יהדות
בבל - שלא קפאה על שמריה
במסגרת תוכניתנו "אות לאות תביע אומר",
אנו מאחדים היום, יום שני, ב' בסיון ה'תש"ף 25 במאי 2020, את שלוש שעות התוכניות
בין 11:00 ל 14:00 ומתכבדים לארח קבוצת מעולי בבל. בתוכנית זו אנו שמחים לארח 3 אורחים. את יוסף כתב
שהיה בן 8 בימי הפרהוד, את אפרים יצחקי, אשר כתב מספר ספרים על הפרהוד ועל מורשת יהודי
עיראק ואת ידידי מוטי חרמון קצין בכיר בחיל המודיעין, בן לקהילה זו.
בתוכנית
זו, בנוסף לתוכנית קודמת, בנושא הפרהוד, 78 שנים לפרהוד, אשר שודרה אשתקד בתאריך
10 ליוני 2019, גם השנה, 79 שנים לאחר הפרהוד אשר אירעו בשנת 1941, אני שמח לארח
קבוצה מעולי בבל אשר יספרו על הקהילה ועל מאורעות הפרהוד. ככלל, בתוכניות הרדיו
שלי, אני נוהג להזכיר שואות אחרות שאירעו לקהילות נוספות.
כבן
דור שני לשורדי השואה (שכן איני רואה בהם ניצולים. הם לא ניצלו מכלום) אלא שרדו את
השואה הנוראה מכל, אני משתדל לקיים את צוואתם של הורי המנוחים ולספר ולהעיד את
עדותם. אני מארח באולפן הרדיו בני דור ראשון, בני דור שני וגם בני דור שלישי.
בבואנו לתאר את יהדות בבל (עירק) , הרינו נוכחים לדעת
שיהדות זו לא קפאה על שמריה מעולם מאז גלות בבל, יהודים רבים ומפורסמים עזבו את כל
הטוב שהיה להם , חלקם שבו לארץ ישראל והשפיעו על דרך החיים של העם היהודי כמו "הילל הזקן " ,שעלה
לארץ , שלא לדבר על התלמוד הבבלי.
דבר זה נשנה בכל הדורות , רבנים
וגדולי עם מיהדות זו עברו למדינות אחרות וטבעו את חותמם ומנהגים של יהדות
עירק בגלויות אלו , ברבות הימים אנו נוכחים לדעת שרבנים הגיעו לתימן ,
הקימו בתי מדרשים ובתי כנסת והיו בין המנהיגים של הממלכה היהודית שהייתה בחצי האי
ערב . לא נשכח כמובן, את הפרעות שעשה מוחמד ביהודי "חייבר", בערב
הסעודית .
במאות האחרונות , יהדות זו שלחה רבנים
ואנשים משכילים ליהדות העולם כגון : הודו , קוצ'ין , סינגפור , סין ,יפן ומדינות
אירופה וארה"ב. כמו כן עסקו רבני עירק בפיתרון בעיות
הילכתיות שהתעוררו בקרה היהדות מגלויות שונות כולל קהילות אשכנזיות .
השם בבל נזכר לראשונה בספר בראשית, פרק
י"א פסוק ט' בסיפור על מגדל בבל, בו בלל הבורא את שפות בני האדם ככתוב:
"עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ
וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ." בפעם השנייה אנו פוגשים את אברם בן
תרח אשר נולד באור כשדים בממלכת בבל ב 29 לאפריל 1812 לפני הספירה, היא שנת
א'תתקמ"ח (1948) לבריאת העולם. בפעם השלישית אנו פוגשים את בבל במאה הששית
לפני הספירה.
עוד הרבה לפני שארצות הברית של אמריקה
הייתה אימפריה, מנהיגים בבליים עם שמות מוזרים כמו נבופלאסר, נבוכדראצר, נבוזארדן,
שלטו בעולם ומילה אחת שלהם הספיקה כדי להזיז צבאות בנות מאות אלפי חיילים ממקום
למקום. אז השמות אמנם התחלפו אבל הדינמיקה הפוליטית ממש לא. גם אז, כמו בתקופה
המודרנית, גורלה של ישות מדינית היה תלוי במידה זו או אחרת במדיניות היחסים
הבינלאומיים שלה.
ולמה אנו מתכוונים? - בסביבות 600
לפנה"ס התנהל בירושלים מאבק בין שתי קבוצות שדגלו בתפיסות מדיניות מנוגדות.
את הראשונה ייצגו כמה שרים קנאים מחוג מקורביו של המלך צדקיהו, ששלט באותה עת
ביהודה. השרים ניסו לשכנע את צדקיהו למרוד בשלטון הבבלי וחיזקו את טענתם בברית
ישנה בין יהודה לאימפריה המצרית, שהבטיחה לבוא לעזרת יהודה במקרה הצורך. חברי
הקבוצה השנייה היו פרו-בבלים. נציגם הבולט היה הנביא ירמיהו, שטען כי ליהודה אין
כל סיכוי לשרוד, ולכן עדיף להיכנע לבבלים.
בסופו של דבר הצליחה הסיעה
האנטי-בבלית לשכנע את המלך, והוא הכריז על מרד נגד הבבלים. החלטתו של צדקיהו הייתה
בכייה לדורות: המצרים לא קיימו את הבטחתם, ובתום מצור על ירושלים, שנמשך כשנתיים,
הבקיעו הבבלים את חומות העיר והגלו את תושביה. בניו של המלך צדקיהו נשחטו לנגד
עיניו, והוא עצמו נאסר בנחושתיים, הוגלה לבבל – ועיניו נעקרו.
עם חורבן ירושלים החלה תקופה חדשה
בתולדות עם ישראל: גלות בבל, הלוא היא עיראק של היום.
בשנת 539 לפנה"ס אנו שומעים על
שיבת ציון, לאחר הצהרת כורש. לאחר שנת 70 לספירה, לאחר חורבן בית המקדש השני,
כנראה בין השנים 132–135 הופיע לראשונה המושג "חכמים", שתיאר תלמידי
חכמים שנדדו מארץ-ישראל לבבל. בהמשך, החל מהמאה השלישית לספירה ועד ששנת 500, אנו
לומדים להכיר את האמוראים שבתקופתם התגבש ספר ההלכה הסמכותי ביותר של עם ישראל מאז
ועד תקופת העת החדשה – התלמוד הבבלי, פרי יצירתם. בימי הבינים אנו עדים לרישא
גלותא ולגאונים ובשנת 1794 מתחיל הרנסנס של יהדות בגדאד.
ב-1917, לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית,
השתלטו הבריטים על ארץ הפרת והחידקל והעניקו את השלטון למלך פייסל הראשון. תקופתו
של פייסל הראשון נחשבת לתור הזהב של יהודי עיראק במאה ה-20. הקהילה היהודית זכתה
לייצוג בפרלמנט העיראקי, וקשריה המסחריים עם הבריטים התהדקו.
בשנת 1932 זכתה עיראק לעצמאות והפכה
למדינת לאום ריבונית. שנה מאוחר יותר עלה לשלטון בנו של המלך פייסל הראשון, גאזי.
בעיראק החל גל פרו-נאצי, שהתגבר עם ביקורו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין
אל-חוסייני, שניהל קשרים הדוקים עם המפלגה הנאצית, וכן בעקבות התרגום לערבית של
"מיין קאמפ", חיבורו האנטישמי של אדולף היטלר. באותם ימים נושלו רבים
מהיהודים מנכסיהם ופוטרו ממקומות העבודה שלהם.
עד שנת 1941 חיו בעיראק כ-150 אלף
יהודים. רבים מהם עבדו בתחומי הבנקאות, המסחר, מוסדות הממשל והמשק החקלאי. אלא שאז
פרצו פרעות הפרהוד (בעיראקית: הפחדה ברוטלית של נשלטים).
פרעות הפרהוד התרחשו בעיצומה של הפיכה
נגד השלטון בהנהגתו של ראשיד עלי ובהשראת חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי הפרו-נאצי
של ירושלים. הרקע לפרעות היה שילוב של תעמולה נאצית, שכללה את הקמת תנועת הנוער
אל-פתווה, הגרסה העיראקית של נוער היטלר; השפעות המרד הערבי בארץ-ישראל; וזעם
האספסוף בעקבות המלחמה האנגלו-עיראקית, שגבתה קורבנות רבים מקרב אזרחי עיראק.
במהלך הפרעות בוצעו מעשי אונס ורצח מזוויעים של תינוקות, נשים וזקנים, חנויות
נבזזו ונשרפו וילדים הושלכו למי החידקל לעיני הוריהם.
הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 ומלחמת
העצמאות יצרו טבעת חנק סביב יהודי עיראק, שנתפסו כגיס חמישי וכבעלי זהות ונאמנות
כפולות. בשנת 1950 חברו ממשלת ישראל, הסוכנות-היהודית והג'וינט למבצע "עזרא
ונחמיה", שמסגרתו הועלו לישראל מעיראק כ-120 אלף יהודים.
נכון לשנת 2014 חיו בבגדאד כ-60
יהודים בלבד.
הקשבנו קשב רב לסיפוריהם של יוסף,
אפרים ומוטי על יהדות בבל היא עיראק.
היה מעניין, בואו להאזין.
השירים שהושמעו בתוכנית:
Nana Mouskouri - Song For Liberty
Giuseppe Verdi
אברהם ושרה - שושנה דמארי ואריה אליאס
מילים: איציק מאנגר
לחן: דובי זלצר
עופרה חזה - בין נהר הפרת
ונהר חידקל
מלים: ח.נ. ביאליק לחן: עת'מאן אל-מוסלי
Sayib Ya Galbi Sayib - Dudu Tassa & The kuwaitis
שלומי שבת וגליקריה - צל עץ תמר
מילים: אפרים וינשטיין
לחן: חיים קוברין
העופרים שחרחורת
מילים: משה אלימלך
לחן: עממי פרסי
ים השיבולים - הגבעטרון - גוונים
מילים: יצחק קינן
לחן: חיים אגמון
יהי שלום בחלנו יהודי בבל ר' יהודה פתיה
איציק קלה - פוג אל נחל
מילים: ולחן
:דאואד את כוויתי [סבא של דודו טסה]
יהורם גאון - בית אבי
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
יהורם גאון – אהבה
מילים ולחן :עובדיה
חממה
ג'ורג' בר חנינה
יא יומה
