יום שני, 1 באוגוסט 2022

צביקה קרוכמל (סא"ל מיל.) בזווית אישית על עולם החקירות. 01/08/2022

 בס"ד

צביקה קרוכמל  (סא"ל מיל.) בזווית אישית על עולם החקירות.



במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ד' באב ה'תשפ"ב 01 באוגוסט 2022, את צביקה קרוכמל  (סא"ל מיל.) זווית אישית על עולם החקירות, עם סיפורים מרתקים על מאחורי הקלעים של עולם החקירות והבילוש, מחבר רבי המכר "כתם" ו-"במצח נחושה".


צביקה הוא מרצה ומספר סיפורים, מדריך ומאמן מרצים. בעל ניסיון של למעלה מ-5000 הרצאות באירועים חברתיים, חוגי בית, חברות וארגונים, קיבוצים, מכללות ועוד.


מספר צביקה: " החיים המתגלגלים ומזמנים לנו דברים לא צפויים. נפצעתי בגיל 16 וחצי, בעקבות הפציעה כמעט לא התגייסתי ובסוף של דבר כן עליתי על מדים והתגייסתי לצה"ל ב- 2 באוקטובר 1973. אחרי כמה ימים פורצת מלחמה ולכן עליתי לאוטובוס, שהוביל אותי למשטרה הצבאית, לקורס מצ"ח ובעצם למסע חיי שנמשך עד היום. מילאתי שורת תפקידים במצ"ח, מחוקר וקצין חקירות ועד מפקד היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל"מ) בדרגת סא"ל".


צביקה עסק בחקירות ובילוש 32 שנה, מחוקר ומפקד בסיס מצ"ח, ראש מדור בילוש ועיקוב, מפקד מצ"ח פיקוד דרום, מצ"ח מרכז ועד מפקד היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות. לאחר שחרורו ניהל משרד חקירות פרטיות.

 

צביקה עמד בראש הצוות שחקר את תא"ל רמי דותן שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר. על הפרשה כתב את ספרו "כתם – פרשת רמי דותן". ספרו השני "במצ"ח נחושה – סיפורים אישיים של חוקר מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת)" .

 

בסדרת הרצאותיו "סודות וסיפורים מחדר החקירות", מוביל צביקה את המאזינים למסע מרתק אל מאחורי הקלעים של עולם החקירות ולהצצה למוחו של חוקר.

 

צביקה, ששימש כראש צוות החקירה בפרשת מעילת המיליונים של תא"ל רמי דותן מחיל האוויר, מתאר מזווית החוקר בהרצאה עוצרת נשימה, את המעקבים וההאזנות בחקירה הסמויה, את המעבר לחקירה הגלויה והמעצר המתוקשר, "כתב החידה" שהוביל למטמון, עד המדינה, מציאת חשבונות הבנק באירופה והצוואה שהביאו לפיצוח הפרשה, המשפט וההרשעה.

במהלך ההרצאה נערכת השוואה בין חקירתו של רמי דותן אז, לחקירות של בכירים בימינו וכן מושם דגש על קצינים ואנשי סוד רבים שידעו על מעשיו של דותן, לא דיווחו, עזרו לו לטשטש אותם ואף שיקרו למענו בחקירות, בהנחה שבכך הם מסייעים לארגון שלהם – חיל האוויר.

האם זה יכול לקרות בחברות ובארגונים אחרים בימינו? צביקה יענה על כך.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לצביקה?*

מזה כ-20 שנה צביקה מרצה ומספר סיפורים בלשיים מרתקים, מותחים ומתובלים בהומור, באירועים חברתיים, בחברות וארגונים, חוגי בית וימי הולדת למבוגרים, מכללות, מתנ"סים, קיבוצים, פסטיבלי מספרי סיפורים ועוד.

צביקה הוא מספר סיפורים טבעי, שניחן ביכולת לספר סיפור ולרתק כל קהל, ללא כל מצגת או עזרים אחרים, אלא כשחקן בהצגת יחיד. הקהל חש כצופה בסרט מתח משובח וכמשתתף פעיל בפענוח הפרשיות עליהן הוא מספר.

כיום צביקה מרצה בכל רחבי הארץ, בעל ניסיון של למעלה מ-6500 הרצאות. היות וצביקה הוא אדם בעל נתינה לזולת, הוא מדריך ומאמן מרצים והדריך קרוב ל- 1,000 מרצים.

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של צבי קרוכמל?*



מפתו מספרת על אדם שייעודו להיות אדם בעל יכולת טבעית לנהל, לתכנן מראש את צעדיו ולהגיע לפסגה. אדם יסודי בעל יכולת לרדת לפרטים הקטנים ובו זמנית לראות את המכלול כולו. אדם הישגי, תכליתי, מעשי, אחראי, ענייני, שאפתן, בעל כח רצון. אדם עוצמתי, פיזי, אנרגטי ודינמי. אדם כשרוני ובעל משמעת עצמית. אדם תחרותי בכל רמ"ח עבריו ושס"ה גידיו. אדם מציאותי ויציב.  אדם בעל יכולת הישרדות. אדם יצירתי מעניין, בעל יכולת ביטוי טובה מאוד ובעל יכולת מכירה. אדם שמח, חביב, נחמד, מקסים, חברותי ואופטימי הזקוק לחופש ותנועה מתמדת. אדם האוהב לשמח את האחר.

 

מפתו מספרת על אדם בעל צורת מחשבה חדה, מעמיקה, חוקרת, מחשבה אינדיבידואליסטית מאד. בעלת דעות ותפישה השונות מהזרם המקובל. חשיבה מקורית, חשיבה אינטואיטיבית, חשיבה היודעת לעשות אבחנה בין אירועים ומצבים, מעמיקה. מחשבה היודעת לבדל נושאים בכל תחום. יכולת זיהוי ייחודיות. חשיבה שקולה ובוגרת.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 חוות דעתו של צביקה על חווייתו בתוכנית:

השירים שהושמעו בתוכנית:

המנון המשטרה הצבאית

בצל ירוק - אדוני השופט

מילים: חיים חפר, לחן: סשה ארגוב

נעימת הפתיחה – ג'יימס בונד

הלחן: דיוויד ארנולד

נעמי שמר - על כנפי הכסף

מילים ולחן: נעמי שמר

חוה אלברשטיין - בלדה על סוס עם כתם על המצח

מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי

החגיגה נגמרת - הכל עובר חביבי

מילים ולחן: נעמי שמר

ירדנה ארזי  - מקהלה עליזה

מילים: לאה נאור, לחן: נורית הירש

מתי כספי - אליעזר בן יהודה

מילים: ירון לונדון לחן: מתי כספי

שלמה ארצי - תתארו לכם

מילים ולחן: שלמה ארצי

דוד ד'אור - שמור על העולם

מילים ולחן: דוד ד'אור

אילנית - לאור הזיכרונות

מילים: יחיאל מוהר, לחן: משה וילנסקי


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי

                             כתבה שהתפרסמה עלי בעיתון השקמה חולון


 

יום שני, 25 ביולי 2022

דורון רותם ושמוליק הרשקוביץ – מקבוצת המכורים למקלטי רדיו עתיקים 25.07.2022

 בס"ד

דורון רותם ושמוליק הרשקוביץ – מקבוצת המכורים למקלטי רדיו עתיקים


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, כ"ו  בתמוז ה'תשפ"ב 25 ביולי 2022, את דורון רותם ושמוליק הרשקוביץ – מקבוצת המכורים למקלטי רדיו עתיקים הרואים משימה בחיים לקחת את מקלטי הרדיו הישנים והמוזנחים של הורי וסבי המשפחה על מנת להופכם למזכרת יפה ופעילה בסלון. להחזיר את ימי עטרת הרדיו לחיים חדשים.

 

המכשירים יוצרו במשך כ- 100 שנה ומשלבים בתוכם יופי עוצר נשימה וטכנולוגיה מתקדמת לזמנם. כיום, כבר לא מייצרים כאלה וכדאי וחשוב לשמר אותם.

 

ב 29 ליוני לכדה את עיני כתבתם של דייויד סלע  אהרל'ה ויסברג

בעיתון ישראל היום, "רדיו חזק: חבורת האספנים שנהנית לשפץ מקלטי רדיו, פטיפונים ותיבות נגינה". סיפרתי על כך למנהל התחנה שלי משה ירונסקי אשר שיתף אותי בכך שיופיע ביחד עם דורון רותם בכתבה ששודרה בערוץ 13. ראויה לציון העובדה, כי במבואה של תחנת הרדיו בה אני משדר כ-12 שנה, רדיו קסם 106FM, קיים מיני מוזיאון למכשירי תקשורת כולל מקלטי רדיו ישנים אשר הקים משה. החלום של משה ושלי הוא להקים את בית התקשורת בו תהיה תערוכה של מוצגים הקשורים לתקשורת וכן ילמדו את מקצועות התקשורת ויתנסו באופן מעשי בעבודת התקשורת בכלל והרדיו בפרט.

כאוהבי רדיו מושבעים משה ואני התחברנו אל חבורת האספנים והחלטנו להזמין שניים מהם, את דורון רותם ואת שמוליק הרשקוביץ לתוכניתי.

זיכרונותיה של ישראל שזורים לכל אורכם בשידורי רדיו, אבל אין צורך להיתקע בעבר. גם כיום יש מי שעבורם הרדיו הוא הרבה יותר מנוסטלגיה. תכירו את חבורת משפצי הרדיו: כ־20 גברים ישראלים, גילו של הצעיר שבהם נושק ל־60 והמבוגר ציין לא מזמן גבורות, כולם מסורים לאותה מטרה משותפת: לאתר מכשירי רדיו עתיקים, להחזיר אותם לחיים - ולהפוך אותם לשמישים גם בעידן הדיגיטלי.

 

הם נוברים באהבה בקרביים של מכשירי רדיו ישנים, מסירים חלודה מכפתורים מאובקים, מחליפים במסירות רכיבים - ומחזירים לסקאלה את הסומק של פעם. האוהדים האדוקים שלא משאירים אף מכשיר מבית סבא מאחור, אף שבסופו של דבר גם להם נוח יותר להאזין לחדשות בטלפון הנייד.

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדורון ושמוליק?*

דורון רותם מראש העין הוא האיש שהקים את החבורה ונחשב לרוח החיה שמאחוריה. את אהבתו לתיקון מכשירי רדיו ישנים הוא מפרסם בפייסבוק ובאתר האינטרנט שלו.

שמואל הרשקוביץ בעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים והמשרד להגנת הסביבה מספר: "כילדים, אנחנו עוד שמענו את רדיו רמאללה (תחנה ירדנית ששידרה עד 1967). אמא שלי עבדה עבודות כפייה במפעל סימנס, ויום אחד ראיתי בבית מקלט רדיו של סימנס. שאלתי אותה: 'אמא, איך יכול להיות שאת מביאה הביתה מכשיר גרמני, ועוד של סימנס?' ואז היא סיפרה לי שהיא סחבה את המכשיר איתה ממחנות העקורים בנירנברג, וזה חיבר אותה למה שעברה בשואה".

 

*מה מספרות מפת עץ החיים הקבלית של דורון רותם ושמואל הרשקוביץ?*

 


מפתו של דורון מספרת על אדם שייעודו להיות מלך בביצוע. לחשוב עסקית ולראות בגדול. להיות עוצמתי, בעל כוח רצון ומשמעת עצמית. מציאותי, יסודי, מאורגן, מסודר, תכליתי ומעשי. יעיל, חרוץ, נחוש, מתמיד, עקבי ושם לב לפרטים. אדם בעל מחשבה רחבה, שרואה את רוחב התמונה, ליברלית. מחשבה היכולה להבין ולקבל כל סוג של אדם ולכן אדם בעל דחף לנתינה ללא גבולות. אדם תקשורתי, וורבלי, יצירתי, חופשי, אנרגטי, אנליטי, כושר קליטה מהיר, זריז, יוזמתי, כריזמטי, דחף לצבור ידע, דחף לשינויים בלתי פוסקים.



מפתו של שמואל מספרת על אדם שייעודו לעמוד על במה ולהעביר ידע, להרחיב אופקים, לפתח כוחות וכישורים בלתי רגילים, מדעיים ורוחניים, בכול תחום וברמה גבוהה. לפעול בנדיבות ורוחב לב. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול. לעזור לאחרים להתגבר על בעיותיהם ומכשלותיהם. אדם בעל סגנון מחשבה מהירה, החלטית, ממוקדת, אנרגטית, מחשבה מקורית, בעלת יכולת להתגבר על מכשלות החיים. אדם בעל יכולת לפעול בחכמה למען האנושות. לפעול באומץ ולהתמודד עם אתגרים. לעשות פעולות נעלות למען החברה.

במפות של שניהם מופיעים: מס' התקשורת [5] המשויך למזל תאומים, מספר המנהיגות ויכולת ההכלה של האחר [9] המשויך למזל טלה ומספר הרצון לשמח את האחר [3] המשויך למזל קשת. החיבור בין האנרגיה של שלושת המספרים האלה יוצר תקשורת היא שגר של רגש שמותמר להיות גשר בין אנשים. אין כמו עולם הרדיו שיכול לייצר תקשורת מסוג כזה.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

סקסטה – רדיו

מילים: אהוד מנור, לחן: עוזי חיטמן

אור – שושנה דמארי

מלים ולחן: נעמי שמר

מתי כספי - ברית עולם

מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי

להקת צלילי העוד לנר ולבשמים

מילים: רבי שלום שבזי, לחן: אביהו מדינה

רדיו חזק - 1981

מילים: דורי בן זאב, יאיר ניצני, יושי שדה ויזהר אשדות

לחן: יאיר ניצני ויזהר אשדות

אביהוא מדינה - שבחי ירושלים

מילים: מן התפילה, לחן: אביהוא מדינה

אל תירא ישראל (יעקב התמים) – משה הלל

מלים ולחן: אביהוא מדינה

עופרה חזה תפילה

מילים: בצלאל אלוני, לחן: הנרי בראטר

רדיו רמאללה – יהודה פוליקר

מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר

אל תשליכני לעת זיקנה - אביהוא מדינה ושימי תבורי

מילים: מתוך תהילים, לחן: אביהוא מדינה.

לאור הזיכרונות – שושנה דמארי

מילים: יחיאל מוהר, לחן: משה וילנסקי

החול יזכור חווה אלברשטיין

מילים- נתן יונתן, לחן- נחום היימן.


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי


 

יום שני, 18 ביולי 2022

דודו יוגב - מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו 18.07.2022

 בס"ד

דודו יוגב -  מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו

 
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, י"ט  בתמוז ה'תשפ"ב 18 ביולי 2022, את דודו יוגב -  מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו, הקובע: "סיפור קפריסין איננו עוד סיפור שואה דרמטי. סיפור קפריסין מבחינתנו הוא סיפור התקומה והגבורה של העם היהודי"

 

הסיפור שלא סופר על אוניית התינוקות מקפריסין. כולם זוכרים את מוצאי שבת, ה-כ"ט בנובמבר 1947, יום היסטורי בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על החלוקה ההיסטורית של ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. היה זה למעשה אישרור של החלטות של ועדת סן רמו מ-1920 בה הוחלט על יישוב מחדש של 'הבית הלאומי' לעם היהודי העתיק השב לארץ ישראל על-מנת לממש את זכותו ה-תנכי"ת בה. אולם, מה קרה רק יום קודם ביום שישי, כ"ח בנובמבר 1947, רבים אינם זוכרים או בכלל יודעים, כי בתאריך זה הגיעה לנמל חיפה 'אוניית התינוקות'.

 

ביום שישי, כ"ח בנובמבר 1947, יום לפני ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הגיעה לארץ המשחתת הבריטית Ocean Vigor, שזכתה לכינוי אוניית התינוקות. במשך שנים שימשה המשחתת להגליית מעפילים לא חוקיים מחופי ישראל למחנות המעצר בקפריסין. הפעם היא עשתה את דרכה בכיוון ההפוך ועליה 609 תינוקות והוריהם, ובסך הכל כ־1,800 מעפילים.

 

הדבר התאפשר בזכות פנייה של גולדה מאיר לבריטים להתיר את עלייתם, לאחר שנחשפה לתנאי התברואה הקשים ולתמותת התינוקות הגבוהה במחנות. על סיפון המשחתת הונחו מאות גיגיות כביסה קטנות ומרופדות בשמיכה, ובתוכן הושכבו התינוקות. אחד מהם היה דודו יוגב, שנולד במחנה שלושה חודשים אחרי שהוגלו לשם הוריו.

 

אביו של דודו איבד את אשתו הראשונה ואת בנו בפולין ופגש את אשתו השנייה ברוסיה. יחד שרדו את מחנות העקורים בקזחסטן, ובמשך שנתיים וחצי עשו את דרכם לארץ דרך פולין, צ'כיה, אוסטריה ואיטליה. במרץ 1947 הם עלו על ספינת המעפילים מורדי הגטאות, אך כשנכנסו למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל לכדה אותם משחתת בריטית, והם נשלחו לקפריסין.

 

במשך השנים נפטרו במחנות המעצר 113 תינוקות ו-50 מבוגרים. הם נקברו בקפריסין, ועצמותיהם הובאו לארץ ב-1970, בעזרת הרב גורן, ונקברו בבית העלמין בכפר סמיר בחיפה. "מאז לא נערך לזכרם שום טקס זיכרון", אומר דודו יוגב. "יזמנו טקס כזה, אמרנו קדיש, והחלטנו לקיים אותו בכל שנה".

 

לפני 5 שנים, 70 שנה אחרי שעלו לארץ ממחנות המעצר בקפריסין, החליטו מעפילי "אוניית התינוקות" לאסוף עדויות על התלאות שעברו בדרך ועל חייהם במחנות העולים ברעננה. לעזרתם התגייסה מנהלת הארכיון העירוני, ויחד כבר הצליחו לאתר עשרות עולים ולחשוף את סיפוריהם.

 

כמו כן, מתכוונים ילדי קפריסין ברעננה להציב בגן העלייה שלט הנצחה למחנה המעפילים שהיה שם.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדודו?*

דודו מודה שמעולם לא ייחס חשיבות לעובדה שבתעודת הזהות שלו צוין כי נולד בקפריסין. "גדלתי כצבר והתחנכתי כצבר". כשמלאו לו 50 שנה הזמינה שגרירות קפריסין, שרק נפתחה בארץ, את כל ילדי קפריסין לקבלת תעודות, "ועדיין זה לא דגדג לי יותר מדי. אבל אז פגשתי בכנס כמה אנשים שהיו איתי בבית הספר ובצבא, ופתאום התברר לי שגם הם נולדו בקפריסין. כשחזרתי מהכנס אמא שאלה אותי איך היה, ואמרתי לה: 'הסתובבו שם תינוקות בני 50 וחיפשו זה את זה'".

בהמשך הצטרף דודו למסע שורשים שערכו בני הדור השני של מעפילי קפריסין במחנות המעצר לפני מספר שנים. בעקבות הפגישה הוא סיפר "נפגשתי שם עם עוד 150 בני 70, והיו דמעות וחיבוקים. הרגשתי שהרווחתי עוד 150 אחים ואחיות ".

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של דוד יוגב?*



מפתך מספרת על אדם שייעודו להיות מלך המשפחה. להקים משפחה ולהיות ביתי, לאהוב ולהעניק לילדיך. לפעול בצדק, בהרמוניה, באיזון ובמוסר. להיות מעורב חברתית, לשרת ולדאוג לזולת בקהילה ובמשפחה, לארח, לשלב בין אנשים, לחנך, לפעול למען פיוס ושלום. מפתך מספרת על אדם שמעריך אנשים ישרים, הוגנים, שמקיימים את הבטחותיהם, שאפשר לסמוך עליהם, שאינם תזזיתיים, אנשים המתקדמים בחייהם מהר ומשקיעים. הערכה לאנשים ביצועיסטים ועקביים שעשו קיצורי דרך והגיעו לאן שהם רוצים. הערכה לאנשים צנועים המסתפקים במועט שאין להם "עיניים גדולות". מפתך מספרת על אדם אשר מגיע לעולם עם הידע וההבנה של ערך התחלות חדשות. מפתך מספרת שיש לך כוח עצום לתת את הדחיפה הראשונה להצלחה מדהימה והיכולת האישית להיות החלטי ולבצע בהבנה שתקשורת היא שגר של רגש שמותמר להיות גשר בין אנשים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

הדודאים והפרברים - צל ומי באר

מילים: יורם טהרלב, לחן: לוי שער

שמעון ישראלי  - ביתי אל מול גולן

מילים: יוסף נצר, לחן: חיים ברקני 

יהורם גאון - בית אבי

מילים: חיים חפר, לחן: דובי זלצר

צילה דגן – על הדרך עץ עומד

מילים: איציק מאנגר, לחן: פ. לסקובסקי, תרגום: נעמי שמר

דליה עמיהוד - נא הגידי ילדתי

מילים: עממי יידי, עברית: קדיש יהודה סילמן, לחן: חנינא קרצ'בסקי

עדנה גורן - תחת זיו כוכבי שמיים

מילים: אברהם סוצקובר, לחן: אברהם ברודנא, תרגום: יצחק כפכפי

שושנה דמארי - לאור הזיכרונות 

מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי

אורה זיטנר - אל ראש ההר

מילים: לוין קיפניס, לחן: חנינא קרצבסקי

אורנה ומשה דץ – כאן

מילים ולחן: עוזי חיטמן

רבקה רז ושלמה ארצי - מי יבנה בית

מילים: לוין קיפניס, לחן: נחום נרדי

חוה אלברשטיין - פנס בודד

מילים: יוסף דר וחיים גורי, לחן: סשה ארגוב

הגבעטרון - הוי ארצי מולדתי

מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: נעמי שמר


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי