יובל (וָו֫אלֶה) פישר - זהות, חלומות ודיפלומטיה - ומה שביניהם
בואו להאזין
לסיפורו של יובל (וָו֫אלֶה) פישר, דיפלומט, שירת כסגן השגריר וממלא מקום השגריר
באלבניה ובוסניה הרצגובינה. במסגרת תפקידו, יזם הקמת כיכר על שם הנשיא שמעון פרס
בטירנה, פתח לראשונה כיתת לימוד לשפה העברית באוניברסיטת טירנה וקרן ידידות
אלבניה-ישראל העניקה לו את פרס ההוקרה על שם "האם תרזה" על יוזמותיו
ומסירותו למען זכויות האדם במדינה.
יובל דובר את השפה האלבנית ומכיר היטב את
ההיסטוריה ואת תרבות המדינה. בתקופה האחרונה יצא לאור קובץ שיריו שכתב בעברית
ובאלבנית. ספריו מתורגמים לאנגלית, איטלקית ואלבנית ויופצו גם במדינות הבלקן הדוברות
את השפה האלבנית (אלבניה, קוסובו, מונטנגרו, מקדוניה).
במאה ה-16
הגיעו לאלבניה יהודים ממגורשי ספרד. ב-1930 חיו בה כ-200 יהודים בלבד. השואה באלבניה התחוללה בהיקף קטן יחסית. למדינה
הגיעו כאלפיים פליטים יהודים מגרמניה, אוסטריה, וצ'כוסלובקיה וצורפו אליה טריטוריות
של יוגוסלביה, ויחד עם היהודים האלבנים מצאו מקלט אצל משפחות מקומיות ובקרב
הפרטיזנים, לאחר שהמדינה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ב-1943.
חלק קטן
מהאוכלוסייה האלבנית שיתפו פעולה עם השלטונות הנאציים, בעידוד הסגן אלוף בוורמכט
הנאצי הגרמני, הידוע לשימצה, המופתי
הירושלמי חג' אמין אל-חוסייני, והצטרפו לדיביזיית אס אס הררית ה-21. דיביזיה
זו איתרה כמאתיים יהודים והסגירה אותם לידי הנאצים. יהודים אלה נרצחו.
מעיון בספרו
הראשון של יובל "אלבניה אלבנים ויהודים בתקופת השואה", עולה כי יהודי אלבניה קיבלו מחסה והגנה מידי המקומיים,
מרביתם מוסלמים, מפני הכובשים האיטלקיים והגרמניים, ועולה המסקנה שאלבניה היא
המדינה היחידה באירופה שמספר היהודים בה, רובם המכריע פליטים, אף היה גדול יותר
בסוף המלחמה מאשר בתחילתה”.
היסטוריונים וחוקרים נוספים מתארים את הצלת
יהודי אלבניה כמעשה הרואי של העם האלבני, במונחים של היסטוריה לאומית או לאומנית
שנעשה מתוך תחושת גאווה. חוקרים אלה הגיעו למסקנה גורפת זו לאחר שהתמקדו בהיבטי
ההצלה ולא בחנו תקופה זו באופן מעמיק ומקיף – לאור מקרי בוחן, בחינת קבלת ההחלטות
בדרג הגבוה - הפקידותי והמקומי, בחינת התקופה מנקודת המבט של היהודים, בחינת
נקודות המבט של הכובשים האיטלקיים והגרמניים והיקף שיתוף הפעולה של האוכלוסייה
המקומית עם הכובשים.
על כן, בספר זה נבחנת המורכבות של התקופה
הנידונה בהתייחס לסוגיות אלה, מתוך אמונה שהחתירה לחקר האמת הכרחית למחקר ההיסטורי
ומסייעת לבניית חברה טובה יותר.
* למה כדאי לשים
את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליובל?*
יובל אדם רב
פעלים. כיום אחראי לענייני קשרי חוץ בכל הנוגע להיערכות לחירום בארץ ובשגרירויות
ישראל בעולם ונציג המשרד בפורומים בין משרדיים בתחום, ממונה פנדמיה.
יובל עובד על
פרויקטים שבהם הוא משלב את ספריו למשל: השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי בטירנה,
ערבי שירה בארץ ובאלבניה וקוסובו, הרצאות ועוד.
יובל כתב בלוג
באתר משרד החוץ שנקרא: חלומות ודיפלומטיה. פתח כיתה ללימודי שפה עברית באוניברסיטת
טירנה. פרסם שיחון אלבני-עברי לשימוש יום יומי (לראשונה באלבניה), פתח לראשונה
ליגת כדורגל לדיפלומטים באלבניה. הביא מורים אלבנים לסמינר על השואה ביד ושם. נתן
הרצאות על הקונפליקט ישראל-פלשתינים באקדמיה הלאומית של טירנה והפיק אירועים לזכר
יום השואה הבין לאומי. שר החוץ אלי כהן הזמין אותו להעניק את 2 ספריו לסגנית ראש
ממשלת אלבניה שביקרה בישראל.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יובל
(וָו֫אלֶה) פישר?*
אדם שפיו הוא
כלי עבודתו. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול, רוחני ברמה גבוהה, בעל מודעות גבוהה.
בעל יכולת אינטואיטיבית. אדם רחב לב, המסוגל להרחיב אופקים לעצמו ולזולת. אדם בעל
ידע רב, חכם, המתנדב למען הזולת, חברותי ורחמן. אדם בעל יכולת ראיה בגדול, אדם
בוגר, אמיץ, פיזי, אדיב, אתגרי, הרפתקן, לוקח סיכונים, דינמי, אנרגטי, סתגלן. אוהב
אדם. אדם בעל דמיון, מתנסה בריגושים, זקוק למרחבים ולחופש. אדם בעל ביטחון עצמי,
המאמין בעצמו, אופטימי, חזק נפשית ופיזית. אדם הישגי, מנטאלי, שקט כלפי חוץ, נשמתו
כאש היצירה, פתוח, מעניק ללא תנאי. אדם חברותי, בעל יכולת להכיל את כולם. אדם
הנלחם למען זכויות חברתיות ונלחם למען צדק חברתי.
מפתך מספרת על
אדם החושב באופן פרקטי ומהיר. אדם בעל
מחשבה יישומית, מחשבה שרואה שורה תחתונה ו/או תוצאה. כושר הערכת מצבים.
מחשבה הרואה את המציאות. מחשבה אסטרטגית ממוקדת ובעלת מטרות. מחשבה ממרכזת
וממוקדת. מומחה בזיהוי נקודות הכשל (החולייה החלשה).
השירים
שהושמעו בתוכנית:
חוה
אלברשטיין - חופים הם לפעמים
מילים:
נתן יונתן, לחן: נחצ'ה היימן
ההמנון
האלבני
Albanian
National Anthem - "Hymni I Flamurit"
יהודה פוליקר - אפר ואבק
מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר
שירת לארה- ד"ר ז'יוואגו - רן אלירן
מילים במקור פול ובסטר, לחן מוריס ז'אר
שלמה ארצי – שישה
מילים ולחן: שלמה ארצי
ירדנה ארזי הכינור הנאמן
מילים: אהוד מנור, לחן: עממי, עיבוד:
מתי כספי
צור משלו אכלנו -יורגו דאלארס
במקור זו מנגינה של רומנסה בלדינו (
הציפורים שרות )של יהודים ששורשיהם בספרד ושנפוצו בקרבי האימפריה העות'מנית ,כולל
יוון והבלקן, ונוצרה שזירה במוטיבים המוסיקליים.
אמר ה' ליעקב - שולי נתן
מלים: מהמקורות, לחן: רבי ישראל טאוב,
האדמו"ר הראשון ממודזיץ'
עברי לידר - בתי קפה
מילים ולחן: עברי לידר
שיר חורף יוגוסלבי - להקת בלקן - צילה
דגן
מילים: יורם טהרלב, לחן: עממי יוגוסלבי
שיר אהבה - אנא בואה מחמד ליבי שלמה
ארצי וצילה דגן
מילים: איציק מאנגר, לחן: עממי אידי,
תרגום: יעקב שבתאי
אילן ואילנית - חופשי ומאושר
מילים: דודו ברק, לחן: בעז שרעבי,
עיבוד: נורית הירש
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה