יוחאי קופנהגן - "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית
נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו
יוחאי קופנהגן הינו מדריך רב לשוני ביד ושם, ומתרגם מקורות מהולנדית. הוא מרצה בפורומים שונים בנושאים רבים הקשורים לשואה, ולהיסטוריה יהודית בעת החדשה. הוא מדריך קבוצות מטיילים בחו"ל לאתרים בעלי ענין היסטורי יהודי, בעיקר בסיציליה ובקפריסין.
מספר יוחאי: "הסיפור האישי שלי ניזון בראש ובראשונה מסיפורם של הורי: אבא יעקב יליד אמסטרדם למשפחה שורשית הולנדית, אשר הסתתר בעצמו בשואה, ואף הסתיר והשלים שוב אחרי השואה את הספרייה המשפחתית, אבל איבד את כל משפחתו. עלה בעליה בלתי לגאלית, הוגלה בין ראשוני המעפילים למחנות המעצר בקפריסין. אמא חנה, ניצולת שואה גם כן עלתה אחרי קום המדינה ושימשה כאחות רחמנייה אצל הנשיא וויצמן וסעדה אותו עד יום מותו.
למשפחת אבי הייתה ספריה יהודית גדולה שאבי הצליח להסתיר את רובה גם כן בעזרתו של חסיד אומות העולם. הספרייה צמחה אחרי השואה כספריה הפרטית הגדולה ביותר בתחום ההיסטוריה של יהדות הולנד . אחרי פטירתו המשפחה מצאה לספריה אכסניה אקדמית ברמה בינלאומית באוניברסיטת אוקספורד באנגליה."
יוחאי מרצה בתחומים מגוונים הקשורים להיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט על במות שונות. דוגמאות מהרצאותיו:
הֶרְשֶל גְרִינְשְׁפַּן, כיצד הפך להיות מאלמוני לאייקון? הרשל גרינשפן היה פליט יהודי פולני שהתנקש בחיי דיפלומט של גרמניה הנאצית בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר שבני משפחתו גורשו במסגרת 'אקציית פולין' לעיירת הגבול הגרמני-פולני זבונשין; התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".
עמנואל רינגֶלבּלוּם היה היסטוריון, פוליטיקאי, ועובד סוציאלי יהודי-פולני, אשר נודע בשל ספריו "רשימות מגטו ורשה", "רשימות על פליטי זבאשין", ובעיקר בשל ארכיון רינגלבלום המחתרתי מגטו ורשה.
בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר כיבוש פולין בידי הצבא הגרמני, החל ההיסטוריון ד"ר עמנאול רינגלבלום לתעד את קורות יהודי ורשה והסביבה תחת המשטר הנאצי. עם כליאת היהודים בגטו ורשה, ייסד רינגלבלום את הארכיון המחתרתי "עונג שבת". הוא אסף קבוצה של פעילים מרקע חברתי-פוליטי מגוון, במטרה לתעד את המאורעות כפי שנחוו בפרספקטיבות שונות של החברה היהודית. במהלך הגירושים הוטמן הארכיון בקופסאות מתכת וכדי חלב בשלושה מקומות שונים בין חומות הגטו. בשנים 1946 ו-1950 התגלו שניים מאוספי הארכיון אולם חלקו השלישי לא נמצא מעולם. "עונג שבת" הוא האוסף הארכיוני היהודי הגדול ביותר מתקופת השואה שמתעד את גורל היהודים תחת המשטר הנאצי.
* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליוחאי?*
זוכרים אנו את יגאל אלון שאמר: " "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו
לוט בערפל." אכן, אנחנו עם עתיק יומין אשר מתעד את קורותיו.
יוחאי קופנהגן מביא את סיפורה של קהילה גוועת,
כפי שתועד ביומן מיהדות אמסטרדם של סוף מלחמת העולם השנייה.
כותב יהודי
אנונימי מתאר את החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה באמסטרדם. פעם הייתה זו
עיר עם מרכז יהודי גדול ותוסס, שהפכה אל מול עיניו לעיר נטושה ובתוכה יהודים
ספורים שמנסים בדרך לא דרך לשרוד.
יוחאי, מתעניין בהיסטוריה יהודית ברחבי העולם, מאתר אתרים יהודיים (שפחות מוכרים למטייל הרגיל) חוקר היסטרית המעפילים, והיסטוריה יהודית בכלל בקפריסין. ומלווה קבוצות נוער ומבוגרים ביד ושם. תיעוד ההיסטוריה היהודית בכלל ובתקופת השואה בפרט, חשוב לעין ערוך וראוי להביא את סיפוריהם של העוסקים במלאכה זו ואת הסיפורים אותם הם מתעדים.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יוחאי קופנהגן?*
מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להתחבר לנפש. להחכים, לרכוש ולצבור ידע ללא גבול, לחקור ולהעמיק. להיות אנליטי, לפעול באופן שכלתני ולשאוף למושלמות. לשאוף לשלווה ושלמות פנימית. להעמיק, ללמוד וללמד, לחקור ולהתמחות. בעל יכולת טובה מאוד בתחומי החשיבה ובמיוחד חשיבה אנליטית היורדת לפרטים הקטנים. המפה מספרת על אדם בעל יכולת כתיבה. אדם היכול לעמוד על במה להרצות ולהעביר ידע. אדם שקול, מאוזן, הרואה את שני הצדדים של המטבע, אדם בעל מחשבה המסוגלת להכיל צרכים של אנשים אחרים ולקיחתם בשיקול באופן טבעי בהחלטותיו. השם הפרטי ויום הלידה מספרים לנו על אדם הישגי, תכליתי, מעשי, ענייני, שאפתן. אדם בעל כוח רצון, ביצועי, עוצמתי, בעל כוח פיזי, אנרגטי, משפחתי, חושב בגדול, יכולת לראות בגדול, לקלוט הסביבה, מסגרתי, פעלתן, עושה, חרוץ, עובד קשה, צנוע, לא רברבן, בעל בטחון עצמי, יודע לקבל ולשים גבולות.
היה מעניין... מוזמנים להאזין.
השירים שהושמעו בתוכנית:
חוה אלברשטיין
- ביקורת דרכונים
מילים ולחן: חוה
אלברשטיין
מילים ולחן: ז'אק ברל
מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי, תרגום: יורם
טהרלב
מילים: לאה נאור, לחן: אנחל קבראל
מילים: אהרון אשמן, לחן: ידידיה אדמון
שמעון ישראלי - יום יבוא אחים נחזורה
מילים: חיים גורי, לחן: פוקראס
חבורת בית רוטשילד
- רשות הדיבור לחבר פרבלום
מילים: חיים גורי | לחן רוסי עממי |
צילה דגן ובני אמדורסקי
- זמר נודד
מילים ולחן: נעמי שמר
דורית ראובני ואופירה גלוסקא - שיר הפרטיזנים
מילים: הירש גליק, תרגום/נוסח עברי: אברהם
שלונסקי, לחן: דמיטרי פוקראס , דניאיל פוקראס
מילים: לאה גולדברג, לחן: עודד לרר
מילים: פניה ברגשטיין, לחן: דוד זהבי
מילים:
נתן יונתן לחן: נחצ'ה היימן
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
