דניאל שיינקרמן – צעיר שהספיק להגשים יותר
מרובנו בחיים שלמים
במסגרת תוכניתנו "חַלּוֹן לְחוֹלוֹן- מִסְפָּרִים גְּבוּרָה", בבוקר, בכ״ה בכסלו ה׳תשפ״ו, 15
בדצמבר 2025, ביומו הראשון של חג החנוכה, נקדיש תוכנית מיוחדת לסיפור חייו של
דניאל שיינקרמן ז״ל, הי״ד – צעיר בן עשרים וחמש שחי ברוח גבורת המכבים. דניאל היה
לוחם, מאמן כושר קרבי, יזם וחבר אמת. וברגע האמת, כמו המכבים, הוא בחר לא לברוח
אלא להישאר לצד חברו ולסייע לפצועה תחת אש.
בחג שמספר על מעטים שקמו מול חושך גדול, אנו
מביאים את סיפורו של צעיר שהגשים את הערכים הללו בחייו ובעשייתו. נשוחח עם אמו
ואחותו, נעמיק בדמותו ובחלומותיו, וננסה להבין מה אנחנו – כחברה וכאנשים – יכולים
לקחת ממנו אל חיינו.
בשיחה על: כיצד מצליח אדם צעיר כל-כך להשפיע על
עשרות אנשים, לבנות חיים עשירים כל-כך, ולהותיר אחריו מורשת עמוקה למרות השנים
הקצרות?
הבוקר, בכ״ה
בכסלו ה׳תשפ״ה, ביומו הראשון של חג החנוכה, אנו מספרים את סיפור חייו של דניאל
שיינקרמן ז״ל, הי״ד – סיפור של גבורה אישית, עמידה איתנה ואהבת אדם, המזכיר לנו את
רוחם של המכבים. חג החנוכה נולד מתוך מאבק של מעטים מול רבים, מתוך חושך גדול
שהתעקש לכבות תקווה. כמו אותם צעירים שקמו והובילו שינוי, כך גם דניאל חי את חייו:
בלב חזק, בנתינה, ובאמונה שלא נוטשים חבר ברגע האמת.
שוחחנו עם אמו
ואחותו וראינו יחד את האדם שהיה – ואת הדרך שהוא מותיר אחריו.
דניאל גדל כילד
מלא תנועה ומוטיבציה. ככל שהתבגר, התברר שהוא לא רק חולם – הוא מגשים. הוא האמין
שהחיים נועדו ליצור בהם משמעות. האמונה הזו הייתה המצפן שלו. היא הובילה אותו
לשירות בגדס"ר צנחנים, שם גילה את העוצמות הכי עמוקות שבו: משמעת, אחריות,
יכולת עמידה במצבי קיצון, ושותפות אמיתית עם חבריו לנשק.
לאחר הצבא הפך
למאמן כושר קרבי – מקצוע שבו עומד למבחן לא רק כוחו של הגוף, אלא גם כוחו של הלב.
דניאל היה שם עבור אנשים, האמין בהם, דחף אותם קדימה, ידע לזהות את מה שהם עצמם לא
תמיד ראו.
בצד כל זה פרח
בו הצד היזמי. הוא היה מבעלי בר מצליח בדיזנגוף, הקים חברת פרסום לעסקים קטנים,
עבד בשיווק ספורט ולקח חלק בפרויקטים נוספים. הוא היה מלא אנרגיה ורעיונות. החיים
בעיניו לא היו כבדה – הם היו אפשרות.
אבל מה שמבדיל
באמת את סיפורו של דניאל הוא לא רשימת העיסוקים – אלא האדם. לב הענק שלו. אהבת
המשפחה. החברות המשמעותית שיצר. הרצון לראות אדם אחר מחייך. היכולת להיות עוגן
לאחרים גם כשהוא עצמו התמודד עם עומס, קשיים או פחדים.
ואז, ביום השבת
השחורה, הגיעה המבחן הגדול של חייו. במסיבת נובה, כשהאזעקות נשמעו והירי התקרב,
הייתה לו בחירה טבעית לברוח. אך דניאל בחר אחרת. הוא נשאר לצד חברו, הסתתר איתו
מאחורי מכולה, ניסה לסייע לפצועה, התנהל בשקט ובשיקול דעת, והמתין לכוחות שיגיעו.
לא מתוך תמימות – אלא מתוך אחריות. מתוך אמונה בדרך שבה גדל. מתוך נאמנות.
רגעיו האחרונים
היו רגעי אומץ. רגעים של אדם שמרהיב לבו לעמוד לצד אחרים גם תחת סכנה. הוא וחברו
נרצחו, והוא זוהה רק לאחר שישה ימים ארוכים וכואבים למשפחה.
ועדיין –
סיפורו אינו מסתיים שם. חייו של דניאל מלמדים אותנו שהגבורה הגדולה ביותר אינה
תמיד בהגבהה של חרב, אלא ביכולת לראות אדם אחר. ביכולת לסחוב איתו. ביכולת להושיט
יד גם כשהלב פועם מפחד.
ביום שבו אנו
מדליקים את הנר הראשון, נר שמסמל את הניצחון של אור קטן על חושך גדול, אנו מבינים
שסיפורו של דניאל הוא נר כזה. נר שנותר דולק דרך משפחתו, דרך חבריו, דרך כל מי
ששומע את סיפורו ויוצא ממנו אדם מעט אחר. אדם מעט טוב יותר.
מה חשיבותה של
התוכנית היום?
התוכנית חשובה
משום שהיא מזכירה לנו את ערך החיים ואת המשמעות של אדם שבוחר להיות שם בשביל
אחרים. סיפורו של דניאל הוא שיעור באומץ, באחריות, בחברות ובאהבה. דווקא עכשיו,
כשהימים מורכבים, חשוב לעצור ולהבין מה באמת נשאר אחרי אדם שהלך – ועוד יותר מכך,
מה אפשר לקחת ממנו אל חיינו.
למה כדאי לשים
את הכל בצד ולהקשיב לתוכנית?
כי בתוך כל
הרעש, יש רגעים שאסור לנו לפספס. זהו רגע כזה. סיפורו של דניאל עוזר לנו להיזכר
שהחיים אינם רק משימות ושגרה. הם מורכבים מערכים, מחיבורים אנושיים, ומבחירות
שמגדירות אותנו. התוכנית הזו נותנת הזדמנות להרגיש, לחשוב, ולהתחבר מחדש למהות.
מה מיוחד
בתוכנית על דניאל שיינקרמן?
זו לא תוכנית
זיכרון רגילה. זו הזדמנות לפגוש אדם שלא הספיק לחיות שנים רבות, אבל כן הספיק
לשנות חיים של רבים. זו תוכנית שמביאה לאוויר דמות אמיתית, חמה, מלאת עשייה
ומשמעות – בעיניים של אמא שאיבדה את היקר לה מכול.
להאזנה
לשעה הראשונה לחץ כאן
להאזנה
לשעה השנייה לחץ כאן
השירים
שהושמעו בתוכנית:
פרפרים – אורי בנאי
מלים ולחן: אורי בנאי
אחי גיבורי התהילה – אילנית
מילים: דודו ברק לחן: שייקה פייקוב
אש – רמי וריטה
מלים: חנה גולדברג, לחן: רמי
קליינשטיין
הבה נרימה – דורית ראובני
מלים: לוין קיפניס, לחן: ג'ורג'
פרידריך הנדל
אריק איינשטיין יכול להיות שזה נגמר
מילים: יהונתן גפן לחן: שם טוב לוי
שיר עשרת הספירות
מילים:
שרון נריה בר-און, לחן וביצוע AI
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה