צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – על
הרפורמה המשפטית עם עורכי הדין מיכאל קליינר ורועי אחיעזר
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, כ"ט בשבט ה'תשפ"ג
20 בפברואר 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את עורכי הדין מיכאל
קליינר ורועי אחיעזר בדיון על הרפורמה המשפטית בראי הפסוק צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן
תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
בואו להאזין לדיון
מעמיק על הקשר בין האירועים המכוננים בתנ"ך ובגמרא, לבין עקרון הפרדת הרשויות
במאה ה-18, להקמת מדינת ישראל ולרפורמה המשפטית המוצעת.
מה משמעותו של הציווי "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" הנאמר בדברים ט"ז פסוק כ' ? האם מעמד הר סיני היה מעמד של קבלת חוקה שבו שימשו הנוכחים האסיפה המכוננת של העם שנולד מרחם האימפריה המצרית? האם אפשר לפרש כל דיבר מעשרת הדיברות אשר ניתנו לעם ישראל באופן שיתאים לערכי ביהמ"ש העליון במאה ה-20 וה-21- ואז להותירו על כנו, או לפוסלו? מה היתה סמכות העם להכריז על חוקה בלי לערב את הרשות השופטת של אותם הימים? האם טובה היתה עצתו של יתרו חותן משה, אשר ראה כי משה שופט את העם, מיישב סכסוכים של יום קטנות, כך ימים שלמים?
יתרו חותנו ראה ומשתומם; גם עבור אדם כמשה,
המשימה בלתי אפשרית, לדעתו וכך אמר לו: "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם
הָעָם הַזֶּה... כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר - לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ
לְבַדֶּךָ!" הוא מייעץ להאציל סמכויות ולהקים ערכאות נמוכות, ולהביא לפני משה
רק מקרים סבוכים. משה ימשיך ללמד את העם את דבר האלוקים וחוקיו ויודיע "אֶת
הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן".
מה היה תפקידו
של שופט בעת העתיקה? האם רק לשפוט או גם להנהיג כפי שאנו מכירים בעולם העתיק, כאשר
שופטים לא רק מיישבים סכסוכים ופותרים מחלוקות, אלא מנהיגים פוליטיים וצבאיים?
הנביא ישעיהו
אמר:"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"(ישעיהו א'
כ"ז).
רבנים מפרשים כי הנביא ישעיהו מחדש, בזמנו, כי השלטון צריך להתחשב
גם בשיקולים של צדק וצדקה. רגישות חברתית והתחשבות בצורכי החלקים החלשים של החברה,
חייבים להיות נר לרגליו של שלטון המבוסס על חוק. בלעדיהם המשפט הוא מספח. איפה ממוקמת אמירה זו במערכת המשפט כיום והאם הרפורמה המשפטית
מתייחסת אליה?
מה תפקידה של
הגמרא במערכת המשפטית של עם ישראל? היכן ומתי פוגש העולם החוקתי והמשפטי את עקרון
הפרדת הרשויות אשר מיוחס למונטסקייה?
כאשר הוקמה
מדינת ישראל המודרנית ב 1948 מה היתה משמעות דבריו של בן גוריון? אשר אמר וכתב "...במדינה
שהחוק שליט בה - מתן החוק הוא בידי העם. הפיקוח והשמירה על החוק - בידי השופט. אין
להגביל העם במתן חוקים. אין השופט עושה חוקים, אין הוא פוסל אותם, כי גם השופט, ככל
אזרח אחר במדינה, כפוף לחוק... העם מכבד את החוקים ומקבל על עצמו עוּלם באהבה - אם
החוקים נעשים על דעתו, נובעים מצרכיו ומרותקים לרצונו. בארץ שאין העם חופשי בה
לעשות חוקיו על ידי נציגיו הנבחרים מתוך חופש בחירה - אין בה שלטון חוק, אלא משטר
עריצים ושרירות".
למה כדאי לשים
את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב למיכאל ורועי?
על מנת לקבל
החלטה בסוגיה ואפילו להביע עמדה מושכלת, כדאי להבין את התשובות לשאלות מהותיות.
כמו כן כדאי לאמץ את אמירתו של יגאל אלון, "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו
דל ועתידו לוט בערפל."
ראוי להתבונן
בעמדות בית המשפט אל: רצח ארלוזורוב, תקופת הסזון, הירי על אוניית הנשק אלטלנה ואישור
הסכמי אוסלו על חודו של קול אחד. כדאי להבין מה היתה המהפכה החוקתית של השופט
בדימוס אהרון ברק בשלהי הכנסת ה-12? האם היא העבירה בפועל את השלטון מהנבחרים
לשופטים? האם הייתה בישראל סתימת פיות אלימה ופגיעה בוטה ביותר בזכויות האזרח בעת
הפגנות "זו ארצנו" נגד הסכמי אוסלו? בעת גירוש היהודים מגוש קטיף? מדוע
נשיאת העליון חיות ובהרב־מיארה היועמשי"ת לא מוכנות להתמודד עם הררי הביקורת
הציבורית על מערכת המשפט? מדוע הן מתבצרות במבצרן הצודק, שכל מי שמבקש לגעת בו הוא
אויב הדמוקרטיה, כמו שכותבת שרה העצני הכהן?
כל זאת ועוד
למדנו מתשובותיהם המלומדות של אורחינו בתוכנית.
מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של ארבעת הניצים?
ארבעה אוחזין
בטלית, שניים אומרים כולה שלי ושניים אומרים כולה שלי ולחלוק אינם מוכנים. ומי
באמצע נקרע לגזרים? עם ישראל.
מצד אחד אהרן
ברק יליד 16.09.1936 יום רביעי ואסתר חיות ילידת 16.10.1953 יום שישי ומהצד השני
יריב גדעון לוין 22.06.1969 יום ראשון ושמחה דן רוטמן יליד 13.08.1980 יום רביעי.
כאשר אנו מתבוננים
במפות של ארבעת האישים אנו מוצאים מספרים משותפים המעידים על התנהגויות דומות מצד אחד,
אך מקורות שונים ואנרגיות שונות המשפיעות על אישיות והאדם והתנהגויותיו.
כאשר אנו מתבוננים במפותיהם של אהרן ברק ואסתר חיות אנו מוצאים בספירת בינה (השם הפרטי) בספירת תפארת (היעוד) ובספירת יסוד (יום הלידה) את אותם המספרים. לכן, אין זה פלא שאסתר חיות רואה את עצמה ממשיכתו האדוקה של אהרן ברק ואינה מוכנה לסטות מדרכו. אם אהרן ברק השפיע על אישור בכנסת לחוקק שני חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שניתן להם, לראשונה, מעמד מעל לחוקים אחרים, והוטלה בידי בית המשפט העליון הסמכות לפסול חוקים העומדים בסתירה להם, אסתר חיות אינה מוכנה לקבל את פסקת ההתגברות המוצעת אשר תגביל את סמכויות בית המשפט העליון ואינה מוכנה לקבל את השינוי בוועדה לבחירת שופטים, אשר עשויה להביא לבחירת שופטים בעלי דעות אחרות.
ספירת תפארת המכילה את המספר 8 וספירת בינה המכילה את התצריף הקרמאטי 4=13 אצל שניהם מעידה על אנשים שאינם מוכנים לראות למציאות בעיניים, כלומר מלחמה במציאות ואי קבלתה ופועלים בכוחניות רבה להשיג את מטרותיהם. (אצל אסתר התצריף הזה מופיע גם בספירת נצח, המגביר את כוחו) לא משנה מה יאמרו האחרים, הם נחושים להשיג את שלהם. מספר קרמאטי נוסף הוא התצריף הקרמאטי 7=16 בספירת יסוד (יום הלידה) הזהה אצל שניהם המספר על קשיים. לכל מספר יש שני תוואים או שני פנים. הפן המוצל – השלילי והפן המואר – החיובי. בפן השלילי, החברה עלולה לראותם כאנשים קשים ונוקשים, אנשים בעל דעות קיצוניות, דבר המקשה עליהם לקיים מערכת יחסים סבירה "נורמטיבית".
אנשים בעלי מחשבה ראשונה תמיד שלילית. אנשים העלולים לסבול מהפרעות קשב וריכוז מורכבות.
אנשים העלולים להיות בעלי חוסר ביטחון עצמי ונטייה לגאוותנות. אנשים העלולים להיות
כעסניים ומתוסכלים. בפן החיובי מספר על שני אנשים חכמים מאוד. בעלי צורך בלמידה וצבירת
ידע ללא הפסקה. אנשים בעלי חשיבה אנליטית, שכלתניים, השואפים למושלמות.
המספר 8 המופיע
בספירת תפארת אצל יריב גדעון לוין, מספר לנו גם על אדם הפועל בכוחניות להשגת מטרותיו,
אך מספר המאסטר 4=22 בספירת יסוד מוביל את האדם להגשמת שליחות בינלאומית (כפי שהוא
רואה אותה ומתכוונן אליה) לייצר לעם ישראל מערכת משפטית טובה יותר שתוביל לאיכות חיים
ולאיחוי קרעים ושסעים. בספירת יסוד אמנם מופיע המספר 4=13 אולם כאן הוא מספר לנו על
תדמית האדם המתנגד למציאות, אולם לאמיתו של דבר הוא מתנגד למציאות הנוכחית, אשר לדעתו
אינה טובה בעת הזו לעם ישראל.
ספירת תפארת (הייעוד)
במפתו של שמחה דן רוטמן מספרת לנו על אדם הרוצה להעביר ידע ולשמח את הזולת, תוך שהוא
משתמש ביכולת היצירתיות שלו וביכולתו לעמוד על במה ולהביע את דבריו בצורה ברורה שתישמר
גם לדורות הבאים – התצריף 4=22 בספירת נצח. הראייה הספרים שכתב במהירות ופרסם בתקופה
האחרונה. התצריף הקרמאטי 4=13 אשר מופיע בספירת יסוד, המלחמה הבלתי מתפשרת במציאות
נובעת מאי הסכמה לקירבונם של אחיו בני האדם בכלל ועם ישראל בפרט ומלחמתו בעוולות ובקרבון
אנשים כפי שאנחנו מבינים מהתצריף הקארמתי 1=19 הספירות חסד גבורה במפתו.
אשר על כן, סיפורן
של ארבעת המפות מראה על קשיים אפשריים ליצירת הסכמות בין הארבעה ולכן כדאי שיבינו זאת
וישתדלו להתגבר ולמצוא את הדרך המאחדת לטובת עם ישראל לדורותיו.
השירים שהושמעו בתוכנית:
שער הרחמים - מאיר בנאי
מילים ולחן: מאיר
בנאי
המנון בית"ר
מילים: זאב ז'בוטינסקי
לחן: דב פרנקל
אתי אנקרי-מזמור לדוד
מלים: ר' יהודה הלוי, לחן אתי אנקרי
הגבעטרון – שירים עד כאן
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
רדיו רמאללה - יהודה פוליקר
מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר
חיילים אלמונים – שלמה ארצי
מילים: אברהם (יאיר) שטרן, לחן: אברהם (יאיר) שטרן ורוני שטרן
ציון הלא תשאלי – יהורם גאון
מילים: רבי
יהודה הלוי, לחן: נורית
הירש
עמק שלי - הגבעטרון
מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגמון
שולמית לבנת - עלי בריקדות
מילים: יוסל
קוטלר, תרגום: מיכאל
אשבל, לחן: אליהו
טיטלבוים
וחרב אין ביד דוד - פיקוד צפון
מילים: עממי לחן: דרורה חבקין
נחמה הנדל - יפה נוף משוש תבל
מילים: ר' יהודה הלוי לחן: ינון נאמן
שושנה דמארי – רכב אש
מלים ולחן נעמי שמר
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
