ראובן דורון הסבא ועידו רבינוביץ הנכד
– עיתונאים כותבים, כדי ליצר עולם טוב יותר
את ראובן דורון, עמיתי בהנהלת האיגוד
הישראלי לעיתונות תקופתית, יו"ר הועדה לאירועים השתלמויות וסמינרים, אני מכיר
זה מספר שנים. ראובן הוא "בולדוזר" של עשייה. ראובן מאמין שבעזרת
נחישות, רצון, התמדה, אמונה ונתינה אפשר להשיג כל מטרה ולפתור כמעט כל בעיה.
כאשר התגייס לצה"ל התנדב לצנחנים ונשאר בצה"ל 28 שנים. זכה ללמוד לתואר ראשון ולתואר שני, בנוסף קורסים צבאיים בכירים והשתחרר בדרגת אלוף משנה.
אל הכתיבה התוודע כאשר כקצין היה עליו
לכתוב פקודות, תוכניות, חומרי הדרכה ועוד. לאחר שחרורו מצה"ל, עת מילא תפקידי
ניהול שונים פנה לכתיבה על מנת לעזור לסובלים מרגולציית יתר על מנת לעזור לאנשים
מהשכבות החלשות יותר להתמודד עם ביורוקרטיה בלתי אפשרית. מידי פעם אף פרסם מאמרים
בירחון "ירושלים שלי". ראובן אומר "עבורי עיתונאות זו פלטפורמה לא
רק כדי להביא רכילות צהובה אלא להוות פלטפורמה כדי לשנות תהליכים במערכות על מנת
להיטיב עם הנפגעים".
לפני מספר חודשים פגשתי את ראובן שסיפר לי כי נכדו בן ה 20, עידו רבינוביץ', אשר זה עתה השתחרר מצה"ל הוציא לאור את ספרו הראשון ״בין שטוקהולם ללימה״.
עידו מספר " אני עוסק בכתיבה מאז שאני זוכר את עצמי, זו תמיד הייתה דרכי לבטא את רגשותיי ומחשבותיי בצורה האופטימלית ביותר, הרגשתי ועדיין מרגיש יותר בנוח לשוחח עם רוב האנשים בכתב במקום בעל פה".
עידו החל את כתיבתו עוד בבית הספר העממי וזכור לו שהמאמר הראשון שכתב היה בסביבות גיל 9. לשאלה: "מהי עיתונאות עבורך?" עידו משיב " עיתונאות עבורי זו תשוקה, זה לקום ביום שבת בשמחה בידיעה שיש לי זמן וחופש לכתוב. זו דרכי לחשוף אנשים שאינני מכיר לתובנות שלי, לקבל מהם הארות והערות ולשפר את יכולת הביטוי העצמי שלי. עיתונאות זה ללמד וגם ללמוד, זו פיסה קטנה של דמותי ואישיותי על כל כתבה. כמו שצייר חותם את שמו על ציוריו, כך אני מרגיש לחתום את שמי על עוד כתבה מוצלחת."
סיקרן אותי מאד להזמין לתוכנית את הסבא והנכד על מנת לספר את סיפור כתיבתם העובר מדור לדור.
על ספר הביכורים שלו 'בין שטוקהולם ללימה' מספר עידו " הרעיון לספר הגיע כמו ברק באמצע חשכה, מין הבזק שקשה לתפוס אך מסקרן עד אין קץ. הרעיון והכתיבה של הספר ליוו אותי במשך כשלוש שנים. בין בגרויות וסיים בית הספר התיכון ועד לגיוס לצבא וההתנדבות לגלי צה״ל. הספר הוא, יותר מהכל, שלוחה שלי. כמו איבר נוסף שגידלתי וטיפחתי.
*למה כדאי לשים את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב לראובן ועידו?*
על מנת להקשיב
לסבא ולנכד העוסקים בכתיבה, כל אחד למטרות שונות. אולם, המטרה של כל אחד מהם הוא
להעביר מסר לקוראים שלהם. מסר בו הם רוצים לעזור לייצר עולם טוב יותר בעזרת המלים הנחצבות
ממוחם.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של ראובן?*
כל
עשייתו של ראובן נועדה לשמח את האנשים ולתת להם תקווה שהם יכולים.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של עידו?*
היכולות והכישורים המולדים, כפי שבאים לידי בספירת יסוד, מספרים לנו, על אדם בר מזל, אשר הצלחתו תבוא
מרעיונות, יוזמה, דינמיות, יכולות ביצוע אישית מדהימה והיכולת להשתנות בכל פעם שיש
צורך. עידו שקט כלפי חוץ, אך נשמתו כאש היצירה.
את החיבור לסבא ראובן אנו רואים ביכולת המנהיגות, ביכולת הובלת הדרך
וברצון וביכולת לשמח אנשים.
היה
מעניין... מוזמנים להאזין.
השירים שהושמעו בתוכנית:
מילים: חיים גורי, לחן: סשה ארגוב
מילים ולחן: שלמה ארצי
מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי
רמי
קלינשטיין - עוד לא תמו כל פלאייך
מילים: יורם טהרלב, לחן: רמי קלינשטיין
מילים ולחן: אביתר בנאי
מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: עממי
חוה אלברשטיין -
משירי ארץ אהבתי
מילים: לאה גולדברג, לחן: דפנה אילת
אריק איינשטיין - עוף גוזל
מילים: אריק איינשטיין,
לחן: מיקי גבריאלוב
אביהו
מדינה – אל תשליכני לעת זקנה
מילים: מתוך תהילים, לחן: אביהו מדינה
מילים: פול אנקה, לחן: קלוד פרנסואה וז'אק רבו, תרגום: אריק לביא
מילים: נתן אלתרמן | לחן: משה וילנסקי
מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה