שרון היקר
אחרי שקיבלתי
ממך את קלף שירת החכמה וגם את האבחון אישי-עסקי שלא היה יכול להיות יותר מדויק גם
אם היית מכיר אותי אישית וגר איתי במשך 32 שנים, החלטתי לפנות (שוב) לעזרתך.
יש לי 3 בנים,
כל אחד והאתגר שלו, אבל הכי כאב לי על הבן השני שלי, הסנדוויץ'. הוא בן 7, בכיתה
ב'. ילד נדיר בחוכמתו ובגישתו, אך ילד מופנם מאוד. שום דבר לא מעניין אותו חוץ
מטלוויזיה ומחשב. הלימודים בבית הספר משעממים אותו, זנח את קונג-פו בו התעסק ומאוד
הצליח במשך 3 שנים. לשום חוג הוא לא רצה ללכת השנה עד שתחת לחץ מתון מצידי הוא בחר
(בחירה חופשית, לא היה משנה לי איזה חוג, העיקר שיהיה בחוג) בחוג פיסול. עם הזמן
הוא הדרדר בלימודים, לא היה עושה שיעורי בית, היה מאוד מפוזר, מסתיר ממני דברים
שקרו עד שאפילו המורה התערבה. רק בחוג פיסול הוא היה ילד אחר – ילד עם בטחון עצמי,
ילד פתוח ויצירתי.
פניתי למנחת
הורים, ועדיין אנחנו נמצאים בייעוץ וליווי שלה, אבל משהו היה שם חסר. הרגשתי
שאנחנו לא מצליחים לשים את האצבע על הבעיה האמיתית.
ואז בדיוק השקת
את אבחון הסביבה הלימודית וקפצתי על המציאה. ידעתי שמה שהעין האנושית לא יכולה
להבחין יעשו המספרים. וצדקתי.
קיבלתי אבחון
מלא וגדוש בפרטים. מעולם לא ראית את עידן, אבל הרגשתי שבילית איתו לא מעט זמן, כי
היו באבחון דברים אותם רק אני כאמא יכולה לראות ולדעת.
התחלתי לעבוד
איתו לפי ההמלצות שלך, בלי שהוא ידע דבר על האבחון כמובן וכעבור ימים ספורים
התחלתי להבחין בשינויים. כמובן שזה לא קסם, ויש עוד הרבה דברים לעבוד עליהם, אבל
ברגע ששיניתי את הגישה שלי בדיוק לפי מה שהמלצת ראיתי גם שינוי הגישה אצלו.
היום הוא מתקשר
איתי, לא חייב להיות מחובר לטלויזיה כל שעות אחה"צ, מסכים לצאת לשחק בגינה עם
אחיו הקטן, מראה לי שיעורים, לפעמים עושה את השיעורים לבד ומתייעץ איתי אם הוא
מתקשה במשהו, ואפילו הסכים להזמין חבר הביתה! והעיקר אני רואה איך לאט לאט חוזר
הברק לעיניים, והבטחון העצמי.
המון המון תודה
ענת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה