בס"ד
פרופ' גדעון גרייף - כאז כן עתה. בימים ההם, בזמן הזה
במסגרת תוכניתנו "מדברים רדיו" אנו אירחנו, ביום שני, כ"ח ניסן ה'תשפ"ד, 06 במאי 2024 את פרופ' גדעון גרייף , העוסק בחקר השואה ובהוראתה. בתום 80 שנה לשואה, אין חדש תחת השמש. העם היהודי היה מצוי אז בסכנת חיים, וכך גם כיום במקרה של אלפי אזרחי מדינת ישראל בקיבוצים ובמושבים שבנגב המערבי וב"עוטף ישראל". הלב נשבר והדמעות זולגות.
לשיחה על ההשוואה
בין השואה, יום השואה ומלחמת חרבות ברזל
מה שקורע את הלב יותר מכל הוא העובדה, שניצולי
השואה, ששרדו גיטאות, מחנות ריכוז ומחנות השמדה היו בין הנרצחים בפעולות הנפשעות
והרצחניות של המחבלים הפלסטינים: במלון "פארק" בערב פסח , 27 במארס
2002, ובפעולות איבה וחבלה נוספות, נרצחו ניצולי שואה רבים וגם בחג שמחת תורה היו
בין הנרצחים והנחטפים ניצולי השואה. אסון אחד לא הספיק, נגזר עליהם לעבור שואה
שנייה.
מזה 51 שנה פרופ' גדעון גרייף עוסק בחקר השואה ובהוראתה. במשך כל התקופה
הארוכה הזאת הוא הביע את דעתו הנחרצת, שכל השוואה לתקופת השואה, לתכניה, למהלכה
ולתוצאותיה היא פסולה ולא ראויה א-פריורי, ואינה במקומה בשום מקרה.
"השואה היא אירוע ייחודי שאין
להשוותו" הוא אומר וכותב, "אך טבח עוטף עזה מעלה קווי דמיון בולטים
ודומיננטיים מטרידים" ולכן פרופ' גרייף חוזר בו במקצת מאקסיומה זו.
במחקריו בתקופה האחרונה מצא פרופ' גרייף קווי
דמיון בין האירועים בשואה לבין הטבח הנורא שפקד את יישובי עוטף עזה בשבת של חג
שמחת תורה.
זו הפעם הרביעית בהיסטוריה שמתוכנן לנו רצח עם.
הראשון היה פרעה מלך מצרים, קרוב לשנת 1392 לפנה"ס אשר ציווה את בני עמו
ככתוב בשמות פרק א' פסוק י"ב, "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל־עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל־הַבֵּן
הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל־הַבַּת תְּחַיּוּן " (שמות פרק א' פסוק
י"ב) .
השני שעשה זאת בשנת 355 לפני הספירה היה השר המן
בן המדתא האגגי (כלומר צאצא של אגג מלך עמלק) אשר שכנע את המלך אחשוורוש להשמיד את
היהודים בהשמדה מתוכננת אשר חיו בכל 127 המדינות עליהן שלט אחשוורוש.
השלישי היה המשטר הנאצי בראשותו של אדולף היטלר,
אשר כתב ופירט את תוכניתו השטנית בספרו "מלחמתי" מיין קאמפף. המעבר החד
לרצח המונים עם מתקפת האיינזצגרופן [עוצבות המבצע] על יהודי ברית-המועצות ב-1941.
והרביעי, ארגון מחבלי החמאס אשר פירט את
תוכניותיו השטניות באמנתו והעתקים של מיין קאמפף מתורגמים לערבית נמצאו במשרדי
החמאס ובמחילות התת קרקעיות של בית החולים שיפא בעזה.
אנשי חמאס, כמו הגרמנים, גרמו סבל קיצוני, השפלה
וסדיזם לפני שרצחו את קורבנותיהם, מהווים הד לשיטות האכזריות של אנשי ה-SS במחנות ריכוז והשמדה. דפי ההוראות שלהם הדגישו הרג חסר רחמים,
בדומה להנחיות של מנהיגים גרמנים-נאצים. מונעים משנאה עמוקה, שתי הקבוצות ביצעו זוועות
עם אידיאולוגיה אנטי-יהודית כהצדקה, והפגינו הקבלה מטרידה במעשיהן ובאמונותיהן.
רוצחי חמאס, כמו אלה בשואה, תקפו באכזריות
תינוקות, ילדים וקשישים ללא רחמים או חמלה, וביצעו מעשי אלימות ואכזריות מחרידים
כפי שניתן לראות ברישומים ובתצלומים היסטוריים.
אמהות בפוגרום שמחת תורה פנו להסתיר ולהשתיק את
ילדיהן כדי להתחמק ממחבלי חמאס, המזכירים ניצולים בשואה. עדויות כמו זו של דורין
מקיבוץ ניר עוז מדגישים את החוויה הקשה של הרגעה של ילדים תוך שהם עומדים בפני
סכנה קרובה, מקבילות מצמררות לזוועות היסטוריות ולצעדים הנואשים שננקטו כדי להגן
על יקיריהם.
הוצאת עוברים מבטן אמם ההרה. בטבח שמחת תורה
אירעו אירועים מזוויעים שכאלה. כמו בתקופת השואה נרשמו מקרים רבים של עקירת עוללים
מבטן אמותיהם, לצהלות הגרמנים המתעללים. בשני האירועים תועדו מקרים מפלצתיים כאלה
של רצח כפול: רצח האם ורצח עוברה שבבטנה.
ניצולי טבח שמחת תורה על ידי חמאס סבלו מחוסר
שינה, מהדהד את ההתעללות שחוו קורבנות שואה כמו ד"ר קרל דנציגר, סבו של גדעון
שנעצר בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938.
ניצולי שבי חמאס מדווחים על הרעבה שיטתית
מכוונת, בדומה למדיניות הגרמנים בשואה להחליש ולהשפיל יהודים. קורבנות מורעבים
בגטאות ובמחנות תועדו כדי להציג את סבלם ואת מותם האיטי והמייסר, טקטיקה אכזרית
המשמשת להשפלה פיזית ונפשית כאחד.
בדיוק כפי שהגרמנים כוונו לחגים יהודיים במהלך
השואה לזוועות, בחרו המצרים והסורים לפתוח את מלחמת יום הכיפורים ב 1973 ביום
כיפור וחמאס בחר בשמחת תורה לפתוח בהתקפה. אז ועתה מהדהדים דפוסי אלימות היסטוריים
במהלך מצוות יהודיות משמעותיות.
המעשה הנורא של שריפת יהודים בחיים, שנראה גם
בפוגרום שמחת תורה וגם בשואה, משקף את הרדיפה האכזרית נגד קורבנות חפים מפשע
שנלכדו בשריפות קטלניות שהציתו מדכאיהם. כמו ב 1942 בערים ביאליסטוק וידוואבנה.
בשני האירועים ניכר מהבעות פניהם של הרוצחים –
שנהגו לתעד את עצמם בעת המעשה הנפשע שביצעו
- עד כמה הם הנהנים מפעולת ההתעללות, הסדיזם והרצח. זכור לדיראון עולם אותו
מחבל חמאס שבמהלך הטבח התקשר להוריו ובישר להם בקול שמח ונלהב כי זה עתה השלים את
רציחתם של לא פחות מעשרה יהודים.
בשני האירועים: בשואה ובהתנפלות הנפשעת של
הפלשתינאצים לא הסתפקו הרוצחים ברצח עוללים, תינוקות, נשים, גברים, קשישים - אלא
גם דאגו להתעלל בגופותיהם.
הגרמנים לא היו רק רוצחי המונים, אלא גם ידועים
לשמצה בשל ביזת רכוש יהודי, כשרק חלק קטן מהם הוחזר. באופן דומה, רוצחים ושודדים
של חמאס בזזו ללא הבחנה, כפי שניתן לראות במקרה בו גנבו סוסים מקיבוץ לאחר שרצחו
באכזריות את בעל האורווה, מה שמשקף דפוס של גניבה ואלימות.
ידוע לרווחה שמנהיגים נאצים, כולל היטלר, היו
נרקומנים, מגמה שנראית גם בקרב חיילי הוורמאכט. גילויים אחרונים מצביעים על כך
שחמושי חמאס רבים השתמשו בסמים ממריצים כדי להגביר את האכזריות, הסדיזם והאלימות
שלהם, במטרה להתגבר על מעצורים מוסריים ולבצע את מעשיהם ברשעות מוגברת.
הן הגרמנים והן חמושים של חמאס קיבלו ברכות אנשי
דת לפני מעשיהם הנתעבים, חיזוק אמונתם בצדקת מעשיהם ודיכוי כל נקיפות מצפון או
היסוס, ואיפשרו להם לבצע זוועות ללא חרטה.
גם גרמנים וגם חמושים של חמאס עסקו בהתעללות
מינית ובהשפלת קורבנות לפני רצח. ניצול סיפר על מחבלים שהכו ואנסו אישה, שהתחננה
למוות לאחר שספגה את התקיפה.
*מה חשיבותה של התוכנית היום ?*
ההשוואה בין השואה, יום השואה ומלחמת
חרבות ברזל מעוררת הבנה עמוקה של ההיסטוריה היהודית. השואה מזכירה את הטרגדיה
האינסופית, יום השואה מקיים את זיכרון ואחריות העם, ומלחמת חרבות ברזל מדגישה את
חשיבותה של עצמאות ואבטחה לעם ישראל. הלקח המרכזי הוא שצריך לשמור על זיכרון
ההיסטוריה ולהשתמש בלקחים ממנה על מנת להבטיח את עתידה וביטחונה של המדינה והעם.
גדעון אומר: "מה שמניע אותי
יותר מכל הוא הרצון להנחיל את זכר השואה, ובכך לקיים את צוואתם של הנרצחים: אל
תשכחונו, דברו עלינו, הזכירו אותנו כל העת. אני משוכנע שצריך לדבר על השואה כל יום
מימות השנה, ולא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. אני מנסה להגשים יעד חינוכי זה
בספריי, בהרצאותיי, בסדנאות שאני מעביר בארץ ובעולם".
השירים
שהושמעו בתוכנית:
דוד ד׳אור - שמע ישראל
מילים: יוסי גיספן, לחן: שמואל אלבז
חנן בן ארי - שבורי לב
מילים: חנן בן ארי, לחן: חנן בן ארי
ואוריאל ויינברגר
והביאנו
לציון - גדעון גרייף
מקור: תפילת מוסף לשלש רגלים, לחן: ר'
יוסל טאבאק
דור שמעון - עם ישראל חי
מילים ולחן: אבי אוחיון ואופיר כהן
הקרב
האחרון - גדעון גרייף
מילים:
חיים חפר לחן: משה וילנסקי עיבוד וניצוח: אריה לבנון
יהורם גאון והלהקות הצבאיות - לא
תנצחו אותי
מילים ולחן: נעמי שמר
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
