ד״ר יואל רפל, היסטוריון, חוקר יהדות,
סופר ועיתונאי
מחקריו של יואל בסידור התפילה מתמקדים בביטויים הליתורגיים לאירועים היסטוריים בתולדות עם- ישראל בכלל ומדינת ישראל בפרט.
יואל הוא מחברם של יותר משלושים ספרים
בנושאי יהדות והיסטוריה.
יואל רפל, ד"ר להיסטוריה וליהדות, בוגר אוניברסיטת בר-אילן בהיסטוריה ומדעי המדינה, מוסמך הסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק בספרות רבנית בוגר תואר שלישי באוניברסיטת בוסטון בנושא 'המפגש בין פוליטיקה ותפילה-תפילות לשלום המלכות ולשלום מדינת ישראל'.
לימד במשך שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה, מכללת בית ברל, מכון אבשלום, קשרי תרבות (תרבויות) ועוד.
מנהל ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון. כתב עשרים ושבעה ספרים וערך כשמונים ספרים, ובהם שלושה על פרשת שבוע.
פרשת השבוע היא חוט מקשר בין רבבות יהודים בכל קצוות תבל. החוט המקשר שלעולם לא יינתק. היקף הפרשה, תוכנה וזמן לימודה הם קבועים, ולכן בכוחה לאחד את כל העוסקים בה באשר הם. ההתעניינות הציבורית הגוברת והולכת בפרשת השבוע היא עדות לכך שהמקרא הוא חלק בלתי נפרד מתרבותנו היהודית, בארץ ישראל ובכל מקום בעולם. הספר כל פרשה בתורה מבוסס על בחירת פסוק או פִּסקה האופייניים לפרשה, אשר מתוכנם עולה לקח חשוב, ומהם אפשר להרחיב את העיון במקורות יהודיים נוספים.
יואל מרצה ומוסיף פניני ידע שלא תמיד מוכרים לקהל הרחב. בין הרצאותיו על אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם (1986), עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם אחרים ברחבי העולם. בין הרצאותיו על אלי ויזל: ארץ ישראל בהגותו ובכתיבתו של אלי ויזל ו- פכים מן הארכיון, באלי ויזל הלא-ידוע ולא מוכר לקהל הישראלי. הרצאה נוספת היא הרצאה על הרב שלמה קרליבך. ההרצאה, שבחלקה תתבסס על הכרות אישית קרובה של יואל עם הרב קרליבך, תתמקד במקורותיו של אותו נוסח תפילה-מוזיקאלי חדשני ובהשפעתו על עולם בית הכנסת.
* למה כדאי לשים
את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליואל?*
אמר אלי ויזל ""אדם אינו יכול לברוח מעברו ומתעודת הזהות שלו".
הוסיף ואמר יגאל אלון "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל."
כאשר אנחנו מחברים את התוכנות העולות משני המשפטים האלה, אולי נוכל להבין את מדוע אלי ויזל ודר' יואל רפל עוסקים באשר הם עוסקים.
שלוש פעמים בשנה, במשך חמישים שנה, מספר יואל, התמיד אלי ויזל לעלות על במת האולם הראשי במרכז היהודי הגדול בניו־יורק, 92Y, ולשאת את הרצאתו שהוקדשה בכל פעם לדמות מרכזית בתולדות ישראל או לנושא מרכזי ביהדות.
תרומתו הגדולה של ויזל לארון הספרים היהודי היא ספריו שבהם ריכז את תוכן
הרצאותיו אלה.
בריאיון שקיים איתו יואל ב־2014 הוא השיב על השאלה" " האם אתה חש שהשלמת לכתוב את שרצית על סבלך בשואה ועל ניסיונך האישי בה?" את התשובה הבאה. "אף אחד לא יכול לברוח מעצמו. השואה על מוראותיה היא בתוכי, היא חלק מהזהות האישית שלי. איך אפשר לכתוב על עקדת יצחק בלי להזכיר את השואה? הוא הדין לגבי עשרת הרוגי מלכות, כפי שזה מקבל ביטוי למשל בסיפור של רבי חנינא בן תרדיון. וכך אפשר ללכת לדמויות רבות נוספות. אי אפשר בלי זה".
השואה הייתה חלק מהזהות האישית של ויזל, והיא השפיעה על האופן שבו הוא התבונן על הדמויות ההיסטוריות שעליהן בחר לדבר ולכתוב. היא נוכחת בדרכים שונות גם בחיבוריו שאינם עוסקים בה במישרין. בעיניו, אבות האומה היהודית, חכמיה ומנהיגיה התנסו אף הם במרכיב זה או אחר של השואה.
כל הקורא בספריו של ויזל על דמויות מקראיות, תלמודיות או חסידיות, אינו יכול שלא להבחין במקום המרכזי שתופסת השואה, לעיתים במפורש ולעיתים בדרך נסתרת המחייבת קריאה מעמיקה יותר. ויזל עצמו כותב: "אפילו כאשר כתבתי על התנ"ך, על התלמוד, על ימי הביניים או על החסידות, היו כאלה שקישרו את היצירות לשואה".
אכן, כדבריו, "אדם אינו יכול לברוח מעברו ומתעודת הזהות שלו".
ד"ר יואל רפל הקים וניהל את ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון, והוא העורך של סדרת כתבי אלי ויזל בעברית.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יואל?*
היה
מעניין... מוזמנים להאזין.
השירים שהושמעו בתוכנית:
הרעות- יהורם גאון
מילים: חיים גורי, לחן: סשה ארגוב
רוחמה רז-בארץ אהבתי
מילים: מוני אמריליו,
לחן: לאה גולדברג
חנן יובל-שיר המעלות
מילים: מתוך תהילים לחן: יוסל'ה רוזנבלט
חורשת האקליפטוס- צוות הווי נח״ל עם צילה דגן
מילים ולחן: נעמי
שמר
יוסלה רוזנבלט
-המבדיל
מלים: מן
התפילה
ר׳ שלמה
קרליבך- ובאו האובדים
מילים: מן המקורות,
לחן: שלמה קרליבך
בן ציון
שנקר-׳מזמור לדוד׳
מלים: מן
התפילה, לחן ?
שמעון ישראלי –
הליכה לקיסריה
מלים: חנה סנש,
לחן: דוד זהבי
רוחמה רז ודורית
ראובני - ההר הירוק תמיד
מילים: יורם טהרלב, לחן: מוני אמריליו
אסתר עופרים-ציוניוני הדרך
מילים: אהרון אשמן, לחן: מרדכי זעירא
אברהם פריד והתזמורת הסימפונית של פראג -
אדרבה
מילים: רבי אלימלך
מליזנסק, לחן: יוסף גרין
מיטל טרבלסי - רב חובל
מילים: וולט ויטמן,
תרגום ולחן: נעמי שמר
שולי נתן ונחמה הנדל – מי האיש
מילים : תהילים
ל"ד, לחן : חיים-ברוך
חייט
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה