יום שני, 18 ביולי 2022

דודו יוגב - מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו 18.07.2022

 בס"ד

דודו יוגב -  מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו

 
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, י"ט  בתמוז ה'תשפ"ב 18 ביולי 2022, את דודו יוגב -  מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו, הקובע: "סיפור קפריסין איננו עוד סיפור שואה דרמטי. סיפור קפריסין מבחינתנו הוא סיפור התקומה והגבורה של העם היהודי"

 

הסיפור שלא סופר על אוניית התינוקות מקפריסין. כולם זוכרים את מוצאי שבת, ה-כ"ט בנובמבר 1947, יום היסטורי בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על החלוקה ההיסטורית של ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. היה זה למעשה אישרור של החלטות של ועדת סן רמו מ-1920 בה הוחלט על יישוב מחדש של 'הבית הלאומי' לעם היהודי העתיק השב לארץ ישראל על-מנת לממש את זכותו ה-תנכי"ת בה. אולם, מה קרה רק יום קודם ביום שישי, כ"ח בנובמבר 1947, רבים אינם זוכרים או בכלל יודעים, כי בתאריך זה הגיעה לנמל חיפה 'אוניית התינוקות'.

 

ביום שישי, כ"ח בנובמבר 1947, יום לפני ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הגיעה לארץ המשחתת הבריטית Ocean Vigor, שזכתה לכינוי אוניית התינוקות. במשך שנים שימשה המשחתת להגליית מעפילים לא חוקיים מחופי ישראל למחנות המעצר בקפריסין. הפעם היא עשתה את דרכה בכיוון ההפוך ועליה 609 תינוקות והוריהם, ובסך הכל כ־1,800 מעפילים.

 

הדבר התאפשר בזכות פנייה של גולדה מאיר לבריטים להתיר את עלייתם, לאחר שנחשפה לתנאי התברואה הקשים ולתמותת התינוקות הגבוהה במחנות. על סיפון המשחתת הונחו מאות גיגיות כביסה קטנות ומרופדות בשמיכה, ובתוכן הושכבו התינוקות. אחד מהם היה דודו יוגב, שנולד במחנה שלושה חודשים אחרי שהוגלו לשם הוריו.

 

אביו של דודו איבד את אשתו הראשונה ואת בנו בפולין ופגש את אשתו השנייה ברוסיה. יחד שרדו את מחנות העקורים בקזחסטן, ובמשך שנתיים וחצי עשו את דרכם לארץ דרך פולין, צ'כיה, אוסטריה ואיטליה. במרץ 1947 הם עלו על ספינת המעפילים מורדי הגטאות, אך כשנכנסו למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל לכדה אותם משחתת בריטית, והם נשלחו לקפריסין.

 

במשך השנים נפטרו במחנות המעצר 113 תינוקות ו-50 מבוגרים. הם נקברו בקפריסין, ועצמותיהם הובאו לארץ ב-1970, בעזרת הרב גורן, ונקברו בבית העלמין בכפר סמיר בחיפה. "מאז לא נערך לזכרם שום טקס זיכרון", אומר דודו יוגב. "יזמנו טקס כזה, אמרנו קדיש, והחלטנו לקיים אותו בכל שנה".

 

לפני 5 שנים, 70 שנה אחרי שעלו לארץ ממחנות המעצר בקפריסין, החליטו מעפילי "אוניית התינוקות" לאסוף עדויות על התלאות שעברו בדרך ועל חייהם במחנות העולים ברעננה. לעזרתם התגייסה מנהלת הארכיון העירוני, ויחד כבר הצליחו לאתר עשרות עולים ולחשוף את סיפוריהם.

 

כמו כן, מתכוונים ילדי קפריסין ברעננה להציב בגן העלייה שלט הנצחה למחנה המעפילים שהיה שם.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדודו?*

דודו מודה שמעולם לא ייחס חשיבות לעובדה שבתעודת הזהות שלו צוין כי נולד בקפריסין. "גדלתי כצבר והתחנכתי כצבר". כשמלאו לו 50 שנה הזמינה שגרירות קפריסין, שרק נפתחה בארץ, את כל ילדי קפריסין לקבלת תעודות, "ועדיין זה לא דגדג לי יותר מדי. אבל אז פגשתי בכנס כמה אנשים שהיו איתי בבית הספר ובצבא, ופתאום התברר לי שגם הם נולדו בקפריסין. כשחזרתי מהכנס אמא שאלה אותי איך היה, ואמרתי לה: 'הסתובבו שם תינוקות בני 50 וחיפשו זה את זה'".

בהמשך הצטרף דודו למסע שורשים שערכו בני הדור השני של מעפילי קפריסין במחנות המעצר לפני מספר שנים. בעקבות הפגישה הוא סיפר "נפגשתי שם עם עוד 150 בני 70, והיו דמעות וחיבוקים. הרגשתי שהרווחתי עוד 150 אחים ואחיות ".

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של דוד יוגב?*



מפתך מספרת על אדם שייעודו להיות מלך המשפחה. להקים משפחה ולהיות ביתי, לאהוב ולהעניק לילדיך. לפעול בצדק, בהרמוניה, באיזון ובמוסר. להיות מעורב חברתית, לשרת ולדאוג לזולת בקהילה ובמשפחה, לארח, לשלב בין אנשים, לחנך, לפעול למען פיוס ושלום. מפתך מספרת על אדם שמעריך אנשים ישרים, הוגנים, שמקיימים את הבטחותיהם, שאפשר לסמוך עליהם, שאינם תזזיתיים, אנשים המתקדמים בחייהם מהר ומשקיעים. הערכה לאנשים ביצועיסטים ועקביים שעשו קיצורי דרך והגיעו לאן שהם רוצים. הערכה לאנשים צנועים המסתפקים במועט שאין להם "עיניים גדולות". מפתך מספרת על אדם אשר מגיע לעולם עם הידע וההבנה של ערך התחלות חדשות. מפתך מספרת שיש לך כוח עצום לתת את הדחיפה הראשונה להצלחה מדהימה והיכולת האישית להיות החלטי ולבצע בהבנה שתקשורת היא שגר של רגש שמותמר להיות גשר בין אנשים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

הדודאים והפרברים - צל ומי באר

מילים: יורם טהרלב, לחן: לוי שער

שמעון ישראלי  - ביתי אל מול גולן

מילים: יוסף נצר, לחן: חיים ברקני 

יהורם גאון - בית אבי

מילים: חיים חפר, לחן: דובי זלצר

צילה דגן – על הדרך עץ עומד

מילים: איציק מאנגר, לחן: פ. לסקובסקי, תרגום: נעמי שמר

דליה עמיהוד - נא הגידי ילדתי

מילים: עממי יידי, עברית: קדיש יהודה סילמן, לחן: חנינא קרצ'בסקי

עדנה גורן - תחת זיו כוכבי שמיים

מילים: אברהם סוצקובר, לחן: אברהם ברודנא, תרגום: יצחק כפכפי

שושנה דמארי - לאור הזיכרונות 

מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי

אורה זיטנר - אל ראש ההר

מילים: לוין קיפניס, לחן: חנינא קרצבסקי

אורנה ומשה דץ – כאן

מילים ולחן: עוזי חיטמן

רבקה רז ושלמה ארצי - מי יבנה בית

מילים: לוין קיפניס, לחן: נחום נרדי

חוה אלברשטיין - פנס בודד

מילים: יוסף דר וחיים גורי, לחן: סשה ארגוב

הגבעטרון - הוי ארצי מולדתי

מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: נעמי שמר


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 11 ביולי 2022

יצחק בריק אלוף (מיל) - לוחם ללא פשרות 11.07.2022

 בס"ד

יצחק בריק אלוף (מיל) -  לוחם ללא פשרות

 
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, י"ב בתמוז ה'תשפ"ב 11 ביולי 2022, את יצחק בריק אלוף (מיל) -  לוחם ללא פשרות

 כָּל שֶמַעֲשָיו הַטוֹבִים מְרוּבִּים לַּזוּלַת, לְמָה הוּא דוֹמֶה?

 לְאִילָן שֶשוֹרָשָיו חֲזָקִים, שֶאֲפִילוּ כָּל הָרוּחותֹ שֶבָּעולָֹם

 בָּאותֹ וְנושְֹבותֹ בּו אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְקוֹמוֹ (מסכת אבות, ג' י"ז)

 

בריק – לוחם ללא פשרות הוא ספר המתאר את חייו המרתקים של אלוף (מיל) יצחק בריק, בן דור תש”ח, שהתגייס לחיל השריון ולחם בכל מלחמות ישראל בתקופתו. הספר שוזר בין חייו הפרטיים עם חיי הלוחמים ובני משפחותיהם ברבות השנים.

 

אלוף (בדימוס) יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וְגַיִס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם בגבורה בשני צידי התעלה כמפקד פלוגה מילואים במלחמת יום הכיפורים, נפצע פעמיים והחליף שבעה טנקים שנפגעו.

 

הוא הקצין היחיד שעבר את כל מסלול הלחימה בגדודו ועוטר בעיטור העוז. כיהן מעל עשור כנציב קבילות חיילים (2018-2008). קודם שסיים את שירותו בצה”ל ביקש ממנו התעשיין סטף ורטהיימר לעסוק בפיתוח הנגב והגליל לאחר שחרורו. הוא התמנה ליועצו המיוחד ולממונה על הפיתוח האסטרטגי של הפריפריה. בשנת 2000 מונה ליו”ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

 

האלוף בריק נלחם במלחמות ישראל: במלחמת ששת הימים לחם כמפקד טנק בקרבות אבועגילה, אום כאתף בסיני, באוגדה של אריק שרון; במבצע כארמה לחם כמפקד מחלקת טנקים בחטיבה 7; במלחמת יום הכיפורים לחם בסיני ובמצריים לאחר חציית תעלת סואץ, כמ״פ טנקים בגדוד 113 של אוגדה 162; במלחמת לבנון הראשונה היה מפקדה של טנקים במילואים; שהה בלבנון במשך שנתיים כמפקד חטיבה סדירה וכסגן מפקד אוגדה סדירה. במהלך מלחמת יום הכיפורים החליף בריק שבעה טנקים שנפגעו ונפצע פעמיים, ונותר אחד מהלוחמים הכשרים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ- 200 לוחמים לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

 

בתפקידיו האחרונים בצה״ל פיקד האלוף בריק על אוגדה 36 האוגדה הסדירה ברמת הגולן, סגן מפקד חיילות השדה ( מז״י ), בתפקידיו כאלוף: מפקד המכללות (המכללה לביטחון לאומי, פו״ם, מלט״ק, וקורסים בכירים נוספים), מפקד גייס דרומי מול הצבא המצרי.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאיציק?*

מספר יצחק בריק: "הספר 'בריק לוחם ללא פשרות' הוא ספר על חיי , גדלתי עם המדינה ואני בגילה של המדינה 74 שנה. נולדתי בשנת 1947 להורים שאיבדו את משפחותיהם בשואה, אבי נילחם בפלמ״ח והקים יחד עם אימי את קיבוץ גלאון שהוקם במסגרת 11 הנקודות באוקטובר ה 46 לתפוס אחיזה בנגב. הורי חינכו אותי על אהבת מולדת , ערך השרות , ההבנה שאין לנו מדינה אחרת להיות בה , והנתינה ולא רק הקבלה מהמדינה. בספרי מתוארים צמתים דרמטיים בחייה של המדינה שבהם לקחתי חלק בלחימה על הגנתה , ובמאבקים על בטחונה והעצמתה בכל תחום ועניין , במרחב הצבאי והאזרחי .

 

מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יצחק בריק?*



מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות מלך ביצירתיות. לעמוד על במה ולהעביר ידע. להיות משכיל, וורבלי, מעניין, בעל יכולת ביטוי טובה מאד. להיות שמח, חביב, מקסים, חברותי, לפעול למען החברה ולתת שירות. לעודד, להעצים, לעזור ולשמח בעיקר דרך התחום היצירתי. בן מזל עקרב (22) מתאר אותך כבעל כישורי מאסטר, מלך החומר והרוח.

 

לומד ומלמד, ממציא, יכולת התחדשות והתאוששות, מיוחד ויחיד, מצליחן בכל תחום. חכם, מחונן, גאון, יצירתי. אדם הנועד לגדולות, אמיץ, סמכותי, קשוח כפלדה. בעל כישורים מיוחדים ובלתי רגילים, מתמיד עד לניצחון, עובד תוך כדי תנועה, חי תוך כדי תנועה, חושב תוך כדי תנועה, יכולת התאוששות מופלאה, מייצר וממציא דברים, פועל כאש היצירה. אדם אוהב אדם, "מענטש", אוהב לחיות בחברת אנשים, אמפטי, בעל יכולת לנהל שיחות לעומק הנפש, להכיל את האחר, לטפל, לתמוך, לייעץ ולגשר. חושב לפני שמבצע. אדם צנוע.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

ההקדשה שאיציק בריק כתב לי בפתח ספרו: 



השירים שהושמעו בתוכנית:

שלמה ארצי - שיר בבוקר בבוקר (פתאום קם אדם)

מילים: אמיר גלבוע לחן: גידי קורן ושלמה ארצי

המנון הפלמ"ח (מסביב יהום הסער)

מילים: זרובבל גלעד לחן: דוד זהבי

מעל פסגת הר הצופים - נחמה הנדל

מילים: אביגדור המאירי לחן: בעקבות ס.מוניושקו

ירדנה ארזי לשיר זה כמו להיות ירדן

מילים ולחן: נעמי שמר

השריונים יצאו לוליק

מילים: חיים חפר, לחן: יוחנן זראי

שלמה ארצי - הבלדה על ברוך ג׳מילי

מילים: שלמה ארצי, לחן: גידי קורן ושלמה ארצי

העופרים דבקת החמור

מילים ולחן: עמנואל זמיר

ים השיבולים – הגבעטרון

מילים: יצחק קינן, לחן: חיים אגמון

שולי נתן - לו יהי

מילים ולחן: נעמי שמר

הרעות - שושנה דמארי

מילים: חיים גורי, לחן: סשה ארגוב

לתת - בֹעז שרעבי

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: בועז שרעבי

מחר – הדסה סיגלוב

מילים ולחן: נעמי שמר


                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי

יום שני, 4 ביולי 2022

אלי נוסבאום - ממארגני מפגש דורות ההמשך ממשיכים את ה"שרשרת" 04.07.2022

 בס"ד

אלי נוסבאום -  ממארגני מפגש דורות ההמשך

ממשיכים את ה"שרשרת"


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני,
ה'  בתמוז ה'תשפ"ב 04 ביולי 2022, אלי נוסבאום -  ממארגני מפגש דורות ההמשך, ממשיכים את ה"שרשרת". "השרשרת" קבוצת שורדי שואה שהתגבשה בשבדיה והעפילה לישראל באונית המעפילים "חיים ארלוזורוב".

 

קבוצת "שרשרת" נולדה בסוף שנת 1945 בצפון שבדיה בחווה חקלאית בשם מיקלבי, אליה העבירה תנועת "החלוץ" בשוודיה בני נוער יהודיים, פליטי מלחמה, למחנה נוער ציוני. החל מאוקטובר 1945 שהו בחוות מיקלבי 114 חניכים נערים ונערות, מרביתם הגיעו לשבדיה ביולי 1945 במבצע ה"ספינות הלבנות" של "אונרא" שהעבירו כ-9000 שורדים יהודים ממחנות ברגן בלזן לעיר ליבק ומשם לשבדיה.

 

קבוצת "שרשרת" התגבשה בניהולו של מנהל חוות הלימוד, גינטר קאהן, ומנתה כ-60 צעירים בני 17-19. שבעת החודשים בהם שהו הצעירים במיקלבי, היו חודשים מאושרים ומשמעותיים בחייהם, במהלכם למדו עברית, עבדו בעבודות ששכרן בצידן ובעיקר, התגבשו כקבוצה. במשך שלושה חודשים נוספים עבדו חברי הקבוצה בשדה סלק בדרום שוודיה, ולאחר כן במפעל טקסטיל בעיר בורוס.

 

בתאריך 24.1.1947 הגיעו חברי "שרשרת" לנמל טרלבורג בשבדיה, שם המתינה להם הספינה "אולואה", ובשמה המוכר יותר, "חיים ארלוזורוב", בפיקודו של אריה (לובה) אליאב ובהובלת רב החובל גד הילב. לצד ארבעה אנשי פלי"ם, עלו על הספינה כ-650 מעפילים, ובתוכם קבוצת "שרשרת" המלוכדת והמגובשת. לא ירחק היום ומתוך כ-60 חברי "שרשרת" "יוולדו" 13 זוגות…

 

הספינה עברה כ-5,500 קילומטרים במשך חמישה שבועות, המסלול הארוך ביותר שעשתה ספינת מעפילים. סערה איומה ב"מפרץ המוות" ביסקייה ליוותה את דרכם, לצד עצירות באלג'יר ובתוניס. לבסוף, שונה המסלול והאוניה הפליגה לחוף מטאפונטו שבדרום איטליה, שם המתינו לה 680 מעפילים נוספים שהגיעו לשם עם ארגון 'הבריחה', בהם עשרות "יתומי סלווינו". על מנת להקל ולו במעט על העומס על הספינה, התבקשו המעפילים להשליך את מזוודותיהם למים וכך עשו…

 

בתאריך 27.2.1947 בשעות אחר הצהרים התגלתה הספינה על ידי מטוס סיור הבריטים ונאלצה להמשך בדרכה בליווי צמוד של משחתות בריטיות. לאחר מספר ניסיונות השתלטות, נתן לובה אליאב הוראה להעלות דגל כחול לבן ולחשוף את שמה של הספינה מאולואה ל "חיים ארלוזורוב".

 

"הונף דגל ישראל והוצג שם האונייה "חיים ארלוזורוב", סיפר לימים גד הילב, "כאשר שירת "התקווה" אדירה פורצת בקהל המעפילים. במשך דקות אחדות התנהל תמרון התחמקות עז של "חיים ארלוזורוב" ועימות חריף כולל נגיחות-הצמדות "בדופן ימין ובדופן שמאל של אונייתנו. במהלך עימות זה קפצו שני קצינים ומספר מלחים בריטיים על סיפון "חיים ארלוזורוב", והתנהלה תגרת פנים אל פנים קשה עם המעפילים. חיילים בריטיים נהדפו בכוח  בידי המעפילים וחלקם הושלך לים".

 

בסופו של דבר, לפני 75 שנים, ב-28 לפברואר  1947 הצליח  גד הילב רב חובל  הספינה להעלותה על שרטון ליד בת גלים, מתוך תקווה שהמעפילים  יוכלו לקפוץ למים ולשחות לחוף. התוכנית לא צלחה, כל מעפילי האונייה וצוותה נעצרו ונשלחו למחנות מעצר בקפריסין, משם הם עלו ארצה רק בתום כשנה וחצי.

 

שבר האונייה ניצב מול החוף במשך מספר שנים, עד ש ב 1953חלקה העליון של האונייה נחתך ופורק לגרוטאות  וחלקה התחתון של האונייה התפרק במשך השנים, ומצוי כיום באותו המקום ממש, בעומק מים של כ 5 מטר, מעט צפונית מזרחית לקזינו ולחוף בת גלים. 

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאלי?*

חבורה קטנה ופעילה של אזרחים מן השורה, ששמה לה למטרה משותפת להנציח את זכר סיפור ההעפלה. יחד עם שורדים מעטים ובני משפחותיהם  ואנשי הצוות  שחברו לקבוצת שימור המורשת "חיים ארלוזרוב"  

השנה ב 10 בינואר 2022 אישרה  מועצת העיר חיפה את הקמתה של האנדרטה.     

                                     

הקבוצה נמצאת  כעת בשלבי תכנון ועיצוב האנדרטה ובשלב של איסוף כספים. להקמת אנדרטה כזו בחופי בת גלים אל מול שרידי הספינה  חשיבות בשימור זיכרון שורדי השואה וההעפלה.

לעורר השראה לאומץ לנחישות מצוינות וציונות  של אותם צעירים בשנות העשרים המוקדמות שלהם שניהלו מבצע מורכב זה ולמעפילים הצעירים שזכו להגיע ולהשתתף בבניית המולדת החדשה.

 

מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של אליהו מרדכי נוסבאום?*


מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות מנהיג, מוביל דרך רוחנית, להרחיב אופקים לעצמך ולזולת. לקדם את האהבה שבאה מהלב, לפתח כריזמה, לעשות פעולות נעלות למען החברה, להיות איש העולם הגדול.

 

מפתך מספרת על אדם טוב לב, בעל יכולת להתחבר רגשית ולאהוב כל סוג של אדם. רודף צדק, בעל יכולת להתעלות מעל פגיעות ואכזבות אישיות. אדם בעל רגשות מתלהבים, בעל תשוקה, מזג רגשי שיכול מאד מהר להתאהב ובאותה המהירות לכבות. כאשר יש אידיאל חשוב לאדם, רגשותיו מתעוררים, הוא נעשה נלהב ומעורב בכל תחום. מפתך מספרת על אדם הזקוק למרחב וחופש. אדם הזקוק לאפשרויות רבות ובלתי מוגבלות, להרגיש משפיע על דעת הקהל. להצליח בכל אתגר שהציב לעצמו. אדם הזקוק ל"אקשן" בלתי פוסק. אדם הזקוק לתנועה וחוסר שגרה. להרגיש "הילה של אבירות". תחושת שליחות, כמו גיבור בתוך מסע החיים. אנשים מגוונים בסביבתיות חייו – תרבויות ומעמדות שונים. אדם העוסק בו זמנית בכמה תחומים ומקצועות שונים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

לתת - בֹעז שרעבי

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: בועז שרעבי

באר שבע עירי – יוסף מוסטקי

מילים: תלמה אליגון-רוז, לחן וביצוע: יוסי מוסטקי

שיר לחג עשור – הדודאים ונעמי שמר

מילים ולחן: נעמי שמר

טיול לילי -הפרברים

מילים: עמוס אטינגר, לחן: מאיר נוי

הדודאים - שירת הרוכבים

מילים: נעמי שמר, לחן: שמעון ישראלי

בין גבולות- שמעון ישראלי

מילים: אלכסנדר גאליץ', מילים בעברית : חיים חפר (פיינר), לחן: וסילי איבנוביץ' אגפקין

למדבר – שלישיית ערבה

מילים: חיים חפר  לחן: אלכסנדר ארגוב 

קומזיץ בקפריסין – חבורת רננים

מילים: נתן אלתרמן  לחן: גיל אלדמע 

יום יבוא אחים נחזורה – שמעון ישראלי

מילים: חיים גורי לחן: פוקראס

למדבר - הפרברים

מילים: חיים חפר, לחן: סשה ארגוב

אילי גורליצקי ויונה עטרי - זמר מפוחית

מילים: נתן אלתרמן, לחן: סשה ארגוב

עץ הרימון חנה אהרוני

מילים: יעקב אורלנד, לחן: ידידיה אדמון



                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי