עו"ד אריה ברנע - יו"ר עמך התומך בשורדי שואה
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ביום שני, כ"ו בניסן ה'תשפ"ג,
17 באפריל 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את עו"ד
אריה ברנע - יו"ר עמך התומך בשורדי שואה
בואו להאזין לסיפורו של עו"ד אריה ברנע – יו"ר עמך התומך בשורדי שואה, מרצה באוניברסיטה בתחום שואה ומשפט. עוסק בסוגיות: כיצד המשפט מתמודד עם משמעות השואה לדורנו? מיהם דמויות מופת של מצילים למען הדור הזה והדורות הבאים?
אריה ברנע הוא מחנך ישראלי וחוקר השואה. מכהן כיו"ר המועצה למנהיגות חינוכית, עמותת עמך והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה המשתפת פעולה עם ארגון בני ברית. בעברו כיהן כמנהל תיכון דנמרק בשכונת הקטמונים בירושלים, מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, מנהל התיכון האזורי בבאר טוביה ומנהל קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון בעמק חפר.
עבודת הגמר שכתב
על פרשת אייכמן זכתה בפרס "יד ושם" (1975). בשנת 1985 פרסם
ברנע את ספרו "לא נכנענו" (בהוצאת משרד הביטחון) העוסק בעמידה היהודית
בשואה. ב-1987 יצא לאור ספרו "גורל אחד" העוסק ביהודים דוברי הספניולית
ויהודי ארצות האסלאם בתקופת השואה. ספר זה זיכה את ברנע בפרס "משואה"
לספרות השואה. כמו כן פרסם ברנע חוברות ומאמרים בנושא השואה ובנושאים משפטיים
בכתבי עת מקצועיים ובעיתונות היומית.
בשנת 1986 הקים אריה את "לפיד - התנועה להנחלת לקחי השואה",
שעסקה עד 1994 בהסברה וחינוך בקשר למשמעות השואה עבור החברה הישראלית.
החל בשנת 2007 עומד אריה גם בראש ארגון "עמך", הפועל למען
רווחתם הנפשית והחברתית של ניצולי השואה. כמו כן ברנע הוא מרצה בנושא "שואה
ומשפט" בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
אריה מספר: "בין השאר אני עוסק
זה שנים בתופעה של הצלת יהודים בידי יהודים. כתוצאה מבקשות מצד ניצולים ומשפחותיהם,
ארגון בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של מצילים יהודים בשואה (שבראשה אני עומד) מעניקים
את אות המציל היהודי. כשמדובר בספקות מחקריים או ציבוריים לגבי מצילים מסוימים, כל
אחד מחברי הוועדה רשאי להביע בציבור את דעתו האישית. בין השאר, אני מרצה על פרשת קסטנר
ומציג אותו כמציל".
לסיפורו של
ישראל, רודולף קסטנר, התוודיתי עת קראתי את ביפורו המחריד בספר "כחש"
מאת בן הכט ומעניין להקשיב לדבריו של אריה ולדון בנושא.
נשאלת השאלה,
האם קסטנר היה גדול משתפי הפעולה עם הנאצים או מציל?
אדולף-אייכמן, האיש
שניהל את ההשמדה, רואיין שנים אחדות לפני שנתפס בידי עיתונאי הולנדי בשם סאסן. בראיון,
שהתפרסם בשבועון 'לייף', הוא מצוטט, באומרו על ישראל קסטנר:
"קסטנר העניק
לי את השקט בהונגריה, והביא לכך שלא חוויתי ורשה הונגרית (הכוונה למרד). הוא עשה לי
עבודה שלמה. הוא נתן לי את כל היהודים מבלי שנורתה ירייה אחת, בלי הפגנות, ומבלי שהייתי
צריך לתת אדם אחד לעזרת המשטרה ההונגרית. הוא הנעים לי את החודשים בבודפשט וחסך לי
צרות ומועקות. היה לו חופש תנועה מלא. הוא גרם לכך שהס (מפקד אושוויץ) בא להתחנן כדי
להמעיט במשלוחים. קסטנר עשה לי את השהות במטה לעבודה משרדית נעימה. לאיש אמונים כזה,
הכרת התודה שלי היתה מתן חופש תנועה מלא... נעשינו חברים... זה היה עסק טוב בשבילי,
מחיר של 20-15 אלף יהודים תמורת סדר במחנות".
לפי גרסתו של שמואל
תמיר, השמדת יהודי הונגריה בימי הדמדומים של המשטר הנאצי לא היתה מתאפשרת בלי שיתוף
הפעולה של ישראל קסטנר עם האס-אס. אריה סובר אחרת, לדעתו, לא ניתן להתבונן ולשפוט את המאורעות והאנשים
בעיניים בני ימינו.
מהי "פרשת קסטנר" ?
בשנת 1953 כתב יהודי פשוט בשם מלכיאל גרינוולד מאמר בסגנון שלוח רסן
בעיתון נידח שאותו הוציא לאור והפיץ בכמה מאות עותקים, שבו האשים פקיד בכיר במשרד
המסחר והתעשיה, ישראל קסטנר, כי בהיותו ראש 'ועד ההצלה' בהונגריה בזמן מלחמת העולם
השנייה, שיתף פעולה עם הנאצים, הציל פושעי מלחמה בכירים מחבל התלייה לאחר המלחמה,
ואף השתתף עם הנאצים בשוד הרכוש היהודי.
בתמורה לשיתוף הפעולה קיבל קסטנר רשות לחלץ כ- 1,700 יהודים, שכללו את
בני משפחתו, מקורבים, מנהיגים מקומיים, אנשי יודנראט, וראשי ציבור יהודי בהונגריה.
שחרור ה"מיוחסים" (כך נקראו!) בוצע בצורה סחטנית תוך וידוא פעולה של
הניצולים להרדמת כל היתר.
שמואל תמיר שואל
בספרו, מה הופך יהודי שקודם לכן היה בוודאי אדם חיובי, לחבר ושותף במנגנון ההשמדה של
הנאצים. מה גרם לו "למכור את נשמתו לשטן?" ומשיב: תחילתו של התהליך הנפשי
הזה בפסימיות עמוקה לגבי סיכויי היהודים להינצל. קסטנר ראה את 800 אלף היהודים בהונגריה
כאבודים ורצה לפחות להציל את מקורביו. רק בשלב מאוחר יותר שיתוף הפעולה נעשה ביודעין.
בהיותו בעל אופי חסר מעצורים, הרפתקן חסר אחריות בעל אמביציות חולניות, בלחץ האיום
ההוא נלכד קסטנר במערכת, מתפרק מכל ערכי מוסר, והופך להיות משת"פ.
בתגובה, תבעה מדינת ישראל את גרינוולד למשפט דיבה. הסנגור היה
עו"ד שמואל תמיר, ועד מהרה הפך המשפט ממשפט גרינוולד למשפט קסטנר.
במהלך המשפט הסתבך קסטנר בשקרים אינסופיים שנחשפו. בסופו פסק השופט
בנימין הלוי שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, ובכך "מכר את נשמתו לשטן", ואף
נתן הצהרה בשבועה לטובת קורט בכר - קצין בכיר, ראש המחלקה הכלכלית של האס-אס,
שקודם לכך השתתף בהשמדת יהודים בפולין וברוסיה. הצהרת קסטנר, שניתנה אחרי המלחמה,
הצילה את חייו של בכר והוא שוחרר.
הצהרת השופט בנימין
הלוי ש"קסטנר מכר את נשמתו לשטן", התבססה בין השאר על עדותו של קראוס שטען
כי לא זו בלבד שקסטנר לא סייע בהצלה, הוא גם פגע בה. "הבנתי שזו מציאות לא נורמלית
שגם היום, עשרות שנים אחרי המלחמה, מציל היהודים הגדול ביותר בימי השואה נמחק מההנצחה
הממלכתית"
הממשלה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. בקרב הממשלה והמפלגה היה
מתח רב וחשש מכישלון גם בערעור. והנה, זמן קצר לפני מתן פסק הדין, נורה קסטנר על
ידי מתנקשים ונפצע. לאחר שאושפז החל מצבו להשתפר, אך לאחר 12 יום, באורח בלתי
מוסבר, נפטר.
פסק הדין בערעור אמנם זיכה את קסטנר, אך היה זה על חודו של קול - 3
שופטים מול 2, לא דבר של מה בכך, וזאת במיוחד בהתחשב בעובדה שפסק הדין ניתן בהשפעת
הזעזוע שלאחר הרצח. גם בערעור הורשע קסטנר בכל הנוגע למתן העדות המדהימה שזיכתה את
קורט בכר.
קסטנר נורה בידיו של איש שב"כ בשם זאב אקשטיין ובסיוע איש
שב"כ נוסף, דן שמר. דן שמר אמר בראיון
ב- 1967: דאגו לחסל את קסטנר אנשים שחששו כי הוא עמד לגלות דברים הקשורים בשואה ולא
פורסמו מעולם. הרצח גם שימש הסחה לנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש. כמו כן רמז שמר כי השחרור
המוקדם שלהם הותנה בשתיקתם.
לעומת הרעש התקשורתי של פרשת קסטנר, אשר הביא להצלת כ- 1,700 יהודים
בלבד, תוך הפקרת 800,000 יהודי הונגריה לגורלם האכזר, כמעט נשכח סיפור פעולתו של משה
(מיקלוש) קראוס ראש המשרד הארצישראלי ואיש ה"מזרחי" אשר הציל לפחות 40
אלף מיהודי הונגריה באמצעות שיטה מקיפה ומקורית. העיתונאים אמילי אמרוסי ב
25.04.2014 בעיתון ישראל היום, איילה כהנא במקור ראשון 11.04.2023 ומרדכי חיימוביץ
במעריב 14.04.2023 מספרים את סיפורו המופלא של האיש. שניהם מסתמכים על עבודת
הדוקטורט של ד"ר איילה נדיבי "בין קראוס לקסטנר: המאבק על הצלת יהודי הונגריה".
"קראוס משלם
עד היום את המחיר של עדותו נגד קסטנר", סבורה ד"ר נדיבי. "הוא גילה
את ערוותה של הנהגת היישוב בניהול ההצלה בהונגריה. תוכנית ההצלה שלו היתה ההפך הגמור
מתוכנית קסטנר: קסטנר סבר כי הדרך הבטוחה להצלת יהודים היא משא ומתן ישיר עם הנאצים.
הוא נהנה מסיוע כספי רב שנשלח אליו בהכוונת מנהיגי היישוב, ורובו נפל לידי הגרמנים.
זו היתה הצלה עמוסה בבעיות מוסריות קשות. קראוס, לעומתו, היה משוכנע שיש להסתייע בנציגי
המדינות הניטרליות ולא לדבר עם הגרמנים, והצליח להציל רבבות ללא סנט אחד מטעם הנהגת
היישוב". נכדתו של ישראל קסטנר היא מרב מיכאלי יושבת הראש של מפלגת העבודה.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של אריה ברנע?*
מפתך מספרת על אדם
שמבנה אישיותו כולל את התכונות הבאות: אדם בעל יכולת טבעית להוביל דרך, להנהיג, להיות
המורה האוניברסאלי, אדם שפיו הוא כלי עבודתו. אדם בעל יכולת נתינה ללא גבול, רוחני
ברמה גבוהה, בעל מודעות גבוהה. בעל יכולת אינטואיטיבית. אדם רחב לב, המסוגל להרחיב
אופקים לעצמו ולזולת. אדם בעל ידע רב, חכם, המתנדב למען הזולת, חברותי ורחמן. אדם בעל
יכולת הישרדות. אדם בעל יכולת המצאה, יכולת לברוא מציאות. אדם אינטליגנטי, שכלתני ואיש
העולם הגדול. אדם בעל יכולת ראיה בגדול, אדם בוגר, אמיץ, פיזי, אדיב, אתגרי, הרפתקן,
לוקח סיכונים, דינמי, אנרגטי, סתגלן. אדם המצטיין בכול תחום, מתחיל ומסיים דברים, אוהב
אדם. אדם בעל דמיון, מתנסה בריגושים, זקוק למרחבים ולחופש. אדם בעל ביטחון עצמי, המאמין
בעצמו, אופטימי, חזק נפשית ופיזית. אדם הישגי, מנטאלי, שקט כלפי חוץ, נשמתו כאש היצירה,
פתוח, מעניק ללא תנאי. אדם חברותי, בעל יכולת להכיל את כולם. לוחם טבעי, נלחם למען
אחרים. אדם שאחריו הולכים באש ובמים. אדם הנלחם למען זכויות חברתיות ונלחם למען צדק
חברתי.
השירים שהושמעו בתוכנית:
עופרה חזה - מחר אני אבגוד
מלים: מריאן כהן, לחן: עממי
יזהר כהן – הנדר
מילים: אברהם שלונסקי,
לחן: יזהר כהן
משי קלינשטיין ודוד
ד'אור - חלומות שמורים
מילים : אהוד מנור,
לחן : מתי כספי
שלמה ארצי - אני
נושא עימי
מילים: יעקב אורלנד,
לחן: דוד זהבי
עמיר בניון
"האחרון שנשאר" עם הפילהרמונית של קרקוב
מילים: משה קלוגהפט, לחן: עמיר בניון
טובה בן צבי -שמעי
ילדתי
שירי גטו ושירים
מימי השואה
מחברים לא ידועים
דודו פישר – סיגריות
מלים: הרמן יבלוקוב,
לחן: עממי רוסי
נחמה הנדל - דונה
דונה ביידיש
מילים: אהרון צייטלין, לחן: שלום סקונדה
על הדרך עץ עומד
- צילה דגן
מילים: איציק מאנגר, לחן: פ. לסקובסקי, תרגום: נעמי שמר
חוה אלברשטיין –
מארגאריטקעלעך
מילים ולחן : זלמן
שניאור
יהודה פוליקר –
כשתגדל
מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר
עופרה חזה – אלי אלי
מילים: חנה סנש, לחן: דוד זהבי
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה