מה משמעותה של "זרימת אנרגיה" בחיים?

מה משמעותה של "זרימת אנרגיה" בחיים?

עץ החיים נועד לתאר לאדם את מבנה הבריאה, את המקום של האדם ואת המקום של השם יתברך, מאז ומעולם היה האדם משול לעץ החיים שרגליו מושרשות באדמה ואת ראשו נושא השמיימה.

במסורת היהודית עץ החיים הקבלי משמש כסינתזה לבריאה כולה. ספר היצירה מלפני 4000 שנה שמיוחס לאברהם עליו השלום, שהמציא את מושג עץ החיים מתאר באמצאות הספרות את השתלשלות הזרע ממנו נבטו וצמחו כל הענפים, כל התפוסות, האבות, האמהות, התורות, והדתות, סוף מעשה במחשבה תחילה.

עץ החיים מופיע כתרשים פשוט ומובן לכל, אך המובן העמוק שלו ניסתר ומהווה מקור השראה קוסמי וידע אינסופי, המבנה מכיל 10 ספירות ו- 22 נתיבים המחברים בניהם המייצגים את 22 האותיות, 22 אבני הבריאה,  סך הכל 32 נתיבי חוכמה.

כל עשר הספירות הינן כוח אחד- האור של האל, הספירות שדרכן מועבר האור והן אנרגיה קוסמית ברמה עליונה של האין סוף מאור המאציל באופן מטפורי. ניתן לדמיין את הספרות-הצינורות מעין אריזות של אנרגיה שלכל אחת מהן חוכמה ותבונה משלה חיים ותכונות מיוחדים לה, המבנה של עץ החיים מורכב משלושה קווים:

1. קו ימין- הצד הגברי יסוד האוויר והאש שהוא מסמל את עמוד השדרה של החוכמה.
2. קו שמאל- עמוד הבינה מסמל את הצד הנקבי הנשי והאימהי.
3. קו האמצע- מסמל את הכוח הניטראלי שמאחד בין השניים את שיווי המשקל במצב של איזון עדין.

מבנה שלושת העמודים נותן לנו הבנה מעמיקה של המהות האלוהית וחשיבות האיחוד בין זכר לנקבה וקשור קשר הדוק לקבלה שהיא תורת הנסתר של היהדות, מערכת האנרגיה של עץ החיים נובעת מכל האור, ומבוססת על רצונו של האדם לקבל על מנת להשפיע.

עשר קרני האור, אשר היחס אליהן כאל כוחות העומדים מאחורי היקום והאדם, שמגדירה וחובקת הכל. האותיות והמספרים הם הכלים של האור השורש לכל דבר, האור הוא תמיד אור, מה שמשתנה הם הכלים שדרכם הוא מתבטא בכל פעם בצורה שונה. עשרים ושניים משעולים מחברים את עשר הספרות זו לזו לכל ספרה וספרה שמה ומספרה, היעוד לה בעולם שלנו וכל משעול מקביל לאחת מאותיות האלף – בית העברי. וכולם יחד יוצרים את עץ החיים הקבלי ומפת היקום.

נוכל להמשיל את האנרגיה הזורמת בין הספירות  ובין הנתיבים, כמערכת מים הזורמים בצינורות , שמטרתם להשקות את העץ. את עץ החיים המשול לאדם.

כאשר יש זרימה מלאה של מים, העץ מקבל את מלוא המים שהוא צריך ולכן יוכל לתת מקסימום פרי (100% תפוקה של העץ).

כאשר העץ מפיק 100% מתוצרתו הוא מאפשר מקסימום רווח לאדם מפרי העץ. לכן, אותו אדם הרוצה לממש את מלוא יכולתו ושאיפתו מחייו יכול ומסוגל לממש זאת כאשר הזרימה טובה ומאוזנת, והעץ בשיא תפוקתו.

כאשר יש זרימה חלקית בצינורות, עקב חסימות,  והעץ אינו מקבל את מלוא המים שהוא צריך, אבל מקבל רק 80% מהם, תפוקתו תהא בהתאם. או שייתן 80% מכמות הפירות או שייתן 100% מכמות הפרי בגודל פרי של 80% מגודל הפרי המרבי. לכן, התפוקה המשוקללת תהיה תמיד 80%.  בהתאם לכך, גם הצלחתו של אותו אדם בחייו, תהיה 80% מיכולתו ושאיפותיו. הדבר הכי חשוב לנו להבין בנקודה זו שכשיש לנו רק 80% תפוקה, זה לא מונע מהאדם להצליח ולממש באופן סביר את שאיפותיו ורצונותיו.

כאשר יש חסימה כמעט מלאה, זורמים בצינורות רק 40% מכמות המים הדרושה לעץ. במצב זה יש לעץ בקושי מים למחייתו ולכן המים יופנו להישרדות בלבד. במצב זה העץ בקושי ייתן פרות וגם הפירות אותם ייתן יהיו ברמה ירודה ובגודל קטן.

כך האדם, לא יצליח לממש חלק ניכר משאיפותיו ורצונותיו ויהיו לו מעצורים ותסכולים בחייו.

מה גורמים תסכולים אלה?

הם גורמים לאדם להיות "לא מאושר".

להיות לא מאושר בינו לבין סביבתיות חייו, בינו לבין האנשים הסובבים אותו ובעיקר בינו לבין עצמו.

כאן יש לי את הכבוד ואת הרשות לצטט חבר יקר, סופר מופלא, איש חכם מאד, אדם שלמדתי ממנו ועוד אוסיף ואלמד ממנו רבות. האיש היקר נפתלי פרום.

אני מצרף כאן מאמר פרי עטו המשלים את מאמרי.

"מדוע האדם אינו מאושר ?

                                                                מאמר מאת נפתלי פרום

סיבה אחת ויחידה לכך.

אך כדי להסביר אותה אצטרך לתת לכם הקדמה קצרה.

בכל אדם שוכנים הן הכוח הזכרי נותן והן הכוח הנקבי מקבל. למרות שהגוף שלנו מהווה רק מחצית משלימה, הנשמה שהיא מניעה את רצונותינו, מורכבת משני החלקים. הזכר האקטיבי הנותן, והנקבה הפאסיבית המקבלת.

מאחר ובכל נשמה שוכנים שני הכוחות הללו בהרמוניה מושלמת, יכול האדם להגיע למצב רוחני ונפשי זה בעודו בגוף המורכב רק ממחצית משלימה של שני הכוחות הללו.

הכוח הזכרי הינו כוח נתינה בדיוק כפי שאבר המין הזכרי בעולם החי הינו אבר מין נותן. והכוח הנקבי הינו כוח קבלה בדיוק כפי שבעולם החי אבר המין הנקבי הינו כלי קבלה והוא מקבל את הזכר לתוכו.

לכן הזכר ייחשב כוח נתינה והשפעה ומכאן אקטיביות.

לכן הנקבה תיחשב ככוח מקבל מושפע ומכאן פאסיביות.

לשני הכוחות הללו אין שום קשר לאיש או אישה, לבחור או בחורה. אישה או בחורה יכולה  להתנהג לעיתים כזכר נותן ומשפיע, ולעיתים כנקבה מקבלת ומושפעת. כנ"ל הגבר, הוא יכול להתנהג לעיתים בכוח זכרי נותן או ככוח נקבי מקבל.

שני הכוחות הללו קשורים לעולם הטבע כמות שהוא ולא לאיש או אישה כמין. אין לזה קשר למיניות למרות שיש לזה השפעה ישירה על האדם ובוודאי על עולם הצומח והחי וגם על עולם החומר.

כוח הנתינה בצורתו השלילית ייחשב ככוח הדיפה.

כוח הקבלה בצורתו השלילית תיחשב ככוח חסר מושפעות וחסר אופי.

הסבר:
כוח הנתינה הוא כוח המשפיע מהפְנים אל החוץ ומכאן נתינה ממני לאחר. אך כוח זה ייחשב כשלילי אם מעירים לי הערה ואני לא מוכן לשפר את דרכיי ואני מתעקש להישאר מי שאני. במצב זה אני "הודף" מבפנים אל החוץ את דברי האדם שמדבר אלי ואני לא מסכים לקבל את דבריו.
נתינה והדיפה שניהם אותו כוח. הראשון חיובי והשני שלילי בהתאמה.
כשאדם הודף ממנו דברים ולא מוכן לקבל אותם אל עצמו, הוא לא מסכים להיות נקבי. הגבר שלא מוכן להשתנות מתנהג כמו זכר אך לא כמו גבר שלם ששוכנים בו בהרמוניה מושלמת הן הכוח הזכרי והן הכוח הנקבי.
יחס של האדם אל היקום או אל אלהים ואל בני האדם כזכר או נקבה יוצר את המצב שהאדם אינו מאושר.
האדם הממוצע הודף את הגורל שלו ולא מוכן לקבל אותו כמות שהוא. רוב בני האדם אם לא כולם, לא מקבלים את המציאות שלהם. הם כל הזמן עסוקים בלהתנגד בעיקר לגורלם.
אם האדם היה בעמדה נקבית לאלהים והוא היה מקבל באופן טוטאלי את גורלו עם המסוגלות לקחת אחריות ולנסות לשפר את מה שהוא יכול, ולהיכנע באופן מוחלט לרצון האל ולגורל ולא להילחם על מה שבשום פנים ואופן בלתי ניתן לשנות, אזי האדם היה מאושר.
אבל אושר זה היה רק חצי מהאושר.
משום שאם האדם מקבל את הגורל והוא נכנע לאלוהות {זהו מצב נקבי מושפע ומקבל} אזי הוא שולט רק על החלק הנקבי שלו. חסר לו עדיין את החלק השני הזכרי.
גם החלק הזכרי שלנו פגוע ודפוק.
האדם מתנגד לרצון האל ולגורל שהוא אינו יכול לשנות עם כל המאמצים שלו. אדם לא יכול לשנות את הוריו, את בניו ובנותיו, את התרבות שלו, את הילדות והעבר שלו.
האדם לא יכול לשנות את העובדה שקשה לו להביא ילדים לעולם. או שיש לו הרבה כסף אבל יש לו או למישהו מבני ביתו הרבה בעיות בריאות. או שיש לך ילד מפגר לא עלינו.
צרה שלא ניתן בשום פנים ואופן לשנות אותה, אין לך ברירה אלא להיות נכנע לחלוטין לרצון האל ולהיכנע. במצב זה אתה עומד ביחס נקבי לאלוהות ואתה נכנע לו כמו הכוח הנקבי שנכנע לכוח הזכר בטבע.

אך כפי שציינתי, לא ייתכן שרק מצב זה יגרום לאדם להיות מאושר. החלק הזכרי דורש גם הוא את שלו. לכן על האדם לקחת אחריות מלאה על החיים שלו ולנסות לפעול, ולא לקבל את המציאות מבלי לנסות לעשות מאמצים לשפר את החיים שלו. רק כשהאדם ניסה את כל האופציות באמת ובכנות ולמרות זאת, דבר לא השתנה, אז על האדם להניח לדבר ולא לעשות דבר בעניין שלא הולך לו בו.

ואז על האדם להמשיך לפעול בתחומים אחרים בהם הוא רואה ברכה והצלחה במעשה ידיו. לרוב, האדם יראה ברכה והצלחה במעשי ידיו רק אם הוא יבחר בעיסוקים שממלאים אותו בתוכן אמיתי, בתוכן רוחני, בסיפוק אישי, ועשייה שתורמת לסביבה.

לצערי, הרבה בני אדם נוטים לעסוק או לעבוד או לפתח קריירה רק בשביל כסף, או רק בגלל שזה נותן ביטחון, או מאלף ואחת סיבות לא רלוונטיות. הדרך היחידה לקחת אחריות ולהיות מאושר בחלק הזכרי הוא, להתעסק גם בקריירה שלך וגם בהלך היום יום במשהו שמהווה לך עניין ואתגר אמיתי. בו אתה מפעיל את הכוחות הזכריים היצירתיים והאקטיביים שלך.

אבל יש פה עוד קטע:

רוב בני האדם זכריים לאלוהות בכך שהם באים בטרוניה במקום לקבל את גורלם שלא ניתן לשנותו. אך התיקון לזה כפי שציינתי הוא כניעה מוחלטת וקבלה מלאה. אך במגעינו עם בני האדם אנו נוקטים גישה נקבית מוחלטת במקום גישה זכרית מוחלטת.

כשאנו באים לחתונה, למסיבה, לאירוח, לאירוע, לסטנד-אפ, או כשאנו רואים אף תכנית טלוויזיה, אנו מעירים לרוב הערות. האוכל לא היה טעים, הסטנד-אפ היה על הפנים, המארח לא התייחס אליי, הילדים שלי לא באים לבקר אותי, ההורים שלי לא מרימים לי טלפון, בעלי לא קונה לי פרחים ליום האהבה, וכו' וכו'.
רוב הזמן אנו באים בטרוניה לבני האדם ומצפים שהם יעשו משהו עבורנו או שהם ישעשעו אותנו או שהם יגרמו לנו לאושר ולעונג גשמי או רוחני.
אך האמת היא שדבר זה ממש לא נכון. אם באת לאירוע ומשעמם שם, תתחיל אתה לנקוט בעמדה זכרית ותעשה אתה משהו, כדי שיהיה מעניין ומשעשע שם. אם באת למקום ואירוע משפחתי בבית אחת מבנו משפחתך והאוכל לא משהו, לכי ותכנסי למטבח ותכיני משהו טעים ותגישי לכולם.
אם באת למקום ומשהו לא מוצא חן, עשה משהו זכרי אקטיבי ותשנה את מה שלא מוצא חן בעיניך. לבוא בתלונות או בהערות מבלי לשנות את המצב, זהו מצב נקבי המצפה לקבל במקום להיכנס לעמדה זכרית משפיע ומשנה את הסביבה.
בגלל שרוב בני האדם נמצאים במצב נפשי ובגישה של להיות "נקביים לבני האדם" כי הם רוצים לקבל אוכל טוב, עונג חברתי, סקס, תשומת לב ואהבה במקום לתת  אותה, שהיא פעולה זכרית לכן האדם לא מאושר. אם כולם היו בנתינה כולם היו מאושרים.
אך כולם נמצאים בעמדה נקבית ומצפים לקבל וכך כולם תקועים באותו מקום ובאותו מצב ושום דבר לא משתנה.
ניתן לסכם בפשטות ולומר שהאדם המאושר נמצא במצב זה:
הוא זכרי לבני אדם ונקבי לאלהים.
האדם הלא מאושר נקבי לבני אדם והוא זכרי לאלהים.
כדי להיות מאושר על האדם להיות נקבי לאלהים ולקבל את המציאות כמות שהיא ולהיכנע באופן מוחלט ופאסיבי לגורל שלך שאינך יכול לשנות גם אם הדבר אומר שעלייך לקבל את העובדה שעדיין לא מצאת בחור להתחתן איתו.
היכנעי, המשיכי את חייך בהנאה ובשמחה. ברגע שאלהים יחליט שהגיע הזמן, אל דאגה הבחור בהחלט יגיע עד אלייך.
פתאום יכירו לך מישהו. פתאום תרגישי שאת יכולה לפנות למישהו וליצור מגע או תקשורת או קשר התחלתי וכו'.
כל הזמן האדם לא מסופק, הוא רוצה משהו, הוא חייב משהו, הוא צריך משהו, או אובססיבי למשהו במקום ליהנות ממה שיש, עם לקיחת אחריות מלאה על החיים כמובן.
להיות מאושר פירושו שאתה נכנע לאלהים ולגורל כפי שהסברתי אותו לעיל'. להיות מאושר פירושו של דבר שאתה אקטיבי באופן מושלם או מוחלט ביחסיך עם בני האדם. אתה או את לא שומרת דברים בבטן. אם יש לך משהו שלא נראה לך קומי ועשי מעשה.
אם משהו לא נראה לך, גש ותתקשר על מה שמפריע לך. אל תהיה נקבי ותשמור את זה בבטן, כי כך אתה נכנס לעמדה נקבית פאסיבית. גש ותדבר ותאמר בעדינות ובאהדה את מה שיש לך לומר. כך נקטת בגישה אקטיבית זכרית ופתרת את בעיותיך.

אם האדם ישכיל להיות נקבי באופן מוחלט ובכניעה מוחלטת לאלהוהות ולגורל שלו והוא יהיה זכרי במגעיו עם כל בני האדם בכל מקום, זהו המצב של להיות מאושר באופן מוחלט.

הגישה ההפוכה של בני האדם של 'לא לקבל את המציאות וכל הזמן להתלונן או לא להיות מסופק' היא עמדה לא נקבית שאיננה מקבלת את המציאות וזוהי עמדה זכרית מתנגדת פעילה ואקטיבית הודפת.

הגישה של בני האדם ההפוכה של 'לא להיות אקטיבי במגעינו עם בני האדם, אלא להעיר הערות מבלי לקום ולעשות מעשה מבלי לנסות לשנות את המציאות בצורה נכונה ואקטיבית' היא עמדה נקבית שהורסת לנו את החיים.

המקודש חי באופן מושלם והרמוני מלא עם החלקים הזכריים והנקביים שלו. הוא אקטיבי באופן מוחלט ומושלם עם כל בני האדם. תמיד הוא לוקח אחריות ומתקשר ופותר בעיות. לעולם הוא לא פאסיבי במגעיו עם בני האדם.

והוא חי בכניעה מוחלטת לרצון האל ואינו מתנג לאלוהות.

לזה התכוונו חכמינו בפסוק בפרקי אבות "עשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך". דבר זה הובן לי לאחר שהצלחתי להביא עצמי למצב של 'לחיות בצורה זו'. מאותו רגע והילך אין לי יותר מצבי רוח, דיכאונות, אי סיפוק, אני לא חייב או צריך או רוצה שיקרה לי משהו.

אני פועל במלוא המרץ והיוזמה. ומה שצריך להיות שלי בא עד אליי. ומה שלא בא עד אליי, אני מניח לו ועוזב אותו באופן מוחלט ונכנע לגורל שלי. שלא תבינו לא נכון. עד היום הוצאתי 10 ספרים ועל הדרך יש עוד כמה. בקרוב ייצא ספר מס' 11 שלי ולאחריו מחכים בתור עוד כמה ספרים.

אך מה שאני לא מצליח בשום פנים ואופן לשנות, אני נכנס לעמדה נקבית וכניעה מלאה ואני ממשיך לפעול במרץ היכן שיש לי ברכה והצלחה וסיפוק והנאה. לאחר שהצלחתי להביא את עצמי למצב רוחני זה, קל לי לגרום לאחרים שמעוניינים בכך להביא את עצמם למצב זה".

עד כאן מאמרו של נפתלי ידידי.

 אז מה ניתן לעשות? כיצד ניתן לאזן את מפת עץ החיים של האדם? כיצד ניתן להביא איזון שיביא אושר לחייו ?

למפת האדם המוצגת על גבי עץ החיים ישנם שלושה מקורות מידע.  תאריך הלידה והמזל האסטרולוגי שאינם ניתנים לשינוי ושם האדם אשר כן ניתן לשינוי.

מכאן שעל מנת לאזן את מפת האדם, אפשר לשנות את שמו, כאשר במיוחד מומלץ שינוי השם הפרטי, וזאת על-מנת להביא לחיי האדם את האיזון המתאים על מנת שיוכל להפיק מחייו את כל הפוטנציאל הגלום במפתו ובכך להגשים את מאווייו ורצונותיו.