לזרום
מעבדות לחרות
אין כמו חג הפסח
הממשמש ובא בכדי להבין בצורה טובה יותר את מהותה של הזרימה. הרי הגיבור בה' הידיעה
של החג, הלא הוא משה בן עמרם, משה רבנו
עליו השלום, זורם לאורכה ולרוחבה של ההגדה.
כבר עם לידתו,
הוא מונח אחר כבוד בתיבת הגומא ו"זורם" אל גורלו תודות לחכמתם הרבה של
אמו יוכבד, אחותו מרים ובתיה, בת פרעה, אימו המאמצת. בהמשך הוא מצליח לסחוף אחריו-
תרתי משמע- את כל בני ישראל ולהוציא אותם מהתקיעות שבעבדות אל עבר החירות הנשגבת.
הרי כל המהות
של חג הפסח, נסבה סביב אותה יציאה מעבדות לחרות. זהו מקרה קלאסי של משל
ונמשל ששזורים להם יחדיו. בכל דרך שלא נביט על ההגדה המופלאה שכבר עוברת מדור לדור
מעל ל-2000 שנה, מלאה בסממנים שכולם אומרים זרימה.
כך למשל אם
ניקח את הסיפרה עשר. גם היא מככבת בהגדה. עשרת המכות, עשרת הדיברות, עשרת השבטים
(אפרים ומנשה הם נגזרת של שבט יוסף) ועשרת הספירות של עץ החיים על-פי הקבלה. העשר
על פי הנומרולוגיה הקבלית זה השלם והכלום יחדיו. לא בכדי לבן אדם שלם יש עשר
אצבעות בשתי ידיו. אם נפרק את העשר באמצעות הפריזמה הנומרולוגית-קבלית, נגלה כי
היבט נוסף של זרימה ניתן לראות בשמות של גיבורי ההגדה, הנכתבים באמצעות עשרים
ושתיים אותיות. קיים קשר של זרימה שלא ניתן לנתקה בין האותיות, המספרים וגוף האדם.
לאדם יש עשר אצבעות בידיו עשר אצבעות ברגליו, ביחד עשרים. לזה נוסיף את הלשון
שחיים בידיה, כמו שנאמר, במשלי י"ח כ"א "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן"
ואת איבר הברית, יוצר החיים וקיבלנו עשרים ושתים.
כאשר נבדוק
באמצעות פרד"ס סוד האותיות, את השמות והמילים החשובות בסיפור יצירת מצרים,
נוכל לגלות כאן סודות מופלאים.
בספרי הראשון "הַקְּלָפִים
הַמְּדַבְּרִים" כתבתי:
פַּרְעֹה בְּהִפּוּךְ
אוֹתִיּוֹת הוּא פֶּה-רַע,
לְלֹא הוֹצָאַת הָרַע
מֵהַטּוֹב לֹא נַגִּיעַ לְהֶאָרָה.
מֹשֶׁה, בִּיצִיאַת
מִצְרַיִם, מָשָׁה אֶת הָרַע מִכָּל אֶחָד.
מֹשֶׁה בְּהִפּוּךְ
אוֹתִיּוֹת זֶה "הַשֵּׁם",
מִכָּאן שֶׁיְּצִיאַת
מִצְרַיִם הַפְּנִימִית נַעֲשֵׂית בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,
הָאֵל הַיָּחִיד
וְהַמְּיֻחָד.
כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם
הָאִישִׁית מְשׁוּלָה לְלֵדַת אָדָם,
וְיֵשׁ בָּהּ כָּל
הַמַּרְכִּיבִים שֶׁל קְרִיעַת מְצָרִים, צִירִים, יְצִיאָה כּוֹאֶבֶת, מַיִם
וְדָם."
המילה
"פסח" מסתכמת בגימטרייה פ=8,
ס=6, ח=8, ל -22, שלמות המזכירה את 22 אותיות הבריאה.
כאשר נתבונן בשם "משה", מעבר לעובדה שזה היפוך אותיות של "השם",
הרי שמבחינת סוד האותיות הטמון בשמו אנו מוצאים רמזים לגבי אופיו, ייעודו
בחיים והדרך להשגתו. היסוד הדומיננטי בשם
משה הוא יסוד האש, יסוד העשייה והזרימה. האות הראשונה מ' היא אות של השפעה, מייצגת
את המוח, את החשיבה, את החיבור, את הרגשות ואת יסוד המים. יוצרת את העוצמה שבאדם. היא
אות משפיעה ,מחברת בין חוכמה לבינה בין הרצון ליישום. אות זו מסמלת את התיקון
השלם, לעבור שינוי וטרנספורמציה. יכולת של האדם להגיע לרמות גבוהות של הארה
מוחלטת.
כאשר אנו בודקים את השם
"פרעה" מעבר לעובדה שבהיפוך אותיות הוא "פה-רע", הרי שמבחינת
סוד האותיות הטמון בשמו, גם כאן נמצא רמזים לגבי אופיו, ייעודו בחיים והדרך להשגתו. היסוד הדומיננטי בשם
"פרעה" הוא יסוד האדמה, אשר הפן השלילי שבו יספר לנו על חוסר גמישות
ועקשנות שאינה יודעת פשרות. נשמע לכם מוכר? הרי מדוע הוכה פרעה בעשר מכות מצרים?
בשל עקשנותו וחוסר גמישותו כלומר, תקיעות.
כלומר, מתוך
שמם של הגיבורים משה או במקרה של פרעה
האנטי גיבור, ניתן להבין מפענוח השם מדוע הוא זורם או לא זורם וכיצד.
אם נבדוק עוד
מספר מילים מהותיות בסיפור, נמצא כי שם הפרשה בה מסופר על יציאת מצרים היא פרשת
בשלח. הסיכום הגימטרי של מילה "בשלח" זו נותן לנו את הספרה 7, כך גם
המילה "סלע" וגם המילה "ים סוף". לספרה 7, שני תוואים, תוואי
מואר ותוואי מוצל, התוואי המוצל יתאר לנו התנתקות, התבודדות ובעיקר קושי.
ואילו המילה
"מטה" המטה שהוטה לבקע את הים ולהפיק מים מהסלע נותנת לנו את הספרה 9,
המשוייכת למזל טלה מיסוד האש.
הזרימה כמובן
מגיעה לשיאה בקריעתו של ים סוף. למעשה משה רבנו בסיוע של השם יתברך מפסיקים את
הזרימה של הטבע על מנת לאפשר את הזרימה של עם ישראל. מכאן גם ניתן להבין את
הסמיכות של ההתנתקות מהתקיעות של העבדות אל מעמד הר סיני וקבלת התורה. שכן, התורה
מכילה בתוכה, הן ברמת הפשט והן ברמה המוצפנת של סוד פרדס האותיות את כל המהלכים
הנחוצים לנו על מנת לזרום בחיים.
חג אביב שמח
וכשר.
רוצים לדעת
עלי ועל עשייתי עוד?
מוזמנים לבקר
וגם לקבל ספרון שי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה