יום שני, 26 בינואר 2026

הרב אברהם קריגר – היסטוריון – ראש מכון שם עולם 26/01/2026

 בס"ד

הרב אברהם קריגר – היסטוריון – ראש מכון שם עולם



במסגרת תוכניתנו "ובחרת בחיים" אירחנו יום שני, ח' בשבט ה'תשפ"ו, 26 בינואר 2026, לציון יום השואה הבינלאומי ו-81 שנה למיגור המשטר הנאצי, הרב אברהם קריגר, היסטוריון וראש מכון שם עולם, לשיחה אחרת על השואה, לא רק כזיכרון של כאב ואובדן אלא כמבט חינוכי עמוק על זהות, רוח וחוסן יהודי.

 

כבן להורים ניצולי שואה וכחוקר היסטוריה, הוא מציע דרך שונה לספר את הסיפור ומבקש להבין כיצד זווית הראייה של החוקר והמרצה מעצבת את המשמעות שאנו נותנים לעבר גם היום. הצטרפו לתוכנית "ובחרת בחיים" בערב יום השואה הבינלאומי לשיחה על דרך אחרת של סיפור השואה, שימור זהות, רוח וחוסן בהיסטוריה היהודית, ומשמעות הזיכרון בזמן הזה.

ודנו בשאלה: איך מספרים את סיפור השואה לעולם כך שישמר זהות, רוח וחוסן יהודי, ולא יישאר רק זיכרון של כאב ואובדן?

הרב אברהם קריגר הוא היסטוריון, מחנך וראש מכון שם עולם, ואחת הדמויות הבולטות בישראל בעיסוק החינוכי והערכי בשואה. דרכו המקצועית והאישית שזורה בסיפור חייו כבן להורים ניצולי שואה, אשר בביתם סופר הסיפור באופן שונה מהנרטיב הציבורי המוכר. זה היה סיפור שלא עסק רק בזוועות, במספרים ובמוות, אלא גם בחיים עצמם, בזהות יהודית, באמונה ובשאלות קיומיות עמוקות. 


עם השנים, כאשר העמיק בלימודי ההיסטוריה ובספרות המחקרית, גילה קריגר פער הולך וגדל בין הסיפור האישי שחווה בבית לבין האופן שבו השואה נלמדה והוצגה במרחב האקדמי והחינוכי. הפער הזה הפך למניע מרכזי בעבודתו. במקום להסתפק בתיעוד עובדתי, בחר לשלב בין שלושה עולמות משלימים: עולם תורני, עולם של היסטוריון ועולם של מחנך. 


מבחינתו, חקר ההיסטוריה דומה ללמדנות תורנית, כזו שמבקשת להבין לא רק מה קרה, אלא גם את ההקשר, המשמעות וההשלכות הערכיות של האירועים. במשך תקופה ארוכה עסק באיתור חומרים נדירים מתקופת השואה, מסמכים וחפצים שהיוו תשתית למוסד שבראשו הוא עומד כיום. איתור החומרים לא היה תהליך טכני בלבד. לעיתים הוא התרחש בנסיבות משתנות ומורכבות, והמפגש הישיר עם החומר ההיסטורי השפיע עמוקות על האופן שבו הוא נקרא ונלמד. ההיסטוריה חדלה להיות אובייקט מחקרי מרוחק, והפכה למפגש אנושי חי עם בחירות, פחדים, אמונה ודילמות מוסריות. 


מכון שם עולם פועל מתוך תפיסה חינוכית ברורה המבקשת להרחיב את סיפור השואה. לא לטשטש את האסון ולא להפחית מעוצמתו, אלא להוסיף רובד של זהות, רוח וחוסן. קריגר מדגיש כי גם סיפור השואה, כמו כל סיפור היסטורי, מושפע מעולמו הפנימי של החוקר ומזווית הראייה שממנה הוא ניגש אליו. המסר שהוא מביא למאזינים הוא שההיסטוריה אינה רק עבר. היא כלי חינוכי המעצב תודעה, זהות ועמדה מוסרית בהווה.

 

למה כדאי לשים את הכל בצד ולהקשיב לתוכנית
כי זו הזדמנות להקשיב לשיחה שאינה שגרתית, שמרחיבה את סיפור השואה מעבר למוכר, ומציעה מבט אנושי, ערכי ומעמיק על ההיסטוריה ועל המשמעות שלה לחיינו כיום.

 

מה מיוחד בתוכנית עם הרב אברהם קריגר
השילוב בין סיפור אישי, מחקר היסטורי וראייה חינוכית מאפשר להבין את השואה לא רק כעבר כואב, אלא גם כמרחב של זהות, רוח וחוסן בהווה.

 


להאזנה  לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה  לשעה השנייה לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

נועה קירל | אמא שלי

מילים: משה קלוגהפט , לחן: דורון פלסקוב ובן שופן

Enrico Macias – a yidiche Mama

מילים לחן: ג'ק ילן ולב פולק

צילה דגן - על הדרך עץ עומד

מילים: איציק מאנגר לחן: פ. לסקובסקי תרגום: נעמי שמר

חיה קורן – צען ברידר

מלים ולחן עממי

אסתר עופרים  - אויפן פּריפּעטשיק

מלים ולחן: מרק וורשבסקי

נחמה ליפשיץ - שפּיל זשע מיר אַ לידעלע

מלים: יוסף קאָטליאַר, לחן: עממי

חוה אלברשטיין - זוג נישט קיינמאָל - שיר הפרטיזנים

מילים: הירש גליק, לחן: דמיטרי פוקראס

                       

                           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית

                                                       קטלוג העשייה שלי

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה