אשר דאנש, יו"ר יד לבנים חולון

במסגרת תוכניתנו " חַלּוֹן לְחוֹלוֹן " אירחנו ביום שני, כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו, 20 באוקטובר 2025 הקדשנו את תוכניתנו לספר את סיפור חייו ודרכו של אשר דאנש, יו"ר יד לבנים חולון. ביום שבו השכול נוגע כמעט בכל בית בישראל, בחרנו לעצור לרגע ולהקשיב לאשר דאנש, אח שכול, יו״ר יד לבנים חולון.

זהו סיפור מלא תקווה המתאר מסע מילדות של נדודים ועד נתינה שמחברת קהילה שלמה – זהו האיש שהפך את הכאב האישי והמשפחתי לכוח של עשייה, אמונה ותקווה. בתוכנית "בין נדודים לתקווה" יצאנו איתו למסע ישראלי אמיתי – מסע שמתחיל בילדות צנועה בקסטל, בבית של עולים מאיראן שחיפשו פיסת יציבות בארץ חדשה, וממשיך אל שנים של התבגרות, אחריות ועשייה למען הכלל. נגלה איך ילד שראה את דאגת הוריו ואת מאבקם היומיומי לבנות חיים חדשים, הפך לאדם שמקדיש את ימיו ולילותיו להעניק לאחרים בית, קהילה ומשמעות במסגרת פעילותו כיו״ר יד לבנים בחולון.

זו לא רק שיחה על עבר – זו שיחה על נשמה. על אהבת הארץ, על אחווה, על הדרך שבה הזיכרון הפרטי והלאומי משתלבים זה בזה ויוצרים חוסן קהילתי. בתוכנית נבין איך מתוך נדודים נולדת שייכות, ואיך תקווה אחת – פשוטה ואמיתית – יכולה לחבר לבבות של דור שלם.

בשיחה על: איך מסע אישי של עלייה, ילדות וקשיים הופך לשליחות ציבורית של נתינה, זיכרון ותקווה?

"בין נדודים לתקווה" – זו אינה רק כותרת; זו תמצית חייו של אשר דאנש.

הוא נולד בראשית שנות החמישים בקסטל, אזור שהיה בשוליים של מדינת ישראל הצעירה, בן להורים שעלו מאיראן אל ארץ לא נודעת. הם הגיעו בלי רכוש, כמעט בלי שפה – אך עם אמונה עיקשת ותקווה גדולה. המציאות בארץ לא הייתה קלה: מצוקת דיור, חוסר עבודה ותחושת אי־ודאות. המשפחה נדדה מקסטל לגדרה, לתל אביב ולבסוף לחולון, וכל מעבר היה ניסיון למצוא יציבות ופרנסה.

כילד בכור חווה אשר את כל הקשיים דרך עיני הוריו. הוא ראה את עייפות האב שחזר מעבודות מזדמנות, ואת דאגת האם שניסתה לייצר שגרה במקומות זמניים. בין השפה והמנהגים מאיראן לבין התרבות הישראלית החדשה, נולד דור חדש – דור שמחבר בין מסורת להתחדשות. "דווקא הקשיים האלו", הוא מספר, "עיצבו אותי. למדתי להכיר תודה, לראות את מה שיש ולא את מה שחסר, להעריך מאמץ, ולהיות שם בשביל אחרים".

אותם ערכים ליוו אותו כל חייו. בתפקידו כחבר הוועד הארצי בבנק ראה את כוח הנתינה מבפנים – איך אפשר לשנות חיים של אנשים דרך מילה טובה, אוזן קשבת או החלטה אמיצה. עוד לפני הפרישה ידע בלבו שהשלב הבא יהיה שליחות קהילתית. הוא הצטרף ליד לבנים חולון, תחילה כחבר ועד ובהמשך כיו"ר. שם מצא את דרכו להחזיר לחברה – לא רק כבן למשפחה עולה, אלא גם כאח שכול, שמבין מהו כאב ומהי אחריות לזכור.

יד לבנים חולון בראשותו של אשר אינה רק מוסד הנצחה – אלא בית חם ופעיל למשפחות שכולות. חוגים, טיולים, ימי עיון, תערוכות אמנות וערבי שירה יוצרים מרחב של נחמה וריפוי. "הפעילויות הללו", הוא אומר, "מביאות מזור ורווח ונחמה למשפחות. הן עוזרות להן לדעת שהן לא לבד".

אשר מאמין שהזיכרון הוא כוח מניע – לא מקום של עצב בלבד, אלא מנוע של חיבור. כך הפך בית יד לבנים למוקד קהילתי שמחבר בין דורות, בין עבר להווה. תחת הנהגתו נפתחו פרויקטים חינוכיים עם תלמידי חולון, שיתופי פעולה עם אמנים מקומיים ותערוכות שמספרות את סיפור המשפחות בשפה של צבע, צורה וצליל.

אך אולי גדולתו של אשר היא ביכולת לראות בכל סיפור אישי סיפור לאומי. הילד מהקסטל, שגדל על ברכי ההורים העולים, הפך לדמות שמחברת את זיכרון הנופלים עם חזון של תקווה וקהילה. המסע בין נדודים לתקווה הוא לא רק שלו – הוא של כולנו: מסע שבו העבר אינו כובד אלא מצפן, והכאב הופך לשורש של נתינה.

כך, בעידן שבו הזיכרון נדחק לעיתים לשוליים, מזכיר לנו אשר דאנש שהזיכרון הוא חיים – ושכל נדוד בחיים יכול להפוך לדרך של תקווה.

מה חשיבותה של התוכנית היום

בעידן שבו הקצב המהיר שוחק את הזיכרון הלאומי, התוכנית הזו עוצרת את הזמן ומחזירה אותנו לשורשים. היא מזכירה לנו שהעלייה, ההתמודדות והזיכרון הם אבני הבניין של החברה הישראלית. דרך סיפורו של אשר דאנש מתחדשת ההבנה שמהכאב צומחת קהילה, ומהעבר צומחת אחריות לעתיד.

למה כדאי לשים את כל הדברים בצד ולהקשיב

כי מדובר בסיפור ישראלי אמיתי – על בן לעולים, אח שכול, אדם שהפך את ילדותו המורכבת לקריאה מתמדת לנתינה ולחיבור. זו שעה של אמת, של השראה ושל תקווה שנוגעת בכל אחד מאיתנו.

מה מיוחד בתוכנית על אשר דאנש

זו תוכנית שנוגעת בנימי הנשמה. היא מחברת את סיפור העלייה של הוריו, את ילדותו בקסטל ואת פעילותו ביד לבנים למסע אנושי מלא ענווה ואור. סיפור שמלמד שזיכרון, נתינה ותקווה הם לא מילים גדולות – אלא דרך חיים.