אין כמו חג הפסח המממש ובא בכדי
להבין בצורה טובה יותר את מהותה של הזרימה. הרי הגיבור בה' הידיעה של החג, הלא הוא
משה רבנו עליו השלום, זורם לאורכה
ולרוחבה של ההגדה.
כבר עם לידתו, משה מונח אחר כבוד
בתיבת הגומא ו"זורם" אל גורלו תודות לחכמתם הרבה של אמו יוכבד, אחותו
מרים ובתיה, בת פרעה, אימו המאמצת. בהמשך הוא
מצליח לסחוף אחריו- תרתי משמע- את כל בני ישראל ולהוציא אותם מהתקיעות
שבעבדות אל עבר החירות, שמגיעה לשיאה בעת מעמד הר סיני ומתן תורה, שהיא היא זרימה
אינסופית של חכמה, בינה ודעת.
הרי כל המהות של חג הפסח, נסבה
סביב אותה יציאה מעבדות לחרות. זהו מקרה קלאסי של משל ונמשל ששזורים להם יחדיו.
בכל דרך שלא נביט על ההגדה המופלאה שכבר עוברת מדור לדור מעל ל-2000 שנה, כולה מלאה
בסממנים שכולם אומרים זרימה.
מספרים זורמים
מלפני ומלפנים
הבא ונתבונן על הספרה 10 המככבת בהגדה,
בסיפור יציאת מצרים ובמתן תורה. עשרת המכות, עשרת הדיברות, עשרת השבטים (אפרים
ומנשה הם נגזרת של שבט יוסף, ש.נ.) ועשרת הספירות של עץ החיים על-פי הקבלה. העשר
על פי תורת הטארונומרולגיה זה השלם והכלום יחדיו. לא בכדי לבן אדם שלם יש עשר
אצבעות בשתי ידיו.
אם נפרק את העשר באמצעות הפריזמה
הטארונומרולוגית, נגלה כי היבט נוסף של זרימה ניתן לראות בשמות של גיבורי ההגדה,
הנכתבים באמצעות 22 האותיות. לאמיתו של דבר קיים קשר של זרימה שלא ניתן לנתקה בין
האותיות, המספרים וגוף האדם. שכן, לאדם יש עשר אצבעות בידיו עשר אצבעות ברגליו,
ביחד עשרים. לזה נוסיף, כמו שאומר האר"י הקדוש את הלשון שהחיים בידיה, כמו שנאמר, במשלי
י"ח כ"א "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן" ואת איבר הברית,
יוצר החיים, וכך קיבלנו שוב את המספר עשרים ושתיים.
ו"סיפרת" לבניך..
כאשר נבדוק באמצעות פרד"ס סוד האותיות,
אשר הינו חלק מהותי בתורת הטארונומרולוגיה, את השמות והמילים החשובות בסיפור יציאת
מצרים, נוכל לגלות כאן אותות ומופתים שבין האותיות חבויים.
כבר בספרי "הַקְּלָפִים הַמְּדַבְּרִים",
סיפור הזרימה מבורות להארה כתבתי:
פַּרְעֹה בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת הוּא פֶּה-רַע,
לְלֹא הוֹצָאַת הָרַע מֵהַטּוֹב לֹא
נַגִּיעַ לְהֶאָרָה.
מֹשֶׁה, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, מָשָׁה אֶת
הָרַע מִכָּל אֶחָד.
מֹשֶׁה בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת זֶה
"הַשֵּׁם",
מִכָּאן שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם
הַפְּנִימִית נַעֲשֵׂית בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,
הָאֵל הַיָּחִיד וְהַמְּיֻחָד.
כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הָאִישִׁית
מְשׁוּלָה לְלֵדַת אָדָם,
וְיֵשׁ בָּהּ כָּל הַמַּרְכִּיבִים שֶׁל
קְרִיעַת מְצָרִים, צִירִים, יְצִיאָה כּוֹאֶבֶת, מַיִם וְדָם."
כאשר נתבונן בשם "משה", מעבר לעובדה שזה היפוך אותיות של
"השם", הרי שמבחינת סוד האותיות הטמון בשמו אנו מוצאים רמזים לגבי
אופיו, ייעודו בחיים והדרך להשגתו. היסוד הדומיננטי בשם משה הוא יסוד
האש, יסוד העשייה והזרימה. האות
הראשונה בשם "משה" מ' (אחת משלושת אימות יצירת היסודות
אמ"ש), משפיעה ומחברת בין חוכמה לבינה ובין הרצון ליישום. אות זו מסמלת את
התיקון השלם, השינוי והטרנספורמציה. היא מעידה על יכולתו של האדם לזרום בצורה מוצלחת
ולהגיע לרמות גבוהות של הארה מוחלטת.
|
 |
כאשר אנו בודקים את השם "פרעה", מעבר לעובדה
שבהיפוך אותיות הוא "פה-רע", הרי שמבחינת סוד האותיות הטמון בשמו, גם
כאן נמצא רמזים לגבי אופיו, ייעודו בחיים
והדרך להשגתו. היסוד הדומיננטי בשם "פרעה" הוא יסוד
האדמה, אשר הפן השלילי שבו יספר לנו על חוסר גמישות ועקשנות שאינה יודעת פשרות.
נשמע לכם מוכר? הרי פרעה הוכה בעשר מכות מצרים בשל עקשנותו וחוסר גמישותו. במילים
אחרות, תקיעות וחוסר יכולת או רצון לזרום.
כלומר, מתוך אותיות שמם של הגיבור משה
והאנטי גיבור פרעה, פענוח השם מספר
מדוע הוא זורם או לא זורם.
המספר
הנוסף
אם נבדוק עוד מספר מילים מהותיות
בסיפור, נמצא כי שם הפרשה בה מסופר על יציאת מצרים היא פרשת בשלח. הסיכום
הגימטרי של מילה "בשלח" נותן לנו את הסיפרה 7, כך גם הסיכום
הגימטרי של המילה "סלע" וגם הסיכום הגימטרי של המילה "ים
סוף". לסיפרה 7, שני תוואים, תוואי מואר ותוואי מוצל, המואר כולו זרימה
ועוצמה, המוצל כולו תקיעות וחידלון.
הזרימה כמובן מגיעה לשיאה בקריעתו של ים
סוף. למעשה משה רבנו בסיוע של השם יתברך מפסיקים את הזרימה של הטבע על מנת לאפשר
את הזרימה של עם ישראל. מכאן גם ניתן להבין את הסמיכות של ההתנתקות מהתקיעות של
העבדות אל מעמד הר סיני וקבלת התורה. שכן, התורה מכילה בתוכה, הן ברמת הפשט והן
ברמה המוצפנת של פ
רד"ס סוד האותיות את כל המהלכים הנחוצים לנו על מנת לזרום
בחיים.
בהרצאתי "אות לאות תביע אומר"
העומדת לעלות לרשת בימים אלו ממש, אני מרחיב לגבי שאר הסודות שמאחורי השמות
והאותיות. שם אני מלמד איך להכיר אדם על-פי שמו, כלי שבאמצעותו ניתן לשפר את
הזרימה אל עבר חיים טובים יותר בכל
המובנים תוך הימנעות ממצבים של תקיעות והשתעבדות למצב הקיים.
בינתיים, נאחל חג אביב שמח וכשר לכל בית
ישראל.
