יעקב וימן – צוות מורשת אקסודוס ו"תנועת הבריחה"
ו"תנועת הבריחה" לשמירת הזיכרון של אוניית המעפילים אקסודוס
במלאת 75 שנה להעפלתה וטיפול בעקורים למטרה לעלייתם לארץ ישראל.
בשנת 1946 רכש המוסד לעליה ב' בארצות-הברית ספינה ישנה שעמדה למכירה לגרוטאות.
לאחר שיפוצים היא הוכנה להפלגה באוקיינוס ובים-התיכון כשהיא מיועדת להוביל למעלה מ-4500
מעפילים. בכל אותה תקופה עקב המודיעין הבריטי אחר פעולות השיפוץ והעברת הספינה מארצות-הברית
לאירופה. לאוניה נקבע השם "יציאת אירופה תש"ז" בעברית ו"EXODUS 1947" בשפות אירופיות.
בחירת שם האונייה כוונה ליצור הקבלה היסטורית בין יציאת היהודים מתלאות
אירופה שלאחר השואה, לבין האירוע המכונן בעברו ההיסטורי של עם ישראל, יציאת מצרים.
החשיבות הגדולה של פרשת "אקסודוס" הייתה במהומה התקשורתית שהיא עוררה ברחבי
העולם.
ביום 11 ביולי 1947 יצאה הספינה לדרכה מנמל סט ( (Seteאשר בדרום צרפת כשעל סיפונה 4,554 מעפילים,
רובם שורדי שואה. מיד עם תחילת ההפלגה נצמדו לספינה משחתות בריטיות ומעליה ריחף מטוס
סיור.
בליל 18 ביולי 1947, כאשר הספינה התקרבה לחופי ארץ-ישראל, תקפו אותה המשחתות
הבריטיות. המעפילים גורשו לצרפת – המדינה משם יצאה אקסודוס להפלגתה. לקראת סוף חודש
אוגוסט החליט שר החוץ הבריטי לגרש את המעפילים חזרה לגרמניה אל אזור השליטה הבריטי.
פרשת אקסודוס הסתיימה רק כעבור שנה כאשר אחרוני המעפילים עזבו את המחנות
בגרמניה בדרכם שוב לארץ-ישראל, הפעם למדינת ישראל שאך זה קמה.
לקראת ציון שנת ה-70 להפלגת אקסודוס, הקים איציק רוזמן, בנו של מרדכי רוזמן
שהיה מנהיגם של המעפילים, את צוות מורשת אקסודוס במטרה לספר ולהעביר את סיפור גבורתם
של המעפילים שהוא ייחודי וסמל לדורות הבאים. בצוות חברים מעפילים, ילדים שנולדו לאימהות
שהיו בהריון בעת הפלגת אקסודוס ונולדו במחנות הגירוש בגרמניה וכן בני הדור השני למעפילים.
מאז שנת 2017 פועל הצוות בהנהלתו של איציק רוזמן באופן רצוף, עורך כנסים
והרצאות בארץ ובעולם, משתף פעולה עם גורמים וקבוצות בבריטניה וגרמניה בנושא העברת המורשת,
עזר בהקמת אנדרטאות ושלטי זיכרון, יזם את "אות המעפיל", מסעות מורשת בצרפת
וגרמניה ועוד ידם נטויה.
* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליעקב?*
לפני מספר שנים, לאחר עבודה של שנה, הושקה "הגדת אקסודוס". הצוות
שערך את ההגדה החליט כי ליבה יהיה יומני המעפילים שרובם לא זכו לפרסום עד היום. חומר
רב נאסף והבעיה העיקרית, כפי שאומר חבר הצוות יעקב וימן, היה איפה לצמצם.
ההגדה מורכבת מחמישה פרקים.
•
פרק הראשון "הבריחה" עוסק בסיום
מלחמת העולם השנייה ותחילת הנדודים של המעפילים ברחבי אירופה.
•
הפרק השני עוסק ברכישת הספינה והכנתה
להפלגה.
•
הפרק השלישי מוקדש להפלגת "אקסודוס"
מצרפת לארץ-ישראל והקרב נגד הבריטים בחופי הארץ.
•
הפרק הרביעי מספר על הגירוש חזרה לצרפת
וגרמניה ומאבקם של המעפילים מול חופי צרפת.
•
הפרק האחרון והחמישי מוקדש למעפילי
"אקסודוס" בארץ-ישראל. בסיומה, מופיעים דפים ריקים בו יכול כל אחד להוסיף
את סיפורו המשפחתי בבריחה, בהעפלה ובישראל כדי שיהיה מזכרת ומורשת לדורות הבאים.
למה לייצר דווקא הגדה?
ספר נוסף על פרשת "אקסודוס" היה מוצא את עצמו, באופן טבעי, מעלה
אבק על מדף הספרים. "מטרת ההגדה", לדברי איציק רוזמן, "היא ליצור פעילות משפחתית. תתכנס
כל משפחה, תקרא קטעים נבחרים, תאכל, תשתה, תשיר ובעיקר תוסיף את סיפורה כך שהלפיד יועבר
לצעירים. ממש כמו ההגדה של פסח, אולם בסיפור על תקופתנו, עם אנשים הקרובים לליבנו.
"בהגדה של פסח אנו מספרים על יציאת מצריים. ההגדה שלנו מנציחה גם
את שמה העברי של הספינה אקסודוס – "יציאת אירופה"".
"אנו משוכנעים", אומר יעקב וימן, "כי גם מעפילים שהיו על
ספינות אחרות שהצליחו להגיע לארץ או אלו שגורשו לקפריסין, יוכלו למצוא את מורשתם בין
דפי ההגדה, להוסיף את סיפורם האישי ולהעבירו לדורות הבאים במשפחתם".
"אקסודוס" הפכה לסמל של תקופת ההעפלה, בזכות המעפילים ואנשי
הצוות, מכל הגלויות, אשר עמדו בגבורה ובנחישות במשך חודשיים מול לחצים שנועדו לשבור
את מאבקם. הם הפכו סמל ומופת לאהבת העם והמולדת, לציונות ולקשר בין כל חלקי העם היהודי.
שנת ה-70 למסעם של מעפילי "אקסודוס" צוינה לפני חמש שנים באירוע
מרגש באודיטוריום בחיפה. בימים אלה עמל צוות המורשת במרץ על הכנת האירועים לציון שנת
ה-75 למסע.
תנועת הבריחה הייתה התארגנות ציונית, שהייתה אחראית להגירה הבלתי-חוקית
של כשלוש מאות אלף ניצולי השואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בין
השנים 1948-1944. ההמונים נדדו ממזרח אירופה למרכזה ולדרומה במגמה להגיע לארץ ישראל.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יעקב וימן?*
מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות יצירתי, לעמוד על במה, להעביר ידע ולשמח את הזולת. להיעזר ביכולות הטבעיות בפן התקשורתי והוורבלי, בעל יכולת ביטוי טובה מאוד. אדם אופטימי, בעל חשיבה חיובית. אדם סימפאטי, בעל דחף טבעי לעזור לזולת. אדם בעל צורך תמידי להיות מאושר, שמח, חופשי ואופטימי. אדם הזקוק לבטא רגשותיו ועצמו. אדם הזקוק לחברה ולאנשים (לא אוהב להיות לבד). אדם הזקוק לאווירה כיפית, זקוק להנאות החיים, לבילויים, לצחוק ולהתחדשויות רגשיות. אדם בעל יכולת חשיבה מדהימה ובעל יכולת ניתוח ויצירת תהליכים מהגבוהים ביותר.
אדם הישגי, תכליתי, מעשי, ענייני ומצליחן. פרקטי, מהיר, מחשבה יישומית,
מחשבה שרואה שורה תחתונה ו/או תוצאה. כושר הערכת מצבים. מחשבה הרואה את המציאות. מחשבה
אסטרטגית ממוקדת ובעלת מטרות. מחשבה ממרכזת וממוקדת. מומחה בזיהוי נקודות הכשל (החוליה
החלשה). מפתך מספרת על אדם המעריך אנשים חזקים, אמיצים, מרשימים, בעלי סמכות. מעריך
אנשים תחרותיים ואתגריים שאינם רק מדברים, אלא עושים, שנחושים ומגיעים למטרותיהם. הערכה
לאנשים בעלי כוח רצון חזק ובלתי מתפשר.
היה
מעניין... מוזמנים להאזין.
להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן
להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן
להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן
השירים שהושמעו בתוכנית:
אקסודוס - עליזה קאשי
מילים: פט בון, לחן: ארנסט גולד, עברית:חיים קינן
ערב של שושנים - ננה מושקורי
מילים: משה דור, לחן: יוסף הדר
מול הר סיני – להקת הנח"ל
מילים: יחיאל מוהר, לחן: משה וילנסקי
דני גולן - עולים
(בחשאי ספינה גוששת)
מילים: יצחק שנהר
, לחן: שלום פוסטולסקי
עפרה חזה וברברה
סטרייסנד - אבינו מלכנו שמע האל
עפרה חזה - שמע
האל, מילים:רבי שלום שבזי
ברברה סטרייסנד - אבינו מלכנו, מילים: מן המקורות,
לחן: עממי אשכנזי
בין גבולות- שמעון ישראלי - ההמנון של תנועת הבריחה
מילים: אלכסנדר גאליץ', מילים בעברית
: חיים חפר (פיינר),
לחן: וסילי איבנוביץ' אגפקין
יפה ירקוני - המנון הפלמ"ח
מילים: זרובבל גלעד | לחן: דוד זהבי
"הרי את מקודשת לי מולדת"
מילים: אברהם (יאיר) שטרן;
לחן וביצוע: דרור אידר–
שגריר ישראל באיטליה
איה - שושנה דמארי
מילים: נתן אלתרמן, לחן: מרדכי זעירא
הי
דרומה - בני אמדורסקי
מילים: חיים חפר, לחן: מאיר נוי
הראל סקעת ואביהו מדינה - אל תשליכני
לעת זקנה
מילים: מתוך תהילים, לחן: אביהו מדינה
שושנה
דמארי - האמיני יום יבוא
מילים: רפאל קלצ'קין, לחן: מנשה בהרב
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
