במגילת אסתר אנו מכירים חמש דמויות עיקריות. וַשְׁתִּי מול אֶסְתֵּר
בַּת-אֲבִיחַיִל, הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי מול מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר ועל כולם מולך וחוגג הַמֶּלֶךְ
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. כאשר נצלול לעומק סיפורם המפולפל והבלתי שגרתי של הדמויות במגילת
אסתר באמצעות חקירת שמותיהם נגלה את הסודות מאחורי המספרים והאותיות, כפי שהם
מוצבים על גבי מפות עץ החיים הקבלי של הגיבורים. מספרים אילו מתארים וחוזים במדויק
את שהתרחש כפי שמסופר במגילה.
וְנַהֲפוֹךְ הוּא
מגילת אסתר, מתארת מאבקים בין שני צדדים, בארבעה רבדים. הרובד הראשון,
הגלוי הוא הרובד בין הגויים ליהודים. בראשית הסיפור מנצח צד אחד והצד השני בוכה
ומתאבל ובהמשך היוצרות מתהפכות, הצד השני מנצח והצד הראשון מפסיד. בקריאה רגילה
המאבק הוא בין היהודים לשונאיהם. בהתחלה שונאי היהודים שמחים, צוהלים וחוגגים
והיהודים מתאבלים ובוכים ובהמשך, בסוף העלילה, היהודים מתהוללים בשמחה ופחדם נופל
על הגויים שונאיהם, כפי שכתוב במגילת אסתר פרק ט' פסוקים א'-ב'
"א וּבִשְׁנֵים עָשָׂר
חֹדֶשׁ הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ
וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ
אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ
הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם. ב
נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לִשְׁלֹחַ
יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים".
הרובד השני,
מרמז על ההבדל בין ארץ ישראל לגלות. חז"ל יוצרים זיקה בין מקום ההתרחשות לבין
הזכרת שמו ו/או הימצאותו של אלוהים. בארץ ישראל אלוהים נמצא וההשגחה האלוהית גלויה
ואילו בגלות ההשגחה האלוהית חבויה. את הרמז אנו מוצאים בספר דברים פרק ל"א,
בפסוק י"ח "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא".
שֵם הגיבורה הראשית אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל, מרמז על הסתר זה. אלוהים
נמצא ברובד הסמוי, אך יש צורך לחפשו ולמצוא את עקבותיו.
רובד שלישי מוצע ע"י הסופרת יוכי ברנדס. רובד זה מספר על המאבק בין גברים לנשים. על מקומן של הנשים בחברה
גברית לחלוטין, בחברה המפארת את הגבר וגוזרת על האישה להיכנע לרצונותיו ולספק את צרכיו. מצד אחד אנו
קוראים על המאבק בין ושתי האומרת למלך "לא" ואמירה זו הופכת
לסקנדל אדיר מימדים המאיים של הסדר בממלכה, כפי שכתוב בפרק א', פסוק י"ב " וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ,
אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".
מצד שני אנו קוראים על היחס ושיתוף הפעולה בין אסתר המלכה לבין דודה מרדכי. כפי
שמסופר בפרק ב' פסוק ז' " וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ--כִּי אֵין
לָהּ, אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ
וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת." בהמשך אנו לומדים על מרדכי
היהודי שלא הסכים לנצל נשים, כפי שעשו הגויים והופך להיות בפועל שותפה של אסתר
לניהול הממלכה, כפי שכתוב בפרק ח' בפסוקים א'-ב'. א בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר
הַמַּלְכָּה אֶת-בֵּית הָמָן צֹרֵר היהודיים (הַיְּהוּדִים) וּמָרְדֳּכַי בָּא
לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי-הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא-לָהּ. ב וַיָּסַר
הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי
וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת-מָרְדֳּכַי עַל-בֵּית הָמָן".
הרובד הרביעי מוצע על-ידי פרופ' אביעד הכהן כפי שנכתב במאמר
"מרדכי היהודי וכוחה של החירות" אשר פורסם בעיתון "ישראל
היום" ביום 12.03.2014 במדור דעות בעמוד 30. כאן אנו מוצאים מאבק בין שתי
תפיסות עולם. התפיסה הראשונה מספרת על "המניזם", תנועתם של הָמָן בֶּן
הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הרשע והַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ המסמלים את המשטר
הטוטליטרי. גישה הנמצאת ללא ספק בצד הרע, המוצל , המיוצג על ידי קו הדין בעץ החיים
הקבלי. מולם נמצא תפיסה אחרת לחלוטין, תפיסת ה"הומניזם". תפיסה המכירה
בכל אדם באשר הוא אדם הנברא בצלם. תפיסה המעמידה בראש סולם ערכיה את כבוד האדם
וחירותו. כאן נמצא את וַשְׁתִּי שמסרבת להפוך את גופה לחפץ המוצג לראווה
ואת מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר הנאבק ה"המניזם" ביד חזקה ובזרוע
נטויה. את גישה הזו נמצא בצד הטוב, המואר, קו החסד בעץ החיים הקבלי.
לכל אדם,יישות או שלטון נתון כוח הבחירה, באיזה צד לבחור, האם בקו
הדין או בקו החסד. האם בצד המוצל או בצד המואר, כפי שאנו קוראים בספר דברים, פרק
ל' פסוק י"ט "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ
הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים
לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
משמעותם של הספירות במפת עץ החיים הקבלי
על פי ספר יצירה, האדם נבנה במתכונת "עץ חיים". מה מספרות
לנו הספירות ומה משמעותם בחיי האדם? ספירת כתר, מתארת את המחשבות - אשר מייצגות את המניעים, המוטיבציות, האידיאלים המודעים ואת סגנון המחשבה והלימוד. ספירת הכתר בקבלה
מציינת את כח החשיבה והמודעות העצמית. ספירת בינה המייצגת את השם פרטי, מספרת על
הציפיות והדרישות שלאדם יש מעצמו. את השיח הפנימי שיש לו עם עצמו. ספירות חסד-גבורה מייצגות את הכישורים הנרכשים של האדם, הכלים
שלו לתפקד בחיי היומיום והתנאים בהם יוציא מעצמו את המיטב. ספירת מלכות מייצגת את
התדמית והרושם אותם האדם היה רוצה לשדר כלפי זרים וסביבה לא מוכרת ובטוחה. את
התדמית של האדם בעיני אחרים.
כידוע לנו, השימוש בשמות משפחה זהו
דבר חדש, רק בן 300-400 שנה. כפי שידוע רק בשנת 1787 החליטה האימפריה
הרומית הקדושה להעניק שמות משפחה לכל נתיניה. בעת העתיקה ובני האדם נקראו על שם אביהם,
כך למשל" יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן" או שם מלא יותר, כמו, "נֹחַ בֵּן לֶמֶךְ בֵּן מְתוּשֶׁלַח בֵּן חֲנוֹךְ" .
מפתה של וַשְׁתִּי
לעומת מפתה של אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל
מפתה של ושתי
מתארת אדם יפה תואר, חזק כלפי חוץ וחלש כלפי פנים. ספירת הכתר מתארת את יכולות
חשיבתה של ושתי. ספירה זו מתארת אדם שהולך
נגד הרוח ונגד הזרם. אדם אנטי חברתי, אנטי זוגי המורד במוסכמות. אדם הפועל בכוונה
נגד כל העצות שמקבל. אדם שבדרך כלל מקבל את ההחלטה הלא נכונה.
ספירת בינה,
המתארת את שמה הפרטי, מספרת לנו על אדם
שאוהב שהכל נעשה בדרכו. אדם בעל תשוקה לחופש בלתי נשלט, שאינו מסוגל לחיות במסגרת
חונקת. אדם הזקוק לחופש מלא בתוך המסגרת. מפתה מתארת אדם בעל נטייה ליופי.
לעומתה אֶסְתֵּר
בַּת-אֲבִיחַיִל
מפתה של אסתר
מתארת אדם חזק כלפי חוץ וחזק מאוד כלפי
פנים. ספירות חסד גבורה מתארת אדם שיש לו ביטחון עצמי רב. ספירת הכתר, המתארת את יכולות חשיבתה של אסתר, מתארת אדם
החלטי, דומיננטי, שיודע לעסוק בפרטים הקטנים. אדם בעל חשיבה מִדרגית ובעל יכולת
עיבוד נתונים מהירה.
ספירת בינה
המייצגת את השם הפרטי מתארת את אסתר כאדם החלטי הפועל בכל דרך במטרה להשיג את
רצונו. ספירות חסד גבורה מתארות את אסתר כאדם עוצמתי וכל יכול. אדם שקל לו לגבור
על מתחריו. אדם שאין משימה שקשה לו. יכולות מועצמות אילו מקנות עודף ביטחון עצמי
לאסתר.
ספרת מלכות מתארת
את תדמיתה של אסתר בעיני אחרים כאדם מוביל דרך עולמית. אדם מלכותי, חכם, נאור,
המשאיר אחריו חותם ומורשת לעולמי עד. (תענית אסתר, חג פורים והמגילה שמנציחה את
שמה).
מפתו של הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא
הָאֲגָגִי מול מפתו של מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר
מפתו של המן מתארת אדם חזק כלפי חוץ וחלש כלפי פנים. ספירת הכתר מתארת
את יכולות החשיבה של המן. המפה מתארת אדם שכאשר נלחץ יש לו נטייה לרמאויות, שקרים
ונטייה לסכסך בין אחרים.
ספירת בינה, המייצגת את השם הפרטי, מתארת אדם שאוהב שהכל נעשה בדרכו.
אדם בעל תשוקה לחופש בלתי נשלט ושאינו מסוגל לחיות במסגרת חונקת. אדם הזקוק לחופש
מלא בתוך המסגרת. מפתו מתארת אדם בעל נטייה לרמאויות, שקרים ונטייה לסכסך בין
אחרים. ספירות חסד גבורה וספירת מלכות
מתארות התנהגות זדונית ומרושעת. העולם רואה אותו כאדם רשע, מרושע ונקמן.
לעומתו מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר
מפתו של מרדכי בן יאיר מתארת אדם חזק כלפי חוץ וחזק כלפי פנים. ספירת
הכתר המתארת את יכולות החשיבה של מרדכי בן יאיר, מספרת על אדם החלטי, דומיננטי,
שיודע לעסוק בפרטים הקטנים. אדם בעל חשיבה מִדרגית ובעל יכולת עיבוד נתונים מהירה.
אדם השואף להיטיב עם בני עמו והעולם, כאשר לא משנה מה מינו, האם הוא גבר או האם
היא אישה. מרדכי אינו מקבל את הסדר והחוק הקיימים באותה תקופה, כאשר, בעת ההיא
הגבר היה כל יכול והאישה נדרשה להשביע ולמלא את רצונו.
ספירת בינה, המייצגת את השם הפרטי, מתארת אדם בעל יוזמה הפועל למען
החברה ומצפה לתמורה.
גם ספירות חסד גבורה מתארות אדם הפועל למען החברה. ספירת מלכות, מספרת
לנו על אדם שמח, וחברותי שכולם אוהבים אותו.
הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ
לא ניתן לדבר על
פורים ומגילת אסתר מבלי להתייחס למלך אחשורוש. ספירת הכתר המתארת את יכולות החשיבה
של אחשורוש, מתארת אדם חסר החלטיות מחד, החייב להתייעץ על כל דבר אך דומיננטי
מאידך. אדם היודע לעסוק בפרטים הקטנים. אדם ביקורתי. אדם השואף לנהנתנות ומנעמי
החיים הפיזיים במיוחד. בעל תשוקה בלתי נשלטת לרושם חיצוני הכולל משתאות, מטעמים
ומעדנים לכל וברוחב יד. דחף זה נובע מרצונו להרשים ולהפגין את עושרו.
ספירת בינה וספירות חסד גבורה מתארות אדם מלכותי שאוהב את נתיניו
ורוצה להעניק להם מטובו.
ספירת מלכות מתארת אדם חכם, פיקח היודע לנתב אחרים על פי דרכו.
מפותיהם של
גיבורי המגילה נותנות לנו את הפן הנסתר באישיות
הדמויות והדחף שהניע אותם לפעולה כפי שמתואר במגילה. אנו למדים כי הדמויות פעלו על
פי תכונות המספרים החבויים בסוד אותיותיהם וניתן היה לצפות את האירועים כפי
שהתרחשו.
"המניזם"
מול הומניזם
"המניזם" משמעותו שלטון הכוח וה"רשע" כפי שמתוארת במגילה התנהגותו של
הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי המסמלת את המשטר הטוטליטרי בו כולם חייבים
לבטא דעה אחת, בו אין חופש מחשבתי, כולם משתחווים להמן ומקיימים בפחד את החוקים
שהוא גוזר.
כאשר נתבונן
בערך הנומרולוגי של המילה "המניזם" נמצא כי ערכו המספרי 8 המשויך
למזל גדי מיסוד האדמה. המספר שמונה מסמל כוח, עוצמה בלתי מתפשרת, יכולת ניהול
גבוהה, יכולת הפעלת תהליכים על הצד הטוב ביותר, יכולת הסתרה שקשה מאוד לגלותה.
יכולת תמרון יוצאת מגדר הרגיל. יכולות מועצמות בתחום ניהול במיוחד בכל הקשור לממשל,
הפעלת כוח ופקודות פקודות והוראות. נטייה להפעלת מרות כוחנית, סחיטה כלכלית, הפעלת
חוקים חד צדדים, התנהגות הדורשת ציות מוחלט ללא אפשרות למרות את פי השליט. כל מי
שאינו מסוגל "להתיישר" עם הדרך המוכתבת צפוי לעונשים כבדים עד כדי הוצאה
להורג. "המניזם" מתאר את גישתו והתנהגותו של הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא
הָאֲגָגִי הרשע.
לעומתו הערך "הומניזם"
משמעותו גישה המקירה בערכו של כל אדם שנברא בצלם הבורא הדוגלת בשמירה על חופש כבוד
האדם וחירותו בשלושה רבדים, במחשבה, בדיבור ובמעשה.
כאשר נתבונן
בערך הנומרולוגי של המילה "הומניזם" נמצא כי ערכו המספרי 5
המשויך למזל תאומים מיסוד האוויר. הערך חמש מסמל את חופש המחשבה, הדעה, הדיבור
והעשייה. יכולת וורבאלית יוצאת מגדר הרגיל, דחף לצבור ידע ומידע. יכולת תקשורתיות,
דחף לפרוץ מסגרות. פיקחות ואינטליגנציה. קליטה מהירה, חריפות לשון, שנינות וקליטה מהירה.
מחשבה חופשית וחדה. רעיונות וגמישות מחשבתית. ערנות מחשבתית גבוהה וחושים מאד מחודדים.
מחשבה המסוגלת לשנות סדרי עדיפויות.
מגילת אסתר
המביאה את סיפור נצחונו של "קו החסד", הקו המואר על "קו הדין"
המוצל. כל אדם הקורא ולומד את הסודות הטמונים במגילה לומד שלמעשה שמשטר טוטליטרי,
מרושע ועריץ, דינו בסופו של דבר כליה. הספור הטמון בין פסוקי המגילה קורא לנו
לבחור בחירות מתוך אחריות, אחריות אנושית של אדם לאדם, אחריות של איש לרעהו, כפי
שאנו מצווים לנהוג בהתאם לכתוב בספר ויקרא פרק כ"ה, פסוק ל"ה "וְכִי-יָמוּךְ
אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ--וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי
עִמָּךְ" וכפי שכתוב במגילת אסתר בפרק ט' פסוק כ"ב "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת
אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים".
פורים שמח.
