ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא
- התחדשות הארמית בישראל
במסגרת תוכניתנו "עניין גורלי" אנו אירחנו ביום שני, ביום שני, י' באייר ה'תשפ"ג 01 במאי 2023, כבכל יום שני, ברדיו קסם, 106 FM בין השעות 11:00 ל 14:00 את ד"ר יעקב מעוז - יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל.
בואו להאזין לסיפורו
של ד"ר יעקב מעוז – יו"ר לישנא - התחדשות הארמית בישראל, מחבר הספר
"ירושלים ונינווה", עוסק בשאלת הגדרת הזהות של היהודים דוברי הארמית, שעלו
מאשור ובשאלת הצלת הלשון הארמית המדוברת.
היה זה לפני כחמישים ואחת שנה, עת הכרתי את רעייתי אשר משפחתה ממוצא ארמי. כאשר התארחתי בבית הוריה לארוחת צהרים. חמי הזמין את כל הנוכחים לגשת לשולחן ושאל בארמית את רעייתו "עימן לקה זיל? היא השיבה לו "אביבה". המלים נשמעו לי מוכרות ולכן נזקפו אוזני, אך לא הייתי בטוח. חמי התבונן בפני וראה שאני מקשיב, הוא שאל אותי: "ראיתי שאתה מקשיב, האם אתה מבין מה אמרתי?" השבתי לו: "אינני בטוח אך אני חושב ששאלת "לאן עימן הלך". הוא ענה לי: "זו ארמית והבנת נכון. מנין אתה מכיר ארמית?" עניתי לו: "זיל זה הלך, לפי הסיפור הידוע על המחלוקת בין הלל ושמאי. גר אחד ביקש ללמוד את התורה על רגל אחת, שמאי הקפדן סרב והלל שאהב יותר אנשים והיה ידוע במתינותו אמר לו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ואידך זיל גמור" שזה אומר "את כל היתר לך ולמד. מכאן הבנתי ששאלת לאן עימן הלך" והוספתי לו "וחוץ מזה מספר דניאל". הוא התפלא ושאל: "האם אתה מכיר את ספר דניאל? אתה יודע לקרוא בו?" חייכתי ועניתי: "אני קורא אותו עם תרגום, כך יותר נוח לי ואני נעזר בפירוש רש"י". חמי הוסיף ושאל: "האם אתה יודע לקרוא ולכתוב בכתב רש"י? "בוודאי" עניתי לו, "דודי, הרב, לימד אותי כתב רש"י". אני חושב שמאותו רגע, קרני, קצת עלתה בעיניו. עברו להם חמישים שנה ועדיין איני דובר ארמית.
על ד"ר יעקב מעוז שמעתי מידידתי, מנהלת תוכנית "חיבורים חולון" ציפורנית פז, אשר המליצה לי להזמינו לתוכניתי, וכך נסגר לו מעגל מעניין.
ד"ר יעקב מעוז, יו"ר לישנא, הארגון העוסק בהתחדשות הארמית בישראל ושגריר של רצון טוב של העם האשורי בישראל. בוגר האוניברסיטה העברית בתחום מחשבת ישראל ומחבר הספרים: צדק פואטי, אלוהים אהבה אסתטיקה הגדה של פסח בביאור ישראלי, ועומד להתפרסם הספר "ירושלים ונינווה" (על תחיית הלשון הארמית בימינו והיחסים שבין האומות העתיקות, ישראל ואשור). מנהל פיתוח תכנים בחברה למתנ"סים, עוסק ב"עמיות יהודית", (קשרים בין קהילות יהודיות בישראל ובתפוצות). פיתוח קשרי קהילות בישראל ובתפוצות, מחבר סידרת החוברות "חגים בקהילה". פובליציסט ובעל טורי דעה בעיתונות וברדיו.
יעקב עסוק מאד בשאלת הזהות והתרבות של קהילת מוצאו. את היהודים הארמיים שעלו מארץ אשור כינו בטעות כורדים ולכן חשבו בטעות שלשונם כורדית ולא ארמית כפי שהיה צריך לכנות אותה. הם התביישו בלשונם והסתירו את העובדה שהם משמרים שפה מדוברת בת שלושת אלפי שנים. הבלבול שבין כורדית לארמית גרם נזק בלתי הפיך ללשון הארמית המדוברת. עמותת לישנא, מנסה לאסוף את השברים ולשקם את הלשון הארמית לטובת הדורות הבאים.
פעילותו מתמקדת
בין השאר בבניית גשר תרבותי אל העם האשורי ממנו הגיעו הוריו. הם דוברים אותה השפה ארמית-אשורית. במסגרת זאת הוא
מייצג את העם האשורי בישראל וחותר להשיג הכרה של מדינת ישראל ברצח העם האשורי בשנת
1915 בידי הטורקים והכורדים. באירוע זה נרצחו כחצי מיליון אשורים והוא ראוי לתשומת
לב לפחות כמו רצח העם הארמני. בני העם האשורי נרדפים בארצם על ידי השלטונות האסלאמיים
והם נפוצים בכל רחבי העולם המערבי. משם הם תומכים בישראל ומבקשים את חברותה ותמיכתה.
* למה כדאי לשים
את כל הדברים שיש לנו בצד ולבוא להקשיב ליעקב?*
נשאלת השאלה – מה הקשר בין עם ישראל לאשור? התשובה: האותיות האשוריות. לחכמי הקבלה במשך כל הדורות ברור כאור היום שבאותיות הכתב האשורי נברא העולם. עיקרון זה הוא אחד היסודות עליהם עומד ספר הזוהר. לראייה כתב סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) נכתבים באותיות אשוריות.
סימוכין לכך אנו מוצאים בגמרא במסכת שבת ובמסכת סנהדרין. אנו פוגשים לראשונה את האותיות האשוריות, לשון הקודש הנסתרת כאשר יצאה יד וכתבה מילים בכתב אשורית על הקיר בשעת משתה בלשאצר, לא היה איש שידע לקוראו, אפילו לא יועציו היהודים של המלך. רק דניאל שהיה מגדולי התורה וממנהיגי הדור הכיר את האותיות האלוקיות וידע לקוראם ולפענח את הכתוב.
הכתב האשורי מופיע בקודש הקודשים של התרבות היהודית.
ספרי תורה, תפילין, מזוזות וסידורי התפילה כולם כתובים באשורית. היהדות העדיפה את הכתב
האשורי על הכתב העברי הקדום וכך נעשה הכתב האשורי לאחד מיסודות הזהות היהודית מאז עזרא
הסופר ועד לנצח נצחים.
ירושלים ונינווה הינו ספר היסטורי תרבותי חסר תקדים בן ימינו. הספר עוסק בשאלת הגדרת הזהות של היהודים דוברי הארמית, שעלו מארץ אשור,
ובשאלת הצלת הלשון הארמית המדוברת, שהשתמרה כשלושת אלפי שנים, וכעת מצויה היא בסכנת
הכחדה מוחלטת. בנוסף, מציע הספר לחדש את הברית בין שתי האומות העתיקות ישראל ואשור.
מחבר הספר, ד"ר יעקב מעוז, הינו בן למשפחת עולים
דוברי ארמית מארץ אשור, מהערים זאכו ודוהוק. הוא שייך לדור האחרון של דוברי הארמית.
לאחר הדור הזה תיעלם לעולם הארמית היהודית המדוברת מן ההיסטוריה של עם ישראל. אלא אם
כן נפעל בבהילות להצלתה.
את הלשון הארמית אנו פוגשים ברגעים הדרמטיים ביותר
במחזור החיים היהודי, כמו קדיש, כתובה, כל נדרי, בריך שמיה ועוד. הקדיש נוכח בכל טקסי
הזיכרון הלאומיים של מדינת ישראל. הארמית המדוברת היא המשך ישיר של הארמית הספרותית,
שאנו מוצאים בכל כתבי הקודש היהודיים. מאחר שהלשון הארמית היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית
הישראלית, על העם היהודי וממשלת ישראל לעשות מאמצים עילאיים להציל אותה מן האבדון.
ירושלים ונינווה, מבקש להסדיר את היחסים עם העם האשורי,
שהוא העם התאום של העם היהודי מבחינות רבות. הוא גם מבקש לבנות גשר תרבותי בין שני
העמים, דוברי אותה הלשון ובעלי ערכים משותפים רבים. לשם כך נדונה בספר סוגיית היחסים
בין האימפריה האשורית, שכבשה והגלתה את ישראל בעת העתיקה, לבין העם היהודי. מחשבת היהדות איננה נוטה להעניק מעמד תיאולוגי לאומות העולם אלא כאויבי
ישראל. המושג אשור בתיאולוגיה היהודית זוכה להערכה רבה. חכמי ישראל קובעים כי אשור
הקדמון לא השתתף במרד מגדל בבל, אנשי נינווה חזרו בתשובה כי לא היו עובדי אלילים, תשובתם
הייתה עדיפה על זו של ישראל ועזרא הסופר מאמץ את הכתב האשורי.
היהודים והאשורים חולקים אלה עם אלה, היסטוריה עתיקה,
אמונה בתנ"ך, לשון משותפת וערכים משותפים. שני העמים, יהודים ונוצרים, הנם מיעוטים
נרדפים במזרח התיכון ולשניהם אויבים משותפים רבים. הקהילות האשוריות שהתבססו בעולם
המערבי יכולות להגן על ישראל מפני חרם ה-BDS ואילו מדינת ישראל יכולה לתבוע משותפיה הכורדים לחדול מרדיפת האשורים ולאפשר
להם הקמה של ישות מדינית אוטונומית משלהם. כך תתחדש הברית העתיקה בין ישראל לאשור.
בירושלים ייפתח בזמן הקרוב מוסד תרבות ישראלי אשורי
שייקרא השגרירות האשורית בירושלים. מוסד זה יפעל להצלת הלשון הארמית-אשורית, יקרב בין
יהודים לאשורים וייצג את העם האשורי בפני מדינת ישראל הרשמית ובפני דיפלומטים זרים
מכל העולם.
*מה מספרת מפת עץ החיים הקבלית של יעקב מעוז?*
מפתך מספרת שבאת לעולם להיות מלך בידע וחוכמה. להעמיק, ללמוד וללמד, לחקור ולהתמחות. באת לעולם להיות פרפקציוניסט. ללמוד להתחבר לרוחניות, לנשמה הפנימית שלך ולעולם המיסטיקה. מפתך מספרת עליך שכאשר הגעת לעולם נשמתך רוצה לראות בך אדם בעל יכולת לרדת לעומקם של דברים ולהיות אדם בעל יכולת ביקורתית הנוטה להיות פרפקציוניסט כלפי עצמו וכלפי אחרים.
מפתך מספרת על אדם בעל צורת מחשבה חדה, מעמיקה, חוקרת, מחשבה אינדיבידואליסטית מאד. בעלת דעות ותפישה השונות מהזרם המקובל. חשיבה מקורית, חשיבה אינטואיטיבית, חשיבה היודעת לעשות אבחנה בין אירועים ומצבים, מעמיקה. מחשבה היודעת לבדל נושאים בכל תחום. יכולת זיהוי ייחודיות. חשיבה שקולה ובוגרת.
מפתך מספרך עליך
ומתארת אותך כבעל כישורי מאסטר, לומד ומלמד, מעמיק, וורבאלי, יכולת שכנוע טובה, מקורי
מיוחד ולא שיגרתי, מנהיג, אחריך הולכים באש ובמים, אמיץ, משתלב בכל מקום ובכול תחום.
השירים שהושמעו בתוכנית:
ליאת יצחקי ומדלן אישואבה - שלום
עליכם / שלמא אילוכון
מילים: עברית מן המקורות, ארמית: יעקב מעוז. לחן: עממי, עיבוד עדי חייט
עדי קדוסי - ליל שבת'א
מילים: יעקב מעוז. לחן: ליאת יצחקי.
ליאת יצחקי ונשות אילת - רפא נא לה
מילים: יעקב מעוז. לחן: ליאת יצחקי.
רקפת אמסלם - הילדה רעננה
מילים: יעקב מעוז. לחן: עממי, עיבוד
רקפת אמסלם
אהרון מנחם-דללה
דללה
מלים ולחן:
עממי
ליאת יצחקי ומיכה ביטון - לקראת שנה
מילים: יעקב מעוז, לחן: מיכה ביטון
יצחק חופי חפוטה - אמא
מילים: יעקב מעוז. לחן: יצחק חופי חפוטה
רוני איש רן - קידוש לט"ו בשבט
מילים: יעקב מעוז. לחן: רוני איש רן
אברהם פריד - רק תפילה אשא
מילים: יורם טהרלב
לחן: חנן יובל
איציק קלה - ישמח
חתני
מלים ולחן:
עממי
הנשר של תכומה – ווארדה עגלתין
מלים: פרידון אטוריא, לחן: עממי
נועה בן שושן ולהקת מרקש - ערב שבת
מילים: יעקב מעוז. לחן: אורי דקל
יו"ר ועדת רדיו וחבר הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה