לזכרה של סמדר
טביב ז"ל 1958-2016
את סמדר בת
גיסתי שרה [אחותה של אשתי רחל] זכיתי להכיר כאשר הגעתי פעם ראשונה לארוחה צהרים
משפחתית בבית משפחתה של אשתי.
ראיתי לפני נערה
צנומה בעלת חיוך שקל ועיני שקד מדהימות, עיניים מספרות.
עם השנים נתהדקו
הקשרים בינינו. זכינו להכיר אישה מדהימה, בעלת לב ענק, כולה נתינה ועשייה למען
האחר. שום דבר, מעולם לא היה קשה עבודה כאשר הייתה צריכה להיחלץ ולבוא לעזרת האחר.
צחוקה המתגלגל,
עיניה המספרות וליבה הענק ליוו אותנו לאורך שנים טובות וארוכות.
בשנתיים
האחרונות סמדר שלנו חלתה במחלה קשה.
בלב דואב
ליווינו אותו בדעיכתה הקשה כאשר סעדנו אותה בחולייה יחד עם בעלה יהודה, בנה מתן
וחברותיה האוהבות.
בשבוע שעבר,
כאשר תמו שלושים ימי האבל ונערך טקס גילוי המצבה נשאתי לזכרה דברים המספרים על
הקשר בין פרשת השבוע בה נולדה ובין פרשת השבוע בה נפטרה.
לפני פטירתה
ביקשה ממני סמדר לעשות כל שאוכל על מנת שיזכרו אותה ולא ישכחו. סמדר היקרה פנתה במיוחד
אלי עקב היותי סופר, שדרן רדיו ועיתונאי היות וידעה שאדע למצוא את המלים אשר
ינציחו את זכרה.
אני נאמן לבקשתה
ומפרסם בלוג זה במיוחד לזכרה.
סמדר טביב לבית
סמואי בת יחזקאל ושרה נולדה ביום שני כ"ו בתמוז ה'תשי"ח 14.07.1958 כאשר בבית הכנסת קראו ביום השבת את
צירוף הפרשות מטות מסעי, שתי הפרשות האחרונות בספר במדבר, פרשות מספר 9 ו-10.
סמדר טביב הלכה
לעולמה אור ליום שבת בשעה ארבע לפנות בוקר, ראש חודש א' ניסן ה'תשע"ו
09.04.2016 בשבת שבה נפטרה קראו בבית הכנסת את פרשת תזריע הקשורה לשבוע הקודם, לכן
פרשת השבוע שנקראה בבית הכנסת המשויכת לשבוע פטירתה של סמדר היא למעשה פרשת מצורע הפרשה
הרביעית בספר ויקרא, שבת המכונה שבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח.
שתי הפרשות הללו
ופטירתה בראש חודש וכן מפת עץ החיים הקבלית מספרים לנו על אישה צדיקה.
מפת עץ החיים
הקבלית של סמדר מספרת לנו על יעודה להיות אדם תכליתי, מעשי, אחראי, ענייני, בעל
כוח רצון, אנרגטי, מתמיד ובעל משמעת עצמית.
אדם יסודי, אדם משפחתי, מחובר לאדמה, מסודר, מאורגן ומציאותי כפי שאכן הייתה.
 |
| מפת עץ החיים הקבלית של סמדר טביב כל הזכויות שמורות (C) לשרון נריה בר-און |
מספר מזלה
האסטרולוגי - מזל סרטן הביא אותה להיות אבירה בשיתופי פעולה. להיות אדם רגיש,
עדין, ותרן. להיות אדם חברותי, אמפאטי, שקול וצנוע. להתחבר לפן האימהי, להיות אדם מכיל,
מטפל ותומך. להיות אדם מעודן, נעים ובעל נתינה גדולה. אדם רגיש, מתחשב, אדיב,
אחראי מסור ונאמן.
המשפיע
התנכ"י של מזל סרטן הינו "מרים" הנביאה בת עמרם המסמלת אדם בעל רגש
האימהי הפועם בכל אם ואחות, המסמל את האהבה ללא תנאי לבני האדם בכלל ולמשפחה בפרט.
כפי שמרים הגתה את הרעיון לשים את משה בתיבה על מנת שלא ישליכהו ליאור – שלא יהרגו
אותו.
סמדר נולדה ביום
"כו" לחודש תמוז. יום הלידה בחודש העברי מספר לנו על אדם מלא שמחה, חביב ופעלתן. אדם המסמן מטרות
ומשיגן. אדם המושפע מדמות האם האוניברסאלית ולכן סמדר שלנו ניחנה בלב רחום ורצון
להעניק ללא גבול. הייתה מחוברת וקשובה היטב לסביבה. כלפי חוץ היא תפגין עוצמה אך
בתוכה פנימה הם רגישה למדי. היא התברכה באינטואיציה טובה ומחשבה עמוקה.
בשבוע בה נולדה
קראו בבית הכנסת את צמד הפרשת מטות ומסעי. סיפורי פרשות אילו מביאות, בין היתר, את
הציווי לרשת את ארץ ישראל ולהתנחל בה. "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם... והורשתם
את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ" (במדבר ל"ג,
נ"ד). התזכורת החשובה הזו, שהפרשה מאפשרת לנו, קוראת לנו לעסוק במשמעות הקשר שלנו
כעם ושל כל אחד מאתנו כפרטים עם ארצנו האהובה. כיום, לאחר אלפיים שנות גלות, אנחנו
גרים, חיים ופועלים בארץ המובטחת, ונראה כי רובינו כבר התרגלנו לעובדה זו ואנחנו לא
נותנים על כך את הדעת.
התורה, לכל אורכה,
מתייחסת לארץ ישראל כ"ארץ רחבה". זה כמעט מצחיק, שכן בכל קנה מידה ישראל
היא ארץ קטנטנה. אפילו בימי המקרא בהם היא הייתה גדולה יותר מאשר כיום, עדיין ישראל
נחשבה לפיסת ארץ מזערית המוקפת אימפריות. חז"ל אומרים לנו ש"רחבה" אינו
בהכרח תיאור גיאוגרפי, כי אם רוחני. ישראל היא ארץ "רחבה" משום שהיא מרחיבה
את דעתם של תושביה ואוהביה.
וכיצד יכולה
לבוא לידי ביטוי הרחבת דעתם של יושבי הארץ בתקופתנו אנו? בראש ובראשונה בחשיבה על טובת
הכלל ועזרה לאחר, כפי שסמדר תמיד עשתה. בביתם של סמדר ז"ל ויהודה ייבדל לחיים
ארוכים, הייתה הדלת תמיד פתוחה. כל אחד קיבל מילה טובה, חיבוק ומשהו טעים שישובב
את נפשו.
בשבוע בה סמדר
אהובתנו הלכה לעולמה קראו בבית הכנסת את פרשת מצורע. יכולים אתם לשאול מה הקשר בין
פטירתה של סמדר הצדקת לבין פרשה זו. ההסבר טמון בסיפור הפרשה ובבחירותיה של סמדר.
בתקופתנו בה המחלה
הזו כמעט וחלפה לחלוטין מהעולם, חשוב להבין שהצרעת עליה מדברת התורה אינה רק מחלה פיזית
ויש לה גם משמעויות רוחניות. במקורות ייחסו את ההדבקות במחלה לדיבור לשון הרע, לחשיבת
מחשבות שליליות על הזולת, לצרות עין ולקנאה. מי שמדבר וחושב רע על הזולת יוצר מבחינה
רוחנית בינו ובין השני חיץ והפרדה, ולכן באופן הגשמי לוקה בצרעת, שהיא מחלת עור קשה
וכואבת, אשר מבטאת את הפרוד הזה. וקוראת לאדם לעשות ברור פנימי וחשבון נפש.
האם הלימוד על הצרעת
רלוונטי לחיים של כולנו כאן ועכשיו? כדי להבין טוב יותר ראוי להכיר ולדון במונחים בסיסיים
שהמהר"ל מפראג מכנה "לב טוב" ו"לב רע".
"לב רע"
זה כשאדם שמח מכישלונו של אדם אחר. אנחנו יכולים להתנהג בנימוס מזויף כלפי אדם מסוים
ובלב לשנוא אותו ואף לאחל לו אי אילו "איחולים" לא נעימים. מעטים הם האנשים
הישרים והכנים עליהם ניתן להעיד ש"תוכם כברם". לעומת צרות עין ו"לב
רע", ישנם אנשים עם "לב טוב".
"לב טוב"
זה כשאדם רוצה בטובת חברו (בלי קשר לאינטרסים אישיים ולטובתו האישית) ותמיד שופט אותו
לכף זכות. אדם כזה לעולם ינסה למצוא "תירוץ" והסבר מדוע השני הוא אדם טוב
וחיובי.
בעל לב טוב יידע
מהם הצרכים של הזולת, כולל של אנשים זרים ורחוקים ויידע לענות ולספק להם אותם. אדם
כזה מחובר לכל יהודי בנשמה והוא באמת רוצה שיהיה טוב לכולם.
בהקשר הזה, יש המפרשים
את שם הפרשה "מצורע" כצירוף של שתי המילים מצו (מיצאו) - רע. כלומר כקריאה
לחיפוש ומציאת הרע. להתרחק ממנו ולדבוק בטוב ובעשיית הטוב.
כאשר אנחנו בוחרים את דרכנו בחיים, על מה מבוסס מקור הבחירה האנושית?
התשובה מצויה בפרשת "ראה" בספר דברים, פרק ל', פסוק
י"ט. פרשה זו
נפתחת במשוואה ברורה שמציב משה רבנו לפני בני ישראל: לפניכם ברכה
וקללה, בידכם לקבוע אם חייכם יהיו מבורכים, נעימים ומלאי שפע, או מקוללים לחלוטין,
קשים ומלאי ייסורים. הבחירה נתונה לחלוטין בידיכם בני ישראל, ככתוב:
"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ הַחַיִּים
וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים
לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ."
סמדר שלנו
הצדיקה השתדלה תמיד כמיטב יכולתה לבחור את הטוב ואת האור.
שלמה המלך כנראה
כיוון אל נשים כמו סמדר יקירתנו כאשר כתב:
אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.
ואסיים בשיר
אותו כתבתי בשבת לפנות בוקר, כאשר נודע לי כי תמו ייסוריה של סמדר והיא יצאה במסעה
אל עולם האמת.
 |
| פרח הסמדר - ויקיפדיה |
עיני
השקד המדברות שלך סמדר אהובתנו שוב לא יספרו לנו סיפור,
מבט המלאך
המחויך שלך סמדר יקירה כבר לא יאיר לנו יום עכור,
אור טוב ליבך
הענק, סמדר, שוב לא ירפא לנו כאב וחברבור,
נזכור אותך
לנצח, סמדר שלנו ילדת האור, תמיד תישארי קשורה אלינו לטבור,
אור עינייך סמדר
אהובתנו כבה, וליבנו האוהב נותר אילם ושבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה