יום שני, 25 ביולי 2022

דורון רותם ושמוליק הרשקוביץ – מקבוצת המכורים למקלטי רדיו עתיקים 25.07.2022

 בס"ד

דורון רותם ושמוליק הרשקוביץ – מקבוצת המכורים למקלטי רדיו עתיקים


במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, כ"ו  בתמוז ה'תשפ"ב 25 ביולי 2022, את דורון רותם ושמוליק הרשקוביץ – מקבוצת המכורים למקלטי רדיו עתיקים הרואים משימה בחיים לקחת את מקלטי הרדיו הישנים והמוזנחים של הורי וסבי המשפחה על מנת להופכם למזכרת יפה ופעילה בסלון. להחזיר את ימי עטרת הרדיו לחיים חדשים.

 

המכשירים יוצרו במשך כ- 100 שנה ומשלבים בתוכם יופי עוצר נשימה וטכנולוגיה מתקדמת לזמנם. כיום, כבר לא מייצרים כאלה וכדאי וחשוב לשמר אותם.

 

ב 29 ליוני לכדה את עיני כתבתם של דייויד סלע  אהרל'ה ויסברג

בעיתון ישראל היום, "רדיו חזק: חבורת האספנים שנהנית לשפץ מקלטי רדיו, פטיפונים ותיבות נגינה". סיפרתי על כך למנהל התחנה שלי משה ירונסקי אשר שיתף אותי בכך שיופיע ביחד עם דורון רותם בכתבה ששודרה בערוץ 13. ראויה לציון העובדה, כי במבואה של תחנת הרדיו בה אני משדר כ-12 שנה, רדיו קסם 106FM, קיים מיני מוזיאון למכשירי תקשורת כולל מקלטי רדיו ישנים אשר הקים משה. החלום של משה ושלי הוא להקים את בית התקשורת בו תהיה תערוכה של מוצגים הקשורים לתקשורת וכן ילמדו את מקצועות התקשורת ויתנסו באופן מעשי בעבודת התקשורת בכלל והרדיו בפרט.

כאוהבי רדיו מושבעים משה ואני התחברנו אל חבורת האספנים והחלטנו להזמין שניים מהם, את דורון רותם ואת שמוליק הרשקוביץ לתוכניתי.

זיכרונותיה של ישראל שזורים לכל אורכם בשידורי רדיו, אבל אין צורך להיתקע בעבר. גם כיום יש מי שעבורם הרדיו הוא הרבה יותר מנוסטלגיה. תכירו את חבורת משפצי הרדיו: כ־20 גברים ישראלים, גילו של הצעיר שבהם נושק ל־60 והמבוגר ציין לא מזמן גבורות, כולם מסורים לאותה מטרה משותפת: לאתר מכשירי רדיו עתיקים, להחזיר אותם לחיים - ולהפוך אותם לשמישים גם בעידן הדיגיטלי.

 

הם נוברים באהבה בקרביים של מכשירי רדיו ישנים, מסירים חלודה מכפתורים מאובקים, מחליפים במסירות רכיבים - ומחזירים לסקאלה את הסומק של פעם. האוהדים האדוקים שלא משאירים אף מכשיר מבית סבא מאחור, אף שבסופו של דבר גם להם נוח יותר להאזין לחדשות בטלפון הנייד.

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדורון ושמוליק?*

דורון רותם מראש העין הוא האיש שהקים את החבורה ונחשב לרוח החיה שמאחוריה. את אהבתו לתיקון מכשירי רדיו ישנים הוא מפרסם בפייסבוק ובאתר האינטרנט שלו.

שמואל הרשקוביץ בעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים והמשרד להגנת הסביבה מספר: "כילדים, אנחנו עוד שמענו את רדיו רמאללה (תחנה ירדנית ששידרה עד 1967). אמא שלי עבדה עבודות כפייה במפעל סימנס, ויום אחד ראיתי בבית מקלט רדיו של סימנס. שאלתי אותה: 'אמא, איך יכול להיות שאת מביאה הביתה מכשיר גרמני, ועוד של סימנס?' ואז היא סיפרה לי שהיא סחבה את המכשיר איתה ממחנות העקורים בנירנברג, וזה חיבר אותה למה שעברה בשואה".

 

*מה מספרות מפת עץ החיים הקבלית של דורון רותם ושמואל הרשקוביץ?*

 


מפתו של דורון מספרת על אדם שייעודו להיות מלך בביצוע. לחשוב עסקית ולראות בגדול. להיות עוצמתי, בעל כוח רצון ומשמעת עצמית. מציאותי, יסודי, מאורגן, מסודר, תכליתי ומעשי. יעיל, חרוץ, נחוש, מתמיד, עקבי ושם לב לפרטים. אדם בעל מחשבה רחבה, שרואה את רוחב התמונה, ליברלית. מחשבה היכולה להבין ולקבל כל סוג של אדם ולכן אדם בעל דחף לנתינה ללא גבולות. אדם תקשורתי, וורבלי, יצירתי, חופשי, אנרגטי, אנליטי, כושר קליטה מהיר, זריז, יוזמתי, כריזמטי, דחף לצבור ידע, דחף לשינויים בלתי פוסקים.



מפתו של שמואל מספרת על אדם שייעודו לעמוד על במה ולהעביר ידע, להרחיב אופקים, לפתח כוחות וכישורים בלתי רגילים, מדעיים ורוחניים, בכול תחום וברמה גבוהה. לפעול בנדיבות ורוחב לב. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול. לעזור לאחרים להתגבר על בעיותיהם ומכשלותיהם. אדם בעל סגנון מחשבה מהירה, החלטית, ממוקדת, אנרגטית, מחשבה מקורית, בעלת יכולת להתגבר על מכשלות החיים. אדם בעל יכולת לפעול בחכמה למען האנושות. לפעול באומץ ולהתמודד עם אתגרים. לעשות פעולות נעלות למען החברה.

במפות של שניהם מופיעים: מס' התקשורת [5] המשויך למזל תאומים, מספר המנהיגות ויכולת ההכלה של האחר [9] המשויך למזל טלה ומספר הרצון לשמח את האחר [3] המשויך למזל קשת. החיבור בין האנרגיה של שלושת המספרים האלה יוצר תקשורת היא שגר של רגש שמותמר להיות גשר בין אנשים. אין כמו עולם הרדיו שיכול לייצר תקשורת מסוג כזה.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

סקסטה – רדיו

מילים: אהוד מנור, לחן: עוזי חיטמן

אור – שושנה דמארי

מלים ולחן: נעמי שמר

מתי כספי - ברית עולם

מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי

להקת צלילי העוד לנר ולבשמים

מילים: רבי שלום שבזי, לחן: אביהו מדינה

רדיו חזק - 1981

מילים: דורי בן זאב, יאיר ניצני, יושי שדה ויזהר אשדות

לחן: יאיר ניצני ויזהר אשדות

אביהוא מדינה - שבחי ירושלים

מילים: מן התפילה, לחן: אביהוא מדינה

אל תירא ישראל (יעקב התמים) – משה הלל

מלים ולחן: אביהוא מדינה

עופרה חזה תפילה

מילים: בצלאל אלוני, לחן: הנרי בראטר

רדיו רמאללה – יהודה פוליקר

מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר

אל תשליכני לעת זיקנה - אביהוא מדינה ושימי תבורי

מילים: מתוך תהילים, לחן: אביהוא מדינה.

לאור הזיכרונות – שושנה דמארי

מילים: יחיאל מוהר, לחן: משה וילנסקי

החול יזכור חווה אלברשטיין

מילים- נתן יונתן, לחן- נחום היימן.


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי


 

יום שני, 18 ביולי 2022

דודו יוגב - מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו 18.07.2022

 בס"ד

דודו יוגב -  מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו

 
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, י"ט  בתמוז ה'תשפ"ב 18 ביולי 2022, את דודו יוגב -  מילדי מחנות ההסגר בקפריסין ומנציחו, הקובע: "סיפור קפריסין איננו עוד סיפור שואה דרמטי. סיפור קפריסין מבחינתנו הוא סיפור התקומה והגבורה של העם היהודי"

 

הסיפור שלא סופר על אוניית התינוקות מקפריסין. כולם זוכרים את מוצאי שבת, ה-כ"ט בנובמבר 1947, יום היסטורי בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על החלוקה ההיסטורית של ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. היה זה למעשה אישרור של החלטות של ועדת סן רמו מ-1920 בה הוחלט על יישוב מחדש של 'הבית הלאומי' לעם היהודי העתיק השב לארץ ישראל על-מנת לממש את זכותו ה-תנכי"ת בה. אולם, מה קרה רק יום קודם ביום שישי, כ"ח בנובמבר 1947, רבים אינם זוכרים או בכלל יודעים, כי בתאריך זה הגיעה לנמל חיפה 'אוניית התינוקות'.

 

ביום שישי, כ"ח בנובמבר 1947, יום לפני ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הגיעה לארץ המשחתת הבריטית Ocean Vigor, שזכתה לכינוי אוניית התינוקות. במשך שנים שימשה המשחתת להגליית מעפילים לא חוקיים מחופי ישראל למחנות המעצר בקפריסין. הפעם היא עשתה את דרכה בכיוון ההפוך ועליה 609 תינוקות והוריהם, ובסך הכל כ־1,800 מעפילים.

 

הדבר התאפשר בזכות פנייה של גולדה מאיר לבריטים להתיר את עלייתם, לאחר שנחשפה לתנאי התברואה הקשים ולתמותת התינוקות הגבוהה במחנות. על סיפון המשחתת הונחו מאות גיגיות כביסה קטנות ומרופדות בשמיכה, ובתוכן הושכבו התינוקות. אחד מהם היה דודו יוגב, שנולד במחנה שלושה חודשים אחרי שהוגלו לשם הוריו.

 

אביו של דודו איבד את אשתו הראשונה ואת בנו בפולין ופגש את אשתו השנייה ברוסיה. יחד שרדו את מחנות העקורים בקזחסטן, ובמשך שנתיים וחצי עשו את דרכם לארץ דרך פולין, צ'כיה, אוסטריה ואיטליה. במרץ 1947 הם עלו על ספינת המעפילים מורדי הגטאות, אך כשנכנסו למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל לכדה אותם משחתת בריטית, והם נשלחו לקפריסין.

 

במשך השנים נפטרו במחנות המעצר 113 תינוקות ו-50 מבוגרים. הם נקברו בקפריסין, ועצמותיהם הובאו לארץ ב-1970, בעזרת הרב גורן, ונקברו בבית העלמין בכפר סמיר בחיפה. "מאז לא נערך לזכרם שום טקס זיכרון", אומר דודו יוגב. "יזמנו טקס כזה, אמרנו קדיש, והחלטנו לקיים אותו בכל שנה".

 

לפני 5 שנים, 70 שנה אחרי שעלו לארץ ממחנות המעצר בקפריסין, החליטו מעפילי "אוניית התינוקות" לאסוף עדויות על התלאות שעברו בדרך ועל חייהם במחנות העולים ברעננה. לעזרתם התגייסה מנהלת הארכיון העירוני, ויחד כבר הצליחו לאתר עשרות עולים ולחשוף את סיפוריהם.

 

כמו כן, מתכוונים ילדי קפריסין ברעננה להציב בגן העלייה שלט הנצחה למחנה המעפילים שהיה שם.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לדודו?*

דודו מודה שמעולם לא ייחס חשיבות לעובדה שבתעודת הזהות שלו צוין כי נולד בקפריסין. "גדלתי כצבר והתחנכתי כצבר". כשמלאו לו 50 שנה הזמינה שגרירות קפריסין, שרק נפתחה בארץ, את כל ילדי קפריסין לקבלת תעודות, "ועדיין זה לא דגדג לי יותר מדי. אבל אז פגשתי בכנס כמה אנשים שהיו איתי בבית הספר ובצבא, ופתאום התברר לי שגם הם נולדו בקפריסין. כשחזרתי מהכנס אמא שאלה אותי איך היה, ואמרתי לה: 'הסתובבו שם תינוקות בני 50 וחיפשו זה את זה'".

בהמשך הצטרף דודו למסע שורשים שערכו בני הדור השני של מעפילי קפריסין במחנות המעצר לפני מספר שנים. בעקבות הפגישה הוא סיפר "נפגשתי שם עם עוד 150 בני 70, והיו דמעות וחיבוקים. הרגשתי שהרווחתי עוד 150 אחים ואחיות ".

*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של דוד יוגב?*



מפתך מספרת על אדם שייעודו להיות מלך המשפחה. להקים משפחה ולהיות ביתי, לאהוב ולהעניק לילדיך. לפעול בצדק, בהרמוניה, באיזון ובמוסר. להיות מעורב חברתית, לשרת ולדאוג לזולת בקהילה ובמשפחה, לארח, לשלב בין אנשים, לחנך, לפעול למען פיוס ושלום. מפתך מספרת על אדם שמעריך אנשים ישרים, הוגנים, שמקיימים את הבטחותיהם, שאפשר לסמוך עליהם, שאינם תזזיתיים, אנשים המתקדמים בחייהם מהר ומשקיעים. הערכה לאנשים ביצועיסטים ועקביים שעשו קיצורי דרך והגיעו לאן שהם רוצים. הערכה לאנשים צנועים המסתפקים במועט שאין להם "עיניים גדולות". מפתך מספרת על אדם אשר מגיע לעולם עם הידע וההבנה של ערך התחלות חדשות. מפתך מספרת שיש לך כוח עצום לתת את הדחיפה הראשונה להצלחה מדהימה והיכולת האישית להיות החלטי ולבצע בהבנה שתקשורת היא שגר של רגש שמותמר להיות גשר בין אנשים.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

 

השירים שהושמעו בתוכנית:

הדודאים והפרברים - צל ומי באר

מילים: יורם טהרלב, לחן: לוי שער

שמעון ישראלי  - ביתי אל מול גולן

מילים: יוסף נצר, לחן: חיים ברקני 

יהורם גאון - בית אבי

מילים: חיים חפר, לחן: דובי זלצר

צילה דגן – על הדרך עץ עומד

מילים: איציק מאנגר, לחן: פ. לסקובסקי, תרגום: נעמי שמר

דליה עמיהוד - נא הגידי ילדתי

מילים: עממי יידי, עברית: קדיש יהודה סילמן, לחן: חנינא קרצ'בסקי

עדנה גורן - תחת זיו כוכבי שמיים

מילים: אברהם סוצקובר, לחן: אברהם ברודנא, תרגום: יצחק כפכפי

שושנה דמארי - לאור הזיכרונות 

מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי

אורה זיטנר - אל ראש ההר

מילים: לוין קיפניס, לחן: חנינא קרצבסקי

אורנה ומשה דץ – כאן

מילים ולחן: עוזי חיטמן

רבקה רז ושלמה ארצי - מי יבנה בית

מילים: לוין קיפניס, לחן: נחום נרדי

חוה אלברשטיין - פנס בודד

מילים: יוסף דר וחיים גורי, לחן: סשה ארגוב

הגבעטרון - הוי ארצי מולדתי

מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: נעמי שמר


           יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי



יום שני, 11 ביולי 2022

יצחק בריק אלוף (מיל) - לוחם ללא פשרות 11.07.2022

 בס"ד

יצחק בריק אלוף (מיל) -  לוחם ללא פשרות

 
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, י"ב בתמוז ה'תשפ"ב 11 ביולי 2022, את יצחק בריק אלוף (מיל) -  לוחם ללא פשרות

 כָּל שֶמַעֲשָיו הַטוֹבִים מְרוּבִּים לַּזוּלַת, לְמָה הוּא דוֹמֶה?

 לְאִילָן שֶשוֹרָשָיו חֲזָקִים, שֶאֲפִילוּ כָּל הָרוּחותֹ שֶבָּעולָֹם

 בָּאותֹ וְנושְֹבותֹ בּו אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְקוֹמוֹ (מסכת אבות, ג' י"ז)

 

בריק – לוחם ללא פשרות הוא ספר המתאר את חייו המרתקים של אלוף (מיל) יצחק בריק, בן דור תש”ח, שהתגייס לחיל השריון ולחם בכל מלחמות ישראל בתקופתו. הספר שוזר בין חייו הפרטיים עם חיי הלוחמים ובני משפחותיהם ברבות השנים.

 

אלוף (בדימוס) יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וְגַיִס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם בגבורה בשני צידי התעלה כמפקד פלוגה מילואים במלחמת יום הכיפורים, נפצע פעמיים והחליף שבעה טנקים שנפגעו.

 

הוא הקצין היחיד שעבר את כל מסלול הלחימה בגדודו ועוטר בעיטור העוז. כיהן מעל עשור כנציב קבילות חיילים (2018-2008). קודם שסיים את שירותו בצה”ל ביקש ממנו התעשיין סטף ורטהיימר לעסוק בפיתוח הנגב והגליל לאחר שחרורו. הוא התמנה ליועצו המיוחד ולממונה על הפיתוח האסטרטגי של הפריפריה. בשנת 2000 מונה ליו”ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

 

האלוף בריק נלחם במלחמות ישראל: במלחמת ששת הימים לחם כמפקד טנק בקרבות אבועגילה, אום כאתף בסיני, באוגדה של אריק שרון; במבצע כארמה לחם כמפקד מחלקת טנקים בחטיבה 7; במלחמת יום הכיפורים לחם בסיני ובמצריים לאחר חציית תעלת סואץ, כמ״פ טנקים בגדוד 113 של אוגדה 162; במלחמת לבנון הראשונה היה מפקדה של טנקים במילואים; שהה בלבנון במשך שנתיים כמפקד חטיבה סדירה וכסגן מפקד אוגדה סדירה. במהלך מלחמת יום הכיפורים החליף בריק שבעה טנקים שנפגעו ונפצע פעמיים, ונותר אחד מהלוחמים הכשרים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ- 200 לוחמים לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

 

בתפקידיו האחרונים בצה״ל פיקד האלוף בריק על אוגדה 36 האוגדה הסדירה ברמת הגולן, סגן מפקד חיילות השדה ( מז״י ), בתפקידיו כאלוף: מפקד המכללות (המכללה לביטחון לאומי, פו״ם, מלט״ק, וקורסים בכירים נוספים), מפקד גייס דרומי מול הצבא המצרי.

 

* למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לאיציק?*

מספר יצחק בריק: "הספר 'בריק לוחם ללא פשרות' הוא ספר על חיי , גדלתי עם המדינה ואני בגילה של המדינה 74 שנה. נולדתי בשנת 1947 להורים שאיבדו את משפחותיהם בשואה, אבי נילחם בפלמ״ח והקים יחד עם אימי את קיבוץ גלאון שהוקם במסגרת 11 הנקודות באוקטובר ה 46 לתפוס אחיזה בנגב. הורי חינכו אותי על אהבת מולדת , ערך השרות , ההבנה שאין לנו מדינה אחרת להיות בה , והנתינה ולא רק הקבלה מהמדינה. בספרי מתוארים צמתים דרמטיים בחייה של המדינה שבהם לקחתי חלק בלחימה על הגנתה , ובמאבקים על בטחונה והעצמתה בכל תחום ועניין , במרחב הצבאי והאזרחי .

 

מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יצחק בריק?*



מפת עץ החיים הקבלית מספרת על אדם שייעודו להיות מלך ביצירתיות. לעמוד על במה ולהעביר ידע. להיות משכיל, וורבלי, מעניין, בעל יכולת ביטוי טובה מאד. להיות שמח, חביב, מקסים, חברותי, לפעול למען החברה ולתת שירות. לעודד, להעצים, לעזור ולשמח בעיקר דרך התחום היצירתי. בן מזל עקרב (22) מתאר אותך כבעל כישורי מאסטר, מלך החומר והרוח.

 

לומד ומלמד, ממציא, יכולת התחדשות והתאוששות, מיוחד ויחיד, מצליחן בכל תחום. חכם, מחונן, גאון, יצירתי. אדם הנועד לגדולות, אמיץ, סמכותי, קשוח כפלדה. בעל כישורים מיוחדים ובלתי רגילים, מתמיד עד לניצחון, עובד תוך כדי תנועה, חי תוך כדי תנועה, חושב תוך כדי תנועה, יכולת התאוששות מופלאה, מייצר וממציא דברים, פועל כאש היצירה. אדם אוהב אדם, "מענטש", אוהב לחיות בחברת אנשים, אמפטי, בעל יכולת לנהל שיחות לעומק הנפש, להכיל את האחר, לטפל, לתמוך, לייעץ ולגשר. חושב לפני שמבצע. אדם צנוע.

 

היה מעניין... מוזמנים להאזין.

 


להאזנה לשעה הראשונה לחץ כאן

להאזנה לשעה השנייה לחץ כאן

להאזנה לשעה השלישית לחץ כאן

ההקדשה שאיציק בריק כתב לי בפתח ספרו: 



השירים שהושמעו בתוכנית:

שלמה ארצי - שיר בבוקר בבוקר (פתאום קם אדם)

מילים: אמיר גלבוע לחן: גידי קורן ושלמה ארצי

המנון הפלמ"ח (מסביב יהום הסער)

מילים: זרובבל גלעד לחן: דוד זהבי

מעל פסגת הר הצופים - נחמה הנדל

מילים: אביגדור המאירי לחן: בעקבות ס.מוניושקו

ירדנה ארזי לשיר זה כמו להיות ירדן

מילים ולחן: נעמי שמר

השריונים יצאו לוליק

מילים: חיים חפר, לחן: יוחנן זראי

שלמה ארצי - הבלדה על ברוך ג׳מילי

מילים: שלמה ארצי, לחן: גידי קורן ושלמה ארצי

העופרים דבקת החמור

מילים ולחן: עמנואל זמיר

ים השיבולים – הגבעטרון

מילים: יצחק קינן, לחן: חיים אגמון

שולי נתן - לו יהי

מילים ולחן: נעמי שמר

הרעות - שושנה דמארי

מילים: חיים גורי, לחן: סשה ארגוב

לתת - בֹעז שרעבי

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: בועז שרעבי

מחר – הדסה סיגלוב

מילים ולחן: נעמי שמר


                         יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית


                                                              קטלוג העשייה שלי