יום שני, 4 ביולי 2022

אלי נוסבאום - ממארגני מפגש דורות ההמשך ממשיכים את ה"שרשרת" 04.07.2022

 בס"ד

אלי נוסבאום -  ממארגני מפגש דורות ההמשך

ממשיכים את ה"שרשרת"


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
ה'  בתמוז ה'תשפ"ב 04 ביולי 2022, אלי נוסבאום -  ממארגני מפגש דורות ההמשך, ממשיכים את ה"שרשרת". "השרשרת" קבוצת שורדי שואה שהתגבשה בשבדיה והעפילה לישראל באונית המעפילים "חיים ארלוזורוב".

 

קבוצת "שרשרת" נולדה בסוף שנת 1945 בצפון שבדיה בחווה חקלאית בשם מיקלבי, אליה העבירה תנועת "החלוץ" בשוודיה בני נוער יהודיים, פליטי מלחמה, למחנה נוער ציוני. החל מאוקטובר 1945 שהו בחוות מיקלבי 114 חניכים נערים ונערות, מרביתם הגיעו לשבדיה ביולי 1945 במבצע ה"ספינות הלבנות" של "אונרא" שהעבירו כ-9000 שורדים יהודים ממחנות ברגן בלזן לעיר ליבק ומשם לשבדיה.

 

קבוצת "שרשרת" התגבשה בניהולו של מנהל חוות הלימוד, גינטר קאהן, ומנתה כ-60 צעירים בני 17-19. שבעת החודשים בהם שהו הצעירים במיקלבי, היו חודשים מאושרים ומשמעותיים בחייהם, במהלכם למדו עברית, עבדו בעבודות ששכרן בצידן ובעיקר, התגבשו כקבוצה. במשך שלושה חודשים נוספים עבדו חברי הקבוצה בשדה סלק בדרום שוודיה, ולאחר כן במפעל טקסטיל בעיר בורוס.

 

בתאריך 24.1.1947 הגיעו חברי "שרשרת" לנמל טרלבורג בשבדיה, שם המתינה להם הספינה "אולואה", ובשמה המוכר יותר, "חיים ארלוזורוב", בפיקודו של אריה (לובה) אליאב ובהובלת רב החובל גד הילב. לצד ארבעה אנשי פלי"ם, עלו על הספינה כ-650 מעפילים, ובתוכם קבוצת "שרשרת" המלוכדת והמגובשת. לא ירחק היום ומתוך כ-60 חברי "שרשרת" "יוולדו" 13 זוגות…

 

הספינה עברה כ-5,500 קילומטרים במשך חמישה שבועות, המסלול הארוך ביותר שעשתה ספינת מעפילים. סערה איומה ב"מפרץ המוות" ביסקייה ליוותה את דרכם, לצד עצירות באלג'יר ובתוניס. לבסוף, שונה המסלול והאוניה הפליגה לחוף מטאפונטו שבדרום איטליה, שם המתינו לה 680 מעפילים נוספים שהגיעו לשם עם ארגון 'הבריחה', בהם עשרות "יתומי סלווינו". על מנת להקל ולו במעט על העומס על הספינה, התבקשו המעפילים להשליך את מזוודותיהם למים וכך עשו…

 

בתאריך 27.2.1947 בשעות אחר הצהרים התגלתה הספינה על ידי מטוס סיור הבריטים ונאלצה להמשך בדרכה בליווי צמוד של משחתות בריטיות. לאחר מספר ניסיונות השתלטות, נתן לובה אליאב הוראה להעלות דגל כחול לבן ולחשוף את שמה של הספינה מאולואה ל "חיים ארלוזורוב".

 

"הונף דגל ישראל והוצג שם האונייה "חיים ארלוזורוב", סיפר לימים גד הילב, "כאשר שירת "התקווה" אדירה פורצת בקהל המעפילים. במשך דקות אחדות התנהל תמרון התחמקות עז של "חיים ארלוזורוב" ועימות חריף כולל נגיחות-הצמדות "בדופן ימין ובדופן שמאל של אונייתנו. במהלך עימות זה קפצו שני קצינים ומספר מלחים בריטיים על סיפון "חיים ארלוזורוב", והתנהלה תגרת פנים אל פנים קשה עם המעפילים. חיילים בריטיים נהדפו בכוח  בידי המעפילים וחלקם הושלך לים".

 

בסופו של דבר, לפני 75 שנים, ב-28 לפברואר  1947 הצליח  גד הילב רב חובל  הספינה להעלותה על שרטון ליד בת גלים, מתוך תקווה שהמעפילים  יוכלו לקפוץ למים ולשחות לחוף. התוכנית לא צלחה, כל מעפילי האונייה וצוותה נעצרו ונשלחו למחנות מעצר בקפריסין, משם הם עלו ארצה רק בתום כשנה וחצי.

 

שבר האונייה ניצב מול החוף במשך מספר שנים, עד ש ב 1953חלקה העליון של האונייה נחתך ופורק לגרוטאות  וחלקה התחתון של האונייה התפרק במשך השנים, ומצוי כיום באותו המקום ממש, בעומק מים של כ 5 מטר, מעט צפונית מזרחית לקזינו ולחוף בת גלים. 

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאלי?*

חבורה קטנה ופעילה של אזרחים מן השורה, ששמה לה למטרה משותפת להנציח את זכר סיפור ההעפלה. יחד עם שורדים מעטים ובני משפחותיהם  ואנשי הצוות  שחברו לקבוצת שימור המורשת "חיים ארלוזרוב"  

השנה ב 10 בינואר 2022 אישרה  מועצת העיר חיפה את הקמתה של האנדרטה.     

                                     

הקבוצה נמצאת  כעת בשלבי תכנון ועיצוב האנדרטה ובשלב של איסוף כספים. להקמת אנדרטה כזו בחופי בת גלים אל מול שרידי הספינה  חשיבות בשימור זיכרון שורדי השואה וההעפלה.

לעורר השראה לאומץ לנחישות מצוינות וציונות  של אותם צעירים בשנות העשרים המוקדמות שלהם שניהלו מבצע מורכב זה ולמעפילים הצעירים שזכו להגיע ולהשתתף בבניית המולדת החדשה.

 

מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של אליהו מרדכי נוסבאום?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות מנהיג, מוביל דרך רוחנית, להרחיב אופקים לעצמך ולזולת. לקדם את האהבה שבאה מהלב, לפתח כריזמה, לעשות פעולות נעלות למען החברה, להיות איש העולם הגדול.

 

מפתך מספרת על אדם טוב לב, בעל יכולת להתחבר רגשית ולאהוב כל סוג של אדם. רודף צדק, בעל יכולת להתעלות מעל פגיעות ואכזבות אישיות. אדם בעל רגשות מתלהבים, בעל תשוקה, מזג רגשי שיכול מאד מהר להתאהב ובאותה המהירות לכבות. כאשר יש אידיאל חשוב לאדם, רגשותיו מתעוררים, הוא נעשה נלהב ומעורב בכל תחום. מפתך מספרת על אדם הזקוק למרחב וחופש. אדם הזקוק לאפשרויות רבות ובלתי מוגבלות, להרגיש משפיע על דעת הקהל. להצליח בכל אתגר שהציב לעצמו. אדם הזקוק ל"אקשן" בלתי פוסק. אדם הזקוק לתנועה וחוסר שגרה. להרגיש "הילה של אבירות". תחושת שליחות, כמו גיבור בתוך מסע החיים. אנשים מגוונים בסביבתיות חייו – תרבויות ומעמדות שונים. אדם העוסק בו זמנית בכמה תחומים ומקצועות שונים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

לתת - בֹעז שרעבי

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: בועז שרעבי

באר שבע עירי – יוסף מוסטקי

מילים: תלמה אליגון-רוז, לחן וביצוע: יוסי מוסטקי

שיר לחג עשור – הדודאים ונעמי שמר

מילים ולחן: נעמי שמר

טיול לילי -הפרברים

מילים: עמוס אטינגר, לחן: מאיר נוי

הדודאים - שירת הרוכבים

מילים: נעמי שמר, לחן: שמעון ישראלי

בין גבולות- שמעון ישראלי

מילים: אלכסנדר גאליץ', מילים בעברית : חיים חפר (פיינר), לחן: וסילי איבנוביץ' אגפקין

למדבר – שלישיית ערבה

מילים: חיים חפר  לחן: אלכסנדר ארגוב 

קומזיץ בקפריסין – חבורת רננים

מילים: נתן אלתרמן  לחן: גיל אלדמע 

יום יבוא אחים נחזורה – שמעון ישראלי

מילים: חיים גורי לחן: פוקראס

למדבר - הפרברים

מילים: חיים חפר, לחן: סשה ארגוב

אילי גורליצקי ויונה עטרי - זמר מפוחית

מילים: נתן אלתרמן, לחן: סשה ארגוב

עץ הרימון חנה אהרוני

מילים: יעקב אורלנד, לחן: ידידיה אדמון



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 27 ביוני 2022

שי רוזנגרטן - רכז פעילים וסטודנטים ארצי, תנועת "אם-תרצו" 27/06/2022

 בס"ד

שי רוזנגרטן -  רכז פעילים וסטודנטים ארצי,

תנועת "אם-תרצו"


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
כ"ח בסיוון ה'תשפ"ב 27 ביוני 2022 את שי רוזנגרטן -  רכז פעילים וסטודנטים ארצי, בתנועת "אם-תרצו", הנאבקים על אקדמיה ציונית, מול ההסתה והאלימות הערבית הלאומנית באקדמיה.

"אווירת ההסתה באקדמיה חוצה גבול מסוכן" כך פותח שי רוזנגרטן את מאמרו אשר התפרסם באתר מידה בתאריך 14/05/2022.

גל הטרדות, איומים ומפגני תמיכה בטרור שוטף את מוסדות ההשכלה הגבוהה; הרשויות חייבות להתעורר לפני שיהיה מאוחר".

בתנועת אם תרצו ממשיכים להגן על סטודנטים ציוניים מול ההסתה והאלימות הלאומנית באקדמיה.

ממשיך שי וכותב: "בתוך מספר חודשים הצליחה האקדמיה הישראלית להוכיח מעבר לכל ספק, שגל הטרור שתוקף את המדינה לא פסח עליה ואף הצליח להיטמע היטב באופי היחסים שבין מרבית הסטודנטים הערביים לבין הסטודנטים היהודים והמוסדות האקדמיים עצמם. הטרדות, איומים, תמיכה והסתה בטרור, כל אלו ועוד הם כעת נחלתם של הפקולטות והמכללות השונות. על מנת לפתור את הבעיה חייבים לספק לאקדמיה את הכלים המתאימים ולהכתיב מדיניות נכונה.

תהיה זו טעות חמורה לנסות ולהציג את תופעת ההסתה באקדמיה כעניין חדש - ההסתה והתמיכה בטרור, בגלוי או בסתר, היו נחלתם של חלקים מהסטודנטים מהמגזר הערבי מראשית דרכה של האקדמיה בישראל, זאת מעצם עובדת היותם חלק מן המגזר הערבי, אשר כידוע חלקים ממנו אכן תומכים בטרור ובהתנגדות אלימה למדינת ישראל. הופעתן של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות חשפה את עמדתם של סטודנטים ערביים רבים, אשר נמענו במשך שנים להציג את עמדתם בפומבי. פוסטים מסיתים ומכפישים כנגד המדינה והציבור היהודי, תמיכה בפיגועים ובפעילות עוינת, קריאה לחרם על מדינת ישראל ותפילות למען "שאהידים" שחוסלו החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם.

בשנה האחרונה, החל מגל הפרעות בשנת תשפ"א וממבצע 'שומר החומות', חלה החמרה ניכרת במספר התופעות הללו, במקביל להידרדרות מהירה ביחסי הסטודנטים הערביים עם עמיתיהם היהודים לספסל הלימודים ועם המוסדות האקדמיים. שילוב של ליבוי היצרים והעוינות כלפי המדינה על ידי נבחרי הציבור הערבי, תחושת עידוד מן הפרעות ומחולשתה הניכרת של המדינה בטיפול בתופעה וחולשתה הניכרת של הממשלה הנוכחית בהסתמכותה על התנועה האיסלמית, הציתו תגובת שרשרת שבאה לידי ביטוי בגל הפיגועים של שנת 2022 ובמקביל אליו, בגל הסתה חמור ביותר, תחילה ברשתות החברתיות ולאחר מכן בקמפוסים עצמם.

כתובות אנטי ישראליות נתלו, מפות ודגלי ישראל הושחתו, דגלי אש"ף הונפו שירי הלל לטרור וקריאות לנקמה "בדם ואש" החלו להישמע יותר ויותר".

ומה עושים המוסדות האקדמיים, הממומנים על ידי מדינת ישראל על מנת להילחם בתופעות האלה? כלום ושום דבר.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לשי?*

שי הינו רכז הפעילים הארצי של תנועת "אם תרצו". "אם תרצו" הינה תנועה שפועלת למען חיזוק הערכים הציוניים במדינת ישראל במגוון מישורים, ובין היתר באקדמיה הישראלית. תפקידו של שי כולל חיזוק הערכים הציוניים באקדמיה באמצעות הקמה וניהול של התאים הסטודנטיאלים של התנועה. בין הפעולות אותו הוא מארגן באקדמיה ניתן למנות סמינרים והרצאות, ערבי גיבוש, התנדבויות בקהילה ומחאות אקטיביות למען סביבה ציונית ובעד מדינת ישראל.

שי וחבריו לתנועת "אם תרצו" נאבקים יום יום בניסיונות להציג את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד כובשת ואכזרית אשר עלייה לוותר על חזון המדינה היהודית כדי להיות "נאורה". השקפת עולם זו תופסת מקום הולך וגובר בקרב הסגל האקדמי ומנגד מתדלקת את שאיפותיהם הלאומיות של סטודנטים ערבים לאומנים אשר מנסים לחתור תחת קיום המדינה בעודם לומדים במוסדותיה.

לשאלה: מדוע אתה עושה את כל הפעילות הזו? משיב שי:" פעילויותיי סובבת כולן סביב רצוני להשפיע ולהיות חלק מהמפעל הציוני האדיר שנקרא מדינת ישראל.  אפילו לאורך שנותיי הלא ארוכות ראיתי כיצד ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים מבפנים – מצד אחד טרור, אנטישמיות וניסיונות להחרים את מדינת ישראל (גם מבפנים) ומצד שני אוכלוסייה ישראלית צעירה שמרגישה שמדינת ישראל היא מפעל שהושלם וכי אנו יכולים לשבת לבטח תחת הגפן והתאנה מבלי להבין עד כמה המציאות הזאת של קיומנו העצמאי היא שברירית. לכן כל פעולותיי הן בצבא והן לאחר מכן היו מתוך אידאולוגיה צרופה, לתמוך ולסייע עד כמה שיכולתי משגת, למדינת ישראל להמשיך ולהיות מגדל של אור במזרח התיכון ולמלא את הייעוד של הקב"ה ייעד לעם ישראל.

מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יהושוע רוזנגרטן?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות מנהיג. אדם בעל יכולת טבעית להוביל דרך, להנהיג, להיות המורה האוניברסאלי, אדם שפיו הוא כלי עבודתו. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול, רוחני ברמה גבוהה, בעל מודעות גבוהה. בעל יכולת אינטואיטיבית. אדם רחב לב, המסוגל להרחיב אופקים לעצמו ולזולת. אדם בעל ידע רב, חכם, המתנדב למען הזולת, חברותי ורחמן. אדם בעל יכולת הישרדות. אדם בעל יכולת המצאה, יכולת לברוא מציאות. אדם אינטליגנטי, שכלתני, מלכותי ואיש העולם הגדול. אדם בעל יכולת ראיה בגדול, אדם בוגר, אמיץ, פיזי, אדיב, אתגרי, הרפתקן, לוקח סיכונים, דינמי, אנרגטי וסתגלן.

 

אדם בעל ביטחון עצמי, המאמין בעצמו, אופטימי, חזק נפשית ופיזית. אדם הישגי, מנטאלי, שקט כלפי חוץ, נשמתו כאש היצירה, פתוח, מעניק ללא תנאי. אדם חברותי, בעל יכולת להכיל את כולם. נלחם למען אחרים. אדם הנלחם למען זכויות חברתיות ונלחם למען צדק חברתי. מפתך מספרת על אדם בעל סגנון מחשבה שקול ומאוזן, לא נוטה לקיצוניות ולהתלהבות, מחשבה מתחשבת, רגשית, נטייה להבין את הצרכים של הזולת. מפתך מספרת על אדם הנותן הערכה לאנשים ישרים, שיודעים ליצור ולשמור על מערכת יחסים ומשקיעים בקשרים המשפחתיים שלהם. הערכה כלפי אנשים המוכנים לתת מעצמם לאחרים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

אז אמר השטן - תמר אייזנמן

מילים: נתן אלתרמן לחן : תמר אייזנמן

רן אלירן - שירו של הרצל - אם תרצו אין זו אגדה

מילים ולחן: רן אלירן

להקת חיל הים - בוא לים

מילים: דן אלמגור, לחן: יאיר רוזנבלום

גלי עטרי - אין לי ארץ אחרת

מילים - אהוד מנור. לחן - קורין אלאל

הרצל-להקת גייסות השריון

מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום

המנון בית"ר - הבנימינים

מילים: זאב ז'בוטינסקי, לחן: דב פרנקל

אדי גרימברג,רוית נדב וליאל ספרדי - אם תרצו אין זו אגדה

מילים ולחן: אלי כדורי

ערב מול הגלעד - אריק סיני

מילים: לאה גולדברג, לחן: מיקי גבריאלוב

שמאל הירדן - שתי גדות לירדן שלמה ארצי

מילים: זאב ז'בוטינסקי, לחן: צבי גירש ליבשין

אילנית ארץ ארץ

מילים, לחן ועיבוד : שייקה פייקוב

חוה אלברשטיין - שיעור מולדת

מילים : עלי מוהר, לחן : אפרים שמיר

שלמה ארצי - אומרים ישנה ארץ

מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: שלמה ארצי



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 20 ביוני 2022

יוחאי קופנהגן - "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו 20.07.2022

 בס"ד

יוחאי קופנהגן - "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
כ"א בסיוון ה'תשפ"ב 20 ביוני 2022 את יוחאי קופנהגן -  "הָאָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" ומולידו. מדריך למורשת קפריסין וחוקר שואה, בעל ספריית משפחת קופנהגן מספרת את סיפור המשפחה.

יוחאי  קופנהגן הינו מדריך רב לשוני ביד ושם, ומתרגם מקורות מהולנדית. הוא מרצה בפורומים שונים בנושאים רבים הקשורים לשואה, ולהיסטוריה יהודית בעת החדשה. הוא מדריך קבוצות  מטיילים  בחו"ל  לאתרים בעלי ענין היסטורי יהודי, בעיקר בסיציליה ובקפריסין.

מספר יוחאי: "הסיפור האישי שלי ניזון בראש ובראשונה מסיפורם של הורי: אבא יעקב יליד אמסטרדם למשפחה שורשית הולנדית, אשר הסתתר בעצמו בשואה, ואף הסתיר והשלים שוב אחרי השואה את הספרייה המשפחתית, אבל איבד את כל משפחתו. עלה בעליה בלתי לגאלית, הוגלה בין ראשוני המעפילים למחנות המעצר בקפריסין. אמא חנה,  ניצולת שואה גם כן עלתה אחרי קום המדינה ושימשה כאחות רחמנייה אצל הנשיא וויצמן וסעדה אותו עד יום מותו.

למשפחת אבי הייתה ספריה יהודית גדולה שאבי הצליח להסתיר  את רובה גם כן בעזרתו של חסיד אומות העולם. הספרייה צמחה אחרי השואה כספריה הפרטית הגדולה ביותר בתחום ההיסטוריה של יהדות הולנד . אחרי פטירתו המשפחה מצאה לספריה אכסניה אקדמית ברמה בינלאומית באוניברסיטת אוקספורד באנגליה."

יוחאי מרצה בתחומים מגוונים הקשורים להיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט על במות שונות. דוגמאות מהרצאותיו:

הֶרְשֶל גְרִינְשְׁפַּן, כיצד הפך להיות מאלמוני לאייקון?  הרשל גרינשפן היה פליט יהודי פולני שהתנקש בחיי דיפלומט של גרמניה הנאצית בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר שבני משפחתו גורשו במסגרת 'אקציית פולין' לעיירת הגבול הגרמני-פולני זבונשין; התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".

עמנואל רינגֶלבּלוּם היה היסטוריון, פוליטיקאי, ועובד סוציאלי יהודי-פולני, אשר נודע בשל ספריו "רשימות מגטו ורשה", "רשימות על פליטי זבאשין", ובעיקר בשל ארכיון רינגלבלום המחתרתי מגטו ורשה.

בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר כיבוש פולין בידי הצבא הגרמני, החל ההיסטוריון ד"ר עמנאול רינגלבלום לתעד את קורות יהודי ורשה והסביבה תחת המשטר הנאצי. עם כליאת היהודים בגטו ורשה, ייסד רינגלבלום את הארכיון המחתרתי "עונג שבת". הוא אסף קבוצה של פעילים מרקע חברתי-פוליטי מגוון, במטרה לתעד את המאורעות כפי שנחוו בפרספקטיבות שונות של החברה היהודית. במהלך הגירושים הוטמן הארכיון בקופסאות מתכת וכדי חלב בשלושה מקומות שונים בין חומות הגטו. בשנים 1946 ו-1950 התגלו שניים מאוספי הארכיון אולם חלקו השלישי לא נמצא מעולם. "עונג שבת" הוא האוסף הארכיוני היהודי הגדול ביותר מתקופת השואה שמתעד את גורל היהודים תחת המשטר הנאצי.

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליוחאי?*

זוכרים אנו את יגאל אלון שאמר: " "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." אכן, אנחנו עם עתיק יומין אשר מתעד את קורותיו.

יוחאי קופנהגן מביא את סיפורה של קהילה גוועת, כפי שתועד ביומן מיהדות אמסטרדם של סוף מלחמת העולם השנייה.

כותב יהודי אנונימי מתאר את החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה באמסטרדם. פעם הייתה זו עיר עם מרכז יהודי גדול ותוסס, שהפכה אל מול עיניו לעיר נטושה ובתוכה יהודים ספורים שמנסים בדרך לא דרך לשרוד.

יוחאי, מתעניין בהיסטוריה יהודית ברחבי העולם, מאתר אתרים יהודיים (שפחות מוכרים למטייל הרגיל) חוקר היסטרית המעפילים, והיסטוריה יהודית בכלל בקפריסין. ומלווה קבוצות נוער ומבוגרים ביד ושם. תיעוד ההיסטוריה היהודית בכלל ובתקופת השואה בפרט, חשוב לעין ערוך וראוי להביא את סיפוריהם של העוסקים במלאכה זו ואת הסיפורים אותם הם מתעדים.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יוחאי קופנהגן?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להתחבר לנפש. להחכים, לרכוש ולצבור ידע ללא גבול, לחקור ולהעמיק. להיות אנליטי, לפעול באופן שכלתני ולשאוף למושלמות. לשאוף לשלווה ושלמות פנימית. להעמיק, ללמוד וללמד, לחקור ולהתמחות. בעל יכולת טובה מאוד בתחומי החשיבה ובמיוחד חשיבה אנליטית היורדת לפרטים הקטנים. המפה מספרת על אדם בעל יכולת כתיבה. אדם היכול לעמוד על במה להרצות ולהעביר ידע.  אדם שקול, מאוזן, הרואה את שני הצדדים של המטבע,  אדם בעל מחשבה המסוגלת להכיל צרכים של אנשים אחרים ולקיחתם בשיקול באופן טבעי בהחלטותיו. השם הפרטי ויום הלידה מספרים לנו על אדם הישגי, תכליתי, מעשי, ענייני, שאפתן. אדם בעל כוח רצון, ביצועי, עוצמתי, בעל כוח פיזי, אנרגטי, משפחתי, חושב בגדול, יכולת לראות בגדול, לקלוט הסביבה, מסגרתי, פעלתן, עושה, חרוץ, עובד קשה, צנוע, לא רברבן, בעל בטחון עצמי, יודע לקבל ולשים גבולות.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

חוה אלברשטיין - ביקורת דרכונים

מילים ולחן: חוה אלברשטיין

מתי סרי  - בנמל באמסטרדם

מילים ולחן: ז'אק ברל

חוה אלברשטיין - את חירותי

מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי, תרגום: יורם טהרלב

חוה אלברשטיין – חיוכים

מילים: לאה נאור, לחן: אנחל קבראל

יהורם גאון – הביתה

מילים: אהרון אשמן, לחן: ידידיה אדמון

שמעון ישראלי - יום יבוא אחים נחזורה

מילים: חיים גורי,  לחן: פוקראס

חבורת בית רוטשילד  - רשות הדיבור לחבר פרבלום

מילים: חיים גורי | לחן רוסי עממי |

צילה דגן ובני אמדורסקי  - זמר נודד

מילים ולחן: נעמי שמר

דורית ראובני ואופירה גלוסקא - שיר הפרטיזנים

מילים: הירש גליק, תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי, לחן: דמיטרי פוקראס , דניאיל פוקראס

סליחות – הגבעטרון

מילים: לאה גולדברג, לחן: עודד לרר

עירית סנדנר – ניגונים

מילים: פניה ברגשטיין, לחן: דוד זהבי

חוה אלברשטיין - החול יזכור

מילים: נתן יונתן לחן: נחצ'ה היימן



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי